היי, חדשה כאן, אבל גם ותיקה עם סיפור לידה....

צוקית78

New member
היי, חדשה כאן, אבל גם ותיקה עם סיפור לידה....

נתחיל בסוף: אני בתחילתו של הריון חדש (שבוע 7), שמחה להצטרף לפורום
, למרות שנראה לי עוד מוקדם... ואחזור אחורה - לפני שנה בדיוק ילדתי
, ורק עכשיו סוף סוף כתבתי את סיפור הלידה.
בגדול, זה לא סיפור משהו... לידה מאכזבת, מיילדת מאכזבת. ילדתי אצל אילנה שמש, ולא אלד אצלה יותר.... מצד שני זו לא היתה ממש טראומה, בכל זאת ילדתי בלידה ביתית (או יותר נכון חוץ בית-חולימית) והיו שם גם רגעים מדהימים.
 

yobara

New member
תודה רבה לך צוקית ששיתפת אותנו! לא פשוט..

אני בדרך כלל סמויה כאן, אבל הנה בא הסיפור שלך והוציא אותי. אני בדיוק בשלב בחירת מיילדת (שבוע 28) פגשתי כבר אחת וממנה למדתי שיש לה גיבוי קבוע - והיא מחוייבת להפעיל אותה בכל מקרה במצב לידה, כדי שהמילדת לא תקבל לידה לבד. גם אם אין שום בעיה, לקראת הלידה יש שם שתיים. גם אם אחת נשארת בחוץ. למה אצלך זה לא היה כך? גם הבנתי שהמילדת מחוייבת להישאר איתך בביתך או בצימר לפחות 6 שעות אחרי הלידה לראות שאת בסדר. במיוחד בהיבט הדימום. אצלך קרתה תקלה איומה! אני פשוט מצטמררת מהמחשבה עליך שם לבד בתוך כל הסחי של אחרי, עם בעל ישן, בלי תפירה...נורא! איך היא השאירה אותך כך במשך כ"כ הרבה שעות? לא דיברת איתה על זה אח"כ? שאלת הכימיה עם המילדת באמת מטרידה אותי, איך אחרי פגישה אחת נעימה אני יכולה לקבוע אם יש כימיה? אם זה מה שיהיה לי טוב בסיטואציה של לידה. גם ככה כ"כ קש לחזות איך ארגיש, מה יהיה, מה ארצה באותם רגעים. אם יש כאן בעלות ניסיון שיכולות לספר על נושא הכימיה עם המילדת אשמח לשמוע עצות. אני חושבת שצריך לפנות לאילנה שמש ולאפשר לה להגיב. נאמרו כאן דברים קשים מאוד. ולך צוקית אני מאחלת הריון קל ועגול וידים מלאות. מקווה שתהיה לך חוויה נהדרת הפעם, חוויה מתקנת. תודה ששיתפת. יוברה
 

צוקית78

New member
לא דיברתי איתה אח"כ

קודם כל ככל שגיליתי עוד פרטים יותר כעסתי עליה (כשבעלי סיפר למשפחה על הלידה ככה גיליתי פרטים קטנים שהרגיזו אותי). ואז היו את הבעיות עם ההנקה, במשך חודש וחצי שאבתי כל 3 שעות יום ולילה וההתאוששות היתה ממש ארוכה. ואז הייתי כבר צריכה להשלים מבחנים כי ילדתי בדיוק בתקופת המבחנים, ואח"כ כבר התחילה שנת לימודים חדשה..... בקיצור, לא התפניתי לזה וגם לא ממש רציתי להתעמת איתה. היא ידעה שכעסתי עליה אבל לא הבינה למה (היא תמיד התקשרה לבעלי ולא אלי.... והוא די שיתף אותה). היום אני לא מעוניינת לדבר על זה איתה, מכאן אני רוצה להתקדם. היא יכולה לקרוא את הסיפור שלי ולהגיב אם היא רוצה ואולי באמת יש צד שני לתמונה שאני לא מייצגת נכון. לגבי הכימיה בפגישה אחת - זה באמת לא מספיק. אולי לדבר עם עוד נשים שילדו אצלה, לקרוא את כל סיפורי הלידה איתה. אגב, אני חושבת שיש משמעות ללידה בצימר שלה לעומת לידה אצלך בבית. אני הרגשתי שאני "בשטח שלה", זה המקום שלה והיא בעלת הנסיון. אולי אם היא היתה באה אלי (מה שלא התאים בדירה שגרתי בה אז) זה היה קצת שונה. מצד שני, היה ממש נחמד להעביר את הצירים בגינה שלה! היה מאוד שליו, שקט, והיה לי את הספייס להיות לבד או לבחור להיות עם בעלי או עם הדולה. בבית זה יותר קשה.
 
