לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
86938,693 עוקבים אודות עסקים

פורום אנדומטריוזיס

ברוכות הבאות בנות האנדו,
הפורום נוסד בספטמבר 2005, מתוך קומונת האנדו.
מטרת הפורום היא לפרוץ את מעגל הבורות הקיים סביב למחלה, המחלה "שלא מדברים עליה", מחלה שהרבה רופאים לא שמעו עליה ואלה ששמעו עליה המעיטו בחשיבות הנזקים אשר היא עלולה לגרום, ובעיקר - לשמש בית חם ומקור תמיכה לבנות האנדו.
זה המקום לשאול שאלות, לשתף, לספר מנסיונכן,  להציע הצעות, להעלות רעיונות, לתת ולקבל תמיכה וכל מה שעולה על רוחכן.
הפורום הוא פורום תמיכה וקבלת מידע ואינו פורום מקצועי או רפואי!!!
מייסדות הפורום הן בואינג 707 ורומיה. לאחר שנים לא מועטות בתפקיד כמנהלות הקומונה ואחר כך מנהלות הפורום, העבירו בואינג 707 ורומיה, את השרביט הלאה לז'ק המקורית וגלים29, והן בתורן העבירו את הניהול לידי liats80 ופז08, מנהלות הפורום הנוכחיות.
מצ"ב תקנון הפורום - אנו מבקשות מכל חברה חדשה, לקרוא אותו ולהקפיד לשמור על הנהלים כדי שהפורום ימשיך להיות חם ותומך תוך הקפדה על נימוס וכבוד הדדי בין חברות הפורום. 
 
liats80 ופז08.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אנדומטריוזיס

ברוכות הבאות בנות האנדו,
הפורום נוסד בספטמבר 2005, מתוך קומונת האנדו.
מטרת הפורום היא לפרוץ את מעגל הבורות הקיים סביב למחלה, המחלה "שלא מדברים עליה", מחלה שהרבה רופאים לא שמעו עליה ואלה ששמעו עליה המעיטו בחשיבות הנזקים אשר היא עלולה לגרום, ובעיקר - לשמש בית חם ומקור תמיכה לבנות האנדו.
זה המקום לשאול שאלות, לשתף, לספר מנסיונכן,  להציע הצעות, להעלות רעיונות, לתת ולקבל תמיכה וכל מה שעולה על רוחכן.
הפורום הוא פורום תמיכה וקבלת מידע ואינו פורום מקצועי או רפואי!!!
מייסדות הפורום הן בואינג 707 ורומיה. לאחר שנים לא מועטות בתפקיד כמנהלות הקומונה ואחר כך מנהלות הפורום, העבירו בואינג 707 ורומיה, את השרביט הלאה לז'ק המקורית וגלים29, והן בתורן העבירו את הניהול לידי liats80 ופז08, מנהלות הפורום הנוכחיות.
מצ"ב תקנון הפורום - אנו מבקשות מכל חברה חדשה, לקרוא אותו ולהקפיד לשמור על הנהלים כדי שהפורום ימשיך להיות חם ותומך תוך הקפדה על נימוס וכבוד הדדי בין חברות הפורום. 
 
liats80 ופז08.
x
הודעה מהנהלת הפורום
צירוף הפורום כ- online support באתר אנדומטריוזיס עולמי
בחודש יוני 2011 הוקמה עמותת אנד"י- אנדומטריוזיס ישראל ע"ר. http:///endi.org.il
בחודש מרץ 2011, צירפנו את הפורום לאתר של האנדו' העולמי endometriosis.org - כפורום תמיכה לאנדו' בישראל. 
האתר הינו פלטפורמה גלובאלית שמכילה מידע רב על אנדומטריוזיס- מחקרים בתחום, קבוצות תמיכה ברחבי העולם, מרכזים טיפוליים, וכיוב'. כל בעלי העניין המשותף לאנדומטריוזיס נכללים באתר.
בחודש יוני 2011, הוקמה עמותת אנד"י- אנדומטריוזיס ישראל ע"ר. http:///endi.org.il
 
המשך >>

לצפיה ב-'מחר ה- 1/11/2010 אירוח בפורום'
מחר ה- 1/11/2010 אירוח בפורום
<< ההודעה הנוכחית
31/10/2010 | 16:03
67
13
לצפיה ב-'אירוח בפורום'
אירוח בפורום
27/10/2010 | 15:31
20
12
ב- 1/11 יום ב' בין השעות 20:00-23:00 נארח בפורום את יואב אופק – מגשר ומאמן אישי ,עוסק במעגלי יחסים.

קצת על יואב :

בן 40 אב לשתי בנות,עוסק בתחום הטיפול האלטרנטיבי במשך כ- 15 שנה.

מאמן מוסמך המתמחה ב:

* עיצוב התנהגות והפרעות קשב וריכוז,

* הערכות זוגית ומשפחתית במעברים ומצבי שינוי

* שיפור תפקוד וניהול זמן

* איזון והגשמה עצמית

* התמודדות עם משברים ואבדן

* שינוי הרגלים לאורח בריא

יואב הוא רכז,מאמן וחבר סגל בית הספר המוביל בארץ להכשרת מאמנים במכון אדלר .


תפיסתו האימונית ..

                                                                 כשאנחנו עושים את הטוב ביותר,איננו יודעים איזה קסם יקרה בחיינו....

"לכל אחד מאיתנו יש חלומות,שאיפות או רצונות בלתי ממומשים. אני מאמין ביכולת של כל אחד לקחת אחריות על מציאות חייו וליצור שינוי,הבחירה הינה בידינו בלבד.

כמאמן ומגשר ,אני מאמין שכל התשובות נמצאות בתוכנו,כל שעלינו לעשות הוא רק למצוא אותם...להקשיב...לראות...לפעול.. ולגעת בהגשמת המטרות שלנו בדרך אל החזון..

אני רואה באימון דרך חיים ואפשרות אפקטיבית ועוצמתית לשינוי והגשמה."



אתן מוזמנות להעלות שאלות,סוגיות,לשתף בקונפליקטים או הצלחות הקשורות להתמודדותן עם האנדומטריוזיס ברמה האישית,משפחתית,מעגלים חברתיים וצורך בשיפור"ארגז הכלים" האישי להתמודדות עם המצבים, על השאלות להיות ממוקדות ,רצוי עם בקשה ברורה ל"מה הייתי רוצה שיהיה ..." או אם הייתי יכולה לבחור את תמונת החזון שלי היא הייתה ...." וזאת ע"מ שכל אחת מכן תוכל לצאת נשכרת ועם פעולה או תובנה שתביא לשינוי .
נא לשרשר להודעה זו בלבד....

לאירוח מצויין ומועיל
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'רוצה לעדכן'
רוצה לעדכן
27/10/2010 | 22:16
11
שאת יואב החלטתי להביא לפורום לאחר שהייתי אצלו באימון אישי בזמן שעברתי את מסכת הניתוחים ולאחר שבזכותו הצלחתי לחזור לחיי שיגרה למרות האנדו הסטנד הסטומה.....שישבה לי על הבטן.....וההסתגרות שלי מפני העולם.

לי הוא עזר מקווה שיצליח לעזור גם לכן.

אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'לגבי יואב אופק'
לגבי יואב אופק
28/10/2010 | 09:49
4
18
במקרה, ממש במקרה, אני מכירה אותו אישית דרך מקום העבודה שלי, ואני מוכרחה לציין כי מדובר באדם שקודם כל מאוד מקצועי במה שהוא עושה ומעבר לזה, אמפתי ורגיש (כן, גם אם הוא גבר)
ומעבר לכך, אני חושבת שהיוזמה של ז'ק מבורכת ומצויינת ויכולה להועיל לכל אחת ואחת מאיתנו בדרכה שלה. יש משהו כביכול קצת מוזר לחשוב שגבר שאין לו מושג ירוק באנדו, יוכל לתת לנו כלים, אבל מאחר שאנחנו מתמודדות עם פחדים וחרדות שלאו דווקא קשורים לאנדו, ייתכן שדווקא נקודת המבט של גבר תהיה רעננה ותתרום לנו זווית ראייה חדשה ושונה. ולאו דווקא בנקודות של זוגיות או מיניות. אלא בכלל. מקווה שננצל את האירוח של יואב אצלינו, בייחוד לאור השאלות הרבות שעולות פה לאחרונה ובטוחה שיש עוד המון תהיות וספקות שלא עולות כאן, אז הנה המקום שלנו להיפתח ולתת לזה צ'אנס. אז קדיצה, להציף אותו בשאלות ותהיות וכל מה שעולה לנו בראש על אנדו והתמודדות איתו ביום יום.
ושוב, תודה ז'קי על היוזמה והראיה קדימה איך לקדם את האנדו ולשפר את איכות החיים של כולנו
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-' שלוםלז'ק,ל galim29 ולכל בנות הפורום היקרות'
שלוםלז'ק,ל galim29 ולכל בנות הפורום היקרות
01/11/2010 | 20:07
3
6
שלום גלים 29
תודה על המשוב החיובי ועל ההמלצה החמה לבנות הפורום להיפתח ולשתף.
אשמח לדעת גם.. מי מסתתרת מאחורי המסיכה אם תרצי כמובן..
ולכם בנות יקרות,אני מקווה שנעביר יחדיו ערב מהנה  של שאלות ותשובות ,אז קדימה לעבודה
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אני אתן לך רמז קטן'
אני אתן לך רמז קטן
01/11/2010 | 20:46
2
9
תזכור למי שמת מעטפה עם טפסי הסמכה למאמן בדרגת.... בדואר לפני חודש וחצי בערך, באיזור מגוריך, ותדע מי עומדת מאחרוי הניק.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'זה היה רמז גדול ומספק... '
זה היה רמז גדול ומספק...
01/11/2010 | 21:07
1
4
לצפיה ב-'נשאיר את זה כחסמב"ה בלי הח'?'
נשאיר את זה כחסמב"ה בלי הח'?
01/11/2010 | 22:29
5
כלורמ: בסוד מוחלט בהחלט. לא מתביישת במחלה, רק שלא אוהבת לערב את העבודה עם האישי או יותר נכון לשמור על הפרדה. למרות ששוקלת ברצינות על איזה שהיא קבוצת עשייה חברתית לבנות האנדו. לא התבשל מספיק כדי לחושב איך להציע את זה לוועד המנהל. יחכה אולי לחדשים.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'טוב..שאלות תמיד יש לי.'
טוב..שאלות תמיד יש לי.
31/10/2010 | 20:48
5
8
אחת בעיניינו ואחת לא.

