טיטאן שאטרד- פרק 7

[Diunim]

טיטאן שאטרד- פרק 7

שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת שמענו על איך שה-nWo התחילו ב-WCW ועל המאבק המשפטי בסטוריליין. תזכורת:
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183236502/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8/%D7%94%D7%99%D7%90%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%AA_WWE[/URL]

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.

 

[Diunim]

והפעם בטיטאן שאטרד:

קינג אוף דה רינג סופסוף מגיע! אנחנו לומדים איך וינס בחר את המלך החדש שלו, מה אותו המלך עשה כדי לשפר את דמותו ואיך הוא הפך לא רק למלך הזירה אלא למלך העתידי של כל הארגון, איך וינס מקמהן הגיב להצלחה המפתיעה, פוש למתאבק שווינס אוהב שמפשל בגלל הכעס שלו על פיוד מול דמות ממש שנויה במחלוקת, ומתאבק חדש שמצליח להרוויח מפיוד מול מתאבק ותיק ומוערך.

כמה לינקים שימושיים:

אוסטין מספר על שינוי השם: https://www.youtube.com/watch?v=jlRrxmXtnWE

סטיב אוסטין מול סאביו ווגה על הקריירה של דיביאסי: www.dailymotion.com/video/x25th1h

דיביאסי בא ל-WCW:www.dailymotion.com/video/x4qotsj

אוסטין על השגת הסטאנר: https://www.youtube.com/watch?v=nTk5hOYv6l0

סטיב אוסטין מול בוב הולי: www.dailymotion.com/video/x5t6thg

סטיב אוסטין מול סאביו וגה עם הבכורה של הסטאנר: https://www.youtube.com/watch?v=qRRuKUmPy8A

סטיב אוסטין מול מארק מרו: www.dailymotion.com/video/x30hwgg

סטיב אוסטין מול ג'ייק רוברטס: http://www.dailymotion.com/video/xy4zh3

ברוס פריצ'ארד על האנגל הלסבי בין מרלינה וסייבל: https://www.youtube.com/watch?v=RLMxvQad7kA

גולדאסט מול מארק מרו, עם אנגל לסבי: http://www.dailymotion.com/video/xihkhi

גולדאסט מנשים את אחמד ג'ונסון: http://www.dailymotion.com/video/xihj59

אחמד ג'ונסון מול גולדאסט: https://www.youtube.com/watch?v=aT26e6w5d-g

מנקיינד מול בוב הולי: https://www.youtube.com/watch?v=Eg4v3GM4v3M

אנדרטייקר מול בראדשו: https://www.youtube.com/watch?v=ZRaegL4UJ-A

מנקיינד מול אנדרטייקר: http://www.dailymotion.com/video/x6k05hg

 

[y2pach1]

ככה בונים כוכבים, חבל ששכחו..

אחמד גונסון קיבל פוש חזק,
ומיד נראה לגיטימי באפר קארד,
מבנה הגוף והדינמיות היו ממגנטים.
מיינקינד היה יריב ראוי לאנדטייקר,
ועשה עבודה אדירה עם הדמות הקריפית
והמוזרה שלו.
אוסטין נבנה גרוע כרינגמסטר, אבל
שהפך לסטון קולד, כמעריץ של היטמן
התחלתי לחשוש מהתקיפות שלו.
מארק מרו בלי קשר לסייבל היה משעמם,
פשוט חסר גימיק\דמות לחלוטין.
גולדאסט ומרלינה מעולים והזויים.

כל כך הרבה דמויות עם מאפיינים שונים,
לא כמו היום שכולם מרגישים ללא יחודיות.
איזה משפט של זקנים יצא לי ,
אבל משום מה מרגיש לי נכון.

תודה רבה על ההשקעה

 

[Diunim]

פרק 7

לווינס לא היה ממש זמן לשבת ולטפל במאורעות המרגיזים של השבועיים האחרונים: הוא היה צריך למקד את האנרגיה שלו ולמצוא מנצח חלופי לטורניר מלך הזירה. לאחר שבוטל הפוש להאנטר הרסט הלמסלי, סרק מקמהן את הרוסטר שלו וחיפש תשובה, נחוש לא לטעות כפי שעשה בשנה שעברה ובחר לשים את הגלימה והכתר על המידקארדר השמנמן, נלסון 'מייבל' פרייז'ר. הוא לא נאלץ לחפש הרבה. מקמהן החליט להגיש את אחת מההזדמנויות המפורסמות שלו לכוכב עולה ברוסטר שלו שלאחרונה היה בעלייה ודרש שינוי בצורה בה הוצג: 'סטון קולד' סטיב אוסטין.

מוקדם יותר השנה, הטקסני הגאה, שהיה מתאבק נהדר בעל קול מחוספס ועם תחתונים ומגפיים שחורים, התאבק בתור הרינגמאסטר כשמשך את מקמהן הצידה המהלך הקלטת טלוויזיה. כשנמאס לו מהגימיק הגרוע והבלתי ניתן לקידום שלו, ביקש אוסטין שיביאו לו הזדמנות להמציא שם אחר ודמות חדשה לעצמו. "וינס, אני לא הרינגמאסטר. אני פשוט לא אוהב את זה," הוא אמר ליו"ר בענייניות. "טוב, בסדר. אז מי אתה? אתה המאסטר של מה שאתה עושה בזירה - זה הגיוני," אמר מקמהן בתגובה. אוסטין סירב לוותר, והעדיף לוותר על עבודתו בגלל שיציק למקמהן מאשר לעבוד עם דמות שלא יצליח איתה. הוא כבר חשב על משהו אחר לאחר שראה לאחרונה סרט דוקומנטרי מעלף על הרוצח הסדרתי, 'איש הקרח' ריצ'רד קולינסקי. הוא רצה שדמותו ב-WWF תהיה גם היא דמות של רוצח קירח, מזוקן, חסר רחמים וקר לב, והציע את הרעיון לווינס.

כשהוא מעריץ את הנחישות החצופה של אוסטין, הסכים מקמהן לשקול את הבקשה, ואמר לו, "נחשוב על זה ואולי ניצור משהו אחר." אוסטין כעס כשהצוות היצירתי של ה-WWF חזר אליו כעבור כמה ימים עם רשימה של שמות אפשריים שהחמיצו את העניין לגמרי. הם פירשו את ההתייחסות ל'איש הקרח' בכך שאוסטין רצה שמות מבוססים על טמפרטורה, וההצעות היו צ'ילי מקפריז, פנג מקפרוסט, אייס דאגר והאהוב על אוסטין: אוטו פון רוטלס.

