קוצו 1

אם יורשה לי להוסיף..

גם אני חושבת שאת צריכה להיות שלמה עם ההחלטה ואת לא צריכה להיחפז להחליט, אצלנו מעבר לכמיהה הרגשית יש את הכמיהה הפיסית, להיות בדיכוי של הריון. אני יכולה להגיד לך מניסיון שהריון הוא דיכוי שונה מדיכוי של דקאפפטיל או גלולות ברצף. בהריון הרגשתי לראשונה בחיי בריאה וזו בהחלט הרגשה ממכרת, לראשונה הרגשתי כמו בן אדם נורמאלי שלא כואב לו 24 ש' ביממה, לא האמנתי שיש אנשים שחיים במציאות כזאת שפשוט לא כואב להם. אבל--- וזה אבל גדול להריון יש סוף ובסופו יש יצור קטן וזעיר שבהמשך גודל וצומח והופך לגדול יותר שלומד לזחול וללכת ולרוץ, יצור תובעני שגוזל המון אנרגיות אבל מביא איתו המון שמחה ואושר, ואחרי ההריון נגמר הדיכוי
(אלא אם כן את ממשיכה להניק ולהניק ולהניק מסביב לשעון ובהנחה שההנקה משמשת דכוי כי יש נשים מניקות שממשיכות לקבל וסת בכל חודש) וצריך להתמודד איתו ועם המחלה גם כאשר יש תקופות קשות וכואבות כך שאני יכולה להבין את הרצון של להיכנס להריון עכשיו כי אחר כך מי יודע מה יהיה וצריך לנצל חלונות הזדמנויות מבחינת המחלה אבל זה לא רק.צריך להיכנס להליך כאשר גם רוצים ולא רק "צריכים", מקוה שאני לא נשמעת מבולבל מידי.. בכל מקרה שיהיה בהצלחה בכל דרך
וזואילי, שוב רוצה לומר שאני מחזיקה אצבעות ומתפללת לבשורות טובות
 

lilah696

New member
טיפולי פריון

היי, אני לילך, גם רווקה בת 31 עם אנדו שוקלת הפריות. בדיקות גנטיות עשיתי וצילום רחם. אני מצטערת על השאלות אם הם מטופשות. הטיפולים האלה כואבים? יקרים? צריך תמיכה נפשית? לא עדיף לעשות איזה חוזה שותפות עם איזה בחור הומו? אני לוקחת גלולות רצופות כבר חמישה חודשים ולא נראה לי שעוזר.
 

נעמי 17

New member
מה זה כואב? מה זה יקר?

לא שאלות מטופשות כלל, כל אחת מתמודדת עם השאלות או עם הטיפולים אחרת, אני מציעה שתעצרי רגע ולפני שאת מחליטה תשאלי את עצמך שאלה על הורות < נכון שזה נראה רחוק אבל ההתמודדות האמיתית היא בהמשך החיים לכל החיים> איך את רואה את עצמך עוד 5, 10 שנים? מהיא המשפחה האידאלית עבורך? את רואה אבא בתמונה? את רואה אבא בחצי משרה? במשרה חלקית? בהסכם שותפות? את רואה שם אב? כשתדעי מה את מבקשת ועל מה את חולמת, תוכלי לבחור דרך. אין דרך קלה לילד, לכל ילד יש את הדרך שלו, אם זה בכל אחת מהדרכים שפרטת ויש גם דרכים אחרות. אני למשל לא רציתי להיות חד הורית זה לא התאים לי מעולם. פניתי לאימוץ רק כשהיה לי בן זוג תומך.
 

lilah696

New member
כמובן שאני רוצה אבא

אבל אני כמעט ולא יוצאת ולא נותנת לעצמי להכיר אף אחד, מצב הרוח שלי כל הזמן ירוד ואני כל הזמן נפוחה ומכופפת. ואיך מספרים לבחור חדש שיש לך אנדו ואת די תצטרכי הפריות? קשה.
 

זואילי

New member
בדיוק על זה דיברנו כבר. יש שירשור כזה

את לא תגידי לגבר על הדייט הראשון שאת בדרך לטיפולים ושהרופאים המהממים שלך משוחחים איתך על כריתות רחם. אין פה מתימטיקה. יש כמה פגישות ראשונות של היכרות, עם כל רשימת המכולת הרגילה, הנדושה והמעצבנת. צלחת את זה? תספרי על האנדו בגדול. ועל מה שעברת. אבל בלי תיאורים גראפיים או כניסה לפרטים. זה נשמע לי טרן אוף די רציני... העניינים נראים רציניים ביניכם? חודשיים אתם אחד בתחת של השני? תעלי את נושא "איך הייתי מתה לילד".... ומשם תתגלגלי. אין ספק שאם לא נצא, לא ממש נכיר. גם אני לא בליינית גדולה. אבל לפעמים יוצא להכיר, דרך מפגשים חברתיים או דרך העבודה. את כרגע לא בתוך התהליך עצמו. את עדיין רק בתהיות. לדעתי כדאי מאוד שתתיעצי עם פסיכולוג. כל החיים שלך ישתנו ברגע שתחליטי ללכת על זה. אין לך מה לשתף עכשיו גבר במשהו שטרם החלטת עליו. זה עדיין לא קורה, אז זו לא בעייה כרגע. לדעתי...
 