קודם כל פחדים...כמובן שלי..מרופאים...

עברתי 8-9 פתיחות בטן..המון טיפולים כירורגיים קשים..סיבה טובה לפחד. אבל...תמיד תמיד פחדתי מרופאיים, באופן משתק. תמיד סיפרו לי שהברחתי קב' שלמה של ילדים, מבית חולים מסוים, אחרי שהמסכן רק רצה לבדוק לי את הגרון...זה יכול לצייר את התמונה.
לצערי, עד היום, מראה של חלוק לבן יכול לגרום לי להגיע למצב כמעט של עילפון..במקררה הטוב..במקרה היותר גרוע..אני מתחילה לבכות נואשות..ופשוט הולכת. כל זה בכל מצב של טיפול שיינים הכי פשוט..כל בדיקה בעקבות שפעת..בעלי נאלץ ללכת איתי לכל רופא, וממש להחזיק אותי שם בכח..אחרת פשוט לא אלך...יש לי עבר ארוך של דלקות ריאות בעקבות הסתבכויות וסירוב ללכת לרופא..חייבת ללמוד שיטה של לא להתעלף אצל רופאים..דרך להתמודד עם כל ביקור רופא הכי קטן..


שאלה שנייה...גיל ההתבגרות:
בן ה-15 שלי הגיע בשעה טובה, לגיל המעצבן. מילד טוב, ממש טוב..הפך לפסיכופת..עצבני, הכל מכעיס אותו, נלחם עם האחים הקטנים שלו..וכו' וכו' וכו'..

ביני לבים בעלי יש ויכוח על הנושא. הוא טוען שאנו צריכים לתפוס ממנו מרחק, ולהעמיד אותו במקום מדי פעם. הוא טוען שאני מעולם לא הייתי ילד בגיל ההתבגרות ולא מבינה את הזעם שיש בו כרגע...בייחוד נגד ההרוים שלו. הוא חושב שאם אנו רוצים לשמור איתו על קשרים עתידיים בריאים..אנו צריכים לתת לו כמה שיותר מרווח מאיתנו.

אני לא מסכימה. אני חושבת שלמרות שלא הייתי ילד בגיל התתבגרות ולא מבינה את ה"זעם" שלו...גיל ההתבגרות לא צריך להיות תירוץ להתפרקות מסיבית של רגשות שלילים....בייחוד כלפי אחיו הקטנים.

אני מציינית שמבחינת לימודית למשל, אנו לא נותנים לו לזלזל. אנו גרים בארה"ב, ושיטת החינוך בבתי הספר כאן מאוד לוחצת, הם שמים דגש מאוד חזק על מצויינות, וזלזול בלימודים מאוד לא מקובל...

אז מה עושים? מעמידים אותו במקום או משחררים את החבל?  מניחה שיש איזה דרך ביניים..אבל אני באמת לא יודעת אם זה תהליך טיבעי שהוא עובר-כמו שבעלי טוען..מעין בדיקת גבולות..וצריך לתת לזה לעבור..או כן להעמיד אותו במקום בכל פעם שהוא "שוכח את עצמו".

מציינת שוב שבמהותו, הוא ממש ילד טוב, מאלו שעוזרים בבית ומשקיעים בהורים ובקרבה עם המשפחה..הוא מאוד אוהב להתפנק..בא לספר לי את הסודות שלו (שהוא רגוע כמובן)...ומשחק עם האחים הקטנים שלו, כאשר הוא רגוע.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'התמודדות עם פחדים מטיפול רפואי'
התמודדות עם פחדים מטיפול רפואי
01/11/2010 | 20:18
1
4

התיאור שלך הוא של התנהגות הנובעת מפוביות ( פחדים)שבד"כ מטופלות עי טיפול אימון התנהגותי קוגניטיבי .
זהו תהליך הדרגתי של חשיפה והתמודדות עם המציאות הבלתי רצויה.
אני ממליץ לך לפנות למאמן מוסמך שעוסק בתחום פסיכותרפיה ממוקדת טראומה או פסיכולוג שעוסק בתחום דומה
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תודה על התשובה.'
תודה על התשובה.
01/11/2010 | 20:44
1
לצפיה ב-'גיל ההתבגרות'
גיל ההתבגרות
01/11/2010 | 20:41
2
3
ראשית אני שם לב שיש דיאלוג פתוח לגבי החינוך בינך לבין בן זוגך וזה חשוב ובסדר בהחלט שאתם לא תמיד מסכימים,זה טבעי.
לגופו של עניין:שלב גיל ההתבגרות הוא נושא מורכב וכדאי להרחיב את הגעת עליו.
ממולץ להשתתף בקבוצת הדרכה להורים מתבגרים או יעוץ.
אנ י ממליץ על פניה לשלוחת מכון אדלר ( בוודאי יש גם בארה"ב) או בהרצליה מס הטלפון: 09-9727900
או אם תהי מעוניינת אמליץ לך ישירות על מס מטפלות לפי איזור מגורייך בארץ.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תודה יואב..אני לא גרה בארץ אז'
תודה יואב..אני לא גרה בארץ אז
01/11/2010 | 20:47
1
מטפלות בארץ זה לא רלוונטי..אבל אשמח לפרטים באם יש שלוחה אצלנו.

תודה.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אדלר בארה"ב ועוד כמה מילים על גיל ההתבגרות...'
אדלר בארה"ב ועוד כמה מילים על גיל ההתבגרות...
01/11/2010 | 21:06
לגבי שלוחות מכון אדלר בארה"ב-אני מליץ לך לחפש פשוט באינטרנט, כי לי אין מידע מוסמךומפורט..
לגבי גיל ההתבגרות של בנך: הורים למתבגר אינם הורים לילד,ז"א מה שנכון היה לגבי בנך כשהיה ילד -אינו תמיד נכון כאשר הוא מתבגר כי הכללים משתנים. המתבגר זקוק למרד בהורים כי רק כך יכול לעשות את ההפרדה ולבדוק את עצמו כאישיות בפני עצמה: יש דברים שלא ניתן לאפשר לילד וכדאי לאפשר לו כמתבגר, הגבולות משתנים.
חשוב להבין את צרכי המתבגר ולאפשר לו להביע את רגשותיו,להתחשב בהם ולהכיל אותם גם אם זה לא עונה על צפיות ההורים.
זה עדיין לא אומר שלא צריך להציב גבולות ,אך יש לבחור את הגבולות החשובים באמת והמשמעותיים בכל מחיר מוגם אז לעשות זאת באסרטיביות נעימה והחלטיות שקטה.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'טוב יש לי עוד אחת.'
טוב יש לי עוד אחת.
31/10/2010 | 23:38
6
2
יש לי ילדה בת 11, מחוננת, חכמה באופן בלתי רגיל, בוגרת..אפשר לומר שמעולם לא היתה ילדותית, חריפה מאוד ושנונה....וגם, מאובחנת לא רק כמחוננת אלא גם עם תסמונת טוראט.

המאפיינים החיצונים של המחלה די עדינים אצלה, ולכן החלטנו יחד עם הנוירולוגית, שלא לערב טיפול תרופתי, שיכול להועיל בדבר אחד ולהרע בתחום אחר.

הבעיה היא המאפיינים ההתנהגותיים של המחלה. אגרסיביות, מחשבות טורדניות, ונטייה לאובססיה...שוב, הכל על הגבול, לא ברמה שמרגישים בבית הספר, אבל גורמים לה לסבל. היא יכולה לשבת על השיעורים במשך שעות..אם זה לא מושלם, היא לא תרגע. כל מאורע עתידי, יכול לגרום אצלה לחוסר שינה..וכו'. כל זה גם גורם אצלה לצורך עז להעביר ביקורת על כל דבר שקורה מסביבה, היא חייבת שהכל יהיה מושלם, התנהגות לא הולמת של אחיה הקטנים, תגרום לה להעביר עליהם ביקורת לא נעימה, גם אנו כהוריה, לא בורחים מהביקורת שלה..שכאמור גם בעלת קווים אובססיביים.

בנתיים אני עובדת איתה בשיטות של עיצוב התנהגות, עיצוב קוגנטיבי וכו'..ויש אכן שיפור ניכר בחודשים האחרונים.
גם אני וגם בעלי..מקפידים מאוד לתמלל איתה כל התנהגות בעייתית, לפרק את ההתנהגות לגורמים. כל התנהגות תוקפנית, כל העברת ביקורת מצידה "זוכה" לפירוק, ולהעמדתה בעצם מול מראה, כדי שתוכל להבין מה גרם לה להעביר ביקורת, או לדבר בצורה לא נעימה לאחרים. לחר מכן היא גם תרגל בעצתנו, התנהגות רצויה, אשר היתה יכולה להיות מתאימה, באותה הסיטואציה.

בתחילה נאלצנו לעבור את התרגולת ממש 4,5, ו-6 פעמים ביום..היום זה הרבה פחות.

לשמחתינו, כל השיטות זוכות להצלחה בנתיים. היא יותר רגועה, לא מרגישה צורך להעביר ביקורת, הרבה יותר שמחה..וגם מרשה לעצמה לבלות עם חברות, במשך יותר זמן, מבלי להתפרק עד כדי דמעות..כי לא ישבה במשך 5 שעות על השיעורים.

אבל לא נראה לי שזה מספיק..הייתי שמחה לשמוע, אם יש עוד שיטות של עיצוב קוגנטיבי, שאני יכולה להוסיף למשוואה.


