SABA ARIE 01
New member
GHETTO LACHWA
Lachwa
היא עיר של בלארוס השייכת לפולין בין השנים 1918-1939. בסוף מלחמת העולם הראשונה, היהודים הם כ -3,400 בעיר ומרכיבים שליש מהאוכלוסייה. העיר עוברת לברית המועצות ב -1939, והגרמנים לוקחים אותה בתחילת יולי 1941. בעיר יש עוד 2,300 יהודים. מיד הקימו את היודנראט, בהנהגתו של דב לופטין. ב -1 באפריל 1942 הוקם גטו: יש בו ארבעים וחמישה בתים. תנועת הנוער הציונית של לחווה יצרה תנועת התנגדות בראשות יצחק רוצ'צ'ין: הוא יצר קשרים עם היודנראט והמשטרה היהודית כדי להשיג נשק להתנגדות מזוינת.
שני אירועים משמשים כאזהרה על הגורל שהגרמנים מכינים ליהודים: רצח הגרמנים של שבע נערות יהודיות משוטטות סביב הכפרים הסמוכים בחיפוש אחר מזון למשפחותיהם בגטו, ודיווח על הטבח יהודים מהכפר השכן מיקשביצ'י (Mikashevichi).
ב- 2 בספטמבר 1942 נודע לרוצ'צ'ין ולופאטין כי בורות נחפרו ליד העיר. בשעות אחר הצהריים מוקף בגטו 150 גרמנים ו- 200 שוטרים מקומיים, אלכוהול שיכור קודם לכן. ההתנגדות מחליטה לתקוף את משמר הגטו בלילה כדי ליצור בלבול כזה שתושבי הגטו יוכלו לברוח ליערות הסמוכים. אבל הפיגוע נדחה עד למחרת בבוקר.
עיר לחוה ..
עיר לחוה ..
בשעה 9 מגיע המפקד הגרמני ומודיע ללופטין שהוא עומד לחסל את הגטו, אבל שלושים איש, בעלי מלאכה מיוחדים, יישמרו; ראש היודנראט משיב: "או שכולנו חיים או שכולנו נספחים". על פי האות, לוחמי ההתנגדות תוקפים את מחסום הגטו ופותחים פתח. Lopatyn יורה בית לעשות הסחה; Rochczyn slays גרמני עם גרזן, אבל הוא עצמו נהרג כאשר הוא קופץ לתוך הנהר כדי לברוח שחייה. לוחמי ההתנגדות האחרים נלחמים בגרזנים או בידיים חשופות. רבים נהרגים והפצועים מסתיימים. Lopatyn נפצע בשתי הידיים. יהודים שנמלטו דרך מחסום הגטו נמחקים בידי הגרמנים ורבים נהרגים. אבל כ -1,000 מצליחים להימלט ו -600 מהם מגיעים לביצות פריפט. כ -500 איש, נשים וקשישים, נלקחים ומועברים לבורות שבהם מוציאים להורג. בריטים רבים נבגדים על ידי התושבים המקומיים, ורק 120 מצליחים להגיע ליער. קבוצה של 25 בריונים, עם שני רובים, משולבת ביחידה פרטיזנית סובייטית. Lopatyn מצטרף ליחידה הפרטיזנית "סטאלין". הוא יקפוץ על מוקש ב -21 בפברואר 1944. בחודש יולי השנה, לחווה משוחררת על ידי הצבא האדום.
רק כמה עשרות יהודים שרדו
Lachwa
היא עיר של בלארוס השייכת לפולין בין השנים 1918-1939. בסוף מלחמת העולם הראשונה, היהודים הם כ -3,400 בעיר ומרכיבים שליש מהאוכלוסייה. העיר עוברת לברית המועצות ב -1939, והגרמנים לוקחים אותה בתחילת יולי 1941. בעיר יש עוד 2,300 יהודים. מיד הקימו את היודנראט, בהנהגתו של דב לופטין. ב -1 באפריל 1942 הוקם גטו: יש בו ארבעים וחמישה בתים. תנועת הנוער הציונית של לחווה יצרה תנועת התנגדות בראשות יצחק רוצ'צ'ין: הוא יצר קשרים עם היודנראט והמשטרה היהודית כדי להשיג נשק להתנגדות מזוינת.
שני אירועים משמשים כאזהרה על הגורל שהגרמנים מכינים ליהודים: רצח הגרמנים של שבע נערות יהודיות משוטטות סביב הכפרים הסמוכים בחיפוש אחר מזון למשפחותיהם בגטו, ודיווח על הטבח יהודים מהכפר השכן מיקשביצ'י (Mikashevichi).
ב- 2 בספטמבר 1942 נודע לרוצ'צ'ין ולופאטין כי בורות נחפרו ליד העיר. בשעות אחר הצהריים מוקף בגטו 150 גרמנים ו- 200 שוטרים מקומיים, אלכוהול שיכור קודם לכן. ההתנגדות מחליטה לתקוף את משמר הגטו בלילה כדי ליצור בלבול כזה שתושבי הגטו יוכלו לברוח ליערות הסמוכים. אבל הפיגוע נדחה עד למחרת בבוקר.
עיר לחוה ..
עיר לחוה ..
בשעה 9 מגיע המפקד הגרמני ומודיע ללופטין שהוא עומד לחסל את הגטו, אבל שלושים איש, בעלי מלאכה מיוחדים, יישמרו; ראש היודנראט משיב: "או שכולנו חיים או שכולנו נספחים". על פי האות, לוחמי ההתנגדות תוקפים את מחסום הגטו ופותחים פתח. Lopatyn יורה בית לעשות הסחה; Rochczyn slays גרמני עם גרזן, אבל הוא עצמו נהרג כאשר הוא קופץ לתוך הנהר כדי לברוח שחייה. לוחמי ההתנגדות האחרים נלחמים בגרזנים או בידיים חשופות. רבים נהרגים והפצועים מסתיימים. Lopatyn נפצע בשתי הידיים. יהודים שנמלטו דרך מחסום הגטו נמחקים בידי הגרמנים ורבים נהרגים. אבל כ -1,000 מצליחים להימלט ו -600 מהם מגיעים לביצות פריפט. כ -500 איש, נשים וקשישים, נלקחים ומועברים לבורות שבהם מוציאים להורג. בריטים רבים נבגדים על ידי התושבים המקומיים, ורק 120 מצליחים להגיע ליער. קבוצה של 25 בריונים, עם שני רובים, משולבת ביחידה פרטיזנית סובייטית. Lopatyn מצטרף ליחידה הפרטיזנית "סטאלין". הוא יקפוץ על מוקש ב -21 בפברואר 1944. בחודש יולי השנה, לחווה משוחררת על ידי הצבא האדום.
רק כמה עשרות יהודים שרדו