לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
90139,013 עוקבים אודות עסקים

פורום תנ``ך

ברוכים הבאים לפורום תנ"ך!ספר הספרים של העם היהודי עדיין פתוח לתהיות ושאלות, בירורים ופירושים. כאן המקום לכל מי שרוצה לנסות להבין את התנ"ך יותר טוב ולדון בו עם אנשים אחרים.כאן המקום להזכיר שאין להציף, לקלל, או לכנות בכינויי גנאי. גולש שיעשה כן יוזהר, ובמידה ולא יפסיק בכך לאחר ההזהרה הוא יורחק מהפורום.כמו כן, יש לשמור על זכויות יוצרים, ואין להביא יצירה אלא באישור בעלי הזכויות עליה.בתקווה לדיון פורה ומפרה,אבישור.

אודות הפורום תנ``ך

ברוכים הבאים לפורום תנ"ך!ספר הספרים של העם היהודי עדיין פתוח לתהיות ושאלות, בירורים ופירושים. כאן המקום לכל מי שרוצה לנסות להבין את התנ"ך יותר טוב ולדון בו עם אנשים אחרים.כאן המקום להזכיר שאין להציף, לקלל, או לכנות בכינויי גנאי. גולש שיעשה כן יוזהר, ובמידה ולא יפסיק בכך לאחר ההזהרה הוא יורחק מהפורום.כמו כן, יש לשמור על זכויות יוצרים, ואין להביא יצירה אלא באישור בעלי הזכויות עליה.בתקווה לדיון פורה ומפרה,אבישור.
x
הודעה מהנהלת הפורום

לצפיה ב-'צום ביום כיפור-דאורייתא ואיפה כתוב -בתודה!!!!'
צום ביום כיפור-דאורייתא ואיפה כתוב -בתודה!!!!
08/10/2008 | 20:00
34
52
לצפיה ב-'ויקרא ט"ז, ויקרא כ"ג, במדבר כ"ט'
ויקרא ט"ז, ויקרא כ"ג, במדבר כ"ט
09/10/2008 | 14:31
22
13
לצפיה ב-'סוריאל תודה לך על תשובתך הנאה-'
סוריאל תודה לך על תשובתך הנאה-
09/10/2008 | 19:18
2
לצפיה ב-'מוזכר שם צום?'
מוזכר שם צום?
09/10/2008 | 20:04
20
3
בתנ"ך כתוב ועיניתם את נפשותיכם,
והצום מופיע במשנה (יומא).
תנ``ך >>
לצפיה ב-'ועוד זאת יש להוסיף ולתמוה'
ועוד זאת יש להוסיף ולתמוה
09/10/2008 | 21:56
1
1
הרי צום הוא עינוי הגוף ואילו הכתוב מצווה על עינוי הנפש (למשל, לשמוע מוסיקת טראנס צרחנית, או לקרוא בעיון את הפרטוקלוים של הסתדררות העובדים 1958 - 1962).

תנ``ך >>
לצפיה ב-'אפ אפשר לקעקע את הנפש'
אפ אפשר לקעקע את הנפש
10/10/2008 | 01:36
2
אפשר גם לענות אותה בצום.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'איפה כתובה מצוות תפילין?'
איפה כתובה מצוות תפילין?
09/10/2008 | 22:23
1
הרי כתוב רק טוטפות...

בתורה כתוב ועיניתם את נפשותיכם, התורה שבע"פ מסבירה שמשמעות הפסוק היא צום ממש כפי שהיא מסבירה שהטוטפות בין עיניך אלה התפילין. הרמב"ם מסביר את זה בצורה פשוטה "מפי השמועה למדו, עינוי שהוא לנפש זה הצום"  (שמועה=תורה שבע"פ)

הרמב"ם כנראה בחר להתעלם מהגמרא שמנסה להוציא גזירה שווה מ"ויענך וירעיבך" וכך להוכיח שעינוי הנפש בהכרח שווה הרעבה.

