חלק ג'
הדבר הכי טראגי במותו של בריאן פילמן היה שכולם סביבו ראו את זה בא ולא יכלו לעשות כלום כדי להימנע מכך. סימני האזהרה לכך שבריאן התקרב לקצה היו חשופים בפני כולם, מאז תאונת הדרכים הכמעט קטלנית שהרסה את קרסולו ועצרה לו את הקריירה לפני שנה וחצי. כשקרסולו אוחה שוב כדי שיוכל ללכת, פילמן בקושי יכול היה ללכת בלי לסבול מכאבים עצומים, שלא לדבר על ריצה לחבלים וקפיצות אל מחוץ לזירה. פילמן לא היה זר לחיים עם כאב, כי סבל מסרטן גרון מאז גיל שנתיים ועבר שלושים ושישה ניתוחים להסרת פוליפים מהגרון, אבל הכאב בקרסול פגע גם בו.
פילמן לא היה צריך להתקרב בכלל לזירת היאבקות, אבל כשהוא נחוש לכבד את החוזה המובטח והשמן שווינס מקמהן נתן לו ב-1996, הוא הרגיש כאילו אין לו ברירה אלא להתאבק כדי לקיים את משפחתו. פילמן השתמש בקוקטייל של משככי כאבים חזקים כדי להרדים את הכאב, אבל זה היה כל כך נורא עד שלא הייתה הקלה גדולה. הוא ערבב תרופות במרשם ולקח יותר מדי, כך שעיניו היו אדומות וקפצו לכל הכיוונים.
זה התחיל להשפיע על חייו האישיים. בריאן היה כל כך משוגע מהסמים עד שנפל לאותה המלכודת כמו מתאבקים רבים ואחרים: הוא לא הצליח להבדיל בין העבודה של דמותו, 'הלוס קאנון', בתכנית, ובין המציאות. בבית הוא שיחק את הדמות שלו כשרק מלאני והילדים היו בסביבה, מה שהוביל לוויכוחים רבים. כשהיא דואגת שבעלה הולך בדרך לקבר מוקדם, היא ביקשה ממנו להיכנס לגמילה ולשנות את דרכיו. בריאן לא הסכים. הוא התנגד לתחינותיה ואף נופף בכך בפניה כשרכש חולצת
"גמילה זה למפסידנים", ולבקש אותה בגאווה בבית. הניסיונות של חבריו של בריאן לשכנע אותו לפנות לעזרה גם זכו להתעלמות. פילמן היה כל כך פרנואיד עד שהשתכנע בכך שאלו שדאגו לו בעצם ניסו לפגוע בו.
התקריות המשיכו להיערם. פילמן הרס שלוש מכוניות שכורות בתוך כמה שבועות, שתיים מתוכן באותו הסופ"ש, וחבריו סירבו לנסוע איתו מחשש שנסיעה איתו תהיה האחרונה. ה-WWF ידעו על הבעיות של פילמן ושלחו את חברו הוותיק ג'ים רוס לייעץ לו כמה פעמים בשבוע. פילמן שנא את זה, וכשרוס ביקש ממנו לעבור מבדק סמים הוא התעצבן. פילמן צרח על רוס שאמנם לקח משככי כאבים, אבל גם כל אחד אחר בארגון כי אי אפשר היה להיות מתאבק מקצועי בלעדיהן.
"מה עם שון?" צרח בריאן,
"הוא הרבה יותר נורא ממני! אני לא הגעתי לטלוויזיה מתודלק עד שאני לא יכול לעמוד ישר, אבל שון עשה את זה פעמיים בשבועות האחרונים. למה בו לא נוגעים?" פילמן זעם כי הרגיש שסימנו אותו על כך שעשה משהו שכל החבר'ה עשו, ולדעתו הוא נבגד בידי אדם שחשב שהיה חבר טוב.
