טיטאן שאטרד- פרק 2

Diunim

New member
טיטאן שאטרד- פרק 2

שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת פתחנו את 1996 במאבק בביליונר טד, שגבל בהוצאת דיבה. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183108742/בידור/היאבקות_WWE

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.

 

Diunim

New member
והפעם בטיטאן שאטרד:

הרויאל ראמבל של 1996 מגיע! השנה הקשה שעברה על וינס אומרת שקשה לו מאוד למלא את הראמבל בשלושים מתאבקים. וינס יוצא למסע קניות, מחזיר כמה מתאבקים מפעם, ומביא כמה מתאבקים חדשים וממש מגניבים. שומעים על המתאבקים בראמבל, על המנצח הוודאי, ועל המיין איבנט. האם המזל של ה-WWF עומד להתהפך הפעם?

כמה קישורים שימושיים:

סרטון שסוקר את חזרתו של ג'ייק רוברטס: https://www.youtube.com/watch?v=5QrienBimHE

קטע לקראת הגעתו של מנקיינד: https://www.youtube.com/watch?v=2LR5hAx1GZU

סאבו, 11 שנים אחרי, מקבל את הדחת הראמבל שלו: https://www.youtube.com/watch?v=aKmXOpf2sNQ

קטע לקראת הגעתו של ויידר: https://www.youtube.com/watch?v=LtPSW3rRdM4

ויידר על הקרב מול פול אורנדורף: https://www.youtube.com/watch?v=7G1ySPELeqo

הגרסה של אורנדורף: https://www.youtube.com/watch?v=A1TdVNFYGVU

פול אורנדורף מול ברי יוסטון: https://www.youtube.com/watch?v=ezRSRyhNPRw

ויידר תוקף את גורילה מונסון: https://www.youtube.com/watch?v=znOdXmOHiOc

ראמבל 1996:
https://www.youtube.com/watch?v=k16IQKaNmv0

ברט הארט מול אנדרטייקר:
https://www.dailymotion.com/video/x5sepvh

 

Diunim

New member
פרק 2

העמדה הצדקנית החדשה של וינס כנגד שימוש בסטרואידים בהיאבקות לא הייתה ללא אירוניה. בעיקר בגלל שבאותו הזמן בו ביקש מטד טרנר לבחון את מדיניות הסמים הקלה של WCW הוא גם היה עמוק במו"מ עם אדם שלא היו לו בעיות להודות שהשתמש בקצת "מיץ" כדי לחזק את מבנה הגוף שלו: ג'ים "האולטימייט ווריור" הלוויג.

הוא היה אחד מהכוכבים הגדולים של מקמהן בשנים שעברו, אבל גיבור העל צבוע הפנים ועטוי צבעי הנאון לא הופיע כבר הרבה זמן והעסק השתנה מאוד מאז שהיה. באופן אירוני, ב-1992, בפעם האחרונה שהלוויג עבד אצל מקמהן, הוא הודה שלקח הורמון גדילה כדי לשפר את מבנה גופו. וינס לא יכול היה להסתכן בכך שיהיה לו ברוסטר מישהו שהיה משתמש בזמן שהממשלה חקרה את הארגון שלו מאותה סיבה: הלוויג שוחרר מהארגון.

כשהעניין התקשורתי בשימוש בסטרואידים בהיאבקות מקצועית הגיע לשפל של שנים רבות ב-1996, נאלץ וינס להחליט בנוגע להלוויג. ללא ספק, האולטימייט ווריור יהיה חיזוק משמעותי לרוסטר החולה שלו, תרופה מוכנה שתעזור להילחם באיום של WCW. (למרות שמקמהן היה מרותק מווריור והרגיש שהיה הפתרון לבעיות של ה-WWF, רוב האחרים בארגון הרגישו שהוא היה רק מטרד, שריד מהעבר שדמותו המיושנת כבר לא התחברה לקהל ההיאבקות המודרני.)

מצד שני, הוא לא התבייש בשימוש בסטרואידים, שריד משנות השמונים בהן כל אחד ברוסטר היה מנופח, וזכה למבנה גוף אלוהי מכך. היה זה סוג של דילמה מוסרית שווינס יתקל בו כמה פעמים השנה, והתוצאה לא הייתה שונה מאחרות: הערכים פשוט נזנחו. אחרי הכול, הייתה מלחמה להילחם ודולרים להרוויח.

השיחות היו מתוחות. הלוויג וטיטאן היו מעורבים בתביעה מכוערת על הזכויות למותג של אולטימייט ווריור, אז עדיין היה כעס בשני הצדדים כתוצאה מכך. בפגישתו עם מקמהן, דרש הלוויג כמה דברים: ראשית שעדיין ישמור על הזכויות לדמות ולא וינס. להלוויג היו מספר פרויקטים מחוץ להיאבקות שעבד עליהם ובהם השתמש בשמו של האולטימייט ווריור, והוא לא היה מוכן לוותר עליהם בשביל לחזור לזירה.

וינס לא היה רגיל שהמתאבק יכתיב את תנאי החוזה, אז היו לו תחושות מעורבות בנוגע לכך. כשהוא דאג שיהיה מרד מאחורי הקלעים אם הלוויג הלא אהוד יקבל משהו שדומה ליחס מיוחד, החליט וינס במקום לפקסס לו חוזה רגיל של טיטאן ולקוות לטוב. הלוויג זעם. הוא הרגיש שההצעה הייתה סטירה בפניו, ופשוט סירב להמשיך במו"מ. חזרה באירוע של ינואר, הרויאל ראמבל, בוטלה. העסקה חוסלה.