אם תקרא את הגמרא ביומא תראה שבאמת יש שם מחלוקת איזה מחמשת איסורי יום כיפור הם באמת מדאורייתא ואיזה הם תקנות חכמים.

תנ``ך >>
לצפיה ב-'אם כבר'
אם כבר
13/10/2008 | 12:57
רק עינויי אחד יוכל להתבסס על פשוטו של מקרא "אם תענה את בנותיי" ודיי למבין.
ובאשר למצוות תפילין
מאחר ולא נצטווה משה לא על מצוות טוטפות וכ"ש לא על מצוות תפילין, כך שאין זה מענייני מה מסבירה התושב"ע על כוונת טוטפות. ואני מסתפק בהסבריי התושב"ע על המתנבא מה שלא שמע שמיתתו בחנק !
תנ``ך >>
לצפיה ב-'לא מדויק'
לא מדויק
<< ההודעה הנוכחית
10/10/2008 | 01:34
11
3
במשנה 'עינוי נפש' נתפרש, כנראה, על מגוון איסורים: אכילה ושתייה ורחיצה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה. אלו כל הדברים שהגוף (=נפש) נהנה מהם ולכן אסורים הם ביום כיפור. עם זאת, אתה מוזמן להשוות את הביטויים עינוי נפש וצום במקרא. תמצא שהם במידה רבה מקבילים זה לזה. ראה, למשל, ישעיה נח, ג': "למה צמנו ולא ראית, ענינו נפשנו ולא תדע?"
תנ``ך >>
לצפיה ב-'מה שבסה"כ התכוונתי לציין..'
מה שבסה"כ התכוונתי לציין..
11/10/2008 | 19:07
6
2
..ההוראות המדוייקות מופיעות במשנה, ובתנ"ך מופיעים בדרך כלל ניסוחים כלליים ולא חד משמעיים.
אפשר להסתמך על הפסוק שציטטת ואפשר גם לא, ובהתאם להצעות הציניות שהועלו כאן- אפשר להמציא עוד עינויי נפש כיד הדמיון הטובה.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'מדבריך לכל הפחות השתמע'
מדבריך לכל הפחות השתמע
11/10/2008 | 21:11
5
2
שאין במקרא ציווי על צום אלא רק 'הוראות כלליות'. אבל פסוקי המקרא נועדו לעמוד בפני עצמם ולהיות הוראות מעשיות מאוד: מהן ההוראות האלה? האם אפשר לטעון שהמחוקק המקראי (או הכהני, שיהיה) נתן לעמו 'הוראות כלליות' וסמך עליהם שיבינו לבד? התפיסה המסורתית, שרואה את התורה שבכתב והתורה שבע"פ כרוכות זו בזו, אומרת כך; אני חושב שהתפיסה הזו שגויה מיסודה. למונח 'ועיניתם את נפשותיכם' יש משמעות מדויקת וברורה, או לפחות היתה לו משמעות כזו בתקופה שבה נכתב וצווה; לא קשה לשחזר אותה מתוך מציאת מקבילות במקרא. לפיכך, אם שואל אדם היכן בתורה נצטווינו לצום ביוה"כ ניתן ללא היסוס (כמעט) להצביע על הפסוקים הללו מויקרא ובמדבר. לעומת זאת, אילו היה שואל היכן נצטווינו שלא לרחוץ ולסוך ולשמש מיטותינו ביוה"כ היה להפנות אותו אחר כבוד למשנה.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'התפיסה המסורתית'
התפיסה המסורתית
12/10/2008 | 19:04
2
1
לא סמכה על הקורא שיבין לבד. היא סמכה על הקורא שיש לו גם פרשנות לפסוקים אלה, כזאת שעוברת בהעברה בעל פה במשך הדורות מרב לתלמידו.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'בדיוק'
בדיוק
13/10/2008 | 01:11
1
1
אבל מן הסתם לא הבהרתי את עצמי. ההנחה שהתורה בכתב ובע"פ כרוכות זו בזו מניחה, במובלע, שהתורה שבכתב אינה מספיקה כדי להבין את מצוות האל, ולהבנתי התפיסה הזו אינה ושנה מהותית מזו הרואה בתורה שבכתב 'הנחיות כלליות'. אבל נכון גם שלפי התפיסה המסורתית (המקובלת והמפורסמת - לא חסרות 'תפיסות מסורתיות' אחרות) להנחיות הכלליות או העמומות האלו יש פירוש נכון יחיד, עקרונית.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'הבנתי את דבריך'
הבנתי את דבריך
13/10/2008 | 08:04
1
ובגלל שהשפה דינמית ומשתנה מדור לדור, אני חושבת שהתפיסות הללו יכולות לשכון די יפה זו לצד זו. כלומר - בדור מסויים הכל היה מובן, ועדיין ישנה פרשנות לצורך הדורות הבאיםן שכבר לא יבינו על מה מדברים כשאומרים "ועיניתם".
תנ``ך >>
לצפיה ב-'לא הצלחתי להבין את הטיעון'
לא הצלחתי להבין את הטיעון
14/10/2008 | 22:15
1
כתוב ועיניתם את נפשותיכם, כנראה שלכולם היה אז ברור שהכוונה בין היתר לצום, וזו בדיוק המשמעות של התורה שבעל פה (ואין זה משנה אם זו מסורת מהר סיני או מנהגים שנוצרו במשך הזמן).
מיום שהתורה שבעל פה עלתה על הכתב- קוראים שם, ולפני כן ההסבר היה ניתן בעל פה ומן המפורסמות היה שצמים למרות שזה לא נכתב במפורש.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'כאן אני חולק עליך'
כאן אני חולק עליך
15/10/2008 | 07:32
2
הדבר כתוב במפורש.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'מכאן ראייה'
מכאן ראייה
13/10/2008 | 13:04
3
שצום ועינויי הינם שני דברים נפרדים.
ומסופקני אם ישעיה היה מןדע לתקבולת מקבילית ?
תנ``ך >>
לצפיה ב-'איך ראיה?'
איך ראיה?
13/10/2008 | 13:35
2
ישעיהו בהחלט היה מודע לתקבולות. כל ספרו בנוי עליהן. לא יתכן שזה מקרי.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'שיטות חדשות שלא שערום אבותינו'
שיטות חדשות שלא שערום אבותינו
13/10/2008 | 14:05
ומה גם לדעת המלבים שבאופן כללי סולד מהמונח "כפל העניין במילות שונות"
תנ``ך >>
לצפיה ב-'עם חוטא גוי כבד עוון'
עם חוטא גוי כבד עוון
14/10/2008 | 18:51
הנו דוגמה לכך שישעיה לא היה מודע לתקבולות למרות שספרו לכאורה בנויי עליהן.
ועיצומו של יום מוכיח שאין להסתפק באמירת "חטאתי" אלא "חטאתי עוויתי פשעתי"
ואף כי מדובר בתקבולת מקבילית ובמילים לכאורה נרדפות, עכ"ז
חטאות - שגגות
עוונות - זדונות
פשעים - מרדים.

