קבלת ספר התורה

קבלת ספר התורה

שלום לכולם ושנה טובה
אני אמורה להכין לאייל בכורי עטיפה לספר התורה הראשון. הייתי שמחה לשמוע רעיונות לפסוק שאותו ניתן לצטט על גבי העטיפה, שימחיש לילדון את חשיבות הנושא, את הקשר המיוחד של העם היהודי לספר המיוחד הזה או כל דבר משמעותי אחר.
(פלגיה - אני מקווה שזה בסדר, את מנהלת גם את פורום תנ"ך, ושם הרגשתי פחות בנוח לשאול
)
 

מ א ג ר ט

New member
שאלה+הצעות

שאלה- למה תמיד ההורים מקבלים משימות מבית הספר? זה לא מקום שאמור לחנך וללמד את הילדים? למה כל הזמן יש תפקיחדים להורים- לבנות תיבת נוח, לעטוף ספר וכו' וכו'. זה לא אישי כמובן, גם לי ההורים עזרו לפעמים ואם לא תהיה ברירה אני אעזור לילדים, אבל מה הרעיון? המקום ליצור תחרותיות בין הילדים (שגם זו לא ממש מטרה אידאלית, אבל עוד מילא) יוצרים תחרות בין ההורים... ועכשיו הצעות: יש את המשפטים השונים "ואהבת לרעך כמוך" ודומיהם (כל התורה על רגל אחת!), שעל זה אפשר לדבר הרבה, אבל זה באמת מסכם את אחד הרעיונות שהתורה והמסורת היהודית בכלל מעבירה- חשיבות של היחסים בין אדם לחברו יחד עם שמירת מצוות והנחת תפילין (לדוגמא).
 

פלגיה

New member
המטרה היא מעורבות

כי הורה שמשתתף בפעולות שילדיו עוברים גם חווה יחד איתם את החוויות (אם המורה היתה כותבת ציטוט מעצמה, שרון לא היתה יושבת וחושבת מה בעצם אמורים לכתוב על עטיפה כזאת) ולא. בית ספר לא מקום שאמור לחנך את הילדים. זה התפקיד של בית ההורים.
 

Kalla

New member
../images/Emo45.gif הייתי אומרת שבית הספר נועד

לעזור להורים לחנך וללמד את הילדים, לא להפך.
 

מחשבות

New member
המשימות נועדו לטרטר את ההורים. בשבילי

המשימות הללו הן טרחה ענקית והן מזכירות לי את שיעורי הבית שלי ואת כל הגועל שהתלווה לזה.
 
מסכימה עם מה שכתבה פלגיה וגם -

בית הספר שלנו הוא בית ספר קהילתי. הוא קהילתי לפי ההגדרות ולא רק ככותרת. הוא קהילתי בעשייה, בשיתוף, בדו שיח המתמיד בין הילדים להורים ולקהילה בכלל - לישובים, למועצה. בדיוק כמו שהיינו בבית הספר בקיץ לצבוע ולארגן ולשפץ לקראת שנת הלימודים החדשה, בדיוק כמו שאחת לשנתיים יש טיול משפחות בית ספרי, בדיוק כמו שההורים מופיעים בטקסי בית הספר יחד עם הילדים או בנוסף להם... כשהילדים לומדים שיר על שותפים ומדברים על חברות - ההורים כותבים להם זכרונות על שותפויות מהילדות שלהם. כשהילדים מקבלים את ספר התורה - נשלחה שנה טובה בצירוף בקשה מהסבים לכתוב את זכרונותיהם מלימודי התורה. בעיני זה נפלא.
 

3תיתי

New member
יש לי שאלה

בקשר לבית הספר הקהילתי המתואר. האם באותה מידה שדורשים בו מעורבות הורים בהצגות, טיולים וצביעה, האם גם מקבלים ביקורת ונענים לדרישות מיוחדות של ההורים? האם משנים את תכנית הלימודים לבקשת הורים?כמה גמישות יש לבית הספר בהתאמה לרצון אותם הורים? כי אני חווה בדיוק מה שתואר כאן, בקשר לבית ספר קהילתי (מלבד הצביעה, שזו חוצפה לשמה. בשביל זה משלמים ארנונה), אבל כל בקשה ודרישה, שאגב, יש לי זכות חוקית לבקש ולהשפיע על תכנית הלימודים, נדחית מידית. רוצים את המעורבות, דורשים מחוייבות, אבל רק לפי רצון ההנהלה. הקהילתיות אינה דו סיטרית.
 
