רוצה להתחתן עם החברה התאילנדית

יורם99

New member
רוצה להתחתן עם החברה התאילנדית../images/Emo13.gif

שלום לכולם! קוראים לי יורם ויש לי חברה תאילנדית מזה חצי שנה.החלטתי שאני רוצה להתחתן איתה.אך אנני יודע מה עלי להראות למשרד הפנים כדי שיאשרו לנו להתחתן ,ויתנו לה ויזת עבודה.אשמח מאוד אם משהו יוכל לתת עצות בעניין.תודה יורם
 

daniel chn

New member
להלן שרשור בנושא - וגם שאלה?....בהצלחה !

הי יורם? שאלה אישית: מה גרם לך להחליט להתחתן עם תאילנדית...למה לך ההתחיבויות האלה על הראש ? -------------------------------------------------------------- להלן השרשור בנושא זה שנדון כבר בעבר http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1352&msgid=99595235 או המידע "מצוטט" הנ"ל:(נדמה לי שקרלטון כתב זאת בעבר) --------------------------------------------------------------- דווקא התהליך בישראל מסודר מאוד בשביל אשרת כניסה לישראל ושהייה בישראל צריך לדאוג למסמכים הבאים: ת"ז של בן-הזוג הישראלי + צילום; צילום דרכון בן-הזוג (שאינו ישראלי) התקף לחמש שנים לפחות; שלוש תמונות פספורט של שני בני-הזוג; מסמכים מתאילנד שצריכים להיות מתורגמים לאנגלית, מאושרים ע"י משרד-החוץ התאי וע"י שגרירות ישראל בבנגקוק: תעודת לידה של בן-הזוג; תעודה המעידה על היות בן-הזוג רווק, גרוש או אלמן (שאין בן-זוג אחר) או שהיה כך לפני הנישואין לבן-הזוג הישראלי (אם הזוג כבר נשוי); תעודת-יושר מהמשטרה; תעודת נישואין (אם הזוג כבר נשוי); במקרה שבני הזוג אינם נשואים יש להוסיף מסמכים המעידים על זוגיות כמו: הסכם זוגיות חוקי / הסכם יחסי-ממון; תמונות המעידות על הקשר בשנים האחרונות; מכתבים של בני הזוג המתארים את הקשר, כיצד נוצר, כיצד התפתח וכו'; מכתבים מן העבר המעידים על הקשר; הצהרות של בני משפחה, חברים וקולגות ממקום העבודה המכירים את בני-הזוג כזוג לכל דבר; מסמכים מעידים אחרים: חשבונות משותפים, בעלות משותפת על דירה, חוזה שכירות משותף וכו'; תלוש משכורת של בן-הזוג הישראלי / מצב חשבון בנק המעיד על מסוגלות כלכלית לתמוך בבן-הזוג הזר. כל מסמך שאינו בעברית, ערבית או אנגלית צריך להיות מתורגם באישור נוטריוני (לפחות לאנגלית). כדאי לשים לב שעל-פי החוק והנהלים אם אין בעיה מיוחדת חייב משרד-הפנים הישראלי לאשר את כניסתו ושהותו של בן-הזוג הזר גם אם בני-הזוג אינם נשואים וגם אם הינם מאותו המין. בן-הזוג שאינו ישראלי יקבל אשרת ביקור לחצי שנה, אחר-כך אשרת תושבות זמנית למספר נים (עם תעודת זהות, רשיון עבודה זכויות חוק בריאות ממלכתית וכו'). לאחר מספר שנים ניתן לקבל תושבות קבע ואף לבקש אזרחות ישראלית. כל זאת בתנאי שהקשר הזוגי ממשיך להתקיים באופן מוכח. ולגבי מיקומים המקום להנפקת תעודת לידה תאית (אם אין עותק מקורי), תעודה המעידה על היות בן-הזוג רווק, גרוש או אלמן (או שהיה כך לפני הנישואין לבן-הזוג הישראלי, אם הזוג כבר נשוי) ותעודת נישואין תאית הוא במשרדים המוניציפליים של הפרובינציה הרלוונטית. המקום להנפקת תעודת-יושר תאית הוא במשטרה של הפרובינציה הרלוונטית או מטה המשטרה הארצית בבנגקוק (פינת הרחובות רָמָה-1 / רָטְצַ'דַמְרִי). מקום אישור המקוריות והתרגום לאנגלית ע"י משרד החוץ התאי הוא ברחוב צֶ'אנְגְװַ'טַּנַה בבנגקוק. מקום האישור ע"י שגרירות ישראל הוא ברחוב אַסוֹק בבנגקוק. ועוד טיפּים קטנים הכנה מראש של כל המסמכים הדרושים ומירב המסמכים הנלווים חוסכת טרטורים. אפשר לצמצם את הבקשה לביקור אחד במשרד-הפנים. הבעת בקיאות בחוק ובנהלים בפגישה אישית במשרד-הפנים או במכתב מקטינה את סיכוי הטרטור וחוסר שיתוף הפעולה הנהוגים בלשכות מסויימות של משרד-הפנים וע"י נציגים מסויימים (בהחלט לא כולם, יש כאלו עם גישה פתוחה וחיובית). רישום בן-הזוג הזר כ"חסר דת" במשרד-הפנים (במידת אפשר) יכול לחסוך בעיות עתידיות רבות (הצורך לפנות לרבנות/כנסיה/קאדי וכו' במקרים של אי בהירות לגבי סטטוס אישי או במקרים עתידיים של גירושין, ילדים וכו'). לצערנו מי שנולד בישראל וכבר רשום בדת מסויימת (רישום בלתי אמיתי במקרים רבים) מנוע מלעדכן את הסטטוס ל"חסר דת" גם אם אינו מאמין בדת, אך אופציה זו פתוחה למי שמהגר מחו"ל. לגבי נישואין בתאילנד אינני מכיר את תהליך הנישואין בתאילנד אינני מכיר ולכן התייחסתי רק לתהליך קבלת אשרה לבן-זוג עבור כניסה לארץ ו/או מגורים בארץ. לגבי התהליך בארץ, כפי שציינתי יש לשכות בעייתיות יותר (כמו הלשכה בת"א) ויש כאלו טובות יותר, אך אם מכינים את הכל כמו שצריך ומראים בקיאות בנהלים אין להם הרבה מה לעשות חוץ מלאשר את הבקשה. דרך-אגב, בזמן ההמתנה לתשובה ממשרד-הפנים (ויש קבלה על מסירת הבקשה) לא אמורה להיות בעיית חוקיות בשהייה גם אם עבר תאריך תוקף האשרה. ממקרים שאני מכיר תהליך הכנת האישורים בתאילנד עבור אשרה לארץ ארך ימים ספורים והיה קל, הזמנת התור ללשכה בארץ היתה בסדר ואפילו הראו גמישות במציאת זמן מתאים. ברור שאני מאמין לסיפור שתיארת, שהרי יש לא מעט אנשים במשרד-הפנים עם אוריינטציה דתית וכוונות למשוך תהליכים שאינם אוהבים, אולי כדי להקשות ולייאש את המבקש. לכן ציינתי גם את הטיפּים. הייתי אפילו מוסיף שכדאי לזהות את הפקיד/ה החילוני/ת-ליברלי/ת ולדאוג שהוא זה שיטפל בך! והעיקר שוב הוא לבוא מוכן עם כל המסמכים כנדרש ולהראות בקיאות בנהלים.
 