מצאתי אותך../images/Emo13.gif המון מזל טוב על ההריון החדש

ותודה רבה על הכוחות להביא את הסיפור שלך. כבר כתבתי לך, אבל שוב - מאמינה שזה נכון לעבד את זה כדי לחוות נכון יותר בפעם הבאה (הקרבה...) שיעבור הריון עגול, ממלא וכייפי. זה אחרת לגמרי עם ילד בבית
 
אוי מזל טוב צוקית

איזו מהירות, מאחלת הריון קל ומשעמם ולידה טובה ומעצימה שתהיה חוויה מתקנת. שמחה שכתבת סוף סוף את סיפור הלידה הקודמת
 
סיפור קשה ומרגיז

קראתי בתדהמה. נשמע כמו סיפור לידה ביתחולימי לכל דבר. נראה כאילו אילנה מיסדה את עצמה כל כך שהיא כבר לא שונה בהרבה ממה שקורה בבית חולים, וחבל שכך. את מאשימה את עצמך בכך שהלידה נתקעה כי לא שחררת. אבל איך יכולת לשחרר כשברקע היו לך אי הבנות עם אילנה, כשחשת לא מובנת, כשעשית מעקב אצל רופא ואילנה בכלל לא יצרה איתך קשר, כשהתקשרת לאילנה והיא בכלל לא ידעה מי את. כל הדברים האלה הם בדיוק בדיוק מה שמעכב לידות! אז בוודאי כשהיית אצלה הכל התנקז ולא יכולת לשחרר. בכך אני דווקא לא מוצאת אותך אשמה כלל וכלל. הרגיז אותי שאילנה ברחה לך כל הזמן מהחדר כשהיית זקוקה לה, ושהיא הלכה בלי לתפור אותך והשאירה אותך מדממת לגמרי לבד. כל כך מזכיר לידות בית חולים, זה ממש מקומם. להריון הזה תחפשי ותמצאי באמת את המיילדת הטובה שיש לך איתה קשר טוב, שמבינה מה את רוצה וגם תעבדי איתה על הלידה שלך הראשונה, תעשי עיבוד מחדש ותגדירי ציפיות בצורה מאוד ברורה. אם את חשה תוך כדי הריון שהמיילדת לא מספיק קשובה אלייך, פשוט תחפשי מישהי אחרת! אגב, זה שהיא הסבירה לדולה על האפינו לידך כאילו את לא קיימת גם עצבן. אני לא מבינה את זה. לידות בבית או בצימר אמורות להיות שונות באופן מהותי מלידות בית חולים, כולל היחס. אני מסכימה איתך לחלוטין שהיתה זו לידה מאכזבת ולא הוגנת כלל וכלל מצידה של אילנה. אני שמחה ששיתפת אותנו בסיפור שלך, לפעמים צריך לדעת מה לחפש אצל מיילדת ולא לצאת מתוך נקודת הנחה שאם היא מיילדת בית ואפילו כתבה על זה ספר, היא בהכרח בדיוק בראש שלך ובהכרח תהיה איתך כשתצטרכי אותה.
 

