They hold the keys. They always have, they always will
אלה המילים שג'ון סינה אמר לרומן ריינס על הקהל. מילים דומות אמר טריפל H לסי אם פאנק. כלומר הקהל הוא זה שמחליט פחות או יותר מה קורה.
דוגמאות שהקהל משפיע:
ההפסד ב-18 שנית של דניאל בריאן לשיימוס ברסלמניה החל את תנועת ה"יס".
הקהל התחבר לדמות האנדרדוג של דניאל בריאן שנדפק על ידי האותוריטי עד אשר ברסלמניה ניצח את טריפל H ובקרב השני את באטיסטה ואורטון לזכיה באליפות כשהוא הפייס המוביל של הארגון.
רוסב התחבר לאיידן אינגליש וביחד הם התחילו עם הקריאה ההילית שכל יום הוא רוסב דיי ולכן לא מעניינים כל מיני חגים ומועדים. איכשהו הצ'אנט תפס אצל הקהל ורוסב דיי הפך להיות פופולרי גם בצעקות וגם בחולצות שנמכרו. בלית ברירה רוסב הפך לפייס עד שב-WWE הוחלט שמספיק וציוותו אותו עם נקאמורה והוא הפך להיל ג'נרי.
לפני שנים רנדי אורטון התנהג אותו דבר מאז שהיה עם הלגאסי, אבל הקהל הפך אותולהפייס המוביל של החברה והוא קיבל פופיס אפילו יותר מסינה למרות שלא שינה דבר בדמות שלו. הקהל מאוד התחבר ל-RKO וגם כשעבר לסמאקדאון הוא היה אובר כפייס.
בקי לינץ' הפייסית סיגלה לעצמה התנהגות הילית והתחילה בפיוד ארוך עם שארלוט כשלינץ' עושה את כל השטיקים ההיליים הרגילים כולל לומר כמה היא טובה יותר ותקפה את שארלוט בכל הזדמנות הן בזירה והן על המיקרופון. איכשהו הקהל נשאר נאמן לבקי וכל פעולה שלה זכתה להתלהבות ובעצם לא היתה ברירה אלא להשאיר את לינץ' כפייסית בד אס ואת שארלוט להפוך להילית.
באטיסטה חזר וזכה ברויאל ראמבל. הקהל הגיב בבוז ארוך, בטח כשדניאל בריאן לא נטל חלק ברויאל ראמבל. למרות שבאטיסטה היה אמור להיות פייס מוביל, הקהל פשוט מאס בכך שדוחפים לו בכוח את מי לאהוב. באטיסטה אמנם התחרה ברסלמניה במיין איבנט, אבל הפסיד לדניאל בריאן.
מוסטפה עלי נפצע וקופי קינגסטון החליף אותו בקרב האלימיניישן צ'יימבר. הוא נתן הופעה יפה והקהל נהנה מאוד. בפאסט ליין ניסו ב-WWE להסיט את תשומת הלב אל קווין אוונס שחזר והתחרה על התואר, אבל את הקהל זה ממש לא עניין. הם רצו את קופי קינגסטון ומכאן החל מסע האנדרדוגיות שבו וינס מקמהון מערים קושי אחר קושי עד למצב בו קופי קינגסטון מתחרה על התואר וזוכה בו ברסלמניה
מקרים בהם הקהל לא השפיע:
לקהל נמאס מאוד מרומן ריינס ושדוחפים אותו לגרון למרות שיש לו ארבעה מהלכים אמינים בלבד. זה לא מנע מרומן ריינס להיות פייס במיין איבנט ולחטוף היט אחר היט מהקהל.ב-WWE פשוט לא התייחסו למה שהקהל רצה. הקהל קיבל את רומן ריינס רק לאחר שהלה הודיע שיש לו סרטן.
