חלק ו'
על האנגל דיברו גם במשרדי USA נטוורק, כשרבים בתחנה זעמו מהתוכן שטיטאן שידרו. מעטים הבינו שמקמהן קיבל אישור לביצוע כל האנגל בידי אנשים יותר ליברלים ב-USA בניסיון לחזק את הרייטינג הנמוך של RAW. אבל, בטוויסט אירוני שהיה דומה לתקרית הקידה במאי, גילה מקמהן שננזף על משהו שאושר מראש.
לפני הצילומים, מקמהן התפשר והסכים להרגיע קצת עם התוכן של האנגל. טיוטות ראשוניות דרשו שמלאני תיקח באמפ, ואז פילמן יירה על אוסטין פעמיים לפני שהשידור ירד. USA לא אהבה אלימות מול נשים ושימוש אמיתי באקדח על המסך, אז מקמהן שינה את התסריט לשם כך. אלו ברשת שהסכימו לפעלול לא הבינו עד כמה הכול ייראה אמיתי: הם חשבו שזה יהיה עוד אנגל שחוק של היאבקות.
"אף אחד לא ציפה שזה יצא כל כך טוב. זה היה משהו שגרם לך להגיד, 'זה אמיתי?'" טען מייקל הייז.
כשהמשרדים של USA הוצפו בתלונות מהורים זועמים עם ילדים שהאמינו שהכול אמיתי, מצב הרוח ברשת החמיץ. היה גל שלילי שנבע מהעולם התאגידי אל הארגון של וינס, ומפרסמים חשובים של טיטאן כמו מילטון ברדלי - שצעצועי קראטה פייטרס שלהם פורסמו כמה פעמים בשידור - זעמו ממה שהתרחש בתכנית ההיאבקות הנקייה לכאורה שכוונה לילדים קטנים.
"האנגל הזה היה מושלם, זה היה אחד מהאנגלים הכי טובים שאי פעם עשיתי," נזכר אוסטין,
"אבל זה היה אמיתי מדי להיאבקות מקצועית, וה-WWF קיבלו הרבה היט על כך." זה היה יותר מהיט: חברים בכירים בהנהלת USA דאגו מכמה רחוק ה-WWF לקחו את הניסיון האחרון שלהם, וגם אם תוכן דומה ואפילו יותר אינטנסיבי היה ברשת בתכניות כמו סילק סטוקינגס, גם היה מעט מאוד ספק שהתכניות הללו היו בידור מתוסרט. מה שה-WWF עשו הוצג כאילו לא היה מזויף. אחרים ב-USA, בעיקר סגן נשיא תכניות הספורט, וויין באקר, זעמו שהמילה "זין" נאמרה בשידור. באקר כל כך כעס ממה שראה, עד שדרש שה-WWF והתאטרון האימתני שלהם ייזרקו מהתחנה מיד.
יושבת הראש של USA נטוורק, והאחראית הראשית, קיי קופלוביץ, הרגישה שמקמהן ינסה משהו מסוכן כדי למשוך תשומת לב ל-WWF, כי הוא כבר עשה לה כמה כאבי ראש השנה באותה צורה. היא כעסה עליו יותר מפעם אחת אחרי שהגזים, אם אלו היו הקטעים מוציאי הדיבה של טד טרנר, התכסיסים ההומו אירוטיים של גולדאסט, העלייה בשימוש השפה הגסה או מחוות האצבע המשולשת המתרבות שהגיעו לתכנית שלו. זה היה האחרון בסדרת התכסיסים של מקמהן שגרם לה לעבור על החוזה של USA עם טיטאן לפרטי פרטים, כדי לחפש איזו פרצה בנושאי התוכן שתאפשר את ביטול החוזה אם תזדקק לכך. לקופלוביץ נמאס מהטקטיקות ההולכות ונואשות של מקמהן בניסיון לנצח את WCW. למעשה, נמאס לה מכל הקרקס החדש של ה-WWF.