עוד שם מימי התהילה של ה-WWF בשנות השמונים כן הסכים לבלוע את הגאווה ולחזור לעבוד אצל טיטאן: אורליאן 'ג'ייק הנחש רוברטס' סמית', הבן. פעם הוא היה אחד מהכוכבים הכי גדולים ברוסטר בתקופת הוגאן - בעיקר בגלל העובדה שנשא נחש פיתון בורמזי באורך ארבעה וחצי מטרים לזירה ושם אותו על יריביו המעולפים אחרי הקרבות - ווינס היה מוכן לסלוח לרוברטס על כך שסחט אותו לשחרר אותו מהחוזה שלו רגעים לפני הקרב שלו מול האנדרטייקר ברסלמניה ב-1992. הוא פותה בידי עסקה מובטחת וגבוהה אצל קיפ פריי ב-WCW, וג'ייק היה נחוש לעזוב עד שסירב להתאבק אלא אם וינס יסכים. כמו אצל הלוויג, מקמהן היה מוכן לסלוח על חטאיו של רוברטס כדי שיוכל לחלוב את מעט הסטאר פאוור שנשאר בו ולהפוך את שמו הנחלש לדולרים ממרצ'נדייז.

כשברוב הקריירה שלו הוא נלחם בהתמכרויות שלו לאלכוהול ולקראק קוקאין, לאחרונה חזר רוברטס בתשובה והפך לנוצרי. הוא החליט לעזוב את עסקי ההיאבקות ב-1994, ואת השנתיים האחרונות בילה כשחרש את המדינה והטיף, בנוסף לכך שהופיע בתכניות אוונגליסטיות בסופי שבוע ודיבר בשבחו של ישו. למרות שקיבל 1,500 דולרים על כל פעם שהפיץ את דברי אלוהים, ב-1996 כבר לא הייתה לו מספיק הכנסה כדי לממן את הסמים שלו. הוא היה שבור, אז שיחה מווינס שהציע לו מקום ברויאל ראמבל הגיעה בזמן נהדר. מקמהן ממש אהב את ההתנהגות הדתית החדשה של רוברטס. הוא הרגיש שזה יהיה מאפיין טוב לדמות של ג'ייק רוברטס, אז וינס שיווק אותו מחדש כבייביפייס מצטט מהתנ"ך. "זה היה רע לדמות במובן השיווקי. אני מתחרט על זה," רטן רוברטס אחר כך.

גבות הורמו בגלל החתמת רוברטס. בטלוויזיה, וינס ירד בפתיחות על WCW בגלל שהשתמשו בכוכבי WWF מזדקנים לשעבר ששיאם הגיע בשנות השמונים, אבל הוא עשה את אותו הדבר. רוברטס היה כבר בן ארבעים כשווינס התקשר - צעיר רק בשנתיים מהוגאן הזקן לכאורה - והחיים הרחק מהזירה השפיעו על גופו. גם בשיאו גופו לא היה נהדר, ורוברטס חזר שמן, מקריח וללא שרירים, ועם פרצוף מקומט וחרוש מרוב שימוש בסמים ושנים בדרכים, וכולם גרמו לו להיראות זקן מכפי שנותיו. "נתתי לעצמי לא להיות בכושר, לא טיפלתי בעצמי," הודה רוברטס, "אין דבר נורא יותר מלהיכנס אל הזירה ולא לתת לאנשים האלה את מה שהם רוצים. זה כאב."

עוד מתאבק שהגיע לרויאל ראמבל היה אפילו מבוגר יותר. דורי פאנק ג'וניור היה אלוף עולמי של ה-NWA לשעבר שהופיע בפעם האחרונה ב-WWF בשנות השמונים, בתור 'הוס פאנק' לצד אחיו טרי. דורי היה כוכב ענק בשיאו בשנות השבעים ואחד מהוורקרים הטובים בדורו, אבל העסקים כבר התקדמו מאז. רוב הקהל הצעיר של וינס לא ידע מי זה הבחור בן החמישים וחמש הזה כשהגיע לאירוע.

זה לא שינה למקמהן: המעורבות של פאנק בקרב הייתה פוליטית לחלוטין. הוא ראה את ההצלחה של אריק בישוף שהביא מתאבקים מניו ג'פאן פרו רסלינג אל הרוסטר, ולמרות שלעג ל-WCW על כך שחיקו את ה-WWF, הוא החליט להעתיק אותם. וינס חתם על עסקה עם יריביהם המושבעים של ניו ג'פאן, אול ג'פאן פרו רסלינג, ופאנק היה המתווך ביניהם. כניסתו לקרב הייתה טובה של מקמהן לפרומוטר של AJPW, שוהיי 'ג'ייאנט' באבה, ומתאבק אול ג'פאן טאקאו אומורי נכנס אל הקרב מאותה סיבה.

ההחלטה לחתום על הסכם עבודה עם אול ג'פאן סימלה שינוי בחשיבה של מקמהן. הוא מעולם לא שקל לעבוד עם ארגונים מבחוץ - למרות שהלווה מתאבקים ושמש על יחסים עם הארגונים הקטנים יונייטד סטייטס רסלינג אסוסיישן (מערכת יחסים שהעניקה למתאבק שהתאבק כבר עשר שנים אבל לא היה ידוע מחוץ לממפיס, דאג גילברט, להיכנס אל קרב הראמבל כדי למלא אותו) וסמוקי מאונטיין רסלינג כי הפרומוטרים שלהם, ג'רי לולר וג'ים קורנט, היו חברי הרוסטר שלו - אבל הוא הכיר בצורך להשתנות ולגשת בצורה חדשה לעסקים שלו. בישוף הקדים אותו ולקח מתאבקים מוכשרים מרחבי העולם כמו כריס בנואה, אדי גאררו, וריי מיסטריו ג'וניור, ומקמהן הרגיש שהוא צריך ללכת בעקבותיו.

אמנם האיחוד עם אול ג'פאן היה לזמן קצר מאוד, אבל המלחמה בין WWF ל-WCW החלה לקרוע את התעשייה. שני הצדדים יצרו בריתות עם ארגונים אחרים, גם אם הפכו אותם לטריטוריות פיתוח, או לכאלו שחשפו את המתאבקים שלהם. הייתה זאת קריאת קרב: הכנת החיילים והטענת תחמושת למה שעמד להיות קרב קשה וכואב.

מקמהן הבין ששרידים מהעבר לבדם לא יספיקו להילחם מול WCW: כדי להילחם בהם באמת הוא היה צריך תוספת חדשה של מתאבקים - ממש זן חדש. הוא שאל אצל החברים הכי קרובים ואמינים בהנהלה שלו על מתאבקים פוטנציאליים. מבין אלו שהוצעו לו, אחד בלט במיוחד: מיק 'קקטוס ג'ק' פולי.