בריאן כל כך כעס מהצביעות לכאורה של תכנית מבדקי הסמים של ה-WWF עד שהחליט שהוא עומד לעזוב. בלילה לאחר הוויכוח עם רוס, ביצע פילמן שיחת טלפון לחברו הטוב דייב מלצר ואמר לו שהוא פורש מה-WWF ועומד לחזור ל-WCW שם יוכל לחזור לתפקידו כאחד מארבעת הפרשים. מלצר ניסה לשכנע אותו שלא לעשות זאת, כי הבין שהטבע האנרכי של חדר ההלבשה של WCW לא יהיה סביבה טובה עבור בריאן כי לא ישגיחו עליו כמו ב-WWF. פילמן טען שה-WWF גרמו לבעיות בנישואיו כי דרשו מבדקי סמים וגרמו למלאני לדאוג שהוא מסטול ועומד לאבד את העבודה.
בריאן הרחיק את מלאני ממנו. היא התחילה בהליכי גירושין מולו אחרי שכעסו כלפיה גרם לו לכתוב מכתב גס ולא נעים לילדיהם, בו ירד באלימות על אמם. מלאני הרגישה צורך להשיג צו הרחקה מבריאן, שהוא התעלם ממנו בפשטות. הוא הפר אותו כל כך עד שנאלץ ללכת לסדנת שליטה בכעסים פעם בשבוע, והחמיץ את כל ההאוס שואוז בימי שישי. כולם טוענים שהזוג השלים לפני מותו של בריאן, אבל מערכת היחסים שלהם נפגעה עוד יותר כשמלאני גילתה שהיא שוב בהריון. אם בריאן ידע, זה נתון לוויכוח, אבל חבריו הקרובים מאמינים שכן, ושחשד שהילד לא שלו. (
הערת המתרגם: הבת של פילמן טענה שהילדה החדשה הייתה הבת של מי שהתחתן עם מלאני מעט לאחר מותו של בריאן.)
המוות של בריאן היה כל כך פתאומי עד שלא כל מערכות היחסים שלו נפתרו לפני מותו. אחד מחבריו הקרובים היה מאמן הכושר המכובד ב-NFL קים וודס, איש שהכיר מאז נעוריו ותמיד היה דמות אב עבורו, והיה האיש האחראי להמצאת רוב גימיק ה'לוס קאנון' האהוב של פילמן. כששם לב שבריאן שיחק את הדמות הרחק מהזירה הוא דאג שכבר לא הצליח להפריד בין דמותו בטלוויזיה לחיים האמיתיים. כשפילמן הופיע בביתו של קים עם סימני מחט על זרועו, דרש וודס שיעזוב מיד ולא יחזור. הייתה זאת הפעם האחרונה שהשניים דיברו.
לוודס היה אכפת מבריאן יותר מדי כדי לשבת ולצפות בו הורג את עצמו, והוא קיווה שחוצפתו תהיה שיחת השכמה שתסדר את המתאבק המוטרד. אבל פילמן כבר היה עמוק בתוך הצרות. וודס הבין את זה כשחבר משותף בא אליו עם מסר.
"פול היימן אמר לי להגיד לך שהחבר שלך מעשן איזה סם הזיה מקסיקני ולא ישרוד יותר מכמה שבועות." הנבואות של היימן המשיכו בשיחה עם שיין דאגלס. כשדאגלס שאל על האפשרות שבריאן יעבוד יריבו באירוע של ECW, נובמבר טו ריממבר, כדי לסיים את הפיוד שהתחילו בתקופתו הקצרה של פילמן ב-ECW ב-1996, ענה לו היימן,
"שיין, בריאן לא יחייה עד אז."
"היה ממש ברור שבריאן היה במדרון חלקלק מאוד ושעמד להתרסק לגמרי," אמר ווילקס.
"הוא ניסה להתערב לילה אחד באיזה קרב, אבל היה פשוט הרוס, מסכן." דייב מלצר זוכר דברים דומים:
"עדיין הייתי בקשר קבוע עם בריאן וחצי מהזמן הוא עדיין היה מבריק בנוגע לביזנס, אבל בחצי השני, הוא היה מפחיד בצורה שידעת שלא יהיה לזה סוף שמח."