"השמות הללו באו ממחלקה ב-WWF שנקראה שירותים יצירתיים," הסביר ג'ים קורנט. "כשאתה יושב ליד שולחן עם וינס ומעלה רעיונות למתאבק חדש, וינס ביקש שהשירותים היצירתיים ימציאו שמות בהתבסס על מה שהגימיק שלהם עומד להיות. אז אם בחור עמד להיות שרברב, אז הם יכתבו שמות שמבוססים על שרברבים, ומשם בא השם של TL הופר. וינס הביא רעיונות לתלבושות וביקש מהשירותים היצירתיים לעצב לו משהו שנראה כמו החזון בראשו. אבל הם לא היו אנשי היאבקות, הם היו קופים מאומנים."

כשהוא משדר בגל שונה לחלוטין מהבוס שלו ומהאנשים שהיו אמורים להמציא לו דמות על המסך, דיבר אוסטין על המצב עם אשתו האנגליה ג'ייני. הוא הודה שהוא ממש כועס, ושלא יכול היה לשאת את המחשבה שיחזור למשרד בלי חלופה לשמות שפסל לחלוטין. כשצעד בביתו בטקסס והתקשה להמציא משהו, התחיל אוסטין לשקול כיצד יוכל לנסות לגרום לאחד מהרעיונות המטורפים שה-WWF הציעו לו לעבוד. ואז ג'ייני אמרה משהו שלא רק שינה לא את הקריירה, אלא גם את כל תעשיית ההיאבוקת.

|הדגש"סטיב, תירגע ותנוח קצת. אל תדאג לגבי זה, תחשוב על משהו. עכשיו בוא, תשתה את התה שלך לפני שיהיה קר כאבן."
בלי לחשוב, היא המציאה את השם המושלם לדמות שתלכוד דור שלם. 'סטון קולד' היה תיאור מצוין. זה היה בדיוק מה שאוסטין רצה. ובאמת, וינס נתן לאוסטין לזרום עם השם, למרות שלא בגלל שממש התלהב ממנו. למעשה, ממש לא היה לו אכפת. כפי שקורנט נזכר, "וינס לא שם על סטיב אוסטין יותר. כלום לא עבד והכול נכשל, אז אמרו לסטיב פשוט לצאת לשם ולעשות את זה, לעשות את מה שירצה. הוא הצליח להיות עצמו, והשאר היסטוריה."

למרות שינוי השם, אוסטין - שנודע בכישורי הפרומו שלו במהלך הריצה הקצרה שלו ב-ECW לפני החתימה עם טיטאן - עדיין נבלם בגלל החיבור שלו על המסך עם המנג'ר טד דיביאסי. בגלל שהרושם הראשוני ממקמהן לגבי אוסטין היה שהוא היה מתאבק טכני חיוור ללא כריזמה, הוא שם אותו עם דיביאסי, שעשה את כל הדיבורים כשאוסטין עמד בדממה והזעיף פנים, מנסה להיראות מאיים.

רק כשדיביאסי נתן את ההתראה שלו הצליח אוסטין להשתחרר מהאזיקים. פעם הוא היה אחד מהמתאבקים הגדולים של מקמהן בסוף שנות השמונים, אבל ל'איש מיליון הדולר' נמאסו החיים בדרכים. תשוקתו לעסקי ההיאבקות כבר נעלמה מזמן, ואחרי קריירה של עשרים שנים הוא רצה לחזור הביתה ולהיות עם משפחתו. הוא היה עם מקמהן כמעט עשר שנים ורצה לעזוב אותו בצורה הנכונה, אבל גם רצה לוודא שהתפטרותו תתאים לדרישות המשפטיות בחוזה שלו. הוא נתן לעורך דינו לנסח מכתב כדי לוודא שהכול רשמי.

וינס קיבל את ההודעה על כוונתו של דיביאסי לעזוב יום לאחר האירוע "היזהר מכלב" המקורי והמקולל, במהלך שידור חי של RAW. הוא כעס שעוד אחד מהמתאבקים שלו לא יכול היה לדבר איתו פנים מול פנים. כשנתקל בדיביאסי בצילומים הוא אמר לו בכעס, "קיבלתי את המכתב שלך. אתה גומר מחר באירוע." דיביאסי התאכזב מכך שעזיבתו לא הייתה לגמרי נקייה, התנצל על איך שתקופתו ב-WWF נגמרה, ואז השניים לחצו ידיים ונפרדו. (דיביאסי חזר אל ה-WWF ב-2004 כרוד אייג'נט ומתאבק שלפעמים הופיע בתכניות, אבל שנא את עבודתו כאייג'נט ולפי דעתו לא התאים לתפקיד.)

מאוחר יותר באותו היום, התבקש דיביאסי לצלם אנגל בו הכריז שאם סטיב אוסטין יפסיד לסאביו ווגה בקרב הרצועה החוזר ביניהם, הוא יעזוב את ה-WWF לנצח. מיותר לציין זאת, אבל אוסטין הפסיד בקרב חוזר קשה ודיביאסי הלך לתמיד. הייתה זאת דרך רעה עבורו לסיים קריירה מפוארת בניו יורק - אחת שבמהלכה אפילו קיבל כהונה קצרה אך 'לא רשמית' כאלוף ה-WWF ב-1988. עבור אוסטין היו אלו חדשות נהדרות. לא היו לו בעיות אישיות עם דיביאסי, שתמיד היה שם כדי להציע לו עצות במהלך החודשים הראשונים והמתסכלים בטיטאן, אבל עזיבתו תרשה לו לטוס סולו ולהתחיל לבנות מומנטום בעצמו.