פולי בן השלושים עזב את WCW מרצונו ב-1994 כדי לעבוד ביפן, ודי הצליח לצאת אובר בארגון ההארדקור בפילדלפיה, אקסטרים צ'מפיונשיפ רסלינג, בשנה שעברה. העניין של ה-WWF בו ייצג עוד שינוי מפתיע במקמהן. עם מבנה גוף של דובי נפוח, סגנון זירה אלים ומראה מצולק, מיק פולי היה כל דבר שוינס לא חיפש ב"סופרסטאר" של ה-WWF. אבל, גם היה בו ביטחון, הילה, ותשוקה בריאיונות שהייתה למעטים, והבנתו בפסיכולוגיית הזירה הייתה גדולה יותר ממה שקרבות חוטי התיל הראו.

ג'ים רוס היה האיש שהיה אחראי להחלטה להתחיל לדבר עם פולי: אחרי חודשים שניסה לשכנע את מקמהן שכדאי להחתים אותו. כפי שאמר, "המשכתי להציע ולהציע ולהציע את מיק לווינס, כי ידעתי טוב מאוד שברגע שווינס יראה את מיק, הוא יחבב אותו. בנוסף, ברגע שווינס יכיר את מיק באמת, הוא יאהב אותו."

פולי נזהר כשרוס התקשר אליו בסוף 1995 בנוגע להצעת עבודה בטיטאן. "לווינס יש רעיון חדש וחלקנו חושבים שאתה מושלם בשביל זה, אז הוא הסכים לקבוע לך פגישה," אמר לו רוס. בתור יליד ניו יורק, פולי רצה לעבוד בפדרציית ההיאבקות העולמית מאז ימי נעוריו כשקפץ מגגות מוסכים כדי לחקות את הגיבור שלו, ג'ימי סנוקה, אבל הוא כבר לא היה מעריץ יותר. הוא ידע שהעסקים בתפוח הגדול הידרדרו, ושמע סיפורי אימה מחברו הטוב טרוי 'שיין דאגלס' מרטין בנוגע למה שעבר בארגון פיננסית ופוליטית. הוא גם לא רצה לוותר על שנים של עבודה על דמותו של קקטוס ג'ק כדי שווינס ישנה אותו למשהו בלתי ניתן לשיווק שיחסל את הקריירה שלו, כמו שהרגיש שה-WWF נטו לעשות.

 

Diunim

New member
חלק ב'

למרות דאגותיו, הסכים פולי לפגישה ונסע בחשש לסטמפורד לפגישה עם וינס וג'יי ג'יי דילון במגדל טיטאן. שם מקמהן אמר לפולי שהוא רוצה לשים עליו מסכה ולהפוך אותו למשהו שיזכיר את חניבעל לקטור, ואז לתת לו פיוד מול מארק 'האנדרטייקר' קאלאוויי. פולי נבהל והביע את אכזבתו, ושאל את מקמהן למה לא יוכל להיות פשוט קקטוס ג'ק, דמות שעבד עליה כבר עשור. תגובתו של וינס הייתה התגובה הטייפוסית בנוגע למתאבק, בטענה שה-WWF היו חייבים לבדל את עצמם מהמתחרים כדי לפייס את הספונסרים.

אפילו שווינס היה מוכן לקחת צעדים שיעבירו את ה-WWF לכיוון בוגר וחדש, הוא עדיין חשש לוותר על רוב העקרונות שעזרו לו. מיתוג המתאבקים מחדש היה אחד מהם. הוא רצה לקחת דמויות טובות יותר, אבל הן היו חייבות להיות שלו ובאישורו, לא להגיע ממקום אחר. דילון דחף את החוזה לידו של פולי כשעזב את הבניין, שהכיל בתוכו אפס הבטחות ורק הבטחה להזדמנות. הייתה זאת הצעה רגילה של וינס. כסף מובטח עדיין לא היה משהו שהציע, למרות מה שקרה עם רנדי סאבאג' ב-1994 ולקס לוגר ב-1995, ששניהם חתמו על עסקאות יוקרתיות אצל WCW ממש מתחת לאפו.

פולי הרגיש נגעל כשחזר הביתה. אחרי שבקושי שקל את העסקה, הוא התקשר לדילון להגיד לו, "תודה אבל לא תודה". בניגוד לחברו שיין דאגלס, הוא לא התכוון לתת לווינס להפוך אותו לדמות מצויירת דו מימדית עם חיי מדף מוגבלים. שיחה דחופה מרוס בנוגע לאפשרויות הצמיחה בפדרצייה שינתה את דעתו. כשהוא משוכנע לבסוף בנוגע ליתרונות בעבודה עם טיטאן - ובמחויבותו של מקמהן לדמות החדשה - הגיע פולי להסכם עם ה-WWF.

פולי נפגש שוב עם וינס כעבור כמה שבועות. בניגוד לרוב המתאבקים החדשים בטיטאן שנפגשו עם הבוס שלהם, הוא לא חשש להביע את רגשותיו בנוגע לדמות 'מייסון המשחית' שמקמהן הציע לו. הוא הביע את שנאתו לתלבושת שהציעו לו, והבהיר שלא אכפת לו מהשם 'מייסון'. פולי הציע 'מנקיינד' במקום, והדגיש את האפשרויות הגלומות בשם בעל המשמעות הכפולה הזאת.

כשמקמהן הסכים לשינויים, מיק פולי הפך באופן רשמי לחבר החדש ברוסטר של ה-WWF. לצערו של וינס, הוא לא יכול היה להתחיל בארגון עד אחרי רסלמניה בגלל מחויבויות ביפן וב-ECW שפולי המקצוען התחייב לכבד. הוא לא יכול היה להופיע ברויאל ראמבל הקרוב, אז לכן ה-WWF שוב נאלצו לחפש במקום אחר.