תודה!
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'השאיפה למושלמות,עד לאן??'
השאיפה למושלמות,עד לאן??
01/11/2010 | 20:34
5
ראשית רוצה להוקיר אותך על המודעות לעבודה ככ ניפלאה עם בתך ואני יודע שדרושה לשם כך סבלנות והשקעה מרובה .
מי כמוך יודע שעבודה והשקעה הנושאת תוצאות הינה התגמול הטוב ביותר עבור כל הורה.
השאיפה למושלמות יכולה לנבוע משני מקורות:
1. ההורים וביה"ס שמשדריםמצויינות כהצלחה ויוצרים לחץ גלוי או סמוי על הילד
2. המקור השני נובע מהילד עצמו שמודע ליכולותיו הגבוהות ואינו מסתפק בפחות מהמקסימום האפשרי.
הנטיה של האדם למושלמות יוצרת ביקורת עצמית וכלפי הזולת.
בתך מצפה מעצמה ומהסביבה להיות גם כן מושלמת ואם לא כך היא מתוסכלת,כועסת וכו'

אם המקור הוא הבית/ביה"ס/סביבה אחרת אזי יש להרפות ולרדת מעץ הציפיות הגבוהות למושלמות כי הרי אין דבר כזה מושלם!
כדאי לראות כל כישלון וטעות כחלק מפריצת דרך חיובית להמשך,ז"א דרך אל הצלחה .
ייתכן שהשאיפה של בתך למושלמות באה כפיצוי על הפגם הבריאותי( טוראט)? שווה בדיקה
בתחום זה אני ממליץ על טיפול  או יעוץ אדלריאני שמאוד מתאים לסוגיה
אם תרצי המלצה- יש לי מישהי מעולה באיזור נווה מונוסון.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אז זהו..שהיא תמיד היתה כזו..'
אז זהו..שהיא תמיד היתה כזו..
01/11/2010 | 20:58
4
עוד בגילאים מאוד מאוד צעירים, ברגע שהבינה את הקורה סביבה, גילאי שנה וחצי שנתיים..הכל היה חייב להיות מושלם. מעולם לא לחצנו עליה מבחינה לימודית, בעיקר בגלל שזה התחיל הרבה הרבה לפני שבכלל הגענו למצב של צורך-שבמקרה שלה, לא היה קיים. להיפך..תמיד ניסיתי לשכנע אותה ללכת לשחק, או להנות עם חברות, כי ראיתי שהיא משקיעה הרבה מעבר למה שנדרש ממנה.
גם כאן, המורים תמיד אומרים לנו שהיא משקיעה מעבר למה שצריך..ואנו צריכים לכוון אותה לכיוונים אחרים..הבעיה שגם בכיוונים אחרים היא אובר משקיענית.

אני מניחה שזה כן נובע מהמחלה..האובססיה, שהיא אחד מהמאפיינים של טורט, מופנה אצלה לאיזור הלימודים..הבעיה שלדעתי היא סובלת.

שוב, אנו לא בארץ..אז טיפול בארץ לא יעזור...הפנו אותנו לטיפול התנהגותי..אבל אני מגיעה מהתחום הפסיכולוגיה ומכירה את שיטות הטיפול הקוגנטיבי, והיא מאוד סירבה ללכת למטפל חיצוני..אז הטיפול בה הוא בייתי.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'לקבל את חוסר המושלמות'
לקבל את חוסר המושלמות
01/11/2010 | 21:19
3
אני מתרשם  שלמרות ההשקעה שלכם בשיטות טיפול ביתיות ונתיבים יצירתיים,עדיין תכונת המושלמות קיימת אצל בבתך.
אני מבין שבנתיבים בהם בחרתם מצליחים בחלקם וזכרי ללתהליך דרוש זמן וסבלנות. כמו כן אני מאמין שדברים שרואים מעאן לא רואים משם,ז"א אם אתם תלכו ליעוץ אצל איש מקצוע אולי תוכלו לקבל פרספקטיבה נוספת על התהליך והכי חשוב להתמיד במודל שלכם לכך שמותר להיות בלתי מושלם ואף להדגיש את הפאשלות והכשלונות ולקבלם כחלק מהחיים..
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תודה יואב..ועוד שאלה קטנה..'
תודה יואב..ועוד שאלה קטנה..
01/11/2010 | 22:22
2
אני מתלבטת עם עצמי בנושא...אולי באיזה מקום יש לתת לה כן להשקיע? למרות שבעיני ובעיני הסביבה היא מגזימה? אולי כן לתת לה לטפח את נושא המושלמות אבל לעבוד איתה על הנושא של העברת ביקורת בלבד? באיזה מקום..המשקיענות שלה יכולה להביא אותה רחוק..ואם רק נצליח לנטרל את התוספים המזיקים..אפשר להפוך את הנטיה למושלמות, לגורם מאוד חיובי.

הבעיה איך מצליחים לפרק את הנושא, בצורה יהיה אפשרי לנווט אותה קדימה..בלי שהיא תגרום סבל לעצמה?
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-' אפשר לאכול את המצויינות ולהשאיר אותה שלמה?'
אפשר לאכול את המצויינות ולהשאיר אותה שלמה?
01/11/2010 | 22:46
1
אנאבל יקירתי,אני מאוד שמח על ששאלת את השאלה הזאת ואענה לך עליה בשמחה וברשותך- גם בכנות...
לא סתם בחרתי להתייחס בתשובתי הקודמת למודל ההורי,ביה"ס והסביבה ולא לקשר זאת מייד לתסמונת שלה
( למרות שבהחלט ייתכן שהתסמונת מחדדת או מעצימה את התגובה).
אם הבנתי נכון דברייך האחרונים ,אז שמעתי את הקונפליקט בו את עצמך שבויה לגבי המצויינות של ביתך והאמונה ( אף בתת מודע) שמי שמצויין= מצליח, מי שמגיע להשיגים גבוהים יותר...= שווה יותר??
בעולם יש את האנשים שחיים על סולם אנכי,הם אלו שתמיד מודדים את עצמם ביחס לאחרים ובתחרותיות תמידית.
יש את אלו שחיים בציר האופקי בו יש מקום לכולם ,אין מתחתי ואין מעלי,יש אנשים שמתפתחים בקצב שלהם.
אנאבל,חשבי לרגע כמה קשה ומעייף להיות בתחרות תמידית..?
חשבי לרגע כמה עצוב זה להסתכל על אחרים תמיד מלמעלה או מלמטה, אבל אף פעם לא מגובה העניים ...
חשבי לרגע מהו המסר אותו מקבלת ממך בתך גם אם לא באופן מילולי?
לילדים אנטנות שקולטות הכל
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אוקיי..הבנתי את הנקודה האוד נכונה שלך.'
אוקיי..הבנתי את הנקודה האוד נכונה שלך.
01/11/2010 | 23:43
אבל אי אפשר לנטרל הרי את כל הגורמים הבעייתים נכון? או שאולי כן ואנו לא יודעים איך? לא איתה בכל אופן?

עדיין, היא היחידה מ-4 ילדי, אשר שרויה בתחרותיות עם עצמה ועם העולם...עם כל השאר-יש את הבעיות הרגילות, בתחום הלימודי בכל אופן..שני בנים, מצריכים מעקב על הלימודים, אחרת הם פשוט לא יעשו כלום. הקטנה מסיימת מהר את השיעורים כדי לראות את התכניות שהיא אוהבת, ולהתפנות לתחביבים שלה...רקהגדולה בכזה מאבק תמידי עם העולם. אני לא רואה, ובאמת בכנות, לחץ יוצא דופן או חורג מהדרישות הרגילות של בית הספר.

אני עדיין בדעה, שהמקום הרחוק אליו היא לקחה את נושא המושלמות, כן קשור למחלה. אני מודה שיש לה אמא..שתמיד חייבת להשיג את הציון הכי גבוה..אבל התחרות שלי תמיד תמיד היתה עם עצמי..ומיכוון שאת התואר האחרון שלי, סיימתי לפני שנה, היא בהחלט ראתה אותי "חורשת" לפני בחינות ולומדת כמו מטורפת...אז כן אתה נגעת בהחלט בנקודה נכונה, שלא ראיתי קודם.

אני מניחה שנושא המצויינות הוא משהו שקשה להילחם בו..לא בעולם שבו אנו חיים...הבעיה העיקרית שלי היא, שהיא סובלת..היא פשוט נלחמת ולא מוותרת..שוב, באופן די אובססיבי..ואני לא יודעת איך להעביר לה את המסר, אם בכלל אפשר, שהיא לא חייבת להיות מושלמת..אולי סממני המחלה הם גדולים מאיתנו, ועיצוב התנהגותי הוא לא הדרך הנכונה..למרות השינוי..

מבלבל...



אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'ים של תודות לזק המדהימה וליואב היקר'
ים של תודות לזק המדהימה וליואב היקר
01/11/2010 | 23:17
3
זק- שוב על היוזמה.....הביצוע והמחשבה שאת משקיעה כדי שלנו יהיה יותר כלים לחיות חיים טובים יותר...
יואב- תודה על התשובות, על הזמן היקר,  אני אישית לוקחת את עצמי ומיישמת לחיות את הווה כי מה שהיה היה.....
אז המון תודות לכם!!!!
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'2 שאלות ליואב'
2 שאלות ליואב
31/10/2010 | 21:23
11
2
יש לי 2 שאלות ליואב, אחת קשורה והשנייה לא קשורה לאנדו:
1. אני נמצאת בשלב שמתחילה להגשים את החלום שלי מבחינת בניית קריירה בחינוך ותעודת הוראה אחרי כמה שנים טובות שנעצרתי מבחינת הרצון להגשים את החלומות שלי (הרבה בגלל האנדו והיכולת להכניס אותו לחיים שלי). התחלתי השבוע ללמוד תואר שני בחינוך עם תעודת הוראה ומצאתי את עצמי ניצבת מול כמה פחדים ישנים: אובחנתי בסוף התואר הראשון (וזאת לא הייתה הפתעה גדולה רק חבל שהתגלתה באיחור) כסובלת מדיסקלקוליה וצריכה להתמודד עם קורס שנתי מאיים בסטטיסטיקה, קורס בשיטות מחקר ושיעור מאיים לא פחות בכלכלה. האם יש לך עצה איך להתמודד עם הפחד הזה שבהחלט מלחיץ אותי ומכניס לחרדה שאכשל ואולי אם הייתי יודעת מראש לא הייתי ממהרת להתחיל את הלימודים? (כן, עד כדי כך). אין לי אבחון רשמי ביד ולא מתכוונת לעשות גם בגלל העלות הפיננסית של האבחון וגם בגלל שלא מאמינה שתוספת זמן תעזור לי במקרה הזה.הייתי רוצה למצוא כלי להתמודד בהצלחה םע החרדה הזאת מכל מה שקשור במצמטיקה, מספרים וכד'. פחד נוסף הוא החווייה של חזרה לבית ספר תיכון, אומנם מהזווית של המבוגר אך בכל זאת יש זכרונות של דחייה ותקופה מאוד קשה עבורי אז (אבי נפטר ממחלה כשהייתי בי"ב), מפחדת שיצופו הזכרונות הקשים ויקשו עלי לתפקד ולהצליח.
2. בכל מה שקשור לאנדו, הרבה פעמים מרגישה שהנשיות שלי נפגמה. ישלי קושי גדול בחשיבה על זוגיות ולהביא את עצמי עם האנדו לתוך מערכת יחסים. השאיפה שלי הייתה שהאנדו לא יעצור אותי מלחוות מערכת זוגית תקינה ולמצוא דרך חיובית שתגרום לי ליותר מרצון לזוגיות אלא צעד נוסף קדימה כדי לממש אותה, בקיצור, לא לתת לאנדו (ואני מתכוונת לחיצוניות כמו בטן נפוחה ואנרגיה שלא תמיד בשיא) לפגוע בבניית מערכת יחסים עם גבר ובשאיפה להביא ילדים לעולם. כמה שמנסה להשלים עם המחלה כחלק מחיי, כשזה מגיע למחשבה על גבר שידע לקבל אותי, לא מוצאת את עצמי נותנת אמון גדול בכך שיהיה מי שיידע להכיל גם חיצונית וגם את המחלה כחלק ממני. הרבה יותר קשה כשאת לא בזוגיות ואין בן זוג שצריך להשלים עם המחלה ולקבל אותי. פה אני מגיעה מראש עם מטען כבד.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תרשי לי להידחף..כאילו ששאלתי בכללל.'
תרשי לי להידחף..כאילו ששאלתי בכללל.
31/10/2010 | 23:22
2
2
סטטיסטיקה שונה ממתמטיקה. היא הרבה יותר הגיונית וקלה יותר להתמודדות..מאשר מתמטיקה...תשתמשי בספרים של האוניברסיטה הפתוחה-אם אני הוצאתי 98 בסטטיסטיקה..באמת שכל אחד יכול. ..הם מאוד ברורים להבנה. למה שיטות מחקר רק עכשיו?? גם שיטות מחקר לא בעייתית מבחינת המתמטיקה. זה קורס לוגי...ותתפלאי שיש כאלו שפשוט קולטים את ההגיון ושוחים בו בקלילות. אני לא אומרת שהוא קל, אבל אין קשר בין מתמטיקה לבין שיטות מחקר..לא באופן ישיר. כנ"ל..אך ורק הספרים של האו"פ. כל מה שלא תביני בהרצאות..הספרים יבהירו לך..אני לא מאמינשאני אומרת את זה..אבל שמסיימים את שיטות מחקר..זה מדהים עד כמה קל להבין קורסים שכוללים מחקרים..וזה ממש לא מובן מאליו..


אם תצטרכי עזרה..תנסי אותי...הייתי הלהיט של שני הקורסים..למרות שאני ממש לא קולטת מתמטיקה.


כלכלה-תחפשי את הספרים של שלמה יובל. ספרים כחולים אם אני לא טועה....כל מה שלא הבנתי בכיתה..ממש עד דמעות, הספרים שלו הצליחו להעביר. בכלל בקורסים האלו, שלי היו מאוד בעייתים-וממש התביישתי בכיתה כי לא הצלחתי להבין מה שאצל כולם היה מובן מאליו-גיליתי כאשר אני יושבת לבד עם הספרים...זה יותר קל, כי אין את הלחץ החברתי שיש בכיתות...תמיד נדמה שכולם מבינים חוץ ממך..אבל שישבתי לבד, בלי הצורך להוכיח שאני מבינה משהו ...זה הלך יותר טוב.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-' עכשיו נלחצתי עוד יותר'
עכשיו נלחצתי עוד יותר
01/11/2010 | 12:33
1
1
את לא מבינה, אני שומעת את המילה סטטיסטיקה/כלכלה והמוח שלי מתחיל לצעוק הצילו. זה לא נשלט.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אז זהו..את צריכה לנתק את הקשר בין המקצועות'
אז זהו..את צריכה לנתק את הקשר בין המקצועות
01/11/2010 | 14:17
שציינת...הם לא דומים למתמטיקה..זה שיש שם ספרות, לא אומר שזוהי אותה שיטת למידה. מה שאת עושה עם המספרים במקצועות האלו..מקסימום זה להציב אותם בתוך משוואה נתונה מראש- את גם לא צריכה ללמוד בע"פ את המשוואות..כי הן רק כלי..וממש לא הנושא העיקרי-כמו במתמטיקה. אלו מקצועות אחרים לגמרי. כמו שתגידי שאת מפחדת מביולוגיה, כי יש לך בעיה במתמטיקה..וזה ממש כך. סטטיסטיקה וכלכלה, אמנם משתמשות במספרים, אבל התוכן ושיטת העבודה, זה משהו אחר לגמרי. בדיוק כמו שאת יכולה לשתות תה גם עם חלב, גם עם לימון, גם עם דבש..יש שם תה..אבל הוא משהו אחר.

אני מבטיחה לך, שמהרגע שתתחילי ללמוד את החומר, ותביני שאין קשר למתמטיקה, מעבר להצבת מספרים, את תירגעי.

אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'עזרה בשיטות מחקר'
עזרה בשיטות מחקר
01/11/2010 | 13:06
4
2
הי, אם תצטרכי עזרה בשיטות מחקר, את מוזמנת.... אני מסימת עכשיו דוקטורט ואני מאוד טובה בנושא. אין לי שום בעיה ללמד אותך. לפי התשובות שלך כאן בפורום יש לך הגיון מאוד בריא

וזה כל מה שצריך בשביל לדעת שיטות מחקר. את עוד תראי שתאהבי את הנושא.

זהבה
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תודה זהבה. מכל ה- '
תודה זהבה. מכל ה-
01/11/2010 | 13:15
2
בואו נפתח קבוצת תמיכה לדיסלקטית הדיסקלוקלטית גלים29
ההגיון הבריא שלי הולך לפח כשמשהו רק מזכיר ריאלי ואל הומני. ולחשוב שאצטרך להגיש עבודות סמינריות בתואר השני על בסיס שיטות מחקר. בטוח שאבחר איכותניות ולא כמותיות
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אני לא ריאלית'
אני לא ריאלית
01/11/2010 | 20:06
1
מעבודות מחקר כמותיות באמת שאין לך מה לדאוג. דווקא האיכותני יכול לפעמים לעשות בעיות.
זה שטויות, ואת זה אומרת ההומאנית...
אין לך מה לחשוש, לא בנושא העבודות.
ואם תצטרכי, ואפילו לא תצטרכי, אלא רק תרצי להבין/לברר/לשאוב עידוד בנושא, אז אני פה
זהבה
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'בתקופה שלי הפרידו בין שיטות מחקר'
בתקופה שלי הפרידו בין שיטות מחקר
02/11/2010 | 04:28
1
לבין מחקר איכותי. כמותי היה כלול במחקר..אבל את איכותי למדנו בנפרד...אבל כך זה במדעי החברה...לא מאמינה שאני מתגעגעת לתקופה ההיא..
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-' זהו מקצוע לוגי.'
זהו מקצוע לוגי.
01/11/2010 | 14:21
יש צורך להבין את הרעיון, את הדרך משתמשים במחקר.
את אפילו תהני. פתאום תראי את השימוש של סטטיסטיקה בחיי היום יום, ואיך 2 הקורסים משתלבים לדרך שבה אנשים חושבים ומנתחים את המציאות.

גם כלכלה יכול להיות מהנה..מבטיחה לך שאת לא תסתכלי יותר על המוצרים בסופר באותה הצורה..ואני לא צוחקת..עד היום אני מנתחת בראש, לפי הצגת המוצרים במדפים, עד כמה הם פופולרים ומה השיקולים של המוכר/סוכן, להציב אותם בדרכים שונות..
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'התמודדות עם חרדות והבחירה להרגע'
התמודדות עם חרדות והבחירה להרגע
01/11/2010 | 20:44
1
7

יקירתי ,חרדות עולות ומציפות אותנו בעקבות מחשבות שליליות על עצמנו" אני לא יכולה.." לא מסוגל...אכשל.." הפחד מכישלון משתלט עלינו ואז כמובן שהכישלון – ודאי!!
במקום המחשבות השליליות ניתן לאמץ מחשבות חיוביות כמו למשל".. אני יכולה ומסוגלת,אשקיע כמיטב יכולתי וגם כישלון הוא לא סוף העולם..." אם לא עושים כלום- גם לא משיגים כלום.
מלבד זאת ממליץ לעשות טיפולי הרפיה,מדיטציה וכל תחום שיכול להרגיע ולשחרר סטרס .
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אני בסטרס? '
אני בסטרס?
01/11/2010 | 20:49
5
רק בחרדה משתקת מעצם אזכרת המילה סטיסטיקה/שיטת מחקר + מתמטיקה ומספרים. אבל מאמינה שאתגבר. ארין לי הרבה ברירה. בכלל אני נכנסת לתחום מאתגר שזר לי ואני חסרת ידע בו. אבל אשתדל לשמור על חיוביות כי זאת כל המטרה. תודה!
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'על דימוי עצמי וזוגיות'
על דימוי עצמי וזוגיות
01/11/2010 | 20:56
12

אם לא תנסי – לא תדעי.
המחשבות השליליות שלנו מובילות אותנו לתבוסתנות ומועידות אותנו מראש לכישלון,פסימיות וחוסר יוזמה
לכן אני חוזר ואומר אם לא תנסי – לא תדעי.
חשבי על התכונות היפות שבוודאי קיימות בך,על היכולות שלך לתרום לאדם אחר שזקוק להם ,על ניסיון החיים שאת מביאה לזוגיות וכה חשוב לבנייתה ושימורה ... האמיני לי שיש לא מעט גברים שידעו להעריך זאת מאוד!
ובנוגע למראה החיצוני: הבליטי את הצדדים היפים שלך והנה את מוכנה לזוגיות 
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'יואב שלום '
יואב שלום
31/10/2010 | 21:38
2
2
יואב שלום.

