חלק ד'
דאגותיו רק עלו כשפגש את פילמן לראשונה בלאס וגאס, יום אחרי התקרית בקלאש עם הינן. כמו עם רוס, פילמן פנה נגד העסק ועבד על מקמהן. לאחר ששכנע את יושב הראש של ה-WWF שיצא מדעתו כשחיבק אותו והצטלם איתו, הוא עצר עם העמדת הפנים וקרץ לרוס, ובעצם הודה שכל מה שעשה היה וורק. אחר כך אמר לרוס שישמח להיכנס למו"מ עם ה-WWF.
וינס עדיין חשש קצת בגלל הצורה המשכנעת והקיצונית שפילמן הציג את הדברים, אבל ג'ים רוס וג'ים קורנט נלחמו עבורו. כפי שקורנט אמר,
"צריך לזכור שבאותו הזמן, כולם היו מטורפים. JR שכנע את וינס שפילמן היה גאון- והוא היה." אחרי שהסבירו למקמהן את כל הייתרונות של פילמן, שלא לדבר על כך שהתאים באופן מושלם ל-'WWF החדשה', הוא הסכים לבסוף להיכנס לשיחות רציניות עם המתאבק הסורר.
באותו הזמן, פילמן לא ממש התכוון לחתום אצל פדרציית ההיאבקות העולמית. הוא רק רצה להשתמש בהם כדי לקבל מ-WCW עסקה שתבטיח לו ביטחון תעסוקתי, קידום קריירה בטווח הארוך והבטחה של חצי מיליון דולר שתסדר אותו לכל החיים. הוא חשב שבישוף ישמח כל כך שעבד על ה-WWF עד שיטפלו בו טוב, בעיקר אחרי שהם ביצעו כזה אנגל טוב ויצירתי. שלא לדבר על זה שאם יקבל כסף של מיין איבנט יהיה רק הגיוני שגם יקבל פוש לרמת המיין איבנט יחד עם זה.
כשהשיחות בין שני הצדדים התרחשו, המשיך פילמן לעשות גלים בביתו החדש, ECW. תכניתו ליצור שם לעצמו עבדה, כל כך עד שהאלק הוגאן שמע על הרעש מסביבו ודרש שפילמן יחזור ל-WCW כדי לעבוד מולו במיין איבנט של אנסנסורד. הקרב שנקבע היה קונספט אבסורדי: קרב כלוב בעל שלוש קומות שבו הוגאן ושותפו רנדי סאבאג' נלחמו מול לא פחות משמונה הילים גדולים של הארגון. היה ברור לפילמן שמניעיו של הוגאן היו אנוכיים לגמרי: ההאלקסטר רצה שיחזור רק כדי שיוכל לצאת אובר על המוניטין החדש שלו וינצח אותו, ולא בגלל שראה בו כמתאבק ברמת מיין איבנט שרצה לעבוד איתו.
בפקודת בישוף וסאליבן, הופיע פילמן בהפתעה, לכאורה לא באופן מתוכנן, בנייטרו של ה-11 במרץ בווינסטון סאלם, כשהוא מופיע בקהל ומקבל תגובה גדולה. הוא הופיע שוב בשבוע הבא כדי לתקוף את הוגאן וסאבאג' בסוף התכנית, אבל התברר שזאת הייתה הופעתו האחרונה ב-WCW. כשהוא מבין את המהלכים השקופים של הוגאן, עבר פילמן עוד ניתוח גרון באוניברסיטת ונדרבליט ב-13 במרץ, אחד עשר ימים לפני האירוע. הוא טען שהיה מספיק בכושר כדי להשתתף בקטטה בסוף התכנית בנייטרו אבל לא יכול היה להתאבק, ולכן לא יכול היה לעבוד באנסנסורד ולעשות את הג'וב הבלתי נמנע ללג דרופ של הוגאן.