מתאבק ECW אחד שה-WWF לא הצליחו להחתים היה טרי 'סאבו' בראנק. אחיינו של אחד מההילים הגדולים בתולדות ההיאבקות, אד 'השיק' פרהאט, היה בראנק סחורה חמה ב-1996 בגלל אהבתו לשבירת שולחנות ליד הזירה בגופו. בראנק התקשר לג'יי ג'יי דילון והביע עניין בלעבוד אצל ה-WWF, ווינס האמין שהוא המתאבק החדשני שחיפש, והסכים להשתמש בו. עסקה חד פעמית נחתמה במהלכה סאבו יילחם ברויאל ראמבל, וטיטאן הסכימו לתת לו לבצע את ספוט השולחן שלו כדי להדיח את עצמו מהקרב ולהגן על עצמו. הארגון אפילו קידם את הופעת סאבו בקרב בקו החם ובקטעים מוקלטים בטלוויזיה, אבל הפרומוטר של ECW פול היימן מנע את ההגעה לעסקה.

היימן לא אהב את זה שה-WWF השתמשו במשאבים של ECW, בעיקר אחרי שרוב הכוכבים הראשיים שלו עברו לאחרונה ל-WCW. הוא הצליח למנוע מבראנק להופיע, ואז שוחח על הנושא בפתיחות עם הקהל באירוע של ECW. הוא רצה לוודא שכולם ידעו על האופציות של בראנק, והציג זאת כך שאם סאבו יופיע בראמבל, אז המעריצים של ECW יפנו נגדו. בראנק לא אהב את זה שהשתמשו בו כחבל במשיכת חבלים בין ארגונית, אז בעצת חברים קרובים הוא החליט להופיע ברויאל ראמבל בכל מקרה.

כדי לרצות את היימן, שה-WWF רצו לצידם כחלק מהארגונים שיפעלו נגד WCW, הציע לו ברוס פריצ'ארד עסקה במהלכה כמה מתאבקים מהאנדרקארד של ה-WWF יופיעו ב-ECW. היימן דחה את ההצעה, וחשש שאם הקהל שלו יראה כמה מתאבקי WWF במופעים שלו הם יפנו נגד מה שקידם כמוצר עברייני ואנטי-סמכותי. זה שמתאבקי WWF יעבדו עבורו יגרום לכך להיראות כאילו ה-WWF ו-ECW עזרו אחת לשנייה. היימן הרגיש שזה יפגע בו יותר משזה יעזור: זאת הייתה המנטליות של בסיס המעריצים שלו והאתוס של ECW. (היימן עשה את אותו הדבר בדיוק כעבור כמה חודשים, והסכים להסכם עבודה סודי עם מקמהן וה-WWF שאיפשר להם להחליף מתאבקים. כעבור מעט יותר משנה, הגיעו היימן ווינס לעסקה שבמהלכה השתלטה ECW על RAW כדרך לקדם עניין באירוע הראשון בתשלום של הארגון, ברלי ליגל.)

במקום, המשיך היימן ללחוץ על בראנק לא להופיע אצל ה-WWF, וכמו תמיד, לשונו החלקלקה הביאה לו את מה שרצה. כמו מניפולטור טוב, שכנע היימן את בראנק שהוא היה הכוכב הכי גדול של ECW, והופעתו באירוע של ה-WWF תפגע ביכולת שלהם להציג אירוע בתשלום משלהם בעתיד. הוא טען שהספקים שהיו מוכנים להסתכן עם הארגון רצו מותג אחר, שונה מה-WWF ומ-WCW, ושהכול יהיה בסכנה אם בראנק יופיע באירוע.

ההיגיון לקה בחסר. זה שמישהו שיוכל להיות באירוע בתשלום פוטנציאלי של ECW יתאבק באופן חד פעמי בארגון היאבקות גדול רק יביא חשיפה: זה ממש לא אמר שסאבו היה מתאבק של ה-WWF. היימן היה מספיק משכנע כך שבראנק ויתר, והשאיר את ה-WWF כועסים וזועמים, כשחלק מהארגון היה נחוש לא לעשות עוד עסקים עם פול היימן. (סאבו קיבל את המקום ברויאל ראמבל ואת ההדחה עם השולחן כעבור אחת עשרה שנה ברויאל ראמבל 2007, כשקיין הדיח אותו עם צ'וקסלאם מהחבל דרך שולחן.)

כשהעסקאות עם הלוויג ובראנק חוסלו, מיק פולי עסוק במחויבויות קודמות, וניסיונות כושלים להביא את לוחם ה-UFC דן סברן והמתאגרף לשעבר פיטר מקנילי לא הצליחו, וינס עוד הרגיש שעליו להביא שם גדול אל הרויאל ראמבל. הוא מצא אחד באלוף ה-WCW לשעבר ששוחרר לאחרונה, ליאון 'ביג ואן ויידר' ווייט.

ויידר, הר אדם שהרביץ בזירה חזק יותר מרוב האנשים בקרבות אמיתיים, היה בעל מוניטין מאיים. הוא היה כה מאיים בשיאו ב-WCW עד שמיק פולי נזכר "חלק מהמתאבקים החדשים ממש עזבו את הבניין אם ראו את שמם מול ויידר על הלוח. אחרים התחבאו עד שהקארד כבר נקבע, ואז יצאו אם ויידר לא היה היריב שלהם."

ווייט היה כוכב גדול כבר שנים ב-WCW, והחזיק באליפות ה-WCW העולמית למשקל כבד שלוש פעמים, יותר מכל אחד אחר באותה תקופה. (מדובר בתואר WCW, ולא בתואר ה-NWA ש-WCW שייכו אליהם.) אבל הגעתו של הוגאן גרמה לירידה במעמדו, ואת התואר הגדול בארגון הוא החזיק לאחרונה בדצמבר 1993. הגעת נייטרו ב-1995 סימלה שיחזור לארגון, כי אריק בישוף חיפש משהו מדהים ובלתי צפוי שיגרום לעניין בתכנית החדשה. הרעיון שלו היה שויידר יוריד את האלק הוגאן מכס המלכות בפרק השני של התכנית, ויסיים כהונת אליפות שנמשכה יותר משנה. כשהוגאן גילה על כך, הוא מיד הטיל וטו. הוא לא היה מוכן להפסיד בטלוויזיה, והיה יכול לסרב לכך בגלל סעיף בחוזה שלו שנתן לו שליטה יצירתית מלאה על הסטוריליינים של הדמות.