צוקית78

New member
תראי,

כל אחת מביאה ללידה משהו ממנה. אני חושבת שיש בי משהו לא רגוע בפנים, ואולי החוסר כימיה גם קשור בזה. וגם הקושי לשחרר קשור לזה. זה לא מצדיק התנהגות מסוימת שלה אבל כן קשור ביחסים בין אנשים בעיקר במצבים אינטימיים. זה לא שהיא לא ניסתה תנוחות אחרות, אבל כלום לא עבד (יש לה חבל תלוי על התקרה, כסא רומי, כדור) - עכשיו אני רואה שלא הזכרתי את זה בסיפור הלידה אז כדי להיות הוגנת עכשיו אני מציינת (לכן אני אומרת שאני לא לגמרי אובייקטיבית). אגב, היא לא השאירה אותי מדממת, היא דאגה להפסיק את הדימום לפני שהלכה! היא השאירה אותי על הפד הענק עם כל הנוזלים
 

גבינייה

New member
סיפור קצת עגום ../images/Emo4.gif

ובלי לשפוט את העובדות - רק כיוון שאת יצאת ממנו בהרגשה כזאת. מאוד מקווה בשבילך שבקרוב תהיה לך חוויה מתקנת בגדול
לגבי התחושה של העוצמה, שלא הצלחת למצוא. אני חושבת שבאמת העוצמה מגיעה מבפנים, בלי קשר לסובבים אותך, ואת צריכה לחפש אותה בתוכך. אני חושבת שאת יודעת את זה, ולכך את מתכוונת שכתבת שאת "אשמה" בכמה דברים. מהקריאה שלך אני מרגישה חוסר ביטחון עצמי קצת. למשל את יורדת על עצמך שאת לא בקיאה במונחים מסויימים ("שלב הדחיפות" - ככה קוראים לזה?), ולא תמיד יודעת מה לעשות לכאורה, או לא עושה נכון כביכול. מצד שני, אין ספק שידעת בדיוק מה את רוצה, מבחינת החוויה, ומאוד לא היית מרוצה שמנהלים אותך או שמדברים מעל הראש שלך - בצדק גמור! אולי התקיעות של הלידה נבעה פשוט מחוסר הכימיה שהיה לך איתה מהתחלה, ומשהייה בטריטוריה שלה. אין ספק שאת צריכה למצוא להבא מיילדת הרבה יותר רגישה וזורמת. תנסי לשכנע את עצמך שאת יודעת ללדת מצוין, רק אם לא יפריעו לך.
 
הי צוקית

הסיפור שלך הזכיר לי במשהו את חווית הלידה הראשונה שלי. הפרטים אינם דומים,רק התחושה של "פספוס" במשהו , רק אחרי הלידה שניה שלי, הבנתי לגמרי את תהליך הלידה הראשונה. אנחנו בעצם , לפני משהו לא ידוע,עם אינפורמציה רבה שאינה ממש מובנת אלא לאחר ש"זה קורה" . בתוך תהליך הלידה (הראשונה בעיקר) יש מקום של חוסר בהירות , חששות, או לחלופין אי ידיעה מה נכון וטוב לאותו רגע, שהביא גם אותי להרגשת הפספוס.(אצלי המיילדת איחרה לבוא,כי הלידה התפתחה מאוד מהר) וכמו בכל דבר בחיינו - אנחנו רק משתבחות מיום ליום. מאמינה ומאחלת לך המשך הריון טוב,ולכשתבוא הלידה הבאה- תדעי טוב יותר...
 