בגלל שמצבו של פילמן היה קבוע הוא יכול היה לקבוע את הניתוח לפעם אחרת ולא להחמיץ את האירוע - עובדה שהבוקר של WCW היה מודע לה בסוד - אבל פילמן לא התכוון שהמומנטום שהרוויח אחרי מאבק יכובה בידי הוגאן בצורה אנוכית כזאת. זה לא מנע מ-WCW השקרנית להשתמש בטקטיקה שיווקית במהלכה טענו שפילמן יהיה באירוע. הם גם קידמו אותו בתכנית המיין איבנט לפני האירוע, גם כשידעו בהחלט שהוא לא יהיה מעורב. הייתה זאת תכנית להכניס עוד קצת עניין למוצר, ולנצל את המומנטום של פילמן כדי לקבל קניות אחרונות. ההסבר של בישוף בנייטרו של למחרת היום היה שפילמן סירב להצתוות עם סאליבן, ונתפש כתירוץ עלוב מצד אלו שידעו, וה-WWF לא חסכו בלרדת על WCW ב-RAW באותו הלילה.
מעט יותר משלושה שבועות לאחר אנסנסורד, קריירת ההיאבקות של בריאן פילמן נדחקה לאחור מפני המציאות כשכמעט איבד את חייו בתאונת מכוניות קטלנית. בערב ה-15 באפריל, חזר פילמן הביתה לאחר שהגיש את החזר המס השנתי שלו, ונסע 112 קמ"ש בכביש של 72 קמ"ש בדרך 338 הנטושה של קנטקי. כשהוא מותש מהלילה הקודם בו מילא את הטפסים, הוא נרדם על ההגה של ההאמבי החדש בעל הגג הנפתח שלו, שעלה 85,000 דולרים. הרכב מיד סטה מהדרך ואל שדה פתוח, ובו נתקל בגזע עץ שטוח. בריאן, שלא לבש חגורת בטיחות, (לאחר מכן טען שאי לבישת החגורה הזאת הצילה את חייו, באופן אירוני.
"הרכב היה כמו פנקייק, הוא רוסק כי התהפך כל כך הרבה פעמים," הוא אמר למגזין פאוורסלאם) עף שנים עשר מטרים מהתאונה ונשאר בבריכה של דמו, והרכב התהפך שוב ושוב לפני שנעצר. פילמן סבל מכמה פציעות, הרציניות ביותר בפניו - שנותרו בלתי ניתנים לזיהוי - וקרסולו - שהסתובב מאה שמונים מעלות בכיוון הלא נכון ורוסק עד לרמת קליפת ביצה.
פילמן שהה בשבועות הבאים בבית החולים במצב קריטי אבל לא בסכנה לחייו. שם עבר ניתוח ששיקם את פרצופו הפגוע בעזרת לוחיות וברגים ממתכת. הכניסו גם מוטות ברזל אל קרסולו המנופץ כדי לקבע אותו בעמדת הליכה. למרות שהתאונה שלו הייתה ממש אמיתית, פילמן עבד על כל כך הרבה אנשים עד שמעטים בתעשייה האמינו שבכלל היה בתאונת דרכים. הם הניחו שזה היה עוד חלק מסובך בתכנית המחוכמת שלו. אפילו קווין סאליבן, שהיה קרוב לאמת יותר מרוב האנשים, לא האמין לסיפור. הוא היה משוכנע לגמרי שפילמן בבית החולים כי עבר ניתוח פלסטי כדי שיוכל להיראות כמו שון מייקלס, כדי שיוכל לעבוד בפיוד מולו ב-WWF.
פילמן נכנס לדיכאון עמוק. הוא כעס על עצמו כי נתן לתאונה לקרות, אבל גם על המצב שעכשיו נכנס לתוכו. הוא הרגיש שסופסוף עמד לפני ההצלחה שרצה והתאונה הרסה את סיכוייו.
"התאונה הזאת פשוט הרסה אותו. הוא היה מלא באשמה," נזכרה אשתו דאז, מלאני. מצב רוחו הידרדר עוד יותר כשהרופאים סיפרו לו שהנזק לקרסול שלו היה כה חמור עד שכנראה לעולם לא יתאבק שוב. הוא הגיב לחדשות במרדנות טיפוסית, ואמר לכל מי ששאל שלא רק שיתאבק שוב, אלא שגם יחלים לחלוטין.