ווייט כעס מהחדשות אבל לא ממש הופתע. נמאס לו מזה שהקרקס של האלק הוגאן שלט ב-WCW, כעס שתפקידו הפך מהיל רצחני לעוד מי שמפסיד להוגאן. הוא גם נאלץ להגביל ממש את הסגנון הקשה שלו בזירה כשעבד עם הוגאן, ונאמר לו להקל מאוד על המתאבק הכי רווחי ב-WCW ולעבוד בקצב של הוגאן. למרות הקצב האיטי יותר של הקרבות, ווייט נפצע בכתף ובחזה שלו בקרב מול הוגאן באירוע באש אט דה ביץ' ב-1995. הוא לא נרגע מההנלה שהכריחה אותו לעבוד למרות הכאב בקרבות שרק פגעו עוד יותר בגופו הפצוע, ולא נתנו לו זמן לעבור את הניתוח שהיה צריך. הוא היה חייב לעבוד, הם אמרו לו, כי הארגון היה צריך אותו. וייט הסכים, אבל סירב לעבוד באירועים חיים לא בטלוויזיה. מהר מאוד הוא התחיל לערבב משקאות עם משככי כאבים כדי להקל על הכאב.

באחר צהריים חם אחד בסוף אוגוסט בבמה המרכזית בליבה של אטלנטה, תקרית עם פול אורנדורף גרמה לקריירה של ווייט ב-WCW להיגמר באופן פתאומי. ווייט ישן בחדר המלון שלו בבוקר של הקלטות טלוויזיה של WCW כשקיבל שיחת טלפון דחופה מאריק בישוף, שזעם על כך שווייט החמיץ מספר צילומים לאחרונה. סגן הנשיא אמר לו מיד שעליו להגיע לצילומים נוספים אחר הצהריים במרכז CNN, והזהיר אותו שייקנס בכמה אלפי דולרים אם לא יגיע. ווייט בכלל לא ידע שהחמיץ צילומים, אבל הסכים ביובש עם בישוף ועשה זאת. את הדרך לאתר ההקלטות באותו הערב הוא עשה במהלך פקק תנועה, ולכן לא הגיע לבניין עד שעה וחצי אחרי שהיה אמור להגיע. האירוע גרם לשינוי המסלול בקריירה שלו.

 

Diunim

New member
חלק ג'

ווייט לא היה מודאג בנוגע לאיחור, כי בישוף שלח אותו להצטלם וידע למה איחר. הוא גם הבטיח להעביר את המידע לאייג'נטס ולאלו שעבדו בהקלטות. לצערו של ווייט, ליידע את השאר בנוגע למיקומו פרח מזיכרונו של בישוף בגלל עוד הרבה אירועים אחרים - כמו תמיד בהקלטות טלוויזיה. כשווייט הגיע לבסוף לבניין הוא פגש את חברו טונגה 'מינג' פיפיטה, שהופתע מהאיחור שלו כי זה היה כל כך לא מתאים לו. "איפה היית? אתה לא מאחר! הם חיפשו אותך..." הזהיר אותו פיפיטה. ווייט תהה מי בדיוק "הם" היו, אבל לא דאג.שוב, הוא הרגיש בטוח בגלל שידע שפשוט מילא את הפקודות של הבוס שלו.

כשהרוד אייג'נט טרי טיילור הגיע לחדר ושאל אותו למה הוא איחר, התחיל ווייט לכעוס. "טרי, אריק אמר לי שאני צריך להצטלם," הוא אמר מיד. טיילור הבין ברגע שהסבירו לו, אבל יידע את ווייט שהוא צריך להחליף בגדים מהר לתלבושת שלו כדי שיוכל להגיע לצלם כמה פרומואים. כשהם כבר בעיכוב, הצוות עמד לעזוב. אם WCW לא יצלמו את הכול מיד הם יצטרכו לשלם כפול כדי שהצוות יישאר שם.

ווייט הסכים ועמד להחליף בגדים, ואז עוד אייג'נט - המתאבק לשעבר, פול אורנדורף - נכנס לחדר. אורנדורף היה בפסגת הביזנס באמצע שנות השמונים. הוא היה אחד מדמויות המפתח בשנות התהילה של ה-WWF, התאבק במיין איבנט של רסלמניה הראשונה וכיכב בצפון אמריקה יחד עם האלק הוגאן, כשהזוג מושך כמויות קהל עצומות. בריצה שלו עם הוגאן, נפגע אורנדורף בצוואר כשחטף בעיטה לסנטר בקרב בקנדה. הוא הזדקק לניתוח, אבל דחה אותו כי ידע שזמן ההחלמה יגמור אותו כמיין איבנטר. עד שגמר להתאבק במיין איבנט כבר היה מאוחר מדי לתקן את הבעיה, והיה לו נזק תמידי בצד ימין של גופו. הוא הצדיק את ההחלטה לעבוד פצוע במהלך שיחה עם קווין נאש, ואמר לו, "הייתי בפסגה עם האיש, הדפסתי כסף." אבל ב-1995 אורנדורף כבר לא התאבק כל כך והיה אייג'נט מאחורי הקלעים. מה שנשאר ממנו היה מתאבק ותיק, מנופח ורגזן עם זרוע ימנית משותקת, שכעס על העולם כתוצאה מכך.

אורנדורף נשלח למצוא את ווייט באותו אחר צהריים גורלי באוגוסט בידי בוב ארמסטרונג, מתאבק ותיק ומשופשף בן חמישים ושבע שהיה בעסק כבר שלושים שנה ואימן את כל ארבעת בניו להיות מתאבקים. כרגע הוא היה רוד אייג'נט ב-WCW: הוא היה האיש שהיה אחראי שכל הפרומואים ייגמרו בזמן. ארמסטרונג כעס שהצילומים התעכבו, אז הוא ממש כעס כשווייט לא הגיע. כדי לזרז דברים, הוא שלח את אורנדורף להגיד לו לבוא.

