GHETTO GLEBOKIE - POLOGNE

[SABA ARIE 01]

GHETTO GLEBOKIE - POLOGNE

עיירה קטנה בבלארוס, גלבוקי שייכת לפולין עד 1793 ומשנת 1921 עד 1945. היהודים מוזכרים בעיר באמצע המאה ה -16 ומשתייכים לקהילת סמורגון בליטא. הקהילה יש 755 תושבים בשנת 1766, 3,917 בשנת 1897 (70% מכלל האוכלוסייה) ו 2,844 בשנת 1921 (63%).

בין אוקטובר 1939 ליוני 1941 סופח גלובוקוי בידי הסובייטים. מראשית הכיבוש הגרמני (יולי 1941) נרצחו יהודים רבים שהורשעו בקומוניסטים. כעבור כמה ימים מתגלים אסירים מתים בכלא הסובייטי לשעבר בברזביץ ': היהודים מואשמים, ויש צורך להמשיך את הרב יוסף לוי כץ כדי למנוע פוגרום. בתחילת נובמבר 1941 הוקם בעיר גטו, והיהודים מקובצים לשתי קטגוריות: הם מסוגלים לעבוד בצד אחד והשני קשישים וחולים. יהודים מהכפרים השכנים ששרקובצ'יז'נה, פוסטווי ופליסה נכלאים גם הם בגטו, עם אוכלוסייה של 6,000 נפש. ב -25 במרס 1942 נעצרו ונורו 105 יהודים. אחרי "אקציה" זו, מנסה הנוער להתארגן ולהתקשר לפרטיזנים. ב- 19 ביוני 1942 נרצחו ביער בורק כ- 2,500 יהודים "בלתי כשירים לעבודה".

ב -1943, כשפרטיזנים סובייטים תקפו מטרות ליד גלובוקוי, החלו הגרמנים, מחשש למגע בין הגטו לפרטיזנים, לגרש את היהודים ולחסל את הגטו: ב -20 באוגוסט הם הורו לחברי היודנראט מארגן את הגירוש. אבל כשהם נכנסים לגטו, הם יורים. מיד הציתו את הגטו והתחילו לטבוח באוכלוסייה. יהודים אחדים הצליחו להימלט ולהצטרף ליחידות פרטיזניות, כולל יחידות של קגאנוביץ '.

כ -60 יהודים שורדים את השואה. הקהילה לא שוחזרה.

 

[SABA ARIE 01]

Glusk GHETTO

Glusk היא עיר באזור לובלין של פולין. בתחילת המלחמה יש בעיר כ -400 יהודים. האוכלוסייה היהודית מטפסת ליותר מ -700 בשל גירושים של פומרניה. באוקטובר 1942 גורשו רוב היהודים בסוביבור.

 

[SABA ARIE 01]

גטו של קוברין --- LE GHETTO DE KOBRIN

קוברין

קוברין בבלארוס: בית הכנסת
קוברין בבלארוס: בית הכנסת
קוברין נמצאת במחוז ברסט ליטובסק, כיום בבלרוס. האזכור הראשון של היהודים בקוברין הוא משנת 1514, כאשר המלך זיגיסמונד העניק להם זכויות יתר. בשנת 1598 ליהודים יש זכויות זהות לאלה של התושבים האחרים. במהלך הפרעות חמלניצקי בשנת 1648 - 1649, מספר היהודים האוקראיניים לבוא inding מקלט קוברין. בשנת 1766 משלמים 924 יהודים מקוברין וכפרי הסביבה את המס המקומי, המונה כ -6,000 נפש. בשנת 1847 מתגוררים בקוברין 4,184 יהודים וכ -5,000 בכפרים הסמוכים. רבים מהגרים, בעיקר לאמריקה, בגלל המשבר הגדול שמשפיע על האזור. לאחר המהפכה 1905 עובדי יהודיי המסע בשביל הציונות לבונד, ולקחת חלק פעיל במאבק פוליטי, חברתי ותרבותי. הקהילה מאורגנת מאוד ויש לה תשתית חברתית, תרבותית, דתית וחינוכית טובה מאוד. יש 5,431 חברים בשנת 1921 (66% מכלל האוכלוסייה).

ב -20 בספטמבר 1939, הסובייטים לוקחים את העיר. ציונים צעירים רבים בורחים לווילנה, בליטא העצמאית, ממנה יוצאים רבים לארץ ישראל. פליטים רבים ממערב פולין מגיעים לקוברין. בשנת 1941 יש בקוברין כ -8,000 יהודים.

הוורמאכט נכנסו לעיר ב -24 Jul 1941. מיד רבים מבני ציבור היהודים נבזזו ויהודים 170 "בולט" נהרגו סמוך לכפר Patryki. באוגוסט 1941 הטילו הגרמנים על הקהילה "קנס" של 6 ק"ג זהב ו -12 ק"ג של כסף. הגטו הוקם בסתיו של אותה שנה. הוא מחולק לשני חלקים: פרק א 'ל"יהודי עבודה "וסקירה ב' לקשישים, חולים ואחרים" בלתי כשירים ". היהודים מהערים השכנות של ביאלוביצ'ה Hjanowka ו נעולים בגטו הצפוף לחלוטין. מתחילת 1942, על הקהילה לספק עובדים למחנות העבודה של צ'ודוסי וזאפרודי. ב -2 ביוני 1942 B בגטו מזוהה ו "סלקציה" מתבצע א בגטו כל הגטו לבחור איש וכל היהודים מהגטו נלקחו B ברונה גורה שבו הם נטבחו. מחצית מהקהילה היהודית של קוברין מתה באותו יום. תנועת ההתנגדות של הנוער מאורגנת אז. ב - 14/10/1942 התקיים חיסול הגטו. האוכלוסייה הובלה למקום הוצאתו להורג, אך Dywin, 4 קילומטר קוברין, יהודים מנסה לתקוף את הגרמנים לתפוס את נשקם. קבוצה של כ -100 אנשים מצליחה לברוח ליער ולהצטרף לפרטיזנים, להימלט מהטבח. קבוצה קטנה של בעלי מלאכה יהודים קוברין נשמרת עד קיץ 1943, כאשר הוא נרצח בחצר הכלא.

לאחר המלחמה, הקהילה לא הוקמה מחדש.