Ludwig

New member
לאחר שדניאל העתיק לכאן את הודעתי מהעבר...

נותר לי רק להעיר כמה הערות: זכותו של אזרח ישראלי להזמין את בן-זוגו לביקור בארץ ואף לדרוש מעמד תושבות עבורו. בן-זוג של ישראלי רשאי לבקר בישראל ואף להגר לישראל על-פי חוק(!) כאשר מדובר בקשר זוגי אמיתי וכשאין "מניעה בטחונית" (אפליה שמתבצעת לעיתים קרובות נגד בני-זוג ערבים למשל). הביקור וההגירה יכולים להתבצע גם כשבני-הזוג אינם נשואים רשמית וגם כאשר בני-הזוג מאותו המין, תוך הוכחות מקובלות לקשר הזוגי, אולם הנישואין מקלים על התהליך במידת מה ומקצרים אותו. בני-זוג שאינם מאותו המין יכולים להתחתן בתאילנד ובמדינות רבות נוספות וחובה עליהם לעדכן את משרד-הפנים הישראלי, שעליו לרשום את הנישואין. בני-זוג שאינם רשומים כבני אותה הדת או שהינם בני אותו המין אינם יכולים לההתחתן בארץ, אך יכולים (וחייבים) לרשום את הנישואין בארץ. בני-זוג מאותו המין יכולים להתחתן בקנדה למשל ואז יכולים (וחייבים) לרשום את הנישואין בארץ. אין להאמין לפקידים שמנסים להסביר ש"אי-אפשר" או שממציאים בעיות. יש להראות בקיאות בנהלים, אותם אפשר למצוא באתר משרד-הפנים באינטרנט ולהדפיס. במקרה של בעיות אפשר לפנות לארגונים נפלאים וחשובים כמו "האגודה לזכויות האזרח בישראל" או במקרה כזה לארגון ספציפי יותר כמו "משפחה חדשה". את פרטי הארגונים אפשר למצוא באתרי האינטרנט שלהם.
 