"איפה לעזאזל היית? אתה מאחר!" דרש אורנדורף בכעס, ואז ווייט נאנח, כשנמאס לו להסביר את עצמו. לא היה לו סיכוי: לאורנדורף לא היה זמן לתירוצים, הוא רק רצה שיצלמו את הפרומואים. ווייט לא התרשם מקוצר הרוח של אורנדורף ואמר לו לחכות עד שיחליף בגדים. אורנדורף המתוח ראה אדום והתחיל לצרוח על ווייט, שכבר כעס, והתחיל לנהום שאיחר רק כי בישוף אמר לו ללכת להצטלם, ושאורנדורף לא הבוס שלו אז שיוריד טון.

שניהם תמיד היו נחמדים אחד לשני לפני כן, ואפילו היו בצוות כמה פעמים לפני כמה שנים, אבל אורנדורף הרגיש שווייט יכול להיות בריון בזירה. כל זכר לחברות ולמקצועיות נעלם באותו הרגע. "לך תזדיין, יא פאקינג פרימדונה שמן," צרח אורנדורף, שכבר השתגע. ווייט סירב שירדו עליו לפני המתאבקים ושאר האייג'נטס, אז הוא צרח, "היי פול, לך תזדיין. אם אתה תדבר אליי ככה, אז תסתלק מהחדר."

למרות שעדיין כעס, אורנדורף הלך. ווייט, מצידו, עוד נשאר זועם בגלל איך שהתייחסו אליו, וכעס יותר ויותר. הוא החליט להתעמת מול אורנדורף ולדרוש התנצלות, כי הרגיש שלא עשה כלום כדי לקבל את הירידות הללו. הוא עזב את החדר ומיד ראה את אורנדורף במסדרון, נתקע בו בכתף, והצית את העניין. הזוג מיד החל להילחם, הצמיד אף לאף ונבח קריאות גנאי אחד לשני. "תזוז, שמנצ'יק, קדימה, תן לי את הכי טוב שלך, כי אני אכסח לך את התחת השמן והמזדיין שלך," צרח אורנדורף.

בהתחשב במצב ובמקום, לא היה סיכוי שמישהו מהם יוותר. בקושי שינה ששניהם הרגישו שהם צודקים: אף אחד מהם לא רצה להפסיד כשהיה קהל של מתאבקים. ווייט תקף ראשון, הרביץ לאורנדורף חזק בחזה ביד הדוב שלו והעיף אותו מרגליו. ראשו של אורנדורף נחת על הרצפה בחבטה, וגרם לווייט לחשוש שאולי הלך רחוק מדי והרג אותו בטעות.

"פול, אתה בסדר?" הוא שאל בזהירות, אבל נדחף. עבור ווייט הכול דעך לרגע. הוא התרחק, אבל אורנדורף עדיין כעס ורצה להמשיך בקרב. כשחזר לרגליו, הוא הרביץ שלוש מכות לפניו, והמתאבקים ניסו ללא רצון לעצור את הקרב. אורנדורף תפס את ווייט בצד ראשו בסנוקרת שמאלית חזקה שיכלה להוריד קרנף, והפילה אותו לאדמה. אורנדורף, שלבש כפכפים, התחיל לבעוט בווייט עד שהם נשברו, ואורנדורף הוחזר לחדר האייג'נטס. בריאן פילמן אמר אחר כך שאם אורנדורף היה לובש נעליים אמיתיות, אז אולי היה מצליח להרוג את ווייט לפני שמשכו אותו. כפי שבוב ארמסטרונג זוכר, "פול פשוט כיסח את התחת ה… כלומר הוא כיסח אותו עד שדימם. זה היה בלגן."

כנציג ארגוני, היה צריך אורנדורף לדעת לא להיות בקרב עם חבר ברוסטר המתאבקים. אבל הוא לא היה איש תאגידי - הוא היה מתאבק - ומתאבקים פתרו בעיות בצורות אחרות מאנשים בעולם האמיתי. הוא סיפר את זה לקריינים, העובדים והאייג'נטס הלא מתרשמים שהקיפו אותו. אורנדורף הצדיק את עצמו, והסביר שרק הגן על עצמו כי ווייט תקף אותו קודם.

בינתיים, ווייט היה על הרצפה לכמה דקות והתאושש מהמכות כשניסה לחזור לעצמו. התקיפה של אורנדורף השאירה אותו חבול, מדמם ומובך. הוא רצה להציל את עצמו. בכל מקרה, היה לו מוניטין קשוח לשמור עליו, אחד שייפגע מאוד אם ישמעו שחטף מאיש זקן שהיה חצי מהגודל שלו והשתמש רק בזרוע אחת.

הוא נכנס למשרד האייג'נטים וקרא לאורנדורף לבוא לעוד סיבוב, כשהוא אומר לו שלא רצה להילחם קודם, אבל שינה את דעתו. הוא לעג לו, וצרח איך בכלל לא הרביץ לו, ואילו אורנדורף היה צריך לפגוע בו ארבע פעמים בפנים לפני שנפל. ג'ין אוקרלנד הגיע והזהיר את ווייט לא להילחם שם, אז השניים יצאו החוצה ושוב נלחמו, הפעם בצורה יותר שווה. כשנדמה היה שאורנדורף שוב מנצח, התערב טונגה פיפיטה ומשך אותו לפני שיעשה עוד נזק. התוצאה הייתה פנס לאורנדורף, ואילו ווייט סבל מעוד נזק בעיניים ובשפה. אורנדורף אמר אחר כך שאם היה מסוגל להשתמש בצד הימני שלו, אולי היה הולך לכלא על הריגת ווייט.

כשאריק בישוף גילה מה קרה, הוא שלח את ווייט מיד הביתה. הוא הבין אותו וידע שהמצב יצא משליטה בגלל שלא הצליח לעדכן את כולם בנוגע לווייט, אבל העניין הסלים מעבר לכל היגיון. כפי שבישוף ראה זאת, ווייט הרביץ ראשון והצית את המצב שוב כשחיפש את אורנדורף. לא הייתה לו ברירה אלא להשעות אותו. אורנדורף מצידו התאבק באותו הערב, והפנס שלו היה גלוי כשניצח את הג'ובר ברי יוסטון בקרב סקוואש רגיל.