למרות שרצה לעזוב את העסקים, כמו רבים אחרים שעזבו את ה-WWF במלחמות ליל שני, הגיע דיביאסי לבסוף ל-WCW ברגע שסעיף אי ההשתתפות בן תשעים הימים שלו פג. הוא הוצג למעריצים כ'טריליונר טד', קריצה ברורה למערכוני חמ"ל הרסלינג של וינס. עקיצה נוספת לטיטאן מ-WCW הייתה החתמתו של המשרת של דיביאסי מימיו ב-WWF, מייק 'וירג'יל' ג'ונס, שקיבל את השם 'וינסנט' (כמו מקמהן) כדי לשעשע את אריק בישוף. (הקריירה של מייק ג'ונס לאחר ההיאבקות היא אחד מהסיפורים המוזרים ביותר בביזנס. לאחר נפילתה של WCW ב-2001, ג'ונס היה מובטל. הוא החליט לנסות להתפרנס מימי העבר שלו ולהופיע במפגשי חתימות, ונרשם לתת חתימות בכל מקום שיכול היה. אבל העניין היה נמוך בגלל שנחשף יותר מדי, והוא הפך למים היאבקות באינטרנט: המתאבק לשעבר הבודד והעצוב שלאף אחד לא היה אכפת ממנו יותר. ג'ונס היה כה נואש עד שהתחיל לנסות לחלק חתימות במקומות ממש מוזרים, מתחנות רכבת עד לטריילר פארקס.) ג'ונס התרגל להיות מושא לבדיחות. שמו ב-WWF, וירג'יל, היה מלכתחילה ירידה על הבוקר של ה-NWA, וירג'יל 'דאסטי רודס' ראנלס. לג'ונס לא היה אכפת: הוא פשוט שמח שתהיה לו עבודה קבועה בטלוויזיה שוב.

כשדיביאסי הלך, ההנהלה החליטה שהשימוש של אוסטין באחיזת הסליפר "מיליון דולר דרים" כפינישר כבר לא התאים, ולא התאים לדמותו החדשה של 'סטון קולד'. הם הרגישו שאוסטין זקוק למהלך מפוצץ וחזק שיוכל להשתמש בו ללא כל אזהרה, ולרוד אייג'נט מייקל הייז היה בדיוק את המהלך עבורו.

היה זה במהלך הקלטות RAW בפייטוויל, קרוליינה הצפונית ב-27 במאי, 1996, שהייז בא לאוסטין ושאל אותו, "היי, ילד, יש לך רגע? אני רוצה להראות לך משהו." כילד, אוסטין גדל והעריץ את הייז, וצפה בתדהמה כשמילא את הספורטטוריום המפורסם בדאלאס, טקסס שבוע אחרי שבוע בארגון וורלד קלאס של פריץ ואן אריק. הוא העריך כל כך את הפביולוס פריבירד לשעבר, עד שהיה שמח להקשיב לכל עצה שהייתה לו להציע. "אני חושב שיש לי פינישר הרבה יותר טוב בשבילך," אמר לו הייז כשהלכו לזירה. למעשה הייז לא המציא בכלל את המהלך, אלא צפה לאחרונה בקלטת אותה שלח לו ג'ון 'ג'וני אייס' לורינייטיס, שבה העיף את הגג בבודוקן הול היפני ב-3 באפריל בקרב זוגות קלאסי לצד סטיב ויליאמס. טיטאן סירבו לבקשת העבודה של אייס, אבל הקרב נצרב בזכרונו של הייז - ובעיקר מהלך שהוא השתמש ונקרא האייס קראשר: המהלך אותו הציע לאוסטין.

 

[Diunim]

חלק ב'

היה זה מהלך מבריק בפשטותו, בו המבצע הושיט את ידו ותפס את ראשו של יריבו בשלושת-רבעי נעילת פנים, ואז נפל איתו לעמדת ישיבה כדי לגרום לו להרגיש כאילו הצליף בו שוט. לא היה משהו כזה ב-WWF, ואוסטין נדלק מיד. לא רק שהיה אפשרי לבצע את המהלך על כל חבר ברוסטר - אחד מהקריטריונים החשובים לפינישר מוצלח, אלא שהוא גם התאים לתיאור הדמות לחלוטין.

אוסטין זוכר את היום היטב, "עזרו לנו כמה מתנדבים מרצון שהיו ליד הזירה. החבר'ה האלה נתנו לי להתנסות ולהבין את זה. נדלקתי. זה יהיה הפינישר החדש שלי מאותו הרגע. כשהתחלתי לראשונה להשתמש בסטאנר - כפי שקראו לו - פשוט ביצעתי את המהלך בלי הכנה. ביצעתי אותו ללא כל ציפייה. אני קצת מעורפל כאן, אבל אני כמעט בטוח שמייקל ואני דיברנו על זה שהמהלך הזה קרה מהר מדי, ושהקהל לאיוכל לצפות למהלך כי היא קרתה משום מקום. הייתי צריך איזה מהלך הכנה כמו השורט-ארם קלוזליין של ג'ייק רוברטס שהוא נתן לפני שביצע את ה-DDT. פתרון קל ומהיר לכך היה הבעיטה לבטן, שהכינה את הקורבן באופן מושלם לעמדת היכון. לא רק שהבעיטה הייתה נשק אפקטיבי כדי לנטרל את היריב שלי, היא גם הייתה סימן ויזואלי לקהל שהסטאנר מגיע."

בלי שדיביאסי יאפיל עליו, ועם הפינישר 'סטון קולד סטאנר' שסובב ראשים, אוסטין בנה כל כך הרבה מומנטום בארבעת השבועות בין עזיבת המנג'ר שלו לשעבר וטורניר מלך הזירה, עד שווינס מקמהן החליט שהוא ראוי לזכות בכתר הנחשק. המסלול שלו לניצחון התחיל כמעט חודשלפני האירוע כשבאותו לילה גורלי בפייטוויל הוא קיבל ניצחון על בוב הולי בקרב העפלה בסיבוב הראשון. בגלל שאוסטין עדיין לא קיבל הזדמנות לקבל אישור ממקמהן על הסטאנר כפינישר החדש שלו, הוא ניצח בקרב עם המיליון דולר דרים המיושן. מאוחר יותר באותו הלילה, במהלך עוד קרב מלך הזירה מול סאביו וגה, הוא השתמש במהלך בפעם הראשונה כדי לנצח. זה התאים לו בול.

במהלך שלושת וחצי השבועות הבאים המניה של אוסטין עלתה כשהגיע אל האירוע. הוא היה נחוש לנצל לחלוטין את ההזדמנות שהוצעה לו בגלל תקרית הקידה. הוא עבד קשה, ורצה להוכיח לווינס ולמעריצים שהוא היה הבחירה הנכונה לקבל את הכתר, בכמה מובנים. הוא רצה שכולם יראו שיוכל להיות שחקן מרכזי ב-WWF. "סטיב התחיל למצוא את הדמות שלו," נזכר מיק פולי, "יכולת לראות אותה צומחת על בסיס שבועי."