תראי,

תכנית הלימודית כמסגרת נקבעת ע"י משרד החינוך והצוות החינוכי. יש להורים מקום להגיב, להביע את דעתם. ההתייחסות היא תמיד עניינית. תמיד אפשר להיפגש או לשוחח עם המורים, המנהלת או כל מי-שהוא אחר מהצוות. בנוסף, לכל הורה ישנה אפשרות להיות חלק מהנהגה כיתית ומהנהגה בית ספרית. מי שרוצה לשנות - צריך לעשות את השינוי מתוך המערכת וממקום ענייני. להעביר ביקורת על התנהלות זה הכי קל (תאמיני לי - אני מצויינת בזה
) הקושי הוא להציע פתרונות לקשיים/כשלים שאני (את או כל אחד אחר) רואה במערכת. לדוגמא - אחד הנושאים החמים השנה (וזו לא השנה הראשונה שהוא עולה על סדר היום) הוא נושא ההזנה. השנה הוחלט לאפשר להורים לבחור לא לקחת חלק בפרוייקט ההזנה (כלומר - לחתום על אישור שהם מבקשים שילדם לא יקבל ארוחה חמה בבית הספר, שלא מסיבה כלכלית). בנוסף, הוחלט לנסות לגייס כספים לפתרון יותר מוצלח לארוחת הצהרים (קרי: חדר אוכל). בקיצור - יש מקום להורים להשפיע, אבל רק שתנאי שהם בוחרים להיות אקטיבים
 

3תיתי

New member
אספר מדוע אני שואלת

בבית ספר "קהילתי" כמו שתארת, נהגתי להתנדב לועד ההורים, ללוות את הילדים לטיולים, לעזור לקשט. נו, מה שהורים משקיענים עושים. כשהילדים החלו ללמוד אנגלית, בכיתה ג', היתה קבוצה של ילדים, (כשמונה) שלמדה בחוגים. לא היו דוברי אנגלית, אבל היו הרבה מעבר לרמת הכיתה. המורה לא הצליחה ללמד גם אותם וגם את שאר המון הילדים בכיתה. הם הושבו בחוץ "ללמוד אנגלית לבד" (אין דבר כזה) עם חוברות עבודה. פנינו למנהלת. היא טענה, שאם תפתח קבוצה (הסכמנו לממן מורה!) זה יצור פער חברתי. הילדים הושארו בחוץ שנתיים.אני מדגישה: שנתיים. הפיאסקו הופסק, רק כשאיימתי לפנות לעיתונות ולמשרד החינוך ולגרום לפיטוריה. מאז אני אינני מתנדבת לשום ועד, וכל דבר קטן שחריג בעיני זוכה לתלונה מיידית במשרד החינוך, משרד מבקר המדינה, ואף מכתב חביב מעורך דין. ואוי ואבוי אם מישהו יכריח אותי להיות "קהילתית" בבית הספר. אגב, להורים זכות לקבוע כרבע מתכנית הלימודים בבית הספר. עדיין לא שמעתי שאיזשהו בית ספר "קהילתי" איפשר משהו כזה, או איפשר להורים להיות חלק מהמועצה הפדגוגית הבית סיפרית (הקובעת גורלות), למרות הוראת מנכ"ל בנושא. בקיצור, הקהילתיות, כך אני לפחות התרשמתי, ואשמח לגלות שלא, היא מאד חד סיטרית. מותר לדרוש מההורים, אבל שישתקו ולא יתערבו.
 
אצלנו הורים כן נמצאים בכל מקום.