ואילו הסתפקת באחד מאילו, מסופקני אם יצאת ידי מצוות ווידוי.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'יש לך פרשנות ל"ועיניתם" שלא כוללת צום?'
יש לך פרשנות ל"ועיניתם" שלא כוללת צום?
10/10/2008 | 08:03
3
1
לצפיה ב-'צפיה בשידור מחזורי של "האח הגדול"'
צפיה בשידור מחזורי של "האח הגדול"
11/10/2008 | 18:37
1
2
לצפיה ב-''
12/10/2008 | 19:02
1
לצפיה ב-'עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי'
עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי
15/10/2008 | 20:26
1
מדבריו משמע שהצום בכלל עינויי הוא, ואין העינויי מכלל הצום.
ולולי כן לא מובן מדוע הוזקק לפרט במה עינה את נפשו ?
כך שאין בהכרח התענית במשמעות צום, וע"כ הוזקק לפרוט במה עינה את נפשו.
וכן "ויענך וירעיבך"
שהתענית אינה בהכרח כתוצאה מהמנעות ממאכל. ולולי כן אין מובן לאומרו "ויאכילך את המן"
ןמה טוב שבויקיטקסט הביאו את כל שיתופי השם בשורש ע.נ.ה
תנ``ך >>
לצפיה ב-'יום הכיפורים'
יום הכיפורים
16/10/2008 | 10:16
10
הוא יום עבודתו של הכהן הגדול, בו הוא אמור לכפר על חטאי העם. יום זה בימי התנ"ך היה יום של שמחה וששון על כפרה וטיהור המקדש, והוא לא היה יום של צום. הפסוק אודות עינוי הנפש הוכנס בתקופה מאוחרת יותר, בימי בית שני.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'זאת מנין לך ?'
זאת מנין לך ?
17/10/2008 | 17:23
9
ושמא ואוליי כל התורה רובה ככולה הוכנסה בדלת האחורית בידי עזרא הסופר כאשר עמד על בימת העץ והיקרא בפני העם האנלפאביתי את דברי תורתו החדשה שלא שמעו עליה אותם בורים מעולם מלבד הלוויים המבינים את העם אשר זקקו למתורגמים בכדי להבין את שפת התנך?