Ludwig

New member
דניאל, שים-לב...

על-פי החוק הישראלי המחוייבויות ההדדיות של בני-זוג החיים יחד ("ידועים בציבור") מתקיימות כמעט כולן גם אם לא התחתנו באופן רשמי. לכן ראוי, בין אם מתחתנים ובין את לא, לערוך הסכם זוגיות (הסכם יחסי ממון) לפני שמתקבעים במערכת חיים משותפת כזו, לעניות דעתי לפחות אחרי כמה חודשים של חיים משותפים כשרואים שמדובר בקשר רציני לשנים.
 

Ludwig

New member
אין צורך שאישור משרד הפנים להתחתן...

זכותך להתחתן אינה תלויה באישור משרד-הפנים הישראלי. אין לך כל בעיה להתחתן בתאילנד למשל על-פי החוק התאי, ובתנאי שתציג את המסמכים הרלוונטיים (מסמכים מזהים, הוכחה לגילך ושאתה רווק לפי מתצית הרישום שאותה אפשר לקבל בקלות במשרד-הפנים ולתרגם באופן רשמי). לאחר שהתחתנת בחו"ל למעשה אתה חייב לעדכן את משרד-הפנים בארץ והם חייבים(!) לרשום את נישואיך. שים-לב שאין חובה להתחתן על-מנת שבן-הזוג יוכר כבן-זוג לצורך ביקור בישראל או הגירה אליה, ובתנאי שאתם חיים כבני-זוג למעלה משנה ויש לכם ההוכחות המקובלות לחיים המשותפים (קרא את ההודעה המפורטת מעלה).
 

יורם99

New member
תגובה לתשובה שלך

לאדוויק תודה על העצות,כמו שכתבתי לדניאל, רציתי לדעת האם אותו נוהל,תקף גם לגבי תאילנדית שנכנסה כבר לארץ, לפני חצי שנה,באופן חוקי כמטפלת.התאהבנו ועכשיו רציתי לדעת מה הם התנאים לחתונה עם תאילנדית.בכבוד רב לך ולדניאל.
 

קרלטון

New member
מדינת הלכה

ליהודי שרוצה להתחתן בארץ, יש אך ורק את האופציה של חתונה דתית יהודית, עם אשה יהודייה. עם זאת, אם הוא מתחתן בחו"ל בצורה רשמית, מדינת ישראל בדר"כ מכירה בנישואין האלה כאשר הם עובדה קיימת. כלומר, אלא אם כן הבחורה עוברת תהליך גיור, אין לך שום אפשרות בארץ להתחתן עם תאילנדית. האפשרות המתבקשת היא להתחתן בחו"ל ואז לאשר את הנישואים האלה בארץ. זה יכול להיות בתאילנד כמובן, או במדינה אחרת שמאפשרת לזרים לקבל מסמכים רשמיים לגבי החתונה. אם לא בתאילנד, אז נשאלת השאלה אם בקפריסין או בצ'כיה למשל (שני יעדים פופולריים לישראלים שמעדיפים חתונה אזרחית) יתנו לה בכלל להיכנס. אם זו אופצייה רלוונטית, הייתי מתחיל מלהרים טלפון לשגרירויות של המדינות האלה. בנוסף, יש חברות שמארגנות מעין חבילות של חתונה אזרחית בחו"ל, הם יוכלו לתת לך הכוונה לגבי המסמכים הנדרשים.
 

יורם99

New member
קרלטון תודה רבה../images/Emo13.gif

קרלטון אני חושב שהסברתה את עצמך מצוין.אני מודה לך על העזרה נשאר לי רק להחליט לאן לטוס.תודה
 
האם החברה שלך כבר בארץ?