יש הגדרה מאוד ברורה לבית ספר קהילתי. כדי שהוא יוגדר כקהילתי הוא אמו ר לעמוד לפחות בחלק מההגדרות האלה. בית הספר אצלנו עומד בהגדרות האלה מאוד. אני יודעת שבשנה שעברה הגיעה מישהי (שאני לא זוכרת מה היה תפקידה במשרד החינוך) והיתה קצת בשוק מכמה שביה"ס עומד בקריטריונים (זה היה אחרי סבב גדול שלה בבתי ספר שמוגדרים כקהילתיים. הסיפור על לימודי האנגלית מאוד עצוב בעיני. אני לא חושבת שהפתרונות - של ביה"ס ושל ההורים - היו נכונים. מה שכן - לא הייתי מחכה שנתיים עם טיפול בזה. אני הופכת שולחנות או יוצרת גלים-גלים אצל הורים נוספים הרבה קודם, אם אני חושבת שצריך. אבל קודם כל בתוך המערכת.
 

3תיתי

New member
מנהלים קוראים לבית ספר "קהילתי"

כי מקבלים תיקצוב מיוחד ל"קהילתיים". בדיעבד, גם אני לא הייתי מחכה שנתיים. פחדתי לפעול לבד. האחרים שתקו. תכלעס, בכל מקרה הילדים המשיכו ללמוד אנגלית אצל מורים פרטיים, ולכן שמרו על שקט. בחייש אינני מבינה מדוע לא פעלתי קודם. עם הילדונת (כיתה ב' באותו בית ספר. לא הצלחתי לרשום לאחר) לקחתי כבר לפני חודשיים מורה מ"ברליץ". והוא מלמד אותה בשעורים פרטיים אנגלית בבית. כבר לא סומכת על כלום. אבל מכוון שזו הילדה השלישית, אוי ואבוי למנהלת, אם יהיו פאשלות כמו אצל הגדולים. אני פשוט מחפשת אותה. האנגלית היתה רק דוגמא אחת למה שהתרחש, והתגובות לנסיונות התערבות (מאד שקטים ומנומסים) היו נוראיות. לא בא לי לכתוב על דוגמאות נוספות, אבל באחד המקרים, קיצוני אף יותר מהאנגלית, נחלצו לעזרתי ובאו לתמוך, גם המחנכת והיועצת. לבסוף הואילה פניה לקו האדום של משרד החינוך. משום מה, אז נשכחו מהר מאד שנים של עזרה, החלצות רב פעמית לליווי טיולים (היה דרוש נשק, ובעלי התנדב במשמר האזרחי), התנדבות רב פעמית לקריאת סיפורים לשכבה שלמה (לא קל!), והעזו לצלצל אלי לשאול מי אני, שאתערב בשיקולי בית הספר (לא שאלו זאת כשהשתמשו בי). העזו לנסות ולהפוך את הילד ל"בעיה". מכוון שחזיתי זאת, ופעלתי מראש, משרד החינוך יישר את ההנהלה. הילד כעת תלמיד מצטיין בתיכון. לא בעייתי כלל. גם לא היה, עד שלא התערבתי ודרשתי לפעול. אף פעם לא האמנתי שהמערכת תהיה אצלי על הכוונת. הסברתי למחנכת (המצויינת) של הילדה במה מדובר. נתתי לה שמות, שתברר את העובדות. הודעתי שאני לשרותה בכל עת, אבל לא אזיז ולוא את אצבעי הקטנה, לטובת משהו בית סיפרי. על תלונות למשרד החינוך, אני מידעת את המחנכת בכתב ומראש. לשמחתי, אין לי כל תלונה עליה או על התנהלותה. אבל על כניסת משווקי חוגים לבית הספר, על מנת לקחת מילדי א' שמות ומספרי טלפון (!) בהפסקה כדי להתקשר להורים ולספר שהילד מאד מאד רוצה את החוג, כבר התלוננתי. לא בטוחה שעשו משהו בנידון. לא תמיד יש לי זמן או כח לנהל מלחמות על כל פרט, אבל מעוניינת לגרום להנהלה להבין, ש"קהילתיות" היא דו סיטרית.
 

פלגיה

New member
עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר

או "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" או: "תורת ה' תמימה משיבת נפש"
 
למעלה