התקרית גרמה לבישוף לפעול ולהעניש את ווייט, כי אסור היה לו לסבול כזאת התנהגות, לא משנה עד כמה הייתה מוצדקת. הוא אמר לווייט ללכת הביתה ולהתקרר, ואז הציע לו השעיה ללא תשלום בת חצי שנה כשהוא יוכל לעבוד כמה שירצה ביפן באותה התקופה. עבור ווייט היה מדובר בקנס של 250,000 דולרים, שהרגיש שהיה ממש מוגזם בהתחשב במצב. בעצת עורך דינו, ווייט סירב להצעה. לאחר מכן הודה שלחצו עליו לעשות זאת, והודה שזאת הייתה טעות. בישוף גם ניסה להזהיר אותו, "ליאון, יש לנו קומה שלמה של עורכי דין. אתה באמת רוצה לעשות את זה?" ווייט לא רצה, אבל עורכי הדין שלו כן והוא הקשיב להם. "זאת הייתה עצה גרועה," הוא הודה לאחר מכן.

כשווייט ישב בביתו, הכרישים שחו באטלנטה. האלק הוגאן וריק פלייר לחשו לבישוף, וייעצו לו ש-WCW לא זקוקה לויידר, ושצריך לשחרר אותו מהחוזה על מה שעשה. היה זה מהלך פוליטי של שניהם. ללא ויידר, יתפנה מקום במיין איבנט העמוס. בישוף ידע שהמחנות של הוגאן ופלייר ניסו לתמרן אותו, אבל לעתים רחוקות הם שיתפו פעולה. הוא נכנע ללחץ - בעיקר כדי שיוכל לפנות כסף ולהחתים את לקס לוגר מה-WWF - ושחרר את ווייט מהחוזה בן ארבע השנים שלו. בגלל צורת הפיטורין, שנערכו עקב התנהגות לא הולמת, WCW לא נדרשה לשלם לו פיצויים.

 

Diunim

New member
חלק ד'

כשווייט ישב במשרדו של וינס מקמהן בתחילת ינואר 1996, הוא וידא שהוא מתנהג יפה. ה-WWF הייתה האלטרנטיבה היחידה ל-WCW אם רצה להישאר בצפון אמריקה. הוא לא רצה להביך את עצמו ולעבוד בארגונים עצמאיים וכושלים או ללכת למקום קטן כמו ECW. אפילו שיכול היה ללכת ליפן שם כבר היה כוכב והיה יכול לקבל לו"ז קל יותר, ווייט רצה להיות ב-WWF. הוא הזדקק לניתוח כתף, וחוזה עם טיטאן אמר שיכסו את עלויות הניתוח. בנוסף, כמו מיק פולי, הוא היה מארק עבור השם של ה-WWF, והרגיש שכדי שהקריירה שלו תצליח הוא צריך להצליח בניו יורק.

מההתחלה היה ווייט ישיר עם מקמהן, ואמר לו שהיה פצוע וזקוק לניתוח. הוא נתן לו שתי אופציות בנוגע לעסקה: הוא יוכל לבוא ולעבוד פצוע כמה שיכול היה ואז לעבור ניתוח, או שיוכל להופיע ברויאל ראמבל, ואז מיד לצאת לחופש ולחזור אחרי חודשים. מקמהן שקל את שתי האפשרויות והציע אחת שלישית: שווייט יעבוד בראמבל ובהקלטות למחרת היום של רו, בהן יריצו אנגל שבמהלכו יושעה, ואז יצא לניתוח.

ווייט הסכים לפשרה והעסקה נחתמה, ואז וינס עבר לנושא אחר: השם שלו. מקמהן תמיד רצה לשנות את המתאבקים שהגיעו אל ה-WWF עם מוניטין מקודם. הוא הרגיש שמכונת השיווק שלו לא יכלה לתמוך במשהו ישן וקיים: הם היו רגילים לתת פוש ולקדם משהו חדש ומקורי. כמו עם מיק פולי, הציע וינס שם חלופי.

"וינס רצה לשנות לו את השם ל'המסטודון'!" נזכר ג'ים קורנט המופתע, "אמרתי, 'זה פאקינג ויידר! הוא אלוף WCW לשעבר: כולם בעולם יודעים מי הוא!'" ווייט לא רצה לשנות את שמו וביקש שלא. וינס הסכים לבסוף שווייט יוכל להישאר ויידר, החלטה שהמתאבק התחרט עליה. "וינס רצה ליצור דמות חדשה, ואתה יודע מה? הייתי צריך להסכים," הוא רטן. "ה-WWF היו הבעלים של זה, אבל וינס היה משווק את הדמות טוב אם היא הייתה שלו. זאת הייתה טעות, ואחת טיפשית. הייתי צריך להגיד כן."

אחרי עשרים דקות של קרב הרויאל ראמבל, נכנס ויידר כמתאבק השלושה עשר בקרב. כשהוא מלווה במנג'ר חד הלשון קורנט, הוא מיד נצץ והציג את אותה הדומיננטיות שהפכה אותו לכוכב בשיאו ב-WCW. הוא לא בזבז זמן ומיד הותיר חותם, כשזרק ארבעה אנשים מהזירה ושרד עשר דקות לפני שנפל קורבן לשון מייקלס.

לאחר הדחתו, התחיל ויידר לתקוף את מייקלס ואת כל השאר, ולמחרת היום ברו נראה כמו מפלצת כשהשמיד את סאביו ווגה. ההשמדה של ויידר על הפורטו ריקני הייתה כה אלימה עד שנשיא הארגון גורילה מונסון התערב. ואז באנגל מדהים, ריסק ויידר את מונסון בפינישר שלו, הויידר בומב, מה שהוביל להשעייה שמקמהן הציע. הייתה זאת טלוויזיה מעולה, והמבקרים שיבחו אותה ואמרו שהיה מדובר באחד מהאנגלים הטובים של טיטאן מזה הרבה זמן.

