PROTO SUMERIAN

tapas tapas

New member
PROTO SUMERIAN

קראתי באתר המצורף שהשפה הזאת היתה בשימוש עד בערך 1000 לפני הספירה. אם כך, באיזה שפה השומורים השתמשו אחר כך? באותו אתר יש הסבר על השפה הנ"ל ורציתי שתעזרו לי להבין קצת את הדברים באתר הזה. ראשית, ישנו תיאור של כל העיצורים, ואיך בדיוק משתמשים בפה כדי להפיק אותם. אבל בתנועות אין הסברים איך הוגים אותן. בנוסף בפירוט של המילים, יש כל מיני סימונים שאני לא מבין. למשל כתובים אותיות ליד התנועות, או לפעמים זה בתוך סוגריים או שיש לפעמים שלוש נקודות. האם אתם מבינים מה זה אומר? בנוסף יש רשימה של סכמות צירופים של תנועות ועיצורים, האם אלה כל הסכמות של תנועות ועיצורים הקיימים בשפה? או שייתכן שישנם יותר?
 

masorti

New member
אתה מדבר על השפה השומרית...

השומרית היתה שפה מדוברת עד בערך 1500 לפנה"ס, והחזיקה מעמד עוד קצת כשפה כתובה. אין לי מושג לגבי פרוטו-שומרית, אבל השומרים כבר דיברו וכתבו שומרית ב- 3000 לפנה"ס. הנה לך חומר על השומרית מתוך קישורי הפורום. דרך אגב, גם אתה מדבר קצת שומרית. היות ומילים שומריות חדרו לאכדית, אז מעט מזה הגיע גם לעברית. המילה "תרנגול" פירושה באכדית "ציפור המלך" (tar = ציפור, Lugal = מלך), כשבמקור המילה "לוגל" היא מלה שומרית שפירושה "איש גדול" (ובהשאלה: מלך).
 

tapas tapas

New member
כן זה האתר שהתכוונתי אליו

אבל אני מעוניין לדעת איך לבנות מילים בשומורית שלא בהכרח קיימות או נמצאות בלקסיקון. לפי המיבנים שהוא כתב, למשל VCV אבל שוב, יש לי כמה שאלות שכתבתי בפוסט הראשון שאשמח אם תוכלו לעזור לי איתם.
 

tapas tapas

New member
אני אשפר את השאלות שלי

כי ראיתי שכתבתי כמה טעויות. באתר, בלקסיקון, כתובים כל מיני דברים שאני לא מבין. למשל, מה זה המספרים הקטנים ליד האותיות שמסמלות עיצורים או תנועות(הגה) או שיש סוגריים מרובעים. בנוסף יש כל מיני סוגים של תנועות, למשל e או e עם פסיק למעלה. הוא לא מפרט איך הוגים את התנועות האלו ומה כל התנועות האלו מסמלים. בנוסף יש רשימה של סכמות צירופים של תנועות ועיצורים, האם אלה כל הסכמות של תנועות ועיצורים הקיימים בשפה? או שייתכן שישנם יותר? אני מדבר על:
CVCV (e.g., gaba, 'breast' = ga, 'milk' + ba, 'to give'); VCVC (e.g., ušub, 'basket' = uš, 'to support, lift' + ub4, 'cavity, hole'); VCCV (e.g., úrgu, 'ferocity' = ur, 'dog' + gù, 'to bark'); VCCVC (e.g., endub, 'cook' = en, 'lord, manager' + dub, 'to pour, heap, move in a circle, shake'); VCVCV (e.g., urudu, 'copper' = ùru, 'luminous object' + dù, 'to mould, cast'); CVCVC (e.g., adub, 'tablet container' = ar;á, 'storeroom; to store' + dub, 'tablet'); CVCCV (e.g., éšbu, 'grappling hook for a wrestler' = iš, 'wood; tool' + bu, 'to pull, draw'); VCVCVC (e.g., urugal, 'the netherworld' = uru, 'city' + gal, 'big'); VCCVCV (e.g., eškiri, 'nose rope, halter, bridle' = éše, 'rope' + kìri, 'muzzle'); VCCVCVC (e.g., umbisa, 'scribe' = umbin, 'nail or nail impression (on a clay tablet)' + sa, 'head; human'); VCCVCCV (e.g., immindu, 'roasting, baking oven' = im, 'clay' + ninda, 'bread'); VCVCCVC (e.g., elamkuš, 'bladder' = élla, 'kidneys' + kuš, 'skin'); CVCCVC (e.g., kankal, 'waste land, uncultivated land' = ki, 'place, ground' + ál 'to be available'); CVCVCV (e.g., tabira, 'metalworker' = tab, 'to hold, clasp' + ùru, 'luminous object'); CVCVCVC (e.g., buranun, 'Euphrates river' = bu5, 'to rush around' + ra, 'to flood, overflow' + nun, 'noble, great'); CVCVCCV (e.g., kurušda, 'sweet; plump, fat; honey; sweet fodder (for fattening cattle)' = kurun, 'sweet grape' + šita4; èšda, 'to bind'); CVCVCCVC (e.g., muhaldim, 'baker, cook' = mù, 'to mill, grind' + hal, 'to apportion' + dím, 'to fashion'); CVCCVCV (e.g., mangaga, 'palm fiber, bast' = man, 'equal, partner' + gag, 'nail, peg' + a(k), 'of'); CVCCVCVC (e.g., dalhamun, 'tornado; violent storm' = dal, 'to fly' + ha-mun, 'mutually opposing or contrasting'); and CVCCVCVCV (e.g., kingusili, 'greater part' = kí, 'task', + sílig, 'hand [of five fingers]').​
 

masorti

New member
מצטער, אבל אני לא מומחה לשומרית.