כשהאירוע החי ממילווקי התחיל ב-23 ביוני, אוסטין היה מוכן. הוא פתח את המופע בקרב חצי גמר בטורניר מול מארק מרו, שאחרי שלושה חודשים בלבד בארגון התחיל להיחלש הפוש שלו. הוא לא זכה לקשר עם הקהל שהתעסק יותר בסייבל - בדיוק כפי שג'ים קורנט חזה. אוסטין נתן למרו את התבוסה הראשונה שלו בטלוויזיה בקרב קשה בן רבע שעה לאחר הסטאנר. אבל הייתה בעיה: מרו פתח לאוסטין את השפה בבעיטה חזקה. הוא הזדקק לתפרים כדי לסגור את הפצע אחרת היה מסתכן בצלקת מכוערת. אוסטין הובהל לחדר מיון בבית חולים מקומי וקיבל שישה עשר תפרים בפיו, ואז חזר אל הבניין לקרב השני שלו באותו הערב.

ללא כל זמן להתכונן, תהה אוסטין מה בדיוק יאמר בנאום ההכתרה שלו לאחר שינצח את יריבו ג'ייק רוברטס. כשהלך אל הווילון מהאמבולנס ראשו היה מלא ברעיונות. אז הוא נתקל בהייז. הפריבירד לשעבר היה זה שהיה אמור לראיין אותו לאחר הקרב, והוא כבר דיבר עם רוברטס בתחילת המופע. "מה ג'ייק אמר?" שאל אוסטין, והייז הסביר לו שרוברטס הזכיר את דתו, ואמר שהוא רוצה לנצח בטורניר למען גאולה אישית.

מיד התחיל להיווצר רעיון במוחו של אוסטין. כשצפה בפוטבול מכללות הוא שם לב שתמיד היה שלט ענק של "יוחנן 3:16", נראה בבירור ותמיד זכור. היה זה הרגע בו הבין ש"אוסטין 3:16" נשמע די נחמד. לא היה לו זמן להעביר את הרעיון לאישור, אבל הוא חשב שזאת לא תהיה בעיה בכל מקרה. הוא גם ידע מניסיונו בתעשייה שלפעמים לבקש סליחה אחרי המעשה עדיף על לבקש אישור מלכתחילה. בקרב עם רוברטס, קיבל אוסטין הזדמנות לעבוד לזמן קצר מול המתאבק הוותיק במה שהיה רגע העברת לפיד, ואז נאם בריאיון משנה קריירה מול הייז:

הדבר הראשון שאני רוצה שייעשה, זה להעיף את חתיכת החרא הזה מהזירה שלי. אל תוציאו אותו רק מהזירה, תוציאו אותו גם מה-WWF. כי אני הוכחתי, Son, מעבר לכל צל של ספק, שכבר אין לך מה שצריך! אתה יושב שם, מצטט מהתנ"ך ומתפלל את תפילותיך, וזה לא הביא אותך לשום מקום. אתה מדבר על השירים שלך, מדבר על יוחנן 3:16 - Austin 3:16 says I just whipped your ass! כל שעליו לעשות זה לקנות בקבוק זול של Thunderbird, ולנסות לאזור מחדש את האומץ שהיה לו בשיאו. בתור מלך הזירה, אני מתריע בפני כל אחד מ'כוכבי ה-WWF'. לא אכפת לי מה הם, משום שכולם ברשימה, וזאת הרשימה של סטון קולד, ואני מתכוון לעבור דרך כל אחד ואחד מהם. בכל הנוגע לקרב האליפות, Son, לא אכפת לי אם זה דייבי בוי סמית' או שון מייקלס. זמנו של סטיב אוסטין הגיע, וכשאקבל הזדמנות תוכלו לראות את אלוף ה-WWF הבא. And that's the bottom line because 'Stone Cold' said so!

בריאיון האחד הזה כוכב נולד, לפחות בעיני המעריצים. "אוסטין 3:16" לכד את דמיון הציבור, ושורת הסיום "כי סטון קולד אמר" הפכה גם היא לשורה זכורה. "השגתי שני משפטים בפרומו אחד," צחק אוסטין. "סיימתי את זה עם השורה ההיא כי שמעתי את וינס מנסה לסיים את הקטע כי היה חסר להם זמן."

מייקל הייז זוכר היטב את התגובה לפרומו של אוסטין. "היה המון באז מאחורי הקלעים לאחר ששמעו את הריאיון הזה," הוא אומר, "כשסטיב אמר את זה, זה פשוט נדלק." באותו לילה גורלי במילווקי, כשאוסטין אמר לראשונה את "אוסטין 3:16", הוא קיבל קצת תרועות עידוד, אבל ככל שהשבועות עברו, התמיכה ל'סטון קולד' עלתה. המעריצים התחילו להביא שלטים תוצרת בית לאירועים חיים עם הסיסמה של אוסטין 3:16. "מידקארדרים לא קיבלו הרבה שלטים אז," אמר קורנט, "היה ברור שמשהו קורה."

פתאום, דמות הרוצח הסדרתי ההיל וחסר הרחמים של אוסטין קיבלה תמיכה עצומה מהקהל של ה-WWF כאנטי גיבור בייביפייס. הדמות של 'סטון קולד' התחברה אל המעריצים, למרות שאוסטין 3:16 לא היה סיפור הצלחה בין לילה כפי שההיסטוריה הרוויזיוניסטית של ה-WWF טענה שהיה מאוחר יותר. היה ברור שמקמהן התקשה מתגובת הקהל לאוסטין. הוא תמיד האמין בטוב מול רע כדי להניע את הסטוריליינים שלו, עם נבלים וגיבורים ברורים אבל שום דבר בין לבין. לפי וינס, היאבקות הייתה עולם פשוט של שחור ולבן. היא תמיד הייתה כזאת: ככה היו גם העסקים של אביו, שנים לפני שהשתלט על שאריות הארגון.