המוזיקה של פאנדאנגו היתה דבר מדהים. המתאבק היה אובר בגלל המוזיקה שלו והקהל היה צמא לשמוע עוד ועוד מפאאנדאאאנגווו. ברסלמניה פאנדאנגו ניצח את כריס ג'ריקו והקהל ביציאה ניגן את המוזיקה של פאנדאנגו. ב-WWE השאירו אותו כהיל והרסן את כל מה שבנו. גם חיבור בהמשך עם טיילר בריז לא החזיר את פאנדאנגו לפופולריות ההתחלתית.
הקהל מאוד רוצה שאליאס יהיה פייס. הגיטריסט שהחל כהיל אכן ביצע פייס טרן על בארון קורבין שהתקבל בשמחה ממשית על ידי הקהל. היה לו גם פיוד חביב מול בובי לאשלי עד להיל טרן חדש לאחר הרויאל ראמבל. עד עכשיו לא ברור למה החזירו אותו להיות היל כשהקהל כל כך שמח ללכת עם אליאס.
ברוק לסנר מופיע לעיתים רחוקות מאוד למרות שהוא האלוף. כשיש לו פיודים בפרופיל גבוה (גולדברג), אז זה איכשהו עובר אצל הקהל, אבל כששוב רומן ריינס השנוא או מישהו אחר מהרוסטר מנסה ליצור עניין מול דמות נעדרת, הקהל הרגיש שמזלזלים בו. בטח כשהאליפות היתה על ברוק לסנר כל כך הרבה זמן.
קורט אנגל גילה שיש לו בן בשם ג'סטין ג'ורדן. אין לי מה להוסיף על הקהל שקיבל את האנגל הזה עם קריאות של בולשיט. למרות שניסו לתת פוש לג'ורדן, הקהל מאוד שמח כשג'ורדן לא הגיע יותר לרו עקב פציעה.
אז כמה באמת הקהל משפיע? האם אתם חושבים שבאמת לקהל יש הקפעה או ש-WWE הולכים עם הקהל כשזה נוח להם בלבד?
אלה המילים שג'ון סינה אמר לרומן ריינס על הקהל. מילים דומות אמר טריפל H לסי אם פאנק. כלומר הקהל הוא זה שמחליט פחות או יותר מה קורה.
דוגמאות שהקהל משפיע:
ההפסד ב-18 שנית של דניאל בריאן לשיימוס ברסלמניה החל את תנועת ה"יס".
הקהל התחבר לדמות האנדרדוג של דניאל בריאן שנדפק על ידי האותוריטי עד אשר ברסלמניה ניצח את טריפל H ובקרב השני את באטיסטה ואורטון לזכיה באליפות כשהוא הפייס המוביל של הארגון.
רוסב התחבר לאיידן אינגליש וביחד הם התחילו עם הקריאה ההילית שכל יום הוא רוסב דיי ולכן לא מעניינים כל מיני חגים ומועדים. איכשהו הצ'אנט תפס אצל הקהל ורוסב דיי הפך להיות פופולרי גם בצעקות וגם בחולצות שנמכרו. בלית ברירה רוסב הפך לפייס עד שב-WWE הוחלט שמספיק וציוותו אותו עם נקאמורה והוא הפך להיל ג'נרי.
לפני שנים רנדי אורטון התנהג אותו דבר מאז שהיה עם הלגאסי, אבל הקהל הפך אותולהפייס המוביל של החברה והוא קיבל פופיס אפילו יותר מסינה למרות שלא שינה דבר בדמות שלו. הקהל מאוד התחבר ל-RKO וגם כשעבר לסמאקדאון הוא היה אובר כפייס.
בקי לינץ' הפייסית סיגלה לעצמה התנהגות הילית והתחילה בפיוד ארוך עם שארלוט כשלינץ' עושה את כל השטיקים ההיליים הרגילים כולל לומר כמה היא טובה יותר ותקפה את שארלוט בכל הזדמנות הן בזירה והן על המיקרופון. איכשהו הקהל נשאר נאמן לבקי וכל פעולה שלה זכתה להתלהבות ובעצם לא היתה ברירה אלא להשאיר את לינץ' כפייסית בד אס ואת שארלוט להפוך להילית.