אני מניח שחיפוש ברשת ייתן לך מידע בנושא.
 

r o r o r o

New member
במקרה נכנסתי...

יש מילה שומרית שנכנסה לאנגלית, והיא אולי המילה העתיקה ביותר שנמצאת בשימוש: ABYSS - תהום עמוקה, זכר למפצת הים של השומרים ABZU. ואגב, גם אצלנו, "תהום" היא שריד למפלצת הים הבבלית "תיאמת" - שבעצם לא הייתה מפלצת אלא האלה הגדולה, עד שמרדוך הדיח אותה מראש מפחרת האלים. בקיצור - מילים לא מתות, רק מתגלגלות...
 
לא שלמדתי שומרית אבל

אני לומדת אכדית (שזה קצת יותר קרוב לשומרית מלטינית או יוונית) ובעקרון אף אחד לא ממש יודע איך להגות את הסימנים שהיו כתובים בכתב יתדות. מכאן גם נובעים ה"צופציקים" על האותיות. ה-e וה- e עם הצופציק הן אותה תנועה רק שהסימן שלה בכתב היה שונה (לפחות באכדית אפשר לפעמים לכתוב את אותו דבר בעזרת 5 סימנים שונים לפחות) סוגריים מרובעים משמעם שהטכסט שבור ומדובר בהשלמה של הקורא/מתרגם, ושלוש נק' משמען שהכתוב שבור ובלתי קריא. התנועות הן A= קמץ, E=צרה I= חיריק O= חולם מקווה שזה עוזר
 

masorti

New member
למה לא יודעים להגות אכדית?

הרי יש המון טקסטים באכדית ובמקביל בשפות אחרות (למשל מצרית), והשפות השמיות המודרניות שמוכרות היטב הרי קרובות לאכדית. ועד כמה שאני יודע לא אמורה להיות בעיה של מחסור ב- vowels, כי האכדית היא שפה הברתית ולא עיצורית. ומה שהכי לא הבנתי... אם את סטודנטית לאכדית, אז מדוע הניק שלך חיתי (וגם שגוי... צריך להיות "שופילוליומה")?
 

פולדרה

New member
בתיאוריה יודעים,

אבל בכל זאת, שפה מתה בלי דוברים או הקלטות. יש גם כתובת של שלוש שפות, שכוללת תרגום ותעתיק של אכדית ליוונית (אני לא בטוחה), ונוסף על מה שכתבת זאת תיאוריה מקובלת. הכתב לא מבדיל בין תנועת e ו-a לפני עיצורים מסוימים, אבל תופעה זו סדירה וניתן להניח באיזו תנועה השתמשו. לא ידעתי שמספרי ההברות (הצ'ופצ'יקים) מעידים על הבדלים בהגייה. הבעיה להבין את הכתב נובעת מעוד כמה סיבות.. בתגובה לרורו, השם ABZU נכנס גם לעברית. המילה אפס במשמעות של קצה (לא אפס - כלום): הביטוי המקראי אפסי ארץ - קצות הארץ, איפה שהארץ נגמרת והמים מתחילים. מכאן צמחו הביטויים - אני ואפסי עוד, אפס קצהו..
 
אולי לא הסברתי מספיק ברור אבל

הצופציקים לא מבטאים הבדל בהגיה אלא רק הבדל של הסימן בכתב (כלומר A ניתן לכתוב ב-X סימנים שונים, והצופציקים אומרים לך באיזה סימן נעשה שימוש בטכסט הספציפי- A1/A2/A3 וכן הלאה) לגבי הניק- נכון שזה לא באכדית וזה גם לא "נכון" אבל מקורו בשיחה משעשעת שהיתה לי פעם עם מישהי, ובמהלכה עוותו הרבה שמות ומושגים, ומאז זה נתפס.
 

tapas tapas

New member
כמה הערות

ראשית את צודקת לגבי הצ'ופצ'יקים. אבל שאלתי את בעל האתר ולגבי השלוש נקודות זה פשוט מילים שנהוג לשים מילה בינהם. למשל אם אנחנו אומרים. הבית של... בשומרית לא בהכרח שמים את המילה במקום השלוש נקודות בסוף. כלומר הבית של... יכול להיות בשומרית משהוא כמו: הבית ... של. כלומר את המילה שמים באמצע. לגביי הסוגריים המרובעים, נאמר לי שזה פשוט השם של הסימן בכתב היתדות. לגבי ABZU. על פי המיתולוגיה השומרית זהו ביתו של האל ENKI אל המים. מתייחסים גם לABZU בתור המקדש שנבנה עבור אותו אל. אבל ABZU זה אוקיינוס שנמצא מתחת לפני האדמה, וכל המיענות הנובעים מקורם הם מהאוקיינוס הזה לכאורה.
 

r o r o r o

New member
תודה - יש עוד?

אשמח לשמוע על מילים שומריות נוספות שנכנסו לעברית, ובכל על מילים שנתרמו משפות קדומות(לא יוונית וארמית, שפות קדומות ממש, כמו שומרית, מצרית וכד'). תודה.
 

r o r o r o

New member
ויש אומרים גם...

"עז" (UZ בשומרית), "חלב" (GA בשומרית, GALA ביוונית) ויתכן שגם "עיר" (URU) ואפילומ "ער" (במובן "שומר"). את כל אלה ליקטתי באינטרנט - אבל האם יש בפורום בני סמכא שיואילו לאמת או לסתור?
 
למעלה