בעולמו של מקמהן, מתאבקים זרים, מוזרים צבעוניים ואלו שהיו אשמים במעשים נוראיים היו אמורים לקבל קריאות בוז, ויפיופים אמריקנים ובייביפייסים היו אמורים להיות נקיים ומגולחים. דיינמייט קיד לשעבר, טום בילינגטון, סיפר סיפור על איך שגידל שפם וזקן במהלך ריצתו כבייביפייס עם הבריטיש בולדוגס בשנות השמונים. הוא נזכר איך וינס נזף בו, ואז הכריח אותו לגלח אותו מיד בגלל אמונתו שלבייביפייסים לא צריך להיות שיער על הפנים, רק להילים. "אני לא מתבדח, וינס, אבל מה עם הוגאן?" שאל דיינמייט. התגובה הייתה מהירה וסופית, "תגלח את זה מיד." מקמהן היה נחוש בדרכו, בגלל שדרכו תמיד עבדה עבורו בעבר.

אוסטין רצה לרכב על גל המומנטום ולהשתחרר מהנורמות. הוא ניסה לשבור את השבלונה כשנתן ריאיונות שקרצו למודל האדג'י שמקמהן התחיל להכניס בצורה זהירה. אוסטין התחיל לכעוס במהירות. ערב אחד הוא היה בבית וצפה בפרק מוקלט של RAW, רק כדי לגלות שחלק מהרגעים הטובים שלו - שרבים מהם שיעשעו את המתאבקים ואת צוות ההפקה - נחתכו לגמרי מהתכנית. כשזה קרה שוב כעבור שבוע, החליט אוסטין ללכת ישר למקור.

אוסטין ידע שהוא מצא משהו מיוחד בדמות החדשה שלו, אז הוא היה ישיר כשטיפל במצב. הוא שאל את וינס למה הוא מצונזר כשכולם רק שיבחו את עבודתו. מקמהן הכריז שאוסטין היה אמור להיות היל אבל קיבל תגובת בייביפייס על פעולותיו, מה שהרגיש שהיה תגובה לא נכונה. הייתה זאת אמונתו ששוב זקפה את ראשה המגביל. אוסטין טען שזה לא משנה איך המעריצים הגיבו - כל עוד הוא קיבל תגובה כלשהי, מה שעשה עבד. "וינס, אם תיקח את האישיות שלי ממני אני לא אוכל להתחרות מול אף אחד כאן," הוא הכריז, מופתע מרצונו של וינס לחסל משהו שללא ספק התחבר לקהל.

 

[Diunim]

חלק ג'

המציאות הייתה שמתחת למסכה התאגידית שבגללה וינס הביע חוסר רצון לחצות את גבול הטעם הטוב, הוא פשוט עוד לא היה בטוח מה קיבל עם תופעת ה'אוסטין 3:16". הוא לא ממש רצה להמשיך עם הפוש החדש לאוסטין, למרות שהיה ברור לכל אחד אחר ש'סטון קולד' הוא התשובה של ה-WWF ל-WCW. הוא היה אחד מהמתאבקים המעטים ברוסטר שלמעריצים השרופים ממש היה אכפת מהם והיו מוכנים לעמוד מאחוריו. כפי שג'ים קורנט זוכר, "כולנו ידענו שזה משהו מיוחד. אמרנו לווינס, 'היי, הבחור הזה שדיברנו איתך עליו? פשוט תצא לו מהוורידים. אמרנו את זה נחמד יותר, כמובן."

תחת לחץ מיועציו, המשיך וינס להתקרב ללחוץ על ההדק על 'סטון קולד', רק כדי לקבל רגליים קרות כשאמונותיו הישנות בנוגע להצגת ההיאבקות חזרו אליו. הוא היה במאבק תמידי: נאלץ לבחור בין עקרונותיו והדולר. כמה שהיו קרובים למצב תהו בפרטיות האם הבדיחה של אריק בישוף מתחילת השנה, שווינס הוא "ורן גאנייה החדש", אכן נכונה. (רבים טועים לחשוב בקרב אנשי ההיאבקות שוורן גאנייה ואמריקן רסלינג אסוסיישן יכלו להיות גדולים כמו פדרציית ההיאבקות העולמית אלמלא גאנייה היה "מאחורי הזמנים" וסירב לשנות את שיטות הניהול שלו. רבים טענו שבגלל שסירב לקדם את האלק הוגאן לפני שאיבד אותו לטיטאן הוא נפל, וטענו שאם לא היה עושה זאת, אז ה-AWA היו מונופול ההיאבקות ולא ה-WWE. היסטוריוני היאבקות אמינים רואים זאת כרוויזיוניזם של ה-WWE ולא האמת. האמת הייתה שרוב כוכביו של גאנייה הזדקנו, ומקמהן לקח לו עסקאות טלוויזיה ושילם למתאבקיו כדי שיעזבו אותו.) הם דאגו שה-WWF יקרסו לבסוף בגלל סירובו של מקמהן לזרום עם הזמנים או להציג היאבקות מקצוענית בדרך שונה מהאידאלים השחוקים, הבטוחים והישנים שלו.

במקום אחר במלך הזירה, קיבל טוני נוריס את הפוש הגדול ביותר בקריירה שלו כפרויקט החדש של וינס מקמהן, 'אחמד ג'ונסון'. המתאבק בעל הגוף המסותת והנוטף משמן, שהיה יליד פלורידה והוכרז שבא מפרל ריבר, מיסיסיפי, שווק בידי מקמהן כגיבור האנשים הפשוטים. בפוש של נוריס, הקשיב מקמהן לעצתו של הבוקר לשעבר ביל וואטס בכך שניצל את אחמד ג'ונסון כסיפור ההצלחה השחור של ה-WWF. למרות שלא אמרו זאת, הייתה זאת תשובה ישירה לסצנת המיין איבנט הלבנה של WCW.

באירוע, נקבע לאחמד ג'ונסון קרב מול גולדאסט על התואר הבין יבשתי, למרות שנוריס לא ממש שמח להיות בזירה עם האלוף השנוי במחלוקת. בדיוק כמו סקוט הול מוקדם יותר השנה, דמותו של גולדאסט גרמה לנוריס להרגיש לא בנוח והוא לא רצה שום חלק ב"היסטריות" המתגרות של הדמות. נוריס לא היה היחיד שלא אהב את גולדאסט. מסיבה אחרת, ארגוני הורים ותנועות לזכויות ההומוסקסואלים המשיכו להתקיף את טיטאן על שימושם בדמות. GLAAD פגעו ב-WWF במיוחד בפברואר כשקיבלו כיסוי משמעותי בסטמפורד אדבוקט, והביעו את דאגתם שגולדאסט הציג את כל החד-מיניים כהומוסקסואלים טורפים. הם האמינו שה-WWF הציגה ביודעין מסר שהילל תקיפת הומואים והומופוביה.