באטיסטה חזר וזכה ברויאל ראמבל. הקהל הגיב בבוז ארוך, בטח כשדניאל בריאן לא נטל חלק ברויאל ראמבל. למרות שבאטיסטה היה אמור להיות פייס מוביל, הקהל פשוט מאס בכך שדוחפים לו בכוח את מי לאהוב. באטיסטה אמנם התחרה ברסלמניה במיין איבנט, אבל הפסיד לדניאל בריאן.
מוסטפה עלי נפצע וקופי קינגסטון החליף אותו בקרב האלימיניישן צ'יימבר. הוא נתן הופעה יפה והקהל נהנה מאוד. בפאסט ליין ניסו ב-WWE להסיט את תשומת הלב אל קווין אוונס שחזר והתחרה על התואר, אבל את הקהל זה ממש לא עניין. הם רצו את קופי קינגסטון ומכאן החל מסע האנדרדוגיות שבו וינס מקמהון מערים קושי אחר קושי עד למצב בו קופי קינגסטון מתחרה על התואר וזוכה בו ברסלמניה
מקרים בהם הקהל לא השפיע:
לקהל נמאס מאוד מרומן ריינס ושדוחפים אותו לגרון למרות שיש לו ארבעה מהלכים אמינים בלבד. זה לא מנע מרומן ריינס להיות פייס במיין איבנט ולחטוף היט אחר היט מהקהל.ב-WWE פשוט לא התייחסו למה שהקהל רצה. הקהל קיבל את רומן ריינס רק לאחר שהלה הודיע שיש לו סרטן.
המוזיקה של פאנדאנגו היתה דבר מדהים. המתאבק היה אובר בגלל המוזיקה שלו והקהל היה צמא לשמוע עוד ועוד מפאאנדאאאנגווו. ברסלמניה פאנדאנגו ניצח את כריס ג'ריקו והקהל ביציאה ניגן את המוזיקה של פאנדאנגו. ב-WWE השאירו אותו כהיל והרסן את כל מה שבנו. גם חיבור בהמשך עם טיילר בריז לא החזיר את פאנדאנגו לפופולריות ההתחלתית.
הקהל מאוד רוצה שאליאס יהיה פייס. הגיטריסט שהחל כהיל אכן ביצע פייס טרן על בארון קורבין שהתקבל בשמחה ממשית על ידי הקהל. היה לו גם פיוד חביב מול בובי לאשלי עד להיל טרן חדש לאחר הרויאל ראמבל. עד עכשיו לא ברור למה החזירו אותו להיות היל כשהקהל כל כך שמח ללכת עם אליאס.
ברוק לסנר מופיע לעיתים רחוקות מאוד למרות שהוא האלוף. כשיש לו פיודים בפרופיל גבוה (גולדברג), אז זה איכשהו עובר אצל הקהל, אבל כששוב רומן ריינס השנוא או מישהו אחר מהרוסטר מנסה ליצור עניין מול דמות נעדרת, הקהל הרגיש שמזלזלים בו. בטח כשהאליפות היתה על ברוק לסנר כל כך הרבה זמן.
קורט אנגל גילה שיש לו בן בשם ג'סטין ג'ורדן. אין לי מה להוסיף על הקהל שקיבל את האנגל הזה עם קריאות של בולשיט. למרות שניסו לתת פוש לג'ורדן, הקהל מאוד שמח כשג'ורדן לא הגיע יותר לרו עקב פציעה.
אז כמה באמת הקהל משפיע? האם אתם חושבים שבאמת לקהל יש הקפעה או ש-WWE הולכים עם הקהל כשזה נוח להם בלבד?
