פרשת שמות
פרשת שמות
אנו פותחים ספר חדש את ספר שמות. בספר בראשית קראנו על המשפחה, כעת הפכנו לעם. כמו בשיר: פתאום אדם קם בבוקר והוא עם.
" ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.." הם שיסדו את העם.
" ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד.."
כצפוי: " ויקם מלך חדש על-מצרים אשר לא- ידע את יוסף.."
הגלות מעוררת את האנטישמיות ושנאת הזרים תופסת תאוצה. שום דבר לא חדש.
" וישימו עליו שרי מיסים.." אחר כך מחנות ריכוז ועבודת פרך. את הבנים הנולדים
הורגים. ( את הבנות ניתן למכור) בלי דור חדש המבוגרים ימותו אחרי עבודה קשה
ומצרים תהיה נקייה מבני ישראל. אנשי ועידת ואנזה של פרעה לא חכמים פחות מן הגרמנים.
במצב זה נולד משה. היות והוא נדון למות ביום שנולד, שמים את התינוק ב "תבת גמא ותחמרה בחמר וזפת.." כדי להצילו. אחותו עוקבת אחריו מרחוק.
ראה זה פלא! בת פרעה באה ומושה אותו מן המים. היא קוראת לו משה.
" כי מן-המים משיתהו.." היא אף מבקשת עבורו " אישה המינקת מן העבריות.."
מרים מביאה מיד את אמו.
ומשה גדל בארמון פרעה. הוא נהיה נער חסון ויום אחד רואה: " איש מצרי מכה איש עברי.." ויך את-המצרי ויטמנהו בחול.."
בפעם אחרת הוא רואה שני עברים רבים. כאשר הוא מנסה להפריד ביניהם אומר לו
אחד מהם: " הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את- המצרי?.."
משה מבין שסודו נתגלה ועליו לברוח.
הוא בורח למדבר ומגיע לארץ מדין. הוא עוזר לבנות יתרו להשקות את הצאן והן מזמינות אותו הביתה. יתרו מאמץ אותו ואף נותן לו את ציפורה בתו לאישה.
יום אחד כאשר הוא רועה את צאן חותנו לפתע מתגלה לפניו סנה בוער.
" וירא מלאך ה' אליו בלבת-אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש, ואיננו אכל.."
במעמד זה הוא מקבל עליו את השליחות להוציא את בני ישראל ממצרים ב"ה מעבדות לחירות.
הוא חוזר ליתרו ונפרד ממנו. את אשתו ובניו לוקח עמו. ציפורה שומרת על בנה ועושה לו ברית במו ידה. " כי חתן-דמים אתה לי.." אומרת למשה.
אהרון אח משה יוצא לקראתו במצוות האל. הם מתכננים את הפגישה עם פרעה.
פרעה שומע על משה ואהרון מחליט להחמיר עם בני ישראל. הוא מונע מהם את התבן
וכך הם נאלצים לעבוד עוד יותר קשה.
העם מתלונן מול משה ואהרון: " הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת-חרב בידם להרגנו.."
משה פונה אל ה' ומבקש עזרה.
*
ההיסטוריה חוזרת כל הזמן. " עם קשי עורף תמיד יזידו.." כתב שלונשקי באחד משיריו.
קשה למצוא מנהיגים המסוגלים לעמוד מול הלחצים מבחוץ ומבפנים. כזה היה משה רבנו.
שבת שלום
פרשת שמות
אנו פותחים ספר חדש את ספר שמות. בספר בראשית קראנו על המשפחה, כעת הפכנו לעם. כמו בשיר: פתאום אדם קם בבוקר והוא עם.
" ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.." הם שיסדו את העם.
" ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד.."
כצפוי: " ויקם מלך חדש על-מצרים אשר לא- ידע את יוסף.."
הגלות מעוררת את האנטישמיות ושנאת הזרים תופסת תאוצה. שום דבר לא חדש.
" וישימו עליו שרי מיסים.." אחר כך מחנות ריכוז ועבודת פרך. את הבנים הנולדים
הורגים. ( את הבנות ניתן למכור) בלי דור חדש המבוגרים ימותו אחרי עבודה קשה
ומצרים תהיה נקייה מבני ישראל. אנשי ועידת ואנזה של פרעה לא חכמים פחות מן הגרמנים.
במצב זה נולד משה. היות והוא נדון למות ביום שנולד, שמים את התינוק ב "תבת גמא ותחמרה בחמר וזפת.." כדי להצילו. אחותו עוקבת אחריו מרחוק.
ראה זה פלא! בת פרעה באה ומושה אותו מן המים. היא קוראת לו משה.
" כי מן-המים משיתהו.." היא אף מבקשת עבורו " אישה המינקת מן העבריות.."
מרים מביאה מיד את אמו.
ומשה גדל בארמון פרעה. הוא נהיה נער חסון ויום אחד רואה: " איש מצרי מכה איש עברי.." ויך את-המצרי ויטמנהו בחול.."
בפעם אחרת הוא רואה שני עברים רבים. כאשר הוא מנסה להפריד ביניהם אומר לו
אחד מהם: " הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את- המצרי?.."
משה מבין שסודו נתגלה ועליו לברוח.
הוא בורח למדבר ומגיע לארץ מדין. הוא עוזר לבנות יתרו להשקות את הצאן והן מזמינות אותו הביתה. יתרו מאמץ אותו ואף נותן לו את ציפורה בתו לאישה.
יום אחד כאשר הוא רועה את צאן חותנו לפתע מתגלה לפניו סנה בוער.
" וירא מלאך ה' אליו בלבת-אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש, ואיננו אכל.."
במעמד זה הוא מקבל עליו את השליחות להוציא את בני ישראל ממצרים ב"ה מעבדות לחירות.
הוא חוזר ליתרו ונפרד ממנו. את אשתו ובניו לוקח עמו. ציפורה שומרת על בנה ועושה לו ברית במו ידה. " כי חתן-דמים אתה לי.." אומרת למשה.
אהרון אח משה יוצא לקראתו במצוות האל. הם מתכננים את הפגישה עם פרעה.
פרעה שומע על משה ואהרון מחליט להחמיר עם בני ישראל. הוא מונע מהם את התבן
וכך הם נאלצים לעבוד עוד יותר קשה.
העם מתלונן מול משה ואהרון: " הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת-חרב בידם להרגנו.."
משה פונה אל ה' ומבקש עזרה.
*
ההיסטוריה חוזרת כל הזמן. " עם קשי עורף תמיד יזידו.." כתב שלונשקי באחד משיריו.
קשה למצוא מנהיגים המסוגלים לעמוד מול הלחצים מבחוץ ומבפנים. כזה היה משה רבנו.
שבת שלום