העיתון המקומי של טיטאן, הקונטיקט פוסט, קפץ על העגלה כעבור כמה שבועות עם כתבה אכזרית שתקפה את ה-WWF על קידום גימיק הומופובי ברור. כשהתקשורת החזקה ממשיכה לכתוב על המחאות הגדולות מארגוני הגאים, הרגיש וינס צורך לפעול. העיתונות השלילית גרמה לו לבסוף לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלו אחרי כמה חודשים שהפנה את פניו אל יחסי הציבור השליליים. הוא ביקש מדאסטין ראנלס שגילם את הגימיק להרגיע קצת עם פעולותיו, ביקש ממנו להימנע מללטף יריבים בזירה וביקש ממנו להרגיע עם קצת מהאלמנטים היותר מיניים בתפקיד.

"דברים השתנו, הרגשתי," נזכר ראנלס. "וינס קיבל הרבה ביקורת מכמה ארגונים. הורים התקשרו למשרדים של ה-WWF להתלונן על גולדאסט. חלקם לא רצו שהילדים שלהם יצפו אם אני שם. כתבה בניו יורק טיימס יצאה ואמרה שפעילים לזכויות הגאים כעסו על הדמות. לפי דעתי, זאת לא הייתה בעיה שלי. אני נהניתי בלעשות את העבודה שלי. אני לא ראיתי את התמונה הגדולה ואני בכלל לא בטוח עד כמה היה אכפת לי."

ההתלבטות של מקמהן בין קידום תוכן מסוכן למבוגרים ובידור לכל המשפחה גם הופגן כשהציג את המתאבק העצמאי בן השלושים ושש מניו ג'רזי, ג'ים הייני, כ'קלאודי', מנג'ר מכוסה קעקועים, שרירי וטרנסג'נדר עבור הבאדידונאס. במקום אחר בשידורי הפדרציה, המלווה של גולדאסט ואשתו בחיים, מרלינה, הייתה מעורבת בהתחלה של מערכת יחסים כמעט לסבית עם סייבל. כמה דאגו שמקמהן הלך רחוק מדי ואחרים לחצו עליו להמשיך, ובירכו את הכיוון שאליו הארגון הלך. אבל, כפי שקרה עוד הרבה במהלך השנה, מקמהן דחף את הספינה ואז משך אותה במהירות אל המזח, מודאג מההשלכות של הפיכת תכנית ההיאבקות לכל המשפחה שלו למסיבת מתבגרים. לא קלאודי ולא האנגל הלסבי נמשכו יותר ממספר שבועות כתוצאה מכך, ומקמהן החליט שהמוצר שלו צריך ניקיון כדי למנוע מה-WWF להפוך לפריק שואו סקסי.

כמו הפוש לסטיב אוסטין, וינס היה בקונפליקט, ונאלץ להחליט בין סיפוק הספונסרים והעוזרים שלו, ובין רצונו למצוא כיוון יצירתי חדש עבור ה-WWF. זה רק הוביל לעוד מעשים מבולבלים, כמו מקרה אחד בו אמר לדאסטין ראנלס להרגיע קצת עם גולדאסט, ואז בטלוויזיה נתן לו לצלם ריאיון עירום כשהוא מכוסה מכף רגל ועד ראש בצבע זהוב. כשרק התואר הבין יבשתי הגן על צניעותו, גולדאסט רמז בבירור - ובצורה גרפית - שהוא רצה לבצע על ג'ונסון מעשים מגונים בכפייה. הסגמנט השיג את הרייטינג הנמוך ביותר ברבע שעה עבור RAW מאז תחילת מלחמות ליל שני.

עוד סגמנט שהשאיר מעט מקום לדמיון היה כשגולדאסט נתן לג'ונסון הנשמה מפה לפה ללא צורך כנגד רצונו, דרך ייחודית להתחיל פיוד בין השניים. נוריס זוכר את הסגמנט טוב, "ממש כעסתי מהנשיקה הזאת. התאמנו על זה והוא היה אמור לשים את היד שלו על הפה שלי ולנשק את היד שלו, כי עם איך שצילמו את זה אף אחד לא היה שם לב. חזרנו וחזרנו על זה. דאסטין ידע שזה יהיה בשידור חי, אז במקום לעשות את מה שדיברנו עליו, הוא החליט לצחוק קצת ולעשות את זה על אמת. אז אני שוכב שם בעיניים עצומות והקטע מגיע, ואז אני מרגיש את השפתיים המזדיינות שלו, ובן אדם, איבדתי את זה.

"עבורי, שפתיים של גבר אחר שנוגעות בשפתיים שלך זה הדבר הכי מגעיל בעולם. לא מצאתי בזה שום הומור. הלכתי לתקוף אותו, אבל אמרו לי שהוא כבר התניע את המכונית שלו במהלך האנגל, וברגע שהוא חזר לשם הוא קפץ עליה וברח. אחר כך נעלמתי כמעט לחודש כי כל כך כעסתי עד שהתפטרתי. ידעתי שאני אפגע בו ממש אם אשאר, אז פרשתי. כשחזרתי עדיין רתחתי, אז וינס הושיב אותנו וגרם לנו לדבר וללחוץ ידיים, אבל בתוכי עדיין לא יכולתי לכבות את האש. כל פעם שראיתי אותו לא יכולתי לעזוב את זה. (למרות מה שנוריס טוען, זוהי טענה שקרית. הסגמנט הזה התרחש ב-27 במאי, ונוריס עבד בהקלטות סופרסטארס למחרת היום לפני שחזר לדרכים, וניצח את ויידר, דייבי בוי סמית' ואואן הארט על בסיס יומי.)

המתח בין השניים לקראת מלך הזירה היה חיובי מבחינת וינס, כי זה הוסיף קצת ריאליזם לקרב. מקמהן ממש רצה שהצופים שלו יבואו כדי לראות את ג'ונסון נוקם ומכסח את הבחור ההומו. שונאי גולדאסט זכו לסיפוק באירוע כשג'ונסון ריסק את האלוף והרים את החגורה הנחשקת, כך שהתבסס בתור אחד מהבייביפייסים הראשיים בארגון.

