פרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך
" בהעלותך את- הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות "
חוזרים אל פולחן המשכן. מקום המייצג את נוכחות האל חייב להיות קדוש ומפיץ את רוח השכינה. אור מנורת הזהב, כמו שכתבה חנה סנש, בכוחו לגרש הרבה חושך.
מי שחושב שגמרנו את הפסח ושכחנו אותו עד לשנה הבאה, אז לא. יש כאן שוב תזכורת: מי שהיה טמא או שהיה בדרך ונבצר ממנו לעשות את הפסח במועדו, יוכל לקיים את החג כעבור חודש. מי שסתם התרשל לא כלול בהסדר הזה.
" איש- אשר הוא טהור ובדרך לא- היה וחדל לעשות את הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה.."
המשכן מכוסה ענן ביום ו"כמראה אש" בלילה. הענן מסמל את החנייה והרגיעה ובעלות הענן יש להתכונן לתזוזה. מלבד הסימן של הענן ציווה משה להכין חצוצרות.
" ותקעו בהן ומועדו אליך כל העדה אל- פתח אהל מועד.."
" ויהי העם כמתאננים רע.." איפה סיר הבשר של מצרים? את העבדות כבר שכחו.
משה מתפלל: " מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?" בסוף מגיע השלו. אוכלים וחוגגים, אך עם האוכל באה התאווה והפריצות.
" ויך השם העם מכה רבה מאד .." ויקרא את שם המקום ההוא : קברות התאווה.
מרים מרכלת על משה, " על אודות האישה הכושית אשר לקח.."
העונש על לשון הרע: צרעת. אף שמשה מבקש מחילה עבורה, הוא מרוחקת מן המחנה שבעה ימים. הם מחכים לה עד שתבריא. לא נסעו בלעדיה.
הרכילות והלשון הרע, גם אם הדברים נכונים, הם עבירה חמורה, היות והם פוגעים באחדות ונענשים בחומרה.
שבת שלום
פרשת בהעלותך
" בהעלותך את- הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות "
חוזרים אל פולחן המשכן. מקום המייצג את נוכחות האל חייב להיות קדוש ומפיץ את רוח השכינה. אור מנורת הזהב, כמו שכתבה חנה סנש, בכוחו לגרש הרבה חושך.
מי שחושב שגמרנו את הפסח ושכחנו אותו עד לשנה הבאה, אז לא. יש כאן שוב תזכורת: מי שהיה טמא או שהיה בדרך ונבצר ממנו לעשות את הפסח במועדו, יוכל לקיים את החג כעבור חודש. מי שסתם התרשל לא כלול בהסדר הזה.
" איש- אשר הוא טהור ובדרך לא- היה וחדל לעשות את הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה.."
המשכן מכוסה ענן ביום ו"כמראה אש" בלילה. הענן מסמל את החנייה והרגיעה ובעלות הענן יש להתכונן לתזוזה. מלבד הסימן של הענן ציווה משה להכין חצוצרות.
" ותקעו בהן ומועדו אליך כל העדה אל- פתח אהל מועד.."
" ויהי העם כמתאננים רע.." איפה סיר הבשר של מצרים? את העבדות כבר שכחו.
משה מתפלל: " מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?" בסוף מגיע השלו. אוכלים וחוגגים, אך עם האוכל באה התאווה והפריצות.
" ויך השם העם מכה רבה מאד .." ויקרא את שם המקום ההוא : קברות התאווה.
מרים מרכלת על משה, " על אודות האישה הכושית אשר לקח.."
העונש על לשון הרע: צרעת. אף שמשה מבקש מחילה עבורה, הוא מרוחקת מן המחנה שבעה ימים. הם מחכים לה עד שתבריא. לא נסעו בלעדיה.
הרכילות והלשון הרע, גם אם הדברים נכונים, הם עבירה חמורה, היות והם פוגעים באחדות ונענשים בחומרה.
שבת שלום