ברצוני לשאול שאלות המטרידות את רובנו במהלך תקופת גילוי המחלה....והחיים בצילה...אשאל כל שאלה בנפרד

כפי שהבנת להיות חולה באנדו כרוך בלהיות מאוד עייפה רוב הזמן מלבד הכאבים שסובבים אותנו כמעט כל הזמן.....קיים הבדל עצום בין מה שהיינו למה שאנו עכשיו.....יותר קשה לנו....אנחנו יותר עייפות....מרגישות בנות מאה לפחות....הבעיה מגיעה כאשר אנו צריכות "להוכיח" לעולם שאנחנו לא עושות את עצמנו בכל מה שתיארתי .....אלא אנחנו באמת עייפות יותר ....קשה לנו יותר וכואב לנו.....וזה לא בגלל שנכנענו למחלה .....זה בגלל שהיא בתוכנו פועמת ומתישה......

שאלתי כיצד ניתן להבהיר לסובבים הקרובים לנו (הורים/בן זוג/ ילדים) שלא נכנענו רק יותר קשה לנו ונכון פתאום הם צריכים להתחשב בנו יותר מפעם אבל זה אמיתי ולא כי לא מתחשק?
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-''
31/10/2010 | 23:53
1
זק ההודעות שלך מזכירות לי את האי מיילים שאני מקבלת מאמא שלי... לא ניראה לי שהיא יודעת שאפשר לכתוב יותר משורה אחת, אז כל פעם אני מקבלת איזה 5 אימיילים ובכל אחד מהם שורה...
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תקשורת רבותי,תקשורת...'
תקשורת רבותי,תקשורת...
01/11/2010 | 20:11
2
אכן, כשהסובבים אותך רגילים לראותך במשך שנים ארוכות מתפקדת,אנרגטית ,עם מצב רוח טוב ויכולות גבוהות ברמות שונות – קשה להם לקבל שינוי חד ופתאומי וזה בראש ובראשונה כמובן קשה לך עצמך..
את יודעת, בכל התחלת מערכת יחסים ישנו חוזה גלוי וסמוי . החוזה הגלוי הינו הנראה לעין ומוסכם ואילו הסמוי הוא הציפיות שיש לנו מן האחר ולא נאמרות בגלוי וכך אט אט נחתם החוזה .. למשל: דפנה חתמה על סעיף בחוזה שבו נאמר" אני אקח על עצמי בגבורה את כל מטלות הבית והילדים ולא אבקש ממך עזרה!!" אלא..שיום אחד התווסף לחוזה הזה תת סעיף:" למעט הזמנים בהם אהיה חולה..." בן זוגה של דפנה לא ידע על קיומו של תת הסעיף ולכן כשדפנה חלתה,מבחינתו- הפרה חוזה! האם כך?
אז מה עושים?
נתחיל מכך שכולנו ,אבל כולנו חשופים ל"הפתעות" ומחלות לא צפויות : היום זה אני ,מחר זה אתה. כך שכשהמציאות נוקשת על דלתי עם בשורה אותה לא ביקשתי ( כמו אנדומטריוזיס למשל) עלי להבין שישנם 2 מציאויות: זו שניתן לשנות וזו שלא!
את האנדו,כרגע לא ניתן לשנות ומה שכן ניתן לשינוי/ריפוי בוודאי נעשה על ידי טיפול רפואי שלעיתים לוקח זמן ודרושה לו סבלנות..
בואי נתמקד במה כן אפשר לעשות כדי להרגיש נוח עם הירידה בתפקוד,עם הצורך  במנוחות ארוכות ועם העומס הנפשי שכרוך בהתמודדות עם האנדו( שמאופיינת בתקופות של אי ידיעה וחשש מתמיד בחלק מהמקרים)?
נתחיל בארגון מחודש של החיים מתוך הבנה אולי מצערת אבל מציאותית של"מה שאת לא תעשי-ספק אם אחרים יעשו בשבילך" ולכן: קדימה לעבודה.
נתחיל עם תקשורת: לספר לכל מי שכדאי שידע כדי שיוכל לעזור,לתמוך , לקבל,להבין וכו( בן זוג,ילדים,הורים,עבודה וכ'). בחיים כדאי שנדע גם לבקש,לא להתבלבל עם לקטר ולנדנד..
ובהמשך ל"חוזה הלא כתוב " שהזכרתי קודם: הגיע זמן לפתוח אותו ולעדכן את הסעיפים: בחוזה החדש תוכלי לכלול את הדברים שאת יכולה להמשיך לעשות/ את אלו שכבר לא ויהיו סעיפים שיישארו פתוחים ( בהגדרה מראש ובהסכמה) לפי התקדמות ההחלמה או ההחמרה של המחלה. וכמו שאת מספרת לי כאן ממש ,את יכולה לשתף את הסביבה שלך ולומר להם:" אני מתמודדת עכשיו עם דבר חדש וזקוקה לזמן,למנוחה לתמיכה...ומבקשת עזרה."
כולי תיקווה שדיאלוג עם הסביבה ושיתוף יגרום לשיתוף פעולה מהסביבה שלך . וגם אם לא- לא נורא, אנו יכולים לעשות המיטב שביכולתנו,לא יותר מזה

אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'יואב שלום שאלה מספר 2'
יואב שלום שאלה מספר 2
31/10/2010 | 21:48
1
2
שמטרידה בנות אנדו...

לצערנו המחלה הזו למרות שכבר ניתן למצוא עליה הרבה חומר כתוב באינטרנט מבעבר עדיין לא מוכרת ולא ברורה....גם אם נאמר שיש לנו אנדומטריוזיס ...לא יבינו על מה אנחנו מדברות...וישר יעלו רעיונות של מחלות קשות.....במידה ולא נסביר בדיוק מה זה אנדומטריוזיס ומה "תפקידה" בגוף.......מכיוון שהמחלה חובקת את החלקים הנשיים וקצת מהסביבה הקרובה למערכת הרבייה שלנו (שתן ומעיים) קצת קשה לנו לפרט עליה בפני זרים ולפעמים אפילו בפני קולגות....

שאלתי כיצד מתמודדים בלספר ללא המבוכה בתיאורים וללא הרגשה שהנה עכשיו מתארים את הגוף שלי מבפנים ולהפוך לאדומות גם מבחוץ ?
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'מי שמתבייש... מתייבש!'
מי שמתבייש... מתייבש!
01/11/2010 | 21:31
1
זה מזכיר לי שבילדותי האמנתי שאנשים חשובים ומפורסמים –לא הולכים לשירותים!! ייתכן שגם את אוחזת בתבנית חשיבה בה לדבר על דברים קצת אישיים/לא נעימים/פנמיים,זה לא יפה וככה לא עושים??!
יקירתי,ידיעה היא נכס לפעולה. אם הסביבה שלך תדע מה יש ל,ך את תחסכי לאחרים המון שאלות וניחושים.
קצת מביך? בסדר,אני מאמין שעברת בחייך לא מעט תקריות מביכות והנה יצאת מהן אולי אף יותר מחוזקת,הלא כן??

אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'ליואב שאלה מספר 3'
ליואב שאלה מספר 3
31/10/2010 | 21:53
1
3
לחלקנו בפרט אלה שרק גילו את המחלה קשה לקבל אותה כחלק מהחיים שלנו .....וצצות כמובן השאלות למה זה קורה לי? מה עשיתי שזה מגיע לי? מרגישות אשמות (במיוחד שפתאום כל הנטל נופל על הקרובים לנו? מעדיפות להתמודד עם המחלה לבד כשלא מוצאות את התמיכה המתאימה.

והשאלה – כיצד מתמודדים עם כל השאלות וההרגשה הזו?
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'להשתחרר מאשמה'
להשתחרר מאשמה
01/11/2010 | 21:39
2
אני חושב שבתשובתי הקודמת על התמודדות עם הסביבה במהלך המחלה,עניתי על חלק משאלתך זו.
רק אוסיף שאני בטוח שהתמודדות עם מחלה חדשה היא כמציאות חדה שמכה בפתאומיות וללא הכנה מוקדמת ויחד עם זה כרוכה בפרידה,באובדן באבל על שלמות שנקטעה לפתע . תהליך מסוג זה דורש זמן,עיבוד,התמודדות. כל אחת מעבדת את ה"מתנה החדשה" בדרך משלה וזה בסדר גמור,אנחנו בני אדם ומותר לנו.
יחד עם זאת אני מאמין שהרגשה ומעשה תלויים בנו ורק משם תבוא פעולה מקדמת. כוונתי היא שכל אחת בתוך תוכה יודעת מהו המקום בו יש לרתום כוחות ( יש בנו שפע עצום של כוחות להם אנו לא תמיד מודעים) ,להיחלץ מתחושת האשמה ולחזור למציאות :
פשוט כדי לספק לעצמה הרגשה יותר טובה
קודם עניתי לאחת מהשאלות לגבי רגשות אשמה שהם  כהענשה עצמית שכביכול משרת  את תחושת הערך ומצה אך למעשה לא מובילה לשום מקום חיובי ומקדם.
תחושת אשמה גורמת לנו לצייר את עצמנו כאנשים מוסריים וטובים ואם לא נרגיש אשמים נהיה "כאילו" לא מוסריים..
אז האם את בוחרת לשאת את דגל המוסריות בתחושת האשמה שלך?  חשבי מה המחיר שאת משלמת  בעבור זה? האם הוא לא כבד מידי?
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'שאלה מספר 4 ליואב'
שאלה מספר 4 ליואב
31/10/2010 | 21:56
1
2
אנשים מתוך נימוס ונחמדות משתדלים "לתת" עצות ותובנות שבהחלט לא מתאימות לנו לא למצב הפיזי ובטח לא לנפשי.......איך עוצרים את האגרוף מלהגיע לפניו של אותו "יועץ"?