יותר האם החברה שלך היא עובדת זרה שכרגע נימצאת בארץ לשם עבודה?
 

Woogy

New member
בהקשר הזה אני אוסיף

שאם זה אכן המצב, הכי חשוב זה להזהר שלא יהיה מצב שהיא שוהה בלי ויזה מסודרת/מתאימה, כי זה מה שיכול הכי הרבה לסבך את תהליך קבלת ויזה על סמך נישואין. במובן שינסו להערים קשיים מתוך חשדנות. ראוי לקחת את זה בחשבון, כי טרטורים של צורך לצאת מישראל ולהמתין לויזה יכול להיות לא זול. אני לא אומר שיש בעיה, אלא רק שבאמת חשוב להבין את החוקים והנהלים כדי לא ליפול על טעות בשל גישת ה-"יהיה בסדר". המדינה רשאית למשל למנוע כניסה ממי שנחשד העיניהם, ולמרות שאפשר להלחם בשטויות כאלה, אין סיבה לתת להם הזדמנות לסבך עניינים.
 

יורם99

New member
אתה צודק../images/Emo13.gif

אכן אתה צודק ידידי, אך חברתי עובדת כאן אים אישורים,וזאת כחי היא הגיעה לכאן רק לפני חצי שנה.תודה
 

Ludwig

New member
כמה הערות...

אם יש לה ויזת עבודה לשנה הקרובה, אז בינתיים אין בעיה. אני מניח שלא צריכה להיות לה גם בעיה לקפוץ לביקור בתאלינד במהלך עבודתה, ואז אפשר לארגן נישואין רשמיים בתאילנד. עם חזרתכם אפשר לרשום את הנישואין בארץ ולהתחיל בתהליך תושבות עבורה. אפשר כמובן לבדוק את האפשרות לביקור קצר בקפריסין למשל לצורך נישואין. אם יש לה ויזת עבודה בישראל אולי יתנו לה ויזת ביקור לקפריסין. לחילופין, אם אין באפשרותכם לנסוע לתאילנד או למדינה אחרת קרובה, אחרי למעלה משנה שהיא בארץ תוכלו להצהיר שאתם חיים כבני-זוג ולבקש מעמד תושבות עבורה כביני-זוג שאינם נשואים (נראה לי שהיכרות של פחות מחצי שנה לא צספיק לצורך כך). בעתיד תוכלו כמובן להינשא בחו"ל בהתאם לאפשרויות שיהיו. דרך-אגב, סביר להניח שגיור אינו רלוונטי עבורה או שהוא מסובך וארוך מדי, אבל אם היא נוצריה למשל ניתן להתחתן בכנסיה לאחר תהליך התנצרות שלך, שכנראה אינו כה מסובך
 

יורם99

New member
תודה לאדוויק

היי לאדוויק ! תודה על המסר חידשתה לי המון דברים ,עכשיו עשיתי שינויים בגלל מה שאמרתה.דרך אגב היא בודיסטית ולי גם לא איכפת ,אני לא דתי בכלל.האם אחרי שנה נוכל להכריז כזוג קבוע?ולבקש מעמד תושבות זה טוב.האם זה לא לוקח 5 שנים?הכירות בנו כזוג לכול דבר?
 

Ludwig

New member
שים לב! ...