ובאשר לעינויי נפש בהקשר לעבודת הכהן הגדול
סביר להניח שאחר אכילת כמות אדירה של 27 חלות מצות ורבוכה ורקיקין * 2 עשרונים (0.1 האיפה = 1.65 ק"ג * 2 עשרונים = 3.3 ק"ג * 27 = 89.1 ק"ג עבור אהרן ו 4 בניו. / 5 = 17.82 ק"ג ליחיד) דבר יום ביומו בשבעת ימי המילואים.

אם לא דיי להם בהיותם מזוללי בשר איל המילואים (מלבד חזה התנופה למשה היה למנה) בשבעת ימי המילואים דבר יום ביומו, ואף כי ביום שהוסיף משה מדעתו שאם אינו על היום השלישי להגבלה, שהלוא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי... בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים" אז תנהו על היום השמיני למילואים. שאף כי שלמו זה מכבר ימי מילואיהם "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם:... וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה וְלֹא תָמוּתוּ כִּי כֵן צֻוֵּיתִי:” ואומר "וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה:” אעפ"כ "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְהוָה: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה: וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם:” אז מה היה לנו שם ?  "שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת" של חטאת העם (בניכוייי האימורים) + חזה ושוק של השור והאיל של זבח השלמים + 2 עשרונים מנחת סולת בלולה בשמן (בניכויי הקמיצה) שהתחלקו לאהרן ו 2 בניו הנותרים אחרי מות נדב ואביהו. ואף כי לדעת חזל נוסף גם שעיר ראש חודש, עכ"ז חלילה לזוללי בשר להיות מכלל סובאי יין. ולמרות
"על ידי שהיו הכהנים מהלכין יחפים על הרצפה והיו אוכלין בשר ושותין מים היו באין לידי חולי המעים" וכל רפואתם אינה אלא ביין, עכ"ז נצטוו ב"יין ושכר אל תשת"