למזלו של בריאן, העבודה שלו עם הדמות הייתה מספקת והתאונה רק הוסיפה לסקרנות, אז הוא נשאר הפרי אייג'נט הכי לוהט בביזנס. כפי שאמר דייב מלצר,
"בתנאי שוק רגילים זה היה הורס כל מעמד במו"מ שהיה לו, אבל מכיוון שה-WWF רצו אותו, זה אמר ש-WCW לא רצו לאבד אותו בדיוק באותה רמה, אפילו יותר." לכן פילמן פתח מחדש את המו"מ שלו עם WCW וה-WWF, ומהר מאוד חזר לעבוד עבור ECW ומופעים עצמאיים. כשהוא הגיע בכיסא גלגלים ועם קביים, הוא הצליח להיות כל כך טוב בלהיות רע עד שאפילו במצבו הוא לא השיג שום אהדה.
הפציעות של פילמן לא חיסלו את צמאונו למחלוקת. ב-1 ביוני הוא חזר אל ה-ECW ארינה ונתן ריאיון אכזרי מכיסא הגלגלים שלו, כשהוא מביע מרדנות כלפי הפציעות שלו.
"היה צריך מעשה אלוהים כדי לעצור רכבת דוהרת," הוא נבח,
"כי אף אחד בענף לא יכול להאט אותי או למנוע ממני להצליח." פילמן המשיך את נאום התוכחה שלו כשמעטים ניצלו מלשונו. במהלך נאום נגד מתאבקי ECW, הוא הפנה את תשומת ליבו לצמד השנוי במחלוקת, הגנגסטרים (ג'רום 'ניו ג'ק' יאנג וטרנס 'מוסטפה סעיד' לאד) והתייחס אליהם כ'הכושים עם הגישה', מה שהכעיס את יאנג מיד.
יאנג, צייד ראשים שחור לשעבר עם ארבעה רציחות באמתחתו, ביצע גימיק שתמיד סטה ממה שהיה מקובל בחברה המהונדסת והמודרנית. ההיט שהוא ולאד היה כל כך חזק, עד שנאלצו לעזוב את סמוקי מאונטיין רסלינג של ג'ים קורנט ב-1995 כי הגימיק המלא בשנאה גזענית שלהם גרם לכל כך הרבה מהומות. כששמע שפילמן אמר את המילה "כושי", הוא כעס והיה מוכן להילחם.
פילמן הגן על מילותיו לאחר מכן, והתעקש שהן לא היו משהו גזעני.
"אני התייחסתי לראפרים NWA (Niggaz Wit Attitudes) (המון מעריצי היאבקות חושבים בטעות ש'נאטורל בורן קילז' היה שיר של ה-NWA. הוא בעצם היה ניסיון משותף של דוקטור דרה ואייס קיוב, שהיו חברים ב-NWA. השיר נכתב במקור לאלבום של ה-NWA 'הלטר סקלטה' אבל נגנז. כשהשיר שוחרר ב-1994, ה-NWA היו פרודים כבר שלוש שנים.)
והוא הוציא את זה מהקשרו," טען. יאנג, שצפה והקשיב מבמה מעל הקהל, לא ראה את זה ככה.
הוא דיבר עלינו. הוא לא דיבר על שום ראפרים מזדיינים. כשאמר את זה, כולם הסתכלו עליו ואז הסתובבו והסתכלו עליי. כל ראש מזדיין בכל הבניין המזורגג הסתכל עליי, נדהם," הוא זוכר.
יאנג התעצבן. הוא ירד במדרגות אל המלתחות והתעמת עם פילמן על כיסא הגלגלים כשחזר.
"מה אמרת? אני לא חושב ששמעתי...," שאל יאנג בהתגרות. פילמן שמר על קור רוח, ואמר ליאנג שלא אמר כלום, אלא רק עשה את הפרומו כנדרש.
"הזין הכחיש את זה," רתח יאנג,
"אבל הייתי מעיף לו את השיניים לגרון אם היה מודה בזה."
עכשיו המון מתאבקים צפו, אבל חלקם פקפקו בכח שזאת לא הייתה עוד תכנית מחוכמת של פילמן לעבוד על כולם. אחרים שהכירו את יאנג טוב ידעו שהוא רציני: היה סיכוי אמיתי שיתקוף את פילמן הנכה.
"לא שמתי על זה שהיה על קביים או בכיסא גלגלים מזדיין," אמר יאנג,
"לא היה לו אכפת כל כך ממני כי הוא יצא לשם וקרא לי כושי מזדיין!"