"לבריאן כאב," אמר קן שאמרוק.
"הוא די קיבל פוש באותה התקופה. הגוף שלו היה גמור והוא לקח הרבה כדי להקל על הכאב. הוא לקח את הדברים האלה כי רצה להמשיך לעבוד. הוא לא רצה לאבד את העבודה. הנחישות שלו להמשיך להתאבק הובילה לנפילתו. רוב האנשים בתוך הביזנס ידעו שהוא הולך בכיוון הלא נכון, ושאם לא יתחיל לשנות דברים הוא עמד לגמור במקום רע."
התנהגותו המוזרה של פילמן גרמה לשיחות בחדרי ההלבשה של ה-WWF, כשרוב האנשים הבינו שכבר לא עבד על הגימיק ושהיו לו בעיות אמיתיות. חלק מהמתאבקים תכננו לערוך התערבות כדי לנסות לגרום לו לבקש עזרה, אבל אף אחד לא הסכים בנוגע לאיך כדאי לגשת לנושא. אחרים נקטו גישה שונה, ושניים מהמתאבקים לקחו את פילמן למקום מבודד מאחורי הקלעים ולחצו אותו לקיר, כשהם מזהירים אותו,
"לא לדפוק דברים לכולם כי הוא לא יכול לשלוט במה שהוא לוקח." לא היה להם עניין בבריאותו של בריאן: הם פשוט רצו להבטיח שאם ימות, שלא ידברו על ההתמכרויות שלהם.
למרות שההרס העצמי של פילמן היה ברור לכל מי שמסביבו, מעטים חשבו שמותו היה קרוב כל כך.
"למרות כל המתאבקים שמתו והכרתי, אף אחד מהם לא היה מפחיד כל כך בסוף, ולא ממש חשבתי שהוא יכול למות," אמר מלצר. מאמן ה-WWF טום פריצ'ארד היה גם הוא בקשר קבוע עם פילמן, ופיתח איתו אחווה כשפילמן ביקר באולפני הטלוויזיה של סטמפורד בהן ערך פריצ'ארד אימונים. הוא זכר אחרי בריאן עצר לעתים קרובות בשיעורים והציע טיפים לסטודנטים, ולעתים אף נלחם בכאב כשהראה להם טריקים בזירה. בכל השיחות שלו, לא ראה משהו שאמר שלבריאן נותרו רק ימים לחיות.
"הוא היה באולפנים יומיים לפני שמת ונראה בסדר," אמר פריצ'ארד,
"ומיד אחר כך הוא מת."
במהלך ההאוס שואו של ה-WWF בסנט פול לילה לפני שבריאן מת, המתאבק האבוד היה במצב רוח טוב וצחק קצת עם חברו מההארט פאונדיישן, ברט הארט. כשהערב המשיך והאדרנלין מהקרב נגמר, לקח פילמן חופן כדורים נגד כאב כדי להקל על התחושה שעברה בגופו, והתחיל להתמסטל. המאמן הוותיק ממינסוטה אדי שארקי שפט במופע באותו הערב. הוא זכר שראה את פילמן בוהה לחלל בחדר ההלבשה ובסוף המופע היה מכורבל בתנוחה עוברית על הרצפה בגלל הכאב הנורא. כשהוא מרחם על פילמן, שארקי וכמה מתאבקים אחרים הזמינו את בריאן להצטרף אליהם לארוחת ערב, אבל פילמן סירב להם והלך במקום לבר מקומי. כשהוא ממש לא משתתף בלילה טיפוסי של מתאבק, חזר פילמן לחדרו במלון בערך בעשר בערב, קצת מתנדנד אבל ממש לא שיכור מדי. הוא התקשר והשאיר הודעה למלאני, המילים האחרונות שאמר, ואז מת מתישהו בין אותו הרגע לבין הרגע בו העוזרת מצאה אותו אחר הצהריים הבא.