עם איך שג'ונסון הוגן בגלל הבוקינג החכם שלו מאז בכורתו בסרבייבור סירייס בנובמבר, הוא קיבל הילה של כוכב, ווינס האמין שהוא היה העתיד של ה-WWF. אחרים שהיה אכפת להם מיכולת ההיאבקות טענו שהיה בלתי צפוי, סלופי וסיכון לעצמו ולאחרים בזירה, שלא לדבר על הפרומואים הבלתי מובנים שלו. למקמהן לא ממש היה אכפת מפרטים משניים כאלה. כישרון היאבקות ממש לא היה גבוה ברשימת היתרונות שחיפש במתאבקים - ונדמה היה שווינס היה משוכנע שמצא את הכוכב הבייביפייס הגדול הבא שלו. התגובה מאחורי הקלעים לחילוף התואר לא הייתה כזאת גדולה, ונוריס כעס לגלות שמישהו - הוא הניח שאחד מהמתאבקים או מישהו שעבד מאחורי הקלעים - חרט את המילים "מזל טוב כושי" על צד מכוניתו.

 

[Diunim]

חלק ד'

בכעס מוצדק לחלוטין, התעמת נוריס עם וינס בנוגע לכך והובטח לו שיפעלו מיד. אבל נוריס כעס כל כך עד שהחליט להתעמת עם יושב הראש על משהו אחר שהטריד אותו. נוריס הודאג מהסטוריליין היפה שלו שבו הוא היה אלוף היחידים השחור הראשון בתולדות ה-WWF. "למה לקח ל-WWF כל כך הרבה זמן עד שיש להם אלוף שחור?" הוא שאל בכעס את מקמהן ההמום, ואז הזכיר איך היו מלא מתאבקים שחורים בארגון בשנים לפני שהגיע, ורבים מהם יכלו להיות בתפקיד. (בוטץ' ריד כמעט הפך לאיש הזה ב-1987, והיה אמור לזכות בתואר הבין יבשתי מריקי סטימבוט העוזב. הוא איבד את ההזדמנות הזאת לאחר שהחמיץ כמה תאריכים. למקמהן לא הייתה סבלנות אליו, אז בהמלצת האלק הוגאן הוא נתן את הזכייה בתואר וריצה שוברת שיאים עם החגורה להיל חקיין אלביס, וויין 'הונקי טונק מן' פריס.) וינס נסוג בתדהמה מחוצפת השאלה, וכעס על כל רמיזה שבכלל היה גזען.

לפי נוריס, פעולותיו באותו היום גרמו לכך שמלך הזירה היה שיא התקופה שלו ב-WWF והלילה שבו הקריירה שלו בארגון מתה. הוא כעס שכלום לא נעשה בנוגע להשחתת הרכב שלו, והיה משוכנע שהשאלה שלו הכעיסה את מקמהן עד כדי כך שהפוש שלו הושפע. אחר כך הוא טען ששמע דרך אחרים שבפגישות מאחורי דלתיים סגורות שמקמהן חשב שהקהל שלו לא היה מוכן לאלוף שחור, ושהוא קידם אחד רק כי הרגיש מחויב לכך.

הכישרון של נוריס לעמוד בקידום המרשים שמקמהן עשה לו היה יותר קשור לפציעות התכופות שלו מאשר לכל דבר אחר. הראשונה התרחשה לפני קרב אליפות WWF מקודם מאוד שהיה אמור להיות משודר בספטמבר - שלושה חודשים אחרי שהקריירה שלו מתה לכאורה - הודות לפציעת כליות שגרמה לו להחמיץ ארבעה חודשים. בארבעת החודשים הללו, הפכו ה-WWF לחיה אחרת לגמרי, ונוריס כבר לא היה אהובו של מקמהן. סטיב אוסטין עקף אותו במהירות כ"בחירת המעריצים", פשוט העם שהפועלים באמת יכלו לתמוך בו, וגרם לו ללכת לאיבוד. וינס בכל זאת דבק באחמד ג'ונסון, אבל בכל הופעה גרועה ובכל פציעה שהתווספה, הזוהר שלו התעמעם. היל טרן וקרב שנקבע על אליפות ה-WWF באמצע 1997 כמעט הצליחו להתניע לו את הקריירה מחדש, ואז כמעט מיד נוריס נפצע שוב במהלך קטטה בזירה ושוב החמיץ את ההזדמנות. כשווינס מרגיש שנוריס לא היה אמין מספיק בגלל רגישותו לפציעות, הוא שוחרר ב-1998.

סטיב אוסטין ואחמד ג'ונסון לא היו הכוכבים העולים היחידים ב-WWF שעשו לעצמם שם במלך הזירה - האירוע היה גם לילה משמעותי עבור מיק 'מנקיינד' פולי. אחרי שסיים עם מחויבויתיו ל-ECW,ערך פולי את הבכורה שלו בפדרצייה בלילה לאחר רסלמניה, כשהוא מנצח את בוב הולי בקרב מוזר. (זאת הייתה הבכורה שלו בטלוויזיה. הבכורה שלו בזירה הייתה כמה שבועות קודם לכן ב-10 במרץ בקורפוס כריסטי, כי התבקש לעבוד בכמה קרבות לא משודרים בגלל חוסר במתאבקים. בטוויסט היסטורי, היה זה גם אותו היום בו דוויין 'הרוק' ג'ונסון ערך את הבכורה שלו בזירה של ה-WWF, והפעם הראשונה שהשתמשו בכינוי 'סטון קולד' עבור סטיב אוסטין.) לפולי עדיין לא היה נוח בדמותו של מנקיינד שלו אחרי כמעט עשור ששיחק את קקטוס ג'ק, והמכות בין השניים היו גרועות ולא מעורורת השראה. פרט לכמה קריאות "ECW" ממיעוט בקהל, התגובה לדמות הייתה פושרת בעיקר.

