פרשת אחרי מות קדושים
פרשת אחרי – קדשים
פרשת אחרי מות
פרשת אחרי מות מטפלת בחשיבות הקדושה. בשנים רגילות נוהגים לחבר בין פרשת אחרי ולבין פרשת קדשים. הנושא הוא משותף, אבל יש קדושה של מנהיג שצריך לתת דוגמה אישית בהופעתו והתנהגותו וקדושת העם.
בני אהרון זלזלו בקדושה של המקום, לכן דינם נחרץ למות. משה מזהיר את אהרון שיכבד את המקום ויבקש סליחת האל.
" בזאת יבוא אהרון אל הקודש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה. כתנת-בד קדש ילבש ומכנסי-בד יהיו על בשרו. ובאבנט בד יחגור ומצנפת בד יצנוף.."
העיקרון שהצדק צריך גם להיראות.
נוהג מקובל אצל בני אדם הכפרה. להרחיק ולהעביר למישהו אחר את תוצאות החטאים, כמה שיותר רחוק. אהרון מצווה להביא שני- שעיר עזים, להקריב את השעיר שעלה בגורל ולשלוח את השעיר השני לעזאזל. מכאן בא הביטוי: " שעיר- לעזאזל.."
כן מוזכר יום הכיפורים, שבת שבתון. " כי ביום הזה יפכר עליהם לטהר אתכם מכל חטאתיהם."
יחד עם זאת צריך להתנהג כאדם תרבותי. לא שותים דם. לא אוכלים נבלה וטריפה. יחסים קורקטיים וכבוד לבני המשפחה. לא רק לגבי אב ואם, אלא גם לגבי דודים ודודות, אחים ואחיות.
" ערותם לא תגלה, ושמרתם את חוקותי ולא תעשו מכל התועבות האלה.." כי זה ההבדל בין עם קדוש לבין עמי הארץ. " ולא- תקיא הארץ אתכם.."
פרשת קדשים
" איש אמו ואביו תיראו ואת – שבתתי תשמרו.."
כדי להיות קדוש לא מספיק להתעטף באדרת ולצנוף מצנפת. תנאיי הקדושה תלויים בהתנהגות אנושית.
בשדה ובכלכלה: להשאיר פיאה ולקט בקציר, ועולל ופרט בכרם. לתת לעני ולהלך.
בין אדם לחברו:
" לא תשקרו איש בעמיתו."
" לא תעשק את-רעך ולא תלין שכר פועל."
"לא תקלל חרש בפניו, ובפני עיוור לא תתן מכשול."
" לא תעשו עול במשפט."
" לא תקם ולא-תטור את בני עמך."
" ואהבת את רעך כמוך."
גם בשדה יש להתחשב בצרכי הצמח: לא כלאיים ושעתנז, לתת לעץ לגדול ולהשתרש. רק בשנה הרביעית לאכול את פריו.
כמובן נפש בריא בגוף בריא. בלי קעקועים והשחתות עור. בלי מכשפות ושדים.
חשיבות עליונה לטוהר המשפחה. אב לא ימכור את בתו לזנות. יחסי כבוד כולל גיסים ודודות.
" מפני שיבה תקום והדרת פני זקן."
" הבדלתי אתכם מן העמים ומן הבהמה."
שבת שלום
פרשת אחרי – קדשים
פרשת אחרי מות
פרשת אחרי מות מטפלת בחשיבות הקדושה. בשנים רגילות נוהגים לחבר בין פרשת אחרי ולבין פרשת קדשים. הנושא הוא משותף, אבל יש קדושה של מנהיג שצריך לתת דוגמה אישית בהופעתו והתנהגותו וקדושת העם.
בני אהרון זלזלו בקדושה של המקום, לכן דינם נחרץ למות. משה מזהיר את אהרון שיכבד את המקום ויבקש סליחת האל.
" בזאת יבוא אהרון אל הקודש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה. כתנת-בד קדש ילבש ומכנסי-בד יהיו על בשרו. ובאבנט בד יחגור ומצנפת בד יצנוף.."
העיקרון שהצדק צריך גם להיראות.
נוהג מקובל אצל בני אדם הכפרה. להרחיק ולהעביר למישהו אחר את תוצאות החטאים, כמה שיותר רחוק. אהרון מצווה להביא שני- שעיר עזים, להקריב את השעיר שעלה בגורל ולשלוח את השעיר השני לעזאזל. מכאן בא הביטוי: " שעיר- לעזאזל.."
כן מוזכר יום הכיפורים, שבת שבתון. " כי ביום הזה יפכר עליהם לטהר אתכם מכל חטאתיהם."
יחד עם זאת צריך להתנהג כאדם תרבותי. לא שותים דם. לא אוכלים נבלה וטריפה. יחסים קורקטיים וכבוד לבני המשפחה. לא רק לגבי אב ואם, אלא גם לגבי דודים ודודות, אחים ואחיות.
" ערותם לא תגלה, ושמרתם את חוקותי ולא תעשו מכל התועבות האלה.." כי זה ההבדל בין עם קדוש לבין עמי הארץ. " ולא- תקיא הארץ אתכם.."
פרשת קדשים
" איש אמו ואביו תיראו ואת – שבתתי תשמרו.."
כדי להיות קדוש לא מספיק להתעטף באדרת ולצנוף מצנפת. תנאיי הקדושה תלויים בהתנהגות אנושית.
בשדה ובכלכלה: להשאיר פיאה ולקט בקציר, ועולל ופרט בכרם. לתת לעני ולהלך.
בין אדם לחברו:
" לא תשקרו איש בעמיתו."
" לא תעשק את-רעך ולא תלין שכר פועל."
"לא תקלל חרש בפניו, ובפני עיוור לא תתן מכשול."
" לא תעשו עול במשפט."
" לא תקם ולא-תטור את בני עמך."
" ואהבת את רעך כמוך."
גם בשדה יש להתחשב בצרכי הצמח: לא כלאיים ושעתנז, לתת לעץ לגדול ולהשתרש. רק בשנה הרביעית לאכול את פריו.
כמובן נפש בריא בגוף בריא. בלי קעקועים והשחתות עור. בלי מכשפות ושדים.
חשיבות עליונה לטוהר המשפחה. אב לא ימכור את בתו לזנות. יחסי כבוד כולל גיסים ודודות.
" מפני שיבה תקום והדרת פני זקן."
" הבדלתי אתכם מן העמים ומן הבהמה."
שבת שלום