annabell Lee
New member
טוב יש לי עוד אחת.
יש לי ילדה בת 11, מחוננת, חכמה באופן בלתי רגיל, בוגרת..אפשר לומר שמעולם לא היתה ילדותית, חריפה מאוד ושנונה....וגם, מאובחנת לא רק כמחוננת אלא גם עם תסמונת טוראט. המאפיינים החיצונים של המחלה די עדינים אצלה, ולכן החלטנו יחד עם הנוירולוגית, שלא לערב טיפול תרופתי, שיכול להועיל בדבר אחד ולהרע בתחום אחר. הבעיה היא המאפיינים ההתנהגותיים של המחלה. אגרסיביות, מחשבות טורדניות, ונטייה לאובססיה...שוב, הכל על הגבול, לא ברמה שמרגישים בבית הספר, אבל גורמים לה לסבל. היא יכולה לשבת על השיעורים במשך שעות..אם זה לא מושלם, היא לא תרגע. כל מאורע עתידי, יכול לגרום אצלה לחוסר שינה..וכו'. כל זה גם גורם אצלה לצורך עז להעביר ביקורת על כל דבר שקורה מסביבה, היא חייבת שהכל יהיה מושלם, התנהגות לא הולמת של אחיה הקטנים, תגרום לה להעביר עליהם ביקורת לא נעימה, גם אנו כהוריה, לא בורחים מהביקורת שלה..שכאמור גם בעלת קווים אובססיביים. בנתיים אני עובדת איתה בשיטות של עיצוב התנהגות, עיצוב קוגנטיבי וכו'..ויש אכן שיפור ניכר בחודשים האחרונים. גם אני וגם בעלי..מקפידים מאוד לתמלל איתה כל התנהגות בעייתית, לפרק את ההתנהגות לגורמים. כל התנהגות תוקפנית, כל העברת ביקורת מצידה "זוכה" לפירוק, ולהעמדתה בעצם מול מראה, כדי שתוכל להבין מה גרם לה להעביר ביקורת, או לדבר בצורה לא נעימה לאחרים. לחר מכן היא גם תרגל בעצתנו, התנהגות רצויה, אשר היתה יכולה להיות מתאימה, באותה הסיטואציה. בתחילה נאלצנו לעבור את התרגולת ממש 4,5, ו-6 פעמים ביום..היום זה הרבה פחות. לשמחתינו, כל השיטות זוכות להצלחה בנתיים. היא יותר רגועה, לא מרגישה צורך להעביר ביקורת, הרבה יותר שמחה..וגם מרשה לעצמה לבלות עם חברות, במשך יותר זמן, מבלי להתפרק עד כדי דמעות..כי לא ישבה במשך 5 שעות על השיעורים. אבל לא נראה לי שזה מספיק..הייתי שמחה לשמוע, אם יש עוד שיטות של עיצוב קוגנטיבי, שאני יכולה להוסיף למשוואה. תודה!
יש לי ילדה בת 11, מחוננת, חכמה באופן בלתי רגיל, בוגרת..אפשר לומר שמעולם לא היתה ילדותית, חריפה מאוד ושנונה....וגם, מאובחנת לא רק כמחוננת אלא גם עם תסמונת טוראט. המאפיינים החיצונים של המחלה די עדינים אצלה, ולכן החלטנו יחד עם הנוירולוגית, שלא לערב טיפול תרופתי, שיכול להועיל בדבר אחד ולהרע בתחום אחר. הבעיה היא המאפיינים ההתנהגותיים של המחלה. אגרסיביות, מחשבות טורדניות, ונטייה לאובססיה...שוב, הכל על הגבול, לא ברמה שמרגישים בבית הספר, אבל גורמים לה לסבל. היא יכולה לשבת על השיעורים במשך שעות..אם זה לא מושלם, היא לא תרגע. כל מאורע עתידי, יכול לגרום אצלה לחוסר שינה..וכו'. כל זה גם גורם אצלה לצורך עז להעביר ביקורת על כל דבר שקורה מסביבה, היא חייבת שהכל יהיה מושלם, התנהגות לא הולמת של אחיה הקטנים, תגרום לה להעביר עליהם ביקורת לא נעימה, גם אנו כהוריה, לא בורחים מהביקורת שלה..שכאמור גם בעלת קווים אובססיביים. בנתיים אני עובדת איתה בשיטות של עיצוב התנהגות, עיצוב קוגנטיבי וכו'..ויש אכן שיפור ניכר בחודשים האחרונים. גם אני וגם בעלי..מקפידים מאוד לתמלל איתה כל התנהגות בעייתית, לפרק את ההתנהגות לגורמים. כל התנהגות תוקפנית, כל העברת ביקורת מצידה "זוכה" לפירוק, ולהעמדתה בעצם מול מראה, כדי שתוכל להבין מה גרם לה להעביר ביקורת, או לדבר בצורה לא נעימה לאחרים. לחר מכן היא גם תרגל בעצתנו, התנהגות רצויה, אשר היתה יכולה להיות מתאימה, באותה הסיטואציה. בתחילה נאלצנו לעבור את התרגולת ממש 4,5, ו-6 פעמים ביום..היום זה הרבה פחות. לשמחתינו, כל השיטות זוכות להצלחה בנתיים. היא יותר רגועה, לא מרגישה צורך להעביר ביקורת, הרבה יותר שמחה..וגם מרשה לעצמה לבלות עם חברות, במשך יותר זמן, מבלי להתפרק עד כדי דמעות..כי לא ישבה במשך 5 שעות על השיעורים. אבל לא נראה לי שזה מספיק..הייתי שמחה לשמוע, אם יש עוד שיטות של עיצוב קוגנטיבי, שאני יכולה להוסיף למשוואה. תודה!