  
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אנשים טובים באמצע הדרך( לפעמים מפריעים....)'
אנשים טובים באמצע הדרך( לפעמים מפריעים....)
01/11/2010 | 21:21
1
איך נשמע לך למשל:".... אני נורא מעריכה את הרצון שלך לייעץ..ככ הרבה מייעצים לי בתקופה האחרונה..." או:" ... אני מנסיוני למדתי שייעוץ אני מקבלת מאנשי מקצוע,עליהם אין לי ברירה אלא לסמוך "
תרגישי נוח לעצור בזמן,לעיתים אנשים רוצים נורא לתמוך ולעזור ולא תמיד יודעים איך...
תבחרי במה שנוח לך(רמז,אמירה,אגרוף....    )

אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'שאלה אחרונה לעת עתה'
שאלה אחרונה לעת עתה
31/10/2010 | 22:01
2
2
לצערי מיד כשהמחלה מקבלת "שם" היא משפיעה על כל החיים שלנו והופכת אותם על פניהם.....חיי הזוגיות (על כל צדדיו).....האם לספר ולמי....כמה איך וכיצד לספר......ובמיוחד לכאלה שעדיין רווקות מתי רצוי לספר לדייט החדש?

השאלה כיצד חולקים את ה"סוד" הזה שלנו עם הסביבה?
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-''
01/11/2010 | 00:51
1
יופי של שאלה, לא יכולתי לנסח אותה טוב יותר!!!
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אנדו וזוגיות'
אנדו וזוגיות
01/11/2010 | 21:47
2
אכן זו סוגיה שמעלה דילמה ,או יותר נכון 2 דילמות:
1. כיצד מתמודדים עם השפעות האנדו ברמה הזוגית( לגבי השלכות התקשורת כבר עניתי בשאלות קודמות) האינטימית בעיקר. כאשר לחולת אנדו יש קושי אובייקטיבי לקרבה,מגע וכמובן יחסי מין- זה משפיע על הזוגיות.
כאשר חולת  אנדו חשה תחושת אשמה על כך שלא מספקת או פחות אטרקטיבית בעיני בן זוגה-זה משפיע על הזוגיות
כאשר זה פוגע בתחושת הערך הבסיסית של אישה( וזה פוגע!!) אזי אני ממליץ  לטפל. איך? בכל דרך: אימון זוגי,טיפול יחידני/ זוגי, קבוצות תמיכה וכו'. מהיכרותי עם לא מעט יחידים וזוגות שנעזרו בייעוץ חיצוני ,למדתי שלא הכל אנחנו צריכים לדעת לעשות לבד,מותר לנו גם לבקש עזרה.
2. לגבי רווקות, הסוגיה הינה אחרת בחלק מהדברים מפני שלא נוהגים ללכת לטיפול זוגי לפני שיש במי לטפל...
כאן אני חושב שבשלב המוקדם ביותר לאחר ההיכרות הראשונית יש לשקול האם לשתף את הפרטנר החדש ולעשות זאת במרב הפתיחות והטבעיות ,ביטחון ושפת גוף לפעמים יכולים לשנות את כל ה"סצינה..."
וכמובן שגם כאן,או אפילו בעיקר כאן אני סבור שליווי של מאמן יכולה להיטיב את הדרך אל המטרה ובאותה הזדמנות לחזק פלחים נוספים בגלגל החיים.

אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'יש לי עוד אחת'
יש לי עוד אחת
31/10/2010 | 22:14
1
2
הפעם לא קשורה למחלה ואולי כן...
הנושא שיפור תפקוד וניהול זמן ...
כאמא לתינוק בן שנה ולילד בן 3 לא מצליחה לארגן את הזמן שלי לסידורים "מנהלתיים" הבית שלי נראה כמו על אריזות....ניירת מצטברת ערמות של דברים שצריך לארגן במקום ולסדר ....הילדים דורשים המון תשומת לב והזמן היחידי שיש לי הוא כאשר הם ישנים הבעייה שלי היא לא הזמן ....טוב גם הזמן אבל יותר זה שבגלל שאני יודעת מראש שהזמן שינה שלהם לא יספיק לי להתארגן על עצמי באחד מהסדרים שאני מתכננת ולכן אני מראש פוסלת ולא עושה ...כלומר אני חייבת לדעת שאם התחלתי אני חייבת לסיים....ואם אני יודעת שלא אצליח לסיים אני לא מתחילה בכלל.
מאוד מתסכל אותי שאני לא מצליחה לסיים ...ואם נניח שבכל זאת התחלתי ולא סיימתי אני עוזבת את זה ולא ממשיכה יותר עד ל"קריז" הבא של ארגון וסדר....

השאלה איך מה וכיצד משפרים?
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'ניהול זמן '
ניהול זמן
01/11/2010 | 21:58
2
ניהול זמן הוא דבר חשוב בימינו בהם יש ריבוי מטלות עצום ..
אני ממליץ לתרגל את עצמך לפרקטיות והכי חשוב עניניות!!
לעשות רשימת מטלות ריאלית ערב לפני ולהקפיד לבצע אותה. אם אין וי על כל הרשימה,יש לשנות ולשפר אותה כדי שתהפוך לריאלית יותר ועם זאת שה"אבנים הגדולות" ז"א לפי סדר החשיבות-הדברים החשובים יבוצעו.
ישנן כיום סדנאות בתחום- סאם אמית ממכון אדלר ידועה כתותחית בתחום כי היא משלבת גם מידע כיצד ניתן לרתום את אמצעי הטכנולוגיה לחיסכון מיטבי בזמן ויעול תהליכים
ישנם מס מאמנים שעוסקים בנושא שמגיעים לתוצאות טובות גם כן.
הפרדיגמה שציינת בה לא כדאי להתחיל דברים כי בכל מקרה לא תצליחי לסיים לדעתי לא משרתת אותך לניצול וייעול,אלא לתסכול ,האם אני צודק?
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'נזכרתי בעוד אחת'
נזכרתי בעוד אחת
31/10/2010 | 22:26
1
2
והקודמת לא קשורה למחלה וגם זו לא
הנושא הפעם שינוי הרגלים לאורח בריא...
כאחת שחוותה על עצמה את טראומת האנדו על כל השלכותיו...הבנתי שאני צריכה לנהל אורח חיים בריא יותר ...פחות להתעצל ...לאכול טוב נכון ובריא...ולעסוק קצת בספורט...
מאז הגיעו לחיי הבנים מאוד בודקת מה נכנס להם לפה באיזה כלים משתמשים ובקיצור דואגת שהם לא יהיו גאנקים כמוני...
אבל בפועל לגבי עצמי מלבד לדאוג לתזונה בריאה לילדים אוכלת שטויות ומרבה בגלידה שמבחינתי יכולה להיות המנה הראשונה העיקרית וקינוח בכל ארוחה במהלך היום....
העצלנות אצלי עובדת שעות במיוחד בתירוץ עייפות האנדו...
הספורט שלי ללכת במקום לנהוג אז לכל מקום שאני יכולה להגיע ברגל אני הולכת...ובזה זה נגמר.

איך כיצד ושוב איך משנים את ההרגלים הגרועים האלה שלי? ...חייבת לציין שאני כבר שנים עוסקת בהרגלים הגרועים הללו ולא נראה לי שזה הולך להיות קל.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'הרגלים תזונה( ובכלל הרגלים חדשים)'
הרגלים תזונה( ובכלל הרגלים חדשים)
01/11/2010 | 22:08
4
שינוי הרגלים הינו בחירה,אך נכון,לא תמיד קל.
מה שיכול מאוד לתרום לשינוי הרגלים שלנו המבוגרים הוא המטרה הנעלה והנשגבת שעומדת למול ענינו- הילדים שלנו!
כשמבינים כמה משמעותי המודל שלנו כמבוגרים והורים שממש כמו פסל,מפסלים ומגלפים את החומר הרך שהולדנו,אזי כדאי שנאתגר את עצמנו לצאת מאיזור הנוחות ולעשות מעשה.
אני שומע שהרגלי אכילה נכונים חשובים לך גם ברמה האישית ואכן גם יכולים לתרום לבריאותך באופן ניכר( המזון הוא הדלק של גופנו).
ברגע שתקבלי החלטה עם בני בתך על שינוי והרגלים חדשים - זה יצא לפועל ומאז עם הזמן יהפוך להרגל..ככה אנחנו בני האדם ,מתרגלים להכל
אם עדיין קצת קשה-אימון אישי לאורח חיים בריא,יעלה אותך על דרך המלך ויתרום גם לשיפור מעגלים ופלחים נוספים בגלגל החיים שלך.
בהצלחה
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אשמח אם תוכל לעזור לי'
אשמח אם תוכל לעזור לי
01/11/2010 | 08:35
4
2
יש לי 2 שאלות.
לפני 7 שנים ילדתי בן מקסים בחודש שביעי. הייתה לו תאומה שבשל סיבוכים לא שרדה.
עד היום אין בידי מכתב מסודר של מה שהיה לה בשל מחדלים בלידה.....מי שפיר שלה יצאו תקינים!!!
דמים לא הגיעו לפתלוגיה, שכחו לקרוא לרופא ילדים.
נשאר בי חלל עצום שלא הצלחתי להתגבר עליו למרות השנים.
פחד שמא היא יכלה לחיות ולהיות בריאה ויפה כמו שהיא הייתה באולטרסאונד.
לא ראיתי אותה אחרי הלידה, ואני כועסת על עצמי- אולי כך היה לי קל יותר להבין ולתפוס, להפוך את זה למוחשי.
אני מייסרת את עצמי שלא הייתי שם בשבילה על שחתמתי בשבוע 29 על הפחתה כי הרופאים טענו שיש לה מומים....(כמו שציינתי אין לי מסמך אחד ביד, חוץ מסליחה)
לא הריתי מאז, ואני חוששת שמבחינה רפואית זה גם אולי לא יקרה (למרות רצוני העז לחוויה מתקנת).
מה עושים על מנת להניח את זה בצד, להשלים, כי ברור לי שלכאוב זה תמיד יכאב......