זואילי

New member
חוזה שותפות ועוד

אם עדיף לעשות את זה עם שותף - זה לשיקולך. אני חושבת שיש עמותה שנקראת הורות אחרת, או משהו כזה ושם נפגשים רווקים כדי למצוא פרטנרים/ות להורות משותפת. חשבתי גם על זה בעבר אבל ההחלטה שלי לעשות את זה לבד נובעת מזה שאם לא מדובר בבנזוג שבחרתי לחיות איתו ומתוך קשר זוגי להקים איתו משפחה, אז אני מעדיפה ילד שהוא שלי ורק שלי. בן הזוג שיהיה לי בעתיד יקבל אותי כבר עם ילד בין אם ביולוגי או לא. בדיוק כמו שגרושות עם ילדים מוצאות את פרק ב' בחיים. אני באופן אישי לא רוצה לחתום על הסכם משמורת, ולא מתאים לי שגבר זר שממנו יש לי ילד משותף יחליט פתאום להופיע לי בבית בשביל נשיקת לילה טוב לילד.. המשפחה של הילד שיהיה לי זה אני וההורים שלי שמעורבים בכל התהליך ויעזרו לי לגדל ילד לתפארת. היום קוראים לזה אימהות יחידנית מבחירה. דרך אגב יש פה פורום כזה בתפוז. לגבי תמיכה נפשית - אני חושבת שזה מומלץ. גם לזה דאגתי. את צריכה להיפגש עם רופא פריון ולהחליט על הטיפול המתאים לך ואז כמובן להפסיק עם הגלולות בהתאם להנחיות שתקבלי. כמובן שלאנדואית עדיף לא "לבזבז" זמן, וללכת ישר ל IVF שם הסיכויים להצלחה גבוהים יותר. אני פסלתי את האפשרות הזאת לגביי. לגבי כואב או לא - לא חסרות פה נשים בטיפולים שבטח ישמחו לתת לך תשובות. את יכולה לברר גם בפורום פוריות. מפנה את שאלתך בחזרה אלייך - האם צילום הרחם שעשית כואב? לגבי מחירים, גם את זה אני לא יודעת. את הבדיקות הרגילות של מעקב זקיקים, א.ס ובדיקות דם אעשה דרך קופ"ח, ולגבי ההזרעה והשבחת הזרע - קיבלתי הפנייה מרופא המשפחה לתה"ש ובעתיד אוכל להגיד לך אם אישרו. אני גם מחכה עכשיו לראות אם הגניקולוג היוז'ואל שלי יתן לי בקשה בדיעבד לטופס 17 לפגישה עם רופא הפריון. לבנק הזרע - גם צריך טופס 17. לקניית המנות אין ט. 17. זה על חשבוננו... זה בינתיים המון המון הצלחה בכל דרך בה תבחרי
 

lilah696

New member
המשפחה לא כ"כ תומכים

צילום הרחם כאב מאוד. היתה שם סתימה. הכאב החד היה כשהחדירו את הנוזל. איבדתי את ההכרה על המיטה מכאב. אח"כ לא יכולתי לרדת מהמיטה 10 דקות. ועשו לי פעמיים כי חשבו שבניתוח בבלינסון שכחו לי איזה גוף זר בתוך הבטן. הביאו עוד רופאים לשם. אמא שלי היתה בפנים. ואת הצילום השני אני לא זוכרת כבר הייתי בשלב של איבוד ההכרה. חוץ מזה שאני פחדנית מאוד. יש למישהי איזה שם של פסיכולוג ? אין לי כח כבר. לגבי הפריות, אמא שלי טוענת שיש לי זמן ואני יכולה להתחיל בגיל 37-38. אני חושבת שאין לי כ"כ הרבה זמן עם האנדו. הרופאים אומרים שהפיתרון הסופי זה כריתית רחם. אז עוד 10 שנים אני אצטרך כריתת רחם? אז מתי מתחילים בהפריות? ההחלטות האלו קשות מאוד.
 

זואילי

New member
אני לא יודעת (או לא זוכרת..) מי הרופאים שלך

אבל מי שאומר לאישה בגילך על פיתרון סופי של כריתת רחם, ראוי לו לחפש עבודה בקצבייה הקרובה. צר לי לשמוע שסבלת נורא מהצילום. שמעתי על סיפורי אימה ומצד שני גם על סיפורים טובים. כרגיל, אצל כל אחת זה אחרת. מי שלח אותך לבצע את הצילום? ולמה? האם בלפה' לא "פתחו סתימות"? אל תחשבי עכשיו בכלל על כריתת רחם. את צעירה ורוצה להרות - זה בכלל לא אישיו! קודם כל תעיפי את הרופא שאמר לך דבר כזה. רצוי בבעיטה. את חייבת להיות בטוחה ב100% במה שאת עושה, בעניין ההריון. אם אין לך תמיכה מלאה מהמשפחה זו בעייה לא פשוטה. בטח אם את חושבת על אימהות חד הורית.
 

ר ו מ י ה

New member
זואילי יקרה ../images/Emo24.gif

מחכה בציפייה לצרף את סיפורך לקישור האהוב עלי ועד אז מצרפת את השרשור החשוב הזה לטאגליינס.
 

lilah696

New member
היי

אני בת 30 עם אנדו, רווקה גם, הרופאים אמרו לי שהסיכוי דרך הפריות גבוהה וזה לא משנה אם מגבר או מבנק הזרע. אני גם בודקת אופציות לטיפולי הפריות..... יש גם הרבה הומואים שרוצים לקחת חלק, זה נקרא הורות משותפת, כמו הורים גרושים רק יותר טוב, כי פה אתם הופכים לחברים ולא לשונאים.
 
למעלה