אף כי שלמו זה מכבר ימי המילואים, הן בהיאסף ראשי עם בשבעת ימי המילואים, והן בהלעיט זקני ישראל את אהרן ובניו ביום שהוסיף משה מדעתו "שעיר עיזים לחטאת ושור ואיל לשלמים ומנחה בלולה בשמן" הפלא ופלא ! שדווקא עתה אחר מות בני אהרן מצאו לנכון נשיאי העידה לפתוח בחגיגות המימונה. ודווקא כעת "בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן... וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים: וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי יְהוָה... וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן:” ואין פלא כי "שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום - קַח מֵאִתָּם"! וכי מדוע יקבל מידם אם נשיאי ישראל עשו צחוק ממשה ? שבעוד משה מצווה "אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף" ובמקום "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה" או אז נזכרו נשיאי ישראל לפתוח מחדש בחגיגת המימונה ונחשון בן עמינדב בראשם הרוקד על דמי שני אחייניו, ושמח לאידו של גיסו ושני אחייניו הנותרים.
אם כבר הוסיף משה יום אחד מדעתו, אז מה יזיקו תוספת מע"ם של 12 יום ? וכך קיימו ישראל מצוות משה "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה" "וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה:” בהלעיטו את גיסו ושני בניו המורעבים ב"קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמ
תנ``ך >>
לצפיה ב-'המשך'
המשך
17/10/2008 | 18:05
7
וב"שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת:”
וחזה ושוק מזבח השלמים של
"בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה"
ובכדי שחלילה לאהרן ולבניו להביא כמויות אדירות של בשר הקדשים לבית השריפה אילו יגיעו לידי נותר, ע"כ "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ"

אחר שהלעיטו את אהרן ובניו בכמויות אדירות של מצות ורבוכה ורקיקין, ובכמויות מסחריות של בשר במשך 8 ימי המילואים ובמשך 12 יום של חנוכת המזבח, לא אתפלא אם למרות  שהוזהרו על ביאה ריקנית, "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" עכ"ז למרות שנאמר "וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת" עכ"ז עשאוהו חז"ל כפרים הנשרפים אשר "דמן טעון הזיה על הפרכת ועל מזבח הזהב" ואהרן שקיפח את שני בניו בגין בואו אל הקדש פנימה ביום שהוסיף משה מדעתו אשר לא כדת, אף כי לא נראה לי שייסתכן בשנית בביאה ריקנית אשר לא כדת בהיכנסו אל הקודש פנימה בהזייתו את דם פר החטאת על הפרוכת ומזבח הזהב, עכ"ז סביר להניח שיעדיף אף הוא לשרוף את פר החטאת מאשר לאוכלו.
אין לומר שלא דאגו להם למכון כושר. להניף "שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם:” גלוחי ראש ושער הרגלים כתגלחת המצורעים. ותמהני איך נאמר
"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה לַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:”? אם במקום "וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַיהוָה" שגם משה נצטווה לעשות מעט כושר ולהניף את הלויים. ואעפ"כ נאמר "וַיִּתְחַטְּאוּ הַלְוִיִּם וַיְכַבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה וַיְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַהֲרֹן לְטַהֲרָם" ומה עם משה ? "משה העמידן ואהרן הניפן וישראל סמכו את ידיהם" ואעפ"כ מעיזים לכתוב "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה ...לַלְוִיִּם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה לַלְוִיִּם"
בהיות ויום הכיפורים בא בהקשר לאותו יום שהוסיף משה מדעתו בצוותו את אהרן בביאה ריקנית, מה פלא אם אחר שהולעט בכמויות לא מבוטלות של בשר ומצות, כמו (יהודה ברקן וזאב רווח בצ'רלי וחצי) או אז נצטווה לענות נפשו בבואו אל הקדש בבטן ריקה. בהיות ואותם כמויות מסחריות שאכלו ב 8 ימי המילואים וב 12 ימי חנוכת המזבח, יש בהן די והותר להשביע את נפשו בבואו אל הקודש פנימה. ואף כי לא שכחנו את קרבן הפסח הממשמש ובא כתום ימי חגיגת חנוכת המזבח בעשותם את הפסח במועדו.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'"ארליך, תביא ביצים"'
"ארליך, תביא ביצים"
17/10/2008 | 19:27
6
1
"כמה ביצים?"
"כמה שיש!"