שאלה שניה:
יש לי מחלות נוספות לצערי מעבר לאנדו', אבל נדמה לי שלסביבה ולבעלי בפרט "קל" יותר להבין שיש בעיה בלב, או במערכת הקרישה....ולא את האנדו.
מה שתסחיף בריאה לא הרס לי בזוגיות הרס לי האנדו.
כי הוא חולש על אזורים שמשפעים על בעלי יותר מאשר מחלה כזו או אחרת....
אני מרגישה שגם לסבלנות שלו יש גבול ומפחדת מהרגע הזה, שההבנה תיגמר.
אני מרגישה שאני לא מתפקדת בתור אישה בכל המישורים ... שתמיד יש לי כאבים שמנטרלים אותי .....
איך אני אוספת את עצמי ומעלה את הדימוי העצמי שלי?ובנוסף מנסה לחזק מערכת יחסים שכחצי ממנה אני לא תמיד יכולה לקיים???

תודה רבה רבה לך......

אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'...מה שהיה נשכח מזה..'
...מה שהיה נשכח מזה..
01/11/2010 | 22:16
2
2
נתחיל עם השאלה הראשונה:
וברשותך אשאל אותך שאלה:
במה משרתים אותך רגשי האשמה?
אז ככה...רגשי האשמה באים בעצם  כ"הענשה עצמית " על מעשים שעשית  ולא היית צריכה לעשות". זה כביכול מנקה את המצפון והופך אותך ל"בסדר".
את מובלת בחייך ע"י רגשי האשמה וזה מצב נוח להיתלות בו . על מה שהיה בעבר אין לנו שליטה והוא לא ניתן לשינוי,רגשי האשמה לא יועילו כאן. אם את מטפלת בבנך כשרגשי אשמה מלווים אותך-יהיו לכך השלכות לא טובות עליו. את מוכנה לשלם את המחיר כשזה קשור לבן שלך??!מכיוון שאת לא יכולה לשנות את העבר,כדאי לחיות את ההווה ולחשוב על העתיד: לשחרר את עצמך מרגשי האשמה וללוות את עצמך במשפטים כמו:" עשיתי מה שידעתי אז לעשות,היום אני אולי יודעת יותר אבל זה כבר לא יעזור." או:" צריך להמשיך הלאה עם כוחות מחודשים,מחשבות חיוביות ולהרפות ממחשבות מציקות וטורדניות".
בתחום האימון אנחנו קוראים לדפוסי החשיבה שלך פרדיגמות שעליהן קם צי של שומרים שלא מאפשרים תזוזה מהמערה האפלה ממנה אנו רוצים לצאת ולא תמיד יודעים את הדרך החוצה.
אני מזמין אותך להפרד מהעבר ורצוי מוקדם ככל האפשר,פשוט כי הוא לא ניתן לשינוי והשפעה ,אז למה להיות שם ולו לרגע קט נוסף?
הביטי על מה שהרווחת ומנת חלקך ושחררי עצמך מהכבלים,מגיע לך ולמשפחתך להיות מאושרים מהניתן כאן בהווה

אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תשובה נפלאה לפיצ יואב'
תשובה נפלאה לפיצ יואב
01/11/2010 | 22:34
3
מאוד התחברתי לתוכן שלה ומאמצת אותה עבור עצמי למקום האישי שלי. מנצלת את ההזדמנות להגיד תודה על ההתארחות ורוח ההתנדבות. כל הכבוד על המוכנות והקדשת הזמן לכולנו.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-' מה שגלים כתבה..'
מה שגלים כתבה..
02/11/2010 | 17:32
לצפיה ב-'כשיש ערפל כדאי להדליק פנס- טיפול.'
כשיש ערפל כדאי להדליק פנס- טיפול.
01/11/2010 | 23:17
19
אכן,לעיתים הסביבה מוכנה לקבל פצע פתוח קטן כ"פציעה"! וקריסת מערכות פנימית שלא נראית כלפי חוץ- מתפרשת כ"כלום" ...
הסוגיה שלך רגישה ואני מ בין שמעבר לתחום הזוגי גם הדימוי העצמי שלך זקוק לתמיכה ועידוד
גם במקרה שלך כמו של GALIM אני ממליץ על נתיב של תקשורת ושיתוף ואם יש צורך טיפול זוגי  יכול מאוד לעזור ואף חיוני מאוד.
אני מכיר זוגות שחיי הנישואים שלהם ניצלו בזכות טיפול זוגי.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'עוד שאלה ברשותך'
עוד שאלה ברשותך
01/11/2010 | 09:13
1
1
בני בן ה7 ילד מדהים (טוב אני אמא שלו..) יפה, חכם ועדין נפש.....
הוא נולד ושהה בפגיה חודשיים. היה מונשם קיבל חמצן.
השתחרר הביתה עם מוניטור בשל הפסקות נשימה, ריפלוקס מאסיבי ומחלת ריאות (קיבל טיפול תרופתי)
אחרי 3 שבועות בבית הוא חזר לבי"ח לטיפול נמרץ בשל בעיות נשימה.
בשלוש השנים הראשונות לחייו הוא נכנס ויצא מאשפוזים בעיקר בשל בעיית ריאות, וגסטרו
עבר אין ספור מיונים, בדיקות קשות ופולשניות, דיקורים בגב בשל חשד (פעמיים) לדלקת קרום המוח ועוד שלל בעיות וסיבוכים.
בנוסף ביקורים במרפאות חוץ ומעקבי שיגרה....
הוא עבר 3 ניתוחים, ומחלה כיליתית בגיל שנתיים וחצי וקיבל טיפול להורדת לחץ דם!!
השתלב במסגרת גן רק בגיל שנתיים לפני כן הרופאים לא הרשו לו.
עד היום הפגות ניכרת בו, עדיין יש לו מחלת ריאות, בעיה קשה באף בשל הטובוס שהוכנס לו (צינור הנשמה) יש לו היצרות של צינורות האף והוא מדדם קשה, ולא מצליח לנשום מהאף כי הוא סתום לו.
הוא מרכיב משקפיים מגיל 4. יש לו בעיה במוטוריקה גסה ועדינה, וחולשה של חגורת כתפיים.הפרעת קשב (מטופל בקונצרטה)
כמובן שהוא מקבל ריפוי בעיסוק,.שנתיים של רכיבת סוסים טיפולית, שנה שעברה הוא הלך לתרפיה במים,השנה התחיל תרפיה באומנות.
בקיצור התיק שלו הרפואי גדול ועדיין לא פירטתי הרבה.
לי כאמא למרות שהזמן עובר יש תחושה שאני מגוננת יתר על המידה, קשה לי לשחרר
והוא מצידו מודע לכל הבעיות ונראה לי שמנצל את המצב לטובתו....
לשמחתי יש לו ביטחון עצמי, אבל ככול שעובר הזמן הפחד שלו מרופאים גדל וא"א ללכת איתו לרופא או בדיקת דם בלי בכיות מה עושים??
איך אפשר לנסות לעזור לו?
הייתי רוצה שלא ישארו לו משקעים שיהיה לו ראש בריא.......
הייתי רוצה שלמרות מה שהוא עבר שהוא יבין  שהוא ילד רגיל...............

שוב תודה................
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'רחמים וחינוך בד"כ לא הולכים יחד.'
רחמים וחינוך בד"כ לא הולכים יחד.
01/11/2010 | 22:32
1
ישנם כאן 2 סוגיות שאני שומע בדברייך:
1.סוגיה אחת היא הצורך שלך לגונן על הילד והחשש מפני ההשלכות- אני ( והתיאוריה האדלריאנית כמובן) סבור שלעולם אין לא לחנך ולא להתייחס לילד מתוך רחמים,זה לא משרת את המטרה החינוכית שלנו,לגונן על הילד זה הוא צורך שלנו,לא של הילד: הילד ישמח לאפשרות של קבלת עצמאות,לקיחת אחריות ונשיאה בתוצאות .
  הצרכים האלו שלו הם אמורים להיות המטרה החינוכית שלנו. כל מה שילדך יכול לעשות בכוחות עצמו-עלייך לאפשר לו כדי שאכן יהיה עצמאי ואחראי.
2.סוגיה 2 היא הפחד של בנך מטיפול רפואי- גם זו פוביה שדורשת טיפול התנהגותי קוגניטיבי שיוביל את הילד לטיפול הרפואי ממנו הוא חושש באופן הדרגתי ומתוך סדרי עדיפויות ובחירה מתוך אפשרויות הניתנות במציאות. אני מאמין שבמקרה זה כדאי לשתף את הילד ככל האפשר ולתת לו להתמודד גם עם הבחירה . אם ההחלטות ( גם המורכבות והקשות ) יבואו ממנו,הוא ימצא את הדרך להתגבר על הפחד ולהתמודד עם המציאות.



אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'שאלה ליואב'
שאלה ליואב
01/11/2010 | 09:24
1
2
שלום יואב,
קצת על עצמי...בת כמעט 39, עולה ותיקה מצרפת, ללא משפחה בארץ, גרושה, אמא ל-3 ילדים (בני 16,9 ו-6), עובדת מהבית בתרגומים וחולת אנדו' כבר 4 שנים.
אני בעיקר מרגישה תקועה מאז שיש לי כאבים כרונים, ב-4 שנים האחרונות.
אני מרגישה שאני לא האמא שהייתי רוצה להיות לילדים שלי שצריכים להתמודד עם הגירושין ועזיבת אבא שלהם מהבית (שנה).
הגרוש שלי השאיר לי חובות ואני נמצאת במצב כלכלי מאוד קשה. אני חייבת להגדיל את ההכנסות שלי אבל שוב מרגישה תקועה כי הגוף שלי לא מסוגל. הכאבים כל פעם מחזירים אותי למציאות, מציאות שאני לא אוהבת...
ניסיתי כל מיני שיטות טיפול, מהרפואה הקונבנציונלית וגם מהרפואה המשלימה אבל אין הטבה ואני עייפה מלהרגיש כמו קשישה בגיל שלי...אני מסתכלת על החברות שלי בקנאה מול האנרגיות שלהן, הן טורפות את העולם ! וככה הייתי לפני המחלה...
הייתי גם רוצה לעזור לעצמי מול כל הפוביות והחרדות שיש לי...רוב הפוביות שלי קשורות למוות, פחד שיקרה משהו לילדים שלי, פוביה ממחלות, קשה לי להתמודד עם המחלות של הילדים שלי (שלכל ילדים יש) במיוחד כשמדובר בכאבי בטן, פחד מטיסות, פחד מרופא שיניים (עד כדי אי קבלת טיפול), פחד מהקאות ועוד...
אני מחפשת עזרה כי הכי קשה לי זה להתמודד לבד מול המחלה, בלי בן זוג, בלי משפחה ולהרגיש שבעצם הילדים שלי זקוקים לי ואני תמיד צריכה לתפקד למענם...
אשמח אם תוכל לעזור לי. תודה מראש !
קרין
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'הבחירה להסתכל על הצד המואר'
הבחירה להסתכל על הצד המואר
01/11/2010 | 22:55
3
קארין יקירתי שלום
אני שומע את התסכול בדברייך ואת העייפות ,אין ספק שלחיות עם מחלת האנדו וההשלכות שלה ויחד עם זה להמשיך במירוץ החיים  לבד,ללא תמיכה ,כולל טיפול ב 3  ילדים,זה בהחלט לא קל.
אבל את יודעת? אני רוצה לעודד אותך שטוב שאת חיה היום בתקופה בה תחום הרפואה מתקדם ונותן מענה לרוב המחלות. לפני מס שנים ייתכן שלא היה מי שידאג לילדייך...
1.אנדו- עובדה קיימת,לא יכולים להדביר אותה,נותר לנו להתמודד איתה ביומיום,כל יום בפני עצמו,ללא דמיונות שווא על העתיד וכמו כן גם ללא ציפיות,פשוט לחיות.
לאדם יכולות הרבה מעבר למה שמדמיין לעצמו ואם תתאמצי תגלי עד כמה עצומות היכולות שלך...זה יתן לך כוח לטפל בילדים ויחד עם זאת אין ספק שאת צריכה לטפל בעצמך ולעשות מה שטוב לך.
חברתי הטובה חולה בטרשת נפוצה ואתמול אמרה לי: אני חזקה ואמיצה,המחלה לא תנצח אותי – אני אנצח אותה וזה עניין של זמן. יוצאת כל בוקר לעבודה,מטפלת בשני ילדי ,צוחקת עם הכאב ולא מסתכלת על המחר..
2.הסוגיה השניה קשורה לפוביות( פחדים)- ניתן לטפל בזה עי אימון התנהגותי –קוגניטיבי שיודע לטפל בנושא הפוביות או מטפל שעוסק בנפגעי טראומה( נושא שאני חוקר ועוסק בו רבות ).
אני חש שאת שרויה בתסכול מסויים ופחד וזה בהחלט לא חייב להיות כך!
אני יודע שאת יכולה להיות משוחררת ולראות את החיים באור חיובי ,האמיני לי קארין-זה אפשרי
      
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'עוד שאלה ליואב'
עוד שאלה ליואב
01/11/2010 | 15:38
2
2
בפתיח רשום ככה "לכל אחד מאיתנו יש חלומות, שאיפות או רצונות בלתי ממומשים. אני מאמין ביכולת של כל אחד לקחת אחריות על מציאות חייו וליצור שינוי, הבחירה הינה בידינו בלבד".
אני מתחברת למשפט הזה אבל יש פחד שעוצר אותי, בלי שום קשר לחששות שיש בגלל האנדו' והמגבלות שהוא גורם.
האם אני יכולה לעשות שינוי שלא רק קשור אליי ? אם אני למשל מחליטה על שינוי של מקום האם אני צריכה קודם לחשוב על ילדיי ? הילדים שלי הם כל עולמי אבל הם לא ישארו איתי לנצח. מצד שני, טוב להם איפה שאנחנו וקשה לי לחשוב על שינוי לכל המשפחה. אם הייתי לבד אני לא הייתי מהססת לשנות הרבה דברים, כולל לעבור מקום (הרי עשיתי את זה כשעליתי לארץ לבד).
מה דעתך בנושא ? כי יש לי חלומות, שאיפות ורצונות בלתי ממומשים, שלא תמיד מתאימים למה שהילדים רוצים...האיזון שלהם בחיים מאוד השתנה בעקבות הגירושין וקשה לי לדמיין עוד שינוים...
תודה מראש על תשובתך.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'אימא טובה היא קודם כל אדם מוגשם'
אימא טובה היא קודם כל אדם מוגשם
01/11/2010 | 23:01
1
שלום לך
ראשית אני רוצה לומר לך שדרך המשפטים הספורים שכתבת ,התרשמתי שאת אדם עם נתינה ורגישות גדולה לסביבה,אך קודם כל- אימא" ביג מאמא" שמעריכה את התפקיד שקיבלת ועושה אותו במסירות ודאגה גדולה. ילדייך זכו
לפני שאענה אפנה אלייך שאלה:" מהם הערכים העיקריים שהיית רוצה להעניק לילדייך? כשאת מדמיינת אותם גדלים וגאה ככ  במי שהם הפכו להיות,מי הם,מה המאפיינים שלהם?
•תני לי לנחש:היית רוצה שילדייך יהיו עצמאים,מגשימים את עצמם בתחום האישי והמקצועי ,יודעים לבקש מהאחר את שמגיע להם תוך נתינה ותרומה הדדית..
האם היום את בסגנון חייך מהווה עבורם מודל לעצמאות,לזכות של כל אדם להגשמה אישית, לדעת לבקש גם לעצמך?
האם הויתורים העצומים שאת עושה לאורך השנים שגובים מחיר של חוסר התפתחות אישית,חוסר הגשמה( לדברייך),האתגר הכוח והאומץ לשנות,לממש ...איפה כל הערכים שאת האמנת בהם בצעירותך שהביאו אותך להישגים? האם הילדים לקחו ממך אותם? לא,הם לא. את לקחת מעצמך.
כאן נכנסת הבחירה שלך.
גירושים הם דבר מורכב ולא קל,אך ניתן גם למנף את הלמידה והניסיון שצברת בחייך ( כולל ניסיון הנישואים והגירושין) ולהגשים את עצמך,לשנות,להעיז ,להנות. הרי אימא שמחה ומוגשמת היא מודל לילדים שבמהרה יהיו בני אדם שמחים ומאושרים.
אני מודע לעובדה שזהו תהליך שדורש עבודה עצמית ושינוי הרגלי חשיבה. תהליכי אימון אישי ומודעות יכולים לתמוך בך ולקדם אותך בפעולות קטנות ומדידות אל הגשמת המטרות בדרך אל החזון שלך.
ו..כן,זה אפשרי


אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תודה '
תודה
01/11/2010 | 23:35
יואב, מה שכתבת לי גרם לי לדמוע...
ברור שאקרא את זה שוב ואחשוב על זה לעומק...מאוד התחברתי למה שכתבת אז שוב תודה !
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'תודה ליואב '
תודה ליואב
01/11/2010 | 23:23
4
3
ברצוני להודות ליואב על שהסכים להתארח אצלנו בפורום...למרות הקושי לתת יעוץ על גבי הרשת....בוודאי כשמדובר בנושא רגיש ומורכב כמו שלנו.
תודה לבנות על שיתוף הפעולה.

ושוב תודה רבה ליואב על הקדשת הזמן והתשובות.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'לילה טוב'
לילה טוב
01/11/2010 | 23:28
3
לצפיה ב-'תודה לכולכן ולילה טוב '
תודה לכולכן ולילה טוב
01/11/2010 | 23:43
2
2
בנות פורום יקרות
היה לי הכבוד להתארח הערב בפורום שלכם ,להכיר סיפורים מאחורי השמות ולהיחשף לסיפורי חיים של כמה גיבורות אמיתיות..
אני חושב שדרושה התמודדות מאתגרת בהחלט מול מחלת האנדו שכרוכה ביציאה למסע חיים חדש ואני "מוריד את הכובע" על החוזק והיכולת שלכן לעמוד במסע הזה ולהוביל.
אני מקווה שיכולתי להאיר מעט סוגיות הערב לגבי עולם היחסים והתקשורת שלנו עם המעגלים הסובבים אותנו ע"מ לשמר תחושה חברתית בריאה ומקדמת.
יחד עם זאת אני יודע שתחום היעוץ והאימון בתחומים אלו דורש תהליך ולא בר פתרונות מידיים כמו תחומים אחרים בהם עצה יכולה לעשות הבדל ושינוי מיידי.
אני מזמין כל אחת מכן לפנות אלי בכל עת לפרטים המצוינים מטה
שוב תודה לז'ק היקרה שאירחה אותי בפורום
בברכת בריאות והמשך שבוע טוב
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-''
02/11/2010 | 04:29
לצפיה ב-'תודה מקרב ה- '
תודה מקרב ה-
02/11/2010 | 09:21
1
השכלתי ונתרמתי. מקווה לראות אותך פה שוב.
אנדומטריוזיס >>
לצפיה ב-'ים של תודות לזק המקסימה וליואב היקר'
ים של תודות לזק המקסימה וליואב היקר
02/11/2010 | 13:04
2
זק- שוב על היוזמה.....הביצוע והמחשבה שאת משקיעה כדי שלנו יהיה יותר כלים לחיות חיים טובים יותר...
יואב- תודה על התשובות, על הזמן היקר,  אני אישית לוקחת את עצמי ומיישמת לחיות את הווה כי מה שהיה היה.....
אז המון תודות לכם!!!!
אנדומטריוזיס >>

הודעות אחרונות

12:47 | 03.11.19 אורחים בפורום
00:12 | 06.10.19 אורחים בפורום
03:58 | 25.06.19 אורחים בפורום
23:46 | 17.06.19 אורחים בפורום
22:44 | 16.05.19 אורחים בפורום
17:50 | 04.05.19 אורחים בפורום
00:14 | 14.04.19 אורחים בפורום
00:19 | 02.04.19 evaeva
16:23 | 13.03.19 אורחים בפורום
12:49 | 07.03.19 אורחים בפורום
23:36 | 02.03.19 אורחים בפורום
02:12 | 19.02.19 אורחים בפורום
16:23 | 05.02.19 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