"ידועים בציבור" של אזרחים ישראלים זכאים אומנם להגר לישראל, אך יש לזכור ש"ידועים בציבור" אינם זכאים לכל ההטבות להן זכאים זוגות נשואים לפי החוק הישראלי (למשל בענייני מיסים). לעומת זאת בית-המשפט רואה בחבויות שבין "ידועים בציבור" דומות לחבויות שבין נשואים, ולכן אם לא חתמתם על "הסכם זוגיות" או "הסכם יחסי-ממון" הרי שמידת ה"הסתבכות" דומה. על-מנת לזכות את בת-הזוג בזכות הגירה עליכן לחיות כבני-זוג זמן ארוך מספיק, ועד כמה שידוע לי מקובל לקבוע לפחות שנה של חיים משותפים (ולא רק היכרות). אם אתם גרים ביחד זה פשוט יותר להוכיח את החיים בזוג. אם אינכם גרים יחד זה מסובך יותר, אם כי מגורים רק בסמוך בשל דרישות העבודה, תוך מגורים יחד בסופי שבוע אולי יתקבלו בהבנה. שים לב להוכחות המקובלות לקשר בהודעה הארוכה שכתבתי בעבר ודניאל ציטט כאן. תהליך התאזרחות עבור בן-זוג נשוי קצר יותר מזה של בן-זוג "ידוע בציבור". עד כמה שזכור לי מדובר בכארבע-חמש שנים לעומת שבע-שמונה שנים. עד להתאזרחות לא יהיה לבת-הזוג דרכון ישראלי, אך יהיה מעמד תושב וזכויות סוציאליות. אם בכל זאת תעדיפו להתחתן באופן רשמי, אז עליכם לפעול באחת הדרכים שציינתי. אומם אישית אני רואה בנישואין רשמיים התערבות הממסד בחיי הפרט שלא לצורך, דבר פסול, אך במקרים מסויימים יש לשקול כנגד זה את היתרונות שמעמד הנישואין מעניק, במיוחד מבחינה כספית או מבחינת זכויות הגירה.
 

קרלטון

New member
אילו יתרונות כספיים?

אני לא מומחה בתחום, אבל עד כמה שאני יודע (ואשמח שיתקנו אותי אם זה לא נכון): - אין נקודות זיכוי במס הכנסה על מצב משפחתי של "נשוי" לעומת "רווק" - מדרגות המס של בני זוג נשואים שעובדים בעסק ביחד, עשויות להיות מחושבות על פי ההכנסה המשותפת ולא פרטנית - ישלמו יותר מס. - אמהות חד-הוריות מקבלות הטבות סוציאליות משמעותיות שלא תקבלנה אם תהיינה בסטטוס של נשואות. יתרונות כספיים שאני כן מכיר, כוללים זכות למשכנתא משותפת. בלי להיכנס לדיון בעד ונגד משכנתא, נסתפק בלומר שזה לא רלוונטי לכולם. אז איזה יתרונות אחרים אתה יכול לציין?
 

cprog

New member
כל ההטבות שוות לתחת.

השורה התחתונה: שיתחתן רק אם הוא רוצה להקנות לה מעמד חוקי בארץ.
 

Ludwig

New member
לא הבנת משהו בסיסי במה שכתבתי...

מעמד חוקי בארץ היא יכולה לקבל בתוקף הקשר הזוגי ביניהם גם ללא נישואין!
 

Ludwig

New member
המיסים הם רק דוגמה לאפליה...

לא תמיד בהכרח לרעת הזוגות שאינם נשואים. רק כמה הערות: יש יתרון במקרה של אישה נשואה שאינה עובדת. אמהות חד-הוריות מקבלות הטבות רק אם הן באמת יחידניות. אם יש להן "ידוע/ה בציבור" הן אינן זכאיות להטבות. יש עסקים ורשויות מוניציפליות שאינם מכירים במעמד "ידועים בציבור" לצורך הטבות משפחתיות, מחירים מיוחדים למשפחה וכו'.
 

קרלטון

New member
לא ענית על השאלה

איזה יתרון יש לאשה נשואה שאינה עובדת? איזה הטבות משפחתיות? אילו מחירים מיוחדים למשפחה?
 

Ludwig

New member
לגבי מיסים וביטוח לאומי...

... מומלץ לבדוק אצל רשויות המס. כשיהיה לי צורך אישי אבדוק בעצמי את כל הפרטים הקטנים. לגבי המצב ברשויות המקומיות ובאירגונים אחרים, אני מכיר כמה דוגמאות. יש רשויות שמספקות שירותים (מועדוני ספורט, מתנ"סים וכו') ומכירות רק בנשואים לצורך מחיר משפחתי מופחת. כמדומני הרבה רשויות כאלה, לעומת תל-אביב למשל שמכירה בידועים בציבור. יש רשויות בהן קיים הבדל אפילו לצורך ארנונה, שזה הרבה כסף. יש גם ארגונים פרטיים שמכירים לצורך הטבות דומות רק בנשואים לעומת כאלו שמכירים גם בידועים בציבור. בכל מקרה אנו סוטים קצת מהנושא המקורי. כל אחד יכול לבחון את היתרונות והחסרונות עבורו. אני ציינתי את ההבדלים מבחינת הזכות לתושבות ואזרחות ובאופן ההכרה של משרד-הפנים.
 
למעלה