ויאמרו אמן, ואם בפסח ויום הכיפורים עסקינן, שהרי נאמר המן הגורן או מן היקב? ויאמר חכם חלפון בן משה הלוי "מאיפה שבא, בא! אך אם לקחו פר בן בקר ומנחתו סולת בלולה בשמן, האם בחג החנוכה עסקינן? ויקריבו את הלביבות על מזבח הזהב גלוחי ראש ושער הרגלים כתגלחת המצורעים. וזוהי תורת המצורע, הלכל מצורע עדשה מיקרוסקופ! ותמהני הכיצד אהרון הניפן וישראל סמכו ידיהם? שהרי מצוות הסוכה לקשט קישוטים ולסכך בסכך?
תנ``ך >>
לצפיה ב-'זו כמובן שאלה גדולה בפני עצמה:'
זו כמובן שאלה גדולה בפני עצמה:
17/10/2008 | 20:58
5
עוד בהיותם במדבר נצטוו בנישראל על מצוות ישיבה בסוכה,
ויש מקום לתמוה אם הם החמירו חומרה יתרה עם עצמם ובמקום שבעה ימים - ישבו בסוכות ארבעים שנה.
תנ``ך >>
לצפיה ב-'האם ישבו בסוכות'
האם ישבו בסוכות
18/10/2008 | 09:49
1
או שמא באוהלים? שכן מקום ישיבה ארעי היה באוהלים ולא בסוכות, אחרי הכל לא היו בתקופת משה ישתבח שמו קישוטים מבריקים, דגלים עם ספר תורה נפתח ודבק כדי להדביק שרשראות. לכן קיבלו את ההוראה "והגית בו אלף לילה ולילה" שכן אלף גם הוא מספר טיפולוגי, עשרות מונים מהמספר הטיפולוגי ארבעים, ועוד בהיותם במדבר הקריבו אלף עולות כמעשה נבואי לאלף העולות שהקריב שלמה בגבעון, שכן נאמר "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" ועד שחלפו ארבעים שנה נכנסו לארץ עם אתרוג רקוב וערבה יבשה. לכן נאמר בסוכות תשבו שבעת ימים וביום השמיני עצרת לה'.
תנ``ך >>
לצפיה ב-''
18/10/2008 | 22:11
וגם לגרי רשף וגם לפלמוני 777
תנ``ך >>
לצפיה ב-'ודאי שעוד במדבר'
ודאי שעוד במדבר
18/10/2008 | 22:54
2
נצטוו על מצוות סוכה.
שנאמר
" וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם: וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד:"

לולי מצאו כתוב "אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי:" לא היו מודעים כלל שצריך לישב בסוכה. ואל נא לשכוח שמדובר בחבורת בורים אשר נזקקו לתרגום בכדי להבין את הנקרא.
"וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל: ...וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר ... וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם: ...וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת הָעָם לַתּוֹרָה וְהָעָם עַל עָמְדָם: וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא: וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה:" אף כי לא מצאתי היכן כתוב "וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב:" כנראה שאין בידינו את אותו ספר תורה עדכני, ואף לא את הגירסה המזוייפת אשר בידי עזרא. ושמא ואוליי נגמר לסופר הדיו ושכח להוסיף בתורה מצוות עשה מחודשת. ובעוד שבספר דברים מוכח שעדיין לא נבחרה ירושלים, עכ"ז נמצא כתוב בספר תורת משה המזוייף בידי עזרא שצריך להכריז בערי יהודה ובחוצות ירושלים לצאת להר הידוע ג'אבל מוכבר ?ולהביא עלים לעשות סוכות ככתוב.