ההשקפה הזאת השתנתה אחר כך בתכנית כשמנקיינד נכנס לפיוד מול המתאבק הוותיק של ה-WWF, האנדרטייקר, והתסריט קבע שיצא מהזירה ויכסח לחלוטין את 'האיש המת'. הוא ציית וביצע תקיפה הרסנית שהסתיימה בכך שקפץ מגובה שלושה מטרים מהאייפרון עם מכת מרפק. היה נדיר שהאנדרטייקר היה במצבי מצוקה, אז הפיוד נתן למנקיינד אמינות מידית. זה שאנדרטייקר היה כה פגיע גם התחיל תהליך נחוץ של "האנשה" לדמותו של מארק קאלאוויי, ועידכן אותה יותר יחד עם המעבר של ה-WWF לדרמה מציאותית.

קאלאוויי העריך את ההזדמנות לעבוד עם מישהו כמו פולי, כי אחרי שנים של פיודים מול ענקים סטיפיים בקרבות איטיים, הוא סופסוף הצליח לעשות משהו מספק מבחינה יצירתית. מנקיינד היה הבחירה המושלמת ליריב לדמותו של האנדרטייקר. הוא הצליח לאתגר אותו שכלית עם "משחקי מוחות" יצירתיים ביותר ולא מבחינה פיזית, כמו שקרה כבר בשנים הקודמות עם מפלצות ענקיות כמו ג'ייאנט גונזלס, קאמאלה, קינג קונג באנדי ויוקוזונה.

היה זה שדרוג מדהים עבור פולי לעבור מקרבות באולמות בינגו ובקרבות חוטי תיל מדממים ביפן אל כך שה-WWF יקדמו קרב שלו באירועים. חלק תהו בינם ובין עצמם האם יצליח לעמוד במשימה. למרות שהופעתו הראשונה בטלוויזיה אולי לא הייתה כזאת זכורה, הסתער פולי על התפקיד של מנקיינד והתחיל להתחבר לדמות במהירות. מהר מאוד, הוא שיחק את התפקיד כל כך טוב עד שגם הציניקנים מאחורי הקלעים התרשמו. "הוא עמד באתגר," הודה שון מייקלס.

פולי אולי היה בעל הופעה וסגנון לא אורתודוקסיים, אבל רצונו להקריב את גופו למען המטרה הביא לו חברים רבים, וגם קאלאוויי. בתמורה, היה מוכן קאלאוויי לתת לאנדרטייקר להיראות פגיע יותר מאי פעם, דבר שהעלה את המוניטין של שני המתאבקים בעיני המעריצים. "אני לפעמים חושב איפה היו החיים שלי אם אנדרטייקר היה בוחר להיות חמור מוחלט, אבל הוא היה ההפך. המקצוענות שלו הייתה אדירה, וכתוצאה מכך, הקריירות של שנינו הרוויחו," אמר פולי.

השניים לא עצרו בקרב שלהם במלך הזירה, והשתמשו במכות כיסא חזקות ובקטטות פראיות שלא היו נפוצות ב-WWF. זה שמנקיינד זכה לקבל ניצחון הצמדה נדיר לאנדרטייקר הפך את הקרב לזכור עוד יותר. הפיוד שלהם היה כה חזק עד שה-WWF המשיכו לקבוע להם קרבות אחד מול השני לשאר השנה, ואז החזירו את היריבות ב-1997 ושוב ב-1998.

הניצחון על האנדרטייקר הוכיח לפולי שצדק לחלוטין בכך שוויתר על הדם ועל היאבקות זבל תמורת קיום בטוח יותר בתוך הזירה של ה-WWF. הוא ניצח את המערכת, והתגבר על הדעה השלילית שחבריו ב-ECW אמרו לו כשהודיע להם שהוא עומד לעבור לניו יורק. הם ביקשו ממנו לשקול מחדש, הזהירו אותו שייכנס לפיוד מול מתאבק ראשי ורק יפסיד, ואז ייזרק עם פחות ערך ממה שהיה לו כשהגיע.

הקרבות של פולי במלך הזירה ובחודשים לאחר מכן הוכיחו שטעו. בכל תקופה אחרת הם יכלו להיות צודקים, ומנקיינד אולי היה הולך בדרכם של גימיקים מוזרים אחרים מהעבר אם היה מגיע שנה או שנתיים קודם לכן. אבל ב-1996, הוא היה חלוץ של סגנון ההארדקור האלים בתוך ה-WWF. הוא הצליח להרים כמעט את כל מי שעבד איתו - לא משנה עד כמה כבר היו כוכבים גדולים - בלי לפגוע בעצמו או במוניטין שלו בכלל.

נוכחותו של מיק פולי ב-WWF הראתה את החוט הנפרם של האידאלים המתחלפים. מהר מאוד האיש שנחשב לאנטיתזה לכל מה שווינס מקמהן רצה שכוכב ב-WWF יהיה, הפך לאחד מהשחקנים הכי גדולים במכונה החדשה של ה-WWF. פולי היה סוס העבודה של הארגון: מישהו שאפשר לסמוך עליו שיסכן את גופו למען המטרה. היה זה דבר שאפשר לו להתגבר על מה שהיה חסר לו בגוף וביופי. פולי קיבל לבסוף גמול על עבודתו האלטרואיסטית כשווינס מקמהן נתן לו שלוש כהונות עם תואר ה-WWF ב-1999. לפחות לזמן קצר, הוא הפך למתאבק הראשי הכי פחות טיפוסי בתולדות הארגון.

 

[Diunim]

בפעם הבאה:

הרוסטר החלש מאוד מוביל את וינס לצאת למסע קניות, ולצד כמה רכישות גרועות (למרות שאחת נשארה איתנו הרבה זמן!), הוא רוכש משהו מבטיח ומוזר לחלוטין. חבל דווקא על מה שיצא מזה...

 

[oronm316]

אלוף! תודה רבה!

מעניין עד כמה הפריע לוינס (אם בכלל) שלא הייתה לו שום נגיעה בהמצאת הדמות של אוסטין
&nbsp
פשוט מטורף הקטע שהנאום של אוסטין היה המצאה שלו מהרגע להרגע

 

[Aberforth]

 

[Turkisher]

אין אייקון שדומה לגולדאסט אז שלחתי לך חיבוק ואת פנדנגו שהוא הכי אנדרוגיני שיש כעת...

הייתי רוצה לראות מצד אחד את ההתפתחויות המקבילות של WCW כי וינס וה-WWF לא פעלו בוואקום. נו שוין. תודה כרגיל.

 

[Diunim]

בפרק 9 נשמע על WCW

וגם בפרק הבא קצת... על מישהו ספציפי.

 

[dannygoosh]

אדיר. תודה.