אפילו שידעה שניתנה למקמהן רשות לבצע את האנגל המפחיד, חשה קופלוביץ את הזעם כלפי ה-WWF אצלה. כשהיא מרגישה שלא נותרה לה הרבה ברירה, קראה קופלוביץ לווינס לפגישה איתה ועם צוות העוזרים שלה כדי לשוחח על עתידה של RAW. באופן מסקרן, הפגישה התרחשה באותו התאטרון במנהטן בו RAW הופיעה כל שבוע בשנותיה המוקדמות, כשזאת עוד הייתה תכנית שכוונה כלפי הילדים והמשפחות. במקום למחות על אי הצדק בכך שהוזמן לשם, וינס שיחק את המשחק כשקופלוביץ הכריחה אותו לצפות בסרטון שתיעד את כל מה שעשה בתכנית הטלוויזיה שלו בשנה האחרונה והרשת ראתה כפוגעני, מעורר מחלוקת או שהרגישה שהפר את התנאים של החוזה ב-USA. כשהסרטון נגמר, הזהירה קופלוביץ את וינס שמה שעשה לאחרונה כבר לא מיועד לילדים, וש-RAW שווקה כתכנית ילדים ולכן היא לא תסבול את זה ברשת שלה.
"וינס, אנחנו לא עושים את זה יותר," היא הזהירה,
"זה צריך להיות קליל יותר. זה צריך לחזור לנוסחה המקורית."
למקמהן לא הייתה ברירה אלא להסכים, והוא התנצל באופן פומבי אך לא כנה בסוף השבוע בלייבווייר, והתנצל על השפה שהשתמשו בה, אבל כמובן, לא על הסגמנט או על השימוש באקדח. מאוחר יותר באותה התכנית, הוא נתן לשדרניו הנאמנים, מייקל הייז וג'ים רוס, להגיד שהמון מעריצים בעצם נהנו מהתכנית ורצו עוד מאותו התוכן. לפקודת וינס, קרא רוס מכתבים שלכאורה נשלחו בידי מעריצים, והבטיחו שיעזבו את WCW לטובת ה-WWF לנצח אם RAW תעשה תכניות כאלו לעתים יותר קרובות.
מתקשרת אחרת, אימא נבוכה מפלורידה, ייעצה במקום זאת לווינס שעל ה-WWF לנקות את עצמם, והתלונה שהשימוש באקדח לא היה נחוץ. כשהוא לא נינוח מההטפה, וינס התפתל בכיסא שלו כשהקשיב. אחרים הגנו עליו,
"אפשר להגיד שמקמהן הלך רחוק מדי ושעבר את הגבול, אבל למען האמת זה עבד," אמר ג'ין אוקרלנד, שעבד ב-WCW בזמן השידור. קווין קלי, ששיחק תפקיד מרכזי באנגל, הגן גם הוא עליו גם שנים לאחר מכן,
"מה אתם הייתם עושים אם הייתם במצב כזה, ומאיימים על המשפחה שלכם ואתם חסרי אונים מול התוקף? תיקחו אקדח," הוא טען.
"זה משהו שאני חושב שהמון אנשים פה במדינה, עם זכויות לנשק מתוקף התיקון השני לחוקה, יכלו להזדהות איתו."
עם כמה שהנושא היה מעורר מחלוקת, התגובה המידית שעורר לא עברה ליד מקמהן ושאר צוות הכתיבה. זה היה הכי הרבה תשומת לב שה-WWF קיבלו מאז תחילת מלחמות ליל שני. וינס תמיד האמין שכל עוד אנשים דיברו על ה-WWF אז הם עשו את הדבר הנכון, וכאן זה היה נכון ללא ספק. הוא התחיל להבין שעוד ועוד שינויים בכיוון האדג'י הזה בתכניות זאת התשובה בקרב מול WCW, שלא יכלו לחלום על להגיב על כך בגלל המגבלות ש-TBS כפו עליהם.
בעבר, WCW נכבלה מצנזורה מלמעלה, כשאנשי טרנר אפילו הלכו רחוק ודרשו להפסיק להשתמש במונח הישן בענף, "חפץ זר", עבור כל חפץ לא חוקי. כשהם מפרשים בטעות את המילה "זר" כמכוונת נגד לא-אמריקנים, ארגון האב האולטרה-פוליטיקלי קורקט דרש שינוי ושישתמשו במקום במונח הלא הגיוני "חפץ בין לאומי". דברים כאלו הפכו את WCW לבדיחה הרבה לפני המהפכה של אריק בישוף, אבל גם הוא ידע שלנסות לעשות משהו שיהיה רחוק מדי מאזור הנוחות של הארגון יגרום לו להסתבך.