קשה להבין איך וכיצד לעזאזל שני זייפנים שונים שחיו באותה תקופה סותרים זה את זה ?
לדברי הזייפן הראשון 70 שנות גלות בבל לא הצליחו להשכיח מהם את מצוות סוכה. ותיכף בבואם ארצה "וַיִּגַּע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל יְרוּשָׁלִָם: וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו וַיִּבְנוּ אֶת מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים: וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָיו כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת  וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב: וַיַּעֲשׂוּ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת כַּ
תנ``ך >>
לצפיה ב-'המשך'
המשך
18/10/2008 | 22:57
1
וַיַּעֲשׂוּ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת כַּכָּתוּב וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפַּט דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: וְאַחֲרֵיכֵן עֹלַת תָּמִיד וְלֶחֳדָשִׁים וּלְכָל מוֹעֲדֵי יְהוָה הַמְקֻדָּשִׁים וּלְכֹל מִתְנַדֵּב נְדָבָה לַיהוָה: מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַיהוָה וְהֵיכַל יְהוָה לֹא יֻסָּד:"

ולדבריו לא נזקקו כלל ליום לימודים ארוך בכדי לדעת מחובת הקורבנות ואף לא ממצוות סוכה. ולמרות שעברו 70 שנות גלות אל נא לשכוח "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל:" עד כי "וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק:"

ולדברי הזייפן השני ס"ה 39 שנה עברו מאז הכרזת כורש, וכבר נשתכחה התורה מהם כליל עד שהוזקקו למתורגמנים. ואף נשתכחה מהם מצוות סוכה. ולדברי הזייפן "לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד:" כולל לא לפני 39 שנה עם הכרזת כורש.

אני מתחיל להבין את עמדת נטורי ח'רטה בהעדיפם שלטון זר על פני שלטון ישראלי. והראייה, שמה שלא צלח בידי 70 שנה תחת כיבוש סאדם חוציין ואחמד ניג'ד להשכיחם מהתורה, עכ"ז עלה בידי "הרב מטעם" עזרא הסופר לעולל לישראל להשכיחם מהתורה במשך 13 שנה. מאז יסוד המעלה בשנת 7 לארתחששתא ועד לעליית התרשתא בשנת 20 אך מה זה משנה ? "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת יְהוָה וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט:" ולפלא הוא  ששני הזייפנים חיברו את ספריהם באותו מועד. שנאמר "אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה: וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים:" ובהכרח שספר עזרא נתחבר אחר שנת 20 לארתחששתא אחר אשר נבנתה החומה. שאו אז נתן התרשתא אל ליבו לקבץ "אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים וְאֶת הָעָם לְהִתְיַחֵשׂ" פרק שלם הנמצא הן בעזרא והן בנחמיה בשינויים קלים. ומצא כתוב בספר היחס שלמרות ש"נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא" ולמרות יודענו כי רק בשנת 20 לארתחששתא עלה "נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא", עכ"ז נמצא כתוב בספר היחס "אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ: הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה" ונקל לשטות באוזני בורים דוברי עברית שאינם מבינים שפת כנען המכונה בפי כל לשון הקרש שכאילו נמצא כתוב בספר היחס כי שר המשגים "נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא" שעלה לא מכבר משבי הגולה בשנת 20 לארתחששתא, הקדים לעלות ארצה עם הכרזת כורש לפני כ 39 שנה.

בהיות ולא חסרו זייפנים בימים ההמה, כגון הזייפן הגדול אשר זייף לדניאל המבין בכתובים "מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות <לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם> שִׁבְעִים שָׁנָה:" בזמן שנאמר מפורשות "לְפִי מְלֹאת <לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה> אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:" ואומר "אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ: וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם <וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ> עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא וְ
תנ``ך >>
לצפיה ב-'המשך'
המשך
18/10/2008 | 23:00
וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים:" ועם הכרזת כורש שלמו זה מכבר שני האותות הללו. שהלוא לפי כוזב דברי הימים "וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ <לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים> עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס: לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה:" ואיך לעזאזל לדעת חז"ל עם הכרזת כורש "דניאל וסיעתו וחבורתו עלו באותה שעה, אמרו: מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על א"י, עזרא וסיעתו וחבורתו לא עלו באותה שעה" אם רק כעבור 18 שנה אחר הכרזת כורש החל להתבונן בכתובים המזוייפים ומצא כתוב "מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות <לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם> שִׁבְעִים שָׁנָה:"

