ברט הארט
שם אמיתי: ברט הארט ידוע גם בתור: היטמן, המצטיין בביצוע, הטוב ביותר שיש, הטוב ביותר שהיה והטוב ביותר שיהיה אי פעם תאריך לידה: 2.7.1957 מקום מגורים: קלגרי, אלברטה, קנדה משקל: 106 ק"ג גובה: 1.82 מהלך מסיים: שארפשוטר ברט הארט נולד למשפחת ההיאבקות שיש האומרים עליה שהיא הגדולה בכל הזמנים. משפחתו הפעילה את ארגון הסטמפיד רסלינג, ו"צינוק" (dungeon) האימונים של אביו, סטו הארט, הוציא מתאבקים כמו בריאן פילמן, לאנס סטורם, כריס בנואה, דייבי בוי סמית` וכריס ג`ריקו. ברט ערך את הבכורה שלו בארגונו של אביו ב-1976. הוא שלט במהלך זמנו שם, והחזיק באליפות למשקל כבד שש פעמים ובאליפות הזוגות הבין לאומית חמש פעמים (4 פעמים לצד אחיו קית`). ברט ערך את הבכורה שלו ב-WWF ב-1985, ובאותו זמן הוא לא כ"כ הצליח בתור מתאבק יחידים. הקריירה שלו התחילה לצבור תאוצה כשהוא התחבר עם ג'ים ניידהארט כדי ליצור את ההארט פאונדיישן. הצמד הגיע לשיאו ב-1987, כשזכה באליפות הזוגות מהבריטיש בולדוגס. בסוף הם הפכו לפייסים ואימצו את הכינוי "מתקפת השחור והוורוד" (The Pink and Black attack). ב-1991, ההארט פאונדיישן הפסידו את תואר הזוגות האחרון שלהם לנאסטי בויז, ונפרדו. ברט הלך משם לקריירת יחידים, וזכה בתואר הבין יבשתי ממר פרפקט בסאמרסלאם של אותה שנה. כשהארט הפסיד את התואר הבין יבשתי למאונטי, נטען שהוא התאבק כשהוא סובל מחום גבוה אך למעשה היה זה וורק שנועד להגן על הדמות שלו כשהוא הפסיד את התואר. במציאות, הארט הפסיד את התואר עקב סיום חוזהו עם ה-WWF. לאחר ההפסד, רודי פייפר (חבר של הארט במציאות) ניצח את המאונטי עם אחיזת הסליפר ברויאל ראמבל של 1992 רק כדי להיות מוצמד ע"י ברט בקרב על התואר ברסלמניה 8, בהמשך אותה שנה. ביולי 1992, הארט ניצח את שון מייקלס במה שנחשב להיות קרב הסולם הראשון בהיסטוריה של ה-WWF. אמנם רבים זוכרים את מייקלס כממציא הרעיון הודות להצלחתו הרבה בקרבות כאלה בשלבים מאוחרים יותר, אך למעשה היה זה הארט שהציע את הרעיון אגב נסיונו בקרבות כאלה מימיו בארגון הסטמפיד. את התואר הבין יבשתי הפסיד ברט לגיסו, דייבי בוי סמית', מול 80,000 איש בסאמרסלאם שבאצטדיון וומבלי. הקריירה שלו הגיעה לשיאים חדשים כשהוא ניצח את ריק פלייר לזכייה באליפות ה-WWF ב-1992. הארט החזיק בתואר עד רסלמניה 9, שם הפסיד אותו ליוקוזונה. לאחר מכן המשיך הארט וזכה בטורניר מלך הזירה, מה שהצית פיוד בינו לבין "המלך של ממפיס" ג'רי לולר שהגיע לשיא בקרב בסאמרסלאם 1993. בסדרת ההישרדות של אותה שנה החלו הניצוצות הראשונים לפיוד בין ברט לבין אחיו הצעיר, אואן. בראמבל של 1994 נראה היה שהאחים השלימו ואף התמודדו על תואר הזוגות – אך פציעה בברכו של ברט גרמה לשופט להפסיק את הקרב. אואן, שהיה מתוסכל מכך שברט לא הכניס אותו לקרב, השלים היל טרן כשבעט בברכו של ברט והשאיר אותו מתפתל מכאבים בזירה. למרות זאת הצליח הארט להשתתף מאוחר יותר בתחרות הראמבל עצמה, ואף זכה בה – במשותף עם לקס לוגר. הארט הלך לרסלמניה 10 כשהוא נאלץ להתמודד – טרם קרב האליפות שלו – מול אחיו אואן. ברט הפסיד את הקרב הזה, אבל התעלה על עצמו מאוחר יותר כשזכה באליפות העולם תוך שהוא מנצח את יוקוזונה בקרב האחרון של הערב. הארט הגן על התואר בקרב נוסף מול אואן בסאמרסלאם של אותה שנה בקרב כלוב – אך הפסיד אותו לבוב באקלנד בסדרת ההישרדות של 1994. שנה לאחר מכן, לאחר שנה "שקטה" יחסית, הארט זכה מחדש בתואר, הפעם מידיו של דיזל, והחזיק בו עד לרסלמניה 12 כשהפסיד קרב איירון מן לשון מייקלס. הארט לקח לעצמו חופשה של כ-7 חודשים וחזר כדי להתמודד בסדרת ההישרדות של 1996 נגד סטון קולד סטיב אוסטין. למרות שהארט היה זה שהצמיד את אוסטין בקרב בסדרת ההישרדות של 1996, האוהדים עשו משהו שלא הארט ולא ה-WWF ציפו שיעשו: הם החלו לקום נגד הארט ולהריע לאוסטין. הארט ניצח את אוסטין, ויידר והאנדרטייקר בקרב פיינל פור וזכה באליפות ה-WWF בפברואר 1997. אלא שאוסטין דאג שהכהונה הרביעית של הארט כאלוף ה-WWF תהיה קצרה, כשגרם לו להפסיד יום למחרת ב-RAW את התואר לסיד. לאחר מכן, זמן קצר לפני רסלמניה 13, הארט וסיד נפגשו שוב, הפעם בקרב כלוב, במהלכו אוסטין ניסה לעזור להארט לנצח כדי שהקרב ביניהם ברסלמניה יהיה על אליפות ה-WWF. בדומה, אנדרטייקר ניסה לסייע לסיד משום שלהם תוכנן קרב על האליפות ברסלמניה. סיד שמר על תוארו בסופו של דבר ואוסטין והארט הלכו להוציא את השנאה שלהם בקרב אחד נגד השני. ברסלמניה 13 נערך הקרב החוזר ביניהם במה שרבים רואים כקרב הטוב ביותר בהיסטוריה של רסלמניה (לצד סאבאג' נגד סטימבוט מרסלמניה 3). הקרב היה קרב הכנעות וכלל בתוכו, לצד היאבקות קרקע מדהימה, ברולים יוצאים מן הכלל, וכל זאת משני מתאבקים טכניים ומוכשרים ביותר. לקראת סוף הקרב, הארט נעל את השארפשוטר על אוסטין המדמם, שסירב להיכנע. למעשה, אוסטין מעולם לא נכנע, אך הוא התעלף עקב הכאב ואובדן הדם. לקן שמרוק, השופט האורח, לא נותרה כל ברירה אלא להעניק את הניצחון להארט. הדבר הפך את אוסטין לסוג חדש של פייס, ואת הארט לסוג חדש של היל.