למרות אזהרותיה של קופלוביץ, החליט וינס לבסוף לוותר על אמונותיו הישנות בנוגע להיאבקות מצוירת ולצלול לחלוטין למים הזרים של טלוויזית שוק. הוא ראה שהסטוריליינים האדג'יים שהכניס בזהירות למוצר שלו קיבלו את התגובות הכי טובות מכל מה שעשה, והרגיש שהזמן בשל להפסיק עם כל העמדת הפנים בנוגע לתדמית של פדרציית ההיאבקות העולמית. האנגל של פילמן ואוסטין היה הגורם לכך, אבל זאת עדיין רק ההתחלה.
"יצרנו הרבה מחלוקת עם הפלישה לבית, זה היה ממש חדש והרבה אנשים דיברו," נזכר ג'ים רוס.
"לא חשבתי שנחזור לשם, אבל זה פתח את הדלת."
מכל האנשים, דווקא ג'ים קורנט המסורתי היה זה שניסה לדחוף את מקמהן לכיוון המבוגר יותר. הוא הבין שהמעריצים של ה-WWF מתקופת הפריחה היו מתבגרים ומבוגרים צעירים, ושכדי למשוך אותם על הארגון לשנות את הצורה בה הציגו היאבקות.
"רציתי להפוך את זה לממש אדג'י ואלים, כמו COPS. לא רציתי שלוש מצלמות באנגלים מאחורי הקלעים, רציתי מצלמות אבטחה כדי שייראה יותר אמיתי, אבל לא הרשו לי לעשות את זה," הוא אומר.
"העניין עם וינס הוא שאפשר להגיד לו את אותו הדבר חמש עשרה פעמים עד שאתה כבר מכחיל והוא מסתכל עליך כאילו יש לך חרא בפה. ואז יום אחד הוא מתעורר ויש לו רעיון - שזה כל מה שאמרתי לו כבר כמה חודשים -ובראש שלו זאת הפעם הראשונה שהוא שמע על זה.
"ב-1996 קידמתי ריאליזם בזירה ועם הגימיקים של החבר'ה, אבל ברוס [פריצ'ארד] ופאט [פטרסון] תמיד רצו צחוקים, ואז וינס רוסו הגיע וקידם את התכניות בסגנון של ג'רי ספרינגר. כתוצאה מכך 1996 הפכה לשנת מעבר גדולה עוד יותר עבור ה-WWF מאשר 1995. בחלק אחד בתכנית היה לך את דה גון עם מגפי ההיאבקות החמודים שלו שנראו כמו סקטים, ובמקום אחר בריאן פילמן שלף אקדח!"
לרוע המזל, הסיפור האמיתי של בריאן פילמן היה בעל סיום מדהים וטרגי כצפוי. ב-5 באוקטובר, 1997, ביום של האירוע באד בלוד של ה-WWF, נמצא בריאן מת בחדר המלון שלו בבלומינגטון, מינסוטה, בגיל שלושים וחמש. הדו"ח לאחר המוות טען שגורם המוות היה מחלת לב, טרשת עורקים, אבל שילוב בין משככי כאבים, קוקאין ועוד כמה דברים תרמו לכך. אלו שהיו ליד בריאן בחודשים הקודמים לא ממש הופתעו.
לא עבר הרבה זמן לפני שגם חבריו הקרובים הפסיקו לדבר איתו מתוך חשש שרצה למות, כי לרוע המזל, פילמן לקח את תפקיד ה'תותח המשוחרר' רחוק מדי, ואפילו גילם אותו בבית כשרק מלאני והילדים שלו היו שם. החיים חיכו את האמנות, וזאת הייתה אחת מהסיבות שמלאני ביקשה גירושין. פחות משנה לאחר שעמדה בביתה ושיחקה את תפקיד האישה המפוחדת, מצאה את עצמה מלאני שוב ב-RAW, רק הפעם בתפקיד האמיתי של אלמנה עצובה שהייתה צריכה לגדל חמישה ילדים (ועוד אחד בדרך) כאם חד הורית. ההחלטה לשדר את מלאני האבלה רק עשרים וארבע שעות לאחר מותו הטראגי של בעלה ה