ואם כעבור שנה אחת בלבד להכרזת כורש גזר כורש "דעבר פרת עבר דלא עבר לא יעבר" ולא נפתחו שערי מסך הברזל אלא עם עליית עזרא. ואם חז"ל מסוגלים לומר על דניאל שהספיק לעלות ארצה עם הכרזת כורש, לא אתפלא אם נמצא כתוב בספר היחס כי גם נחמיה שעלה בשנת 20 לארתחששתא, ואעפ"כ קיבל תעודת עלייה החל מהכרזת כורש.

אמור מעתה שמצוות סוכה אם אינה "לְמַעַן יֵדְעו דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" שהלוא "לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא" כולל לא לפני כ 39 שנה עם הכרזת כורש. וזאת לפי עדותו של "נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא" שמצא כתוב בספר היחס שאף כי אך זה עתה עלה מן הגולה, עכ"ז נמצא כתוב כי ביצע עלייה לפני כ 39 שנה. ובהכרח שמצוות סוכה אינה אלא "לְמַעַן יֵדְעו דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מבגדאד"

עד כמה צדק המשורר באומרו "קשה להוציא את הגלות מישראל יותר מאשר להוציא את ישראל מהגלות" ואילו לדבריהם "למה לא עלה באותה שעה עזרא? שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה.  ולא ידעתי על איזה תלמוד מדובר ? אם לפי התנך הספיק עזרא לחולל שכחת  דברים בסיסיים בתורה ס"ה במשך כ 13 שנות רבנותו.

ותמהתי על תירוצם. שאם לדבריהם "ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם אמר רב חסדא מלמד שכולן שפחות חרופות בעלו:" בהכרח שמדובר בעבדים בני למעלה מ 200 שנה שנישאו לשפחות כנעניות עוד לפני גלות 10 השבטים. ועכ"ז נתקיים בותם ח'טיארים מקרא שכתוב "הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה: בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ" והם הללו שנאמר בהם "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל:" ולפלא הוא שעל שאלתם "ויעלה ברוך בן נריה"? ודווקא על הלז מצאו לנכון לתרץ "ברוך בן נריה אדם גדול וישיש היה ואפילו בגלקטיקא לא היה יכול להטען"

אם אנו יודעים מדוע השתמט בן נרייה מלעלות, שהלוא מקרא מלא הוא. "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ בָּרוּךְ: אָמַרְתָּ אוֹי נָא לִי כִּי יָסַף יְהוָה יָגוֹן עַל מַכְאֹבִי יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי: כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה ...וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת אַל תְּבַקֵּשׁ" שנמנע מלעלות בגין משחקי כבוד על כי לא נבחר לעמוד בראשות הגולים. ואין זה פלא שהלך החבל אחרי הדלי. שהלוא

"אמר ריש לקיש:
מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה, שאלו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר: מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה, מלשמש יהושע בן יהוצדק כוהן גדול, ויהושע בן יהוצדק היה כוהן גדול בן כוהן גדול, אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק, לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו"

ועזרא הסופר הוא השטן העומד לימין יהושע הכהן הגדול לשיטנו !
שבחסות ארתחששתא הצליח לדחוק את רגלי זרובבל שנאמר בו "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת:"

תנ``ך >>
לצפיה ב-' WTF?'
WTF?
17/10/2008 | 18:06
1

הודעות אחרונות

09:40 | 26.07.19 אורחים בפורום
21:43 | 28.09.15 Elaa56
15:53 | 15.10.12 אורחים בפורום
14:40 | 15.07.12 אורחים בפורום
18:28 | 07.06.12 אורחים בפורום
14:42 | 22.05.12 אורחים בפורום
18:30 | 20.05.12 אורחים בפורום
20:33 | 14.05.12 אורחים בפורום
00:45 | 12.07.10 אהובה 101
00:50 | 08.07.10 נעמה1104

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