עיגולית

New member
יופי שכתבת את הסיפור עכשיו שאת

שוב בהריון. כל הריון וכל לידה הם מסע מרתק, לפעמים מרתק אוגד בתוכו גם קשה, לא נעים ולא נוח. נראה לי שבטווח של שנה מהלידה, אפשר להתחיל לעשות עיבוד עמוק יותר של מה שהיה, בכדי שאפשר יהיה לבקש שבפעם הבאה זה יהיה אחרת. להסתכל על הסיפור שלך כעובדה, זה מה שהיה, זה שלי, מה אני לוקחת ממנו, מה הסיפור מלמד אותי, ואיך אני עושה את זה אחרת בפעם הבאה. שיהיה בשעה טובה גולי
 

debby12

New member
מנהל
תודה ששיתפת

היו בעיני בסיפור שלך בעיני אלמנטים רבים שדומים מדי ללידת בית חולים. כמו למשל זה שהיא דיברה עליך בביקורתיות למישהי אחרת מעל הראש שלך
, וכמובן זה שהמיילדת הלכה והשאירה אותך בלעדיה
רק להצביע על נקודות האור - בבית חולים עוד פחות סימפטי בעיני. וגם, איכשהו במבט לאחור לתחושתי תמיד מוצאים פגמים שמפריעים לסיפור הלידה להיות "מושלם". ככה זה אצלי לפחות (במבט לאחור על לידת הבית - לא על לידת הזוועות כמובן). אז אולי חלק מזה נובע מנטייה אישית לראות בעין ביקורתית במבט לאחור. על כל פנים - אני לא כותבת את זה כדי חלילה לגרוע מהלגיטימיות של התחושות המוצדקות שלך. רק כדי לומר שהרבה פעמים מזהים דברים מאכזבים במבט לאחור. מאחלת שהלידה הבאה תהיה מעולה ועל פי נטיות לבך
 
הי צוקית

אין לי מילים... כבר קראתי את הסיפור לפני שנה ובכל זאת , זה קשה ומעצבן... אם את זוכרת , ילדתי שם בעצמי לפני שנה וחצי (עוד יומיים , איך הזמן עובר מהר) , החוויה שלי היתה טובה מאוד (ולא בזכות אילנה אלא בזכות המלווים שלי) אבל בדיעבד הייתי המומה מחוסר המקצועיות של אילנה ומחוסר התמיכה שלה. מאז ילדתי שוב , עם מיכל בונשטיין ומה אני אגיד לך? הבדל של שמיים וארץ... מיכל מדהימה לאורך כל מעקב ההריון וכמובן בלידה , מתאימה את עצמה כל כך טוב ליולדת. ולי היה קשה לשחרר דווקא בלידה השניה , הייתי ממש תקועה אבל בכל זאת הלידה זרמה בזכות מיכל שידעה לתת עיצות טובות ותמיכה רגשית תמיד. ממליצה עליה בחום , יש לי רק מילים טובות להגיד עליה , היא מקסימה.
 

צוקית78

New member
בטח שאני זוכרת!!

את גם השאלת לי את הספרים (תודה!) אשמח לקבל פרטים של מיכל במסר, ובענין הזה היום יש לי יותר על מה לדבר עם המיילדת, אני כבר יותר יודעת מה לשאול וכו'.
 
איזה מרגש לראותותך פה!

הרבה הנאה מההריון הטרי! אקרא את הסיפור בהמשך מיכל
 

תמי ו

New member
ואוו, סיפור לא פשוט...

ובאמת מפתיע לרעה כשמדובר במיילדת בית כל כך ותיקה וידועה (וגם אני כמו אמאור חושבת שאם את הרגשת ככה זה מספיק גרוע בלי קשר לשאלה מה מזה זה זכרון סובייקטיבי שלך ומה מזה עובדות...). והכי חשוב- מזל טוב! אני מאחלת לך לידה שניה מתקנת וחיובית הרבה יותר....
 

צוקית78

New member
../images/Emo51.gif לכולכן,

כתבתן דברים נכונים. אני עכשיו יותר יודעת לקראת מה להתכונן בלידה הבאה (שגם מתוכננת להיות ב-
שלי
).
 
למעלה