ווייט ממש אהב את איך שיצא בבכורה שלו ב-WWF. פחות משבוע אחר כך, הוא עבר את ניתוח הכתף שלו והיה במצב רוח טוב. למרות שכאב לו, הוא היה בטוח שעתידו בארגון נראה מבטיח כשיחזור. ווייט נשאר בבית, מחלים לאט כשהוא יודע שיש לו עשרה חודשים להחלים, נזהר שלא לפגוע בכתף מהר מדי. החיוביות של ווייט נעלמה כשקיבל שיחה מהסוכן שלו שבועיים לאחר הניתוח ושמע שהוא אמור לחזור בעוד שישה שבועות. וינס רצה שיחזור בזמן לרסלמניה ולקרב מול יוקוזונה הענק.

"מה? לא! זאת לא העסקה. אני לא יכול לעשות את זה! אני לא יכול לחזור מהניתוח כל כך מוקדם," אמר לו ווייט מיד, ודרש שיתקן את המצב. היה מאוחר מדי. העסקה נחתמה ווינס ציפה שווייט יכבד אותה. "חודשיים וחצי לא עוזרים לכתף," אמר סטיב אוסטין. "מהניסיון שלי עם פציעות כתף, לקח לי שמונה או עשרה חודשים מינימום לחזור לעצמי. אין סיכוי שתוכל לחזור מפציעת כתף חמורה תוך חודשיים וחצי. כל פציעה נוראית, אבל משהו כמו כתף? רוב ההתקפה שלך הלכה. אתה בחיסרון אדיר."למרות שסבל מחוסר תנועה בצד אחד, לא הייתה לווייט ברירה אלא לחזור לעבוד אחרת יפר חוזה. זה היה כמו המצב שלו ב-WCW, כשהוא נאלץ לעבוד בכאב תמידי לטובת הארגון. בניגוד לאריק בישוף, לפחות למקמהן הייתה קצת סימפתיה לכאב של ווייט, אבל הוא היה איש עסקים ורצה כל נשק שהיה לו בקרב מול טרנר. למרות זאת, הוא הסכים לפשרה, ביטל את קרב היחידים שנקבע מול יוקוזונה והפך אותו לקרב שלשות כדי להוריד קצת מהנטל על ווייט.

כשהוא מדוכא מהמצב, ניסה ווייט להסתפק במה שקיבל, אבל הבין שהקרב שנקבע היה הורדה בדרגה עבורו. קרב מאולתר עם כמה משתתפים במופע הכי גדול של השנה אולי דרוש עבורו כדי שיוכל להשתתף בו, אבל אמר שהקריירה שלו ב-WWF דשדשה עוד לפני שהתחילה. הוא כבר ידע שהיה צריך לזכות שוב בווינס על כך שסירב לקבל את השם 'המסטודון'. זה לא ממש עזר. כך הייתה הקריירה שלו ב-WWF.

את מספר המתאבקים האלמוניים חסרי התקדים ברויאל ראמבל סגרו ההאדהאנטרס, מנואל וויקטור סנטיאגו. הם היו זוג תאומים זהים בגובה מטר שמונים ששקלו מאה וחמישים קילוגרמים מניו יורק, שעשו לעצמם שם בארגונים היפניים האלימים מאוד פרונטייר מרשל ארטס רסלינג ו-IWA יפן. הם היו זריזים ומהירים לגודלם, ועל מה שהיה חסר להם בטכניקת ההיאבקות הם פיצו ברצונם לדמם הרבה ולגרום לאלימות. החשיפה היחידה שלהם בצפון אמריקה הייתה בשנים הראשונות של ECW, אז הם לא ממש היו מוכרים למעריצי ה-WWF.

למרות שרק הגיעו להופעת אורח ולהגדיל את מספר המתאבקים, לא יכול היה וינס שלא לתת שם משלו לזוג וקרא להם "הסקווט טים". האירוניה בשם לזוג הגוץ והמאותגר אנכית לא הייתה ברורה למקמהן. עבור האחים, ההופעה בראמבל הייתה כסף קל של 5,000 דולרים לכל אחד - סולם השכר להופעת אאוטסיידר במופע - כי בקרב עצמו הם נשארו תשעים וחמש שניות במצטבר.

כמו במקרה עם העסקה עם מיק פולי, להביא זוג שנודע בקרבות הממש אלימים שלהם סימן שינוי במדיניות ההחתמה של וינס. אלו שידעו הבינו שהוא תכנן משהו: הוא מעולם לא שקל להחתים מתאבקים כאלו לארגון ההיאבקות הנקי והידידותי למשפחות שלו, גם ללילה. אם היה מוכן פתאום לשנות הכול, בטח הייתה סיבה.

כמובן שהייתה: וינס עדיין רצה לקחת את ה-WWF לכיוון יצירתי חדש בתגובה ל-WCW, החלטה שעד עכשיו שמר בעיקר לעצמו. חלק שמו לב שמקמהן נתן לכל מיני דברים שפעם היו אסורים להיכנס לתכניות בסוף 1995, כמו התעלמות משימוש בדם וקללות מצד חלק מהמתאבקים שלו. הייתה זאת העלמת עין מכוונת מצידו: הוא רצה שה-WWF יהפכו לאדג'יים יותר ולהתרחק מהתכניות השחוקות, העבשות והילדותיות שהציג כרגע.

מקמהן הבין שההמצאה מחדש הייתה הדרך להישאר בחזית. הכנסת דם, אלימות ותוכן מיני לתכנית הייתה משהו ש-WCW לא יכלו לעשות בגלל שהם עבדו בכפוף ל-TBS. היה זה משהו שהוא רצה לעשות כבר מזמן, אבל הוא נתקע בגלל משפט הסטרואידים ונאלץ לאמץ תדמית נקייה עד שהפנו את הזרקור לאור אחר. עלייתה של WCW הכריחה אותו לבצע זאת. בכל שבוע במלחמה הוא הרגיש שהזמן להתקדם בכיוון הזה התקרב.

שאר קרב הרויאל ראמבל הכיל את המתאבקים השחוקים והרגילים של וינס, קאסט מגוון מאוד שבעצמו ייצג את האידאלים החריגים בארגון. ותיקים היו עם טירונים, סטריאוטיפים ישנים נלחמו במתאבקים עם מקצוע (כמו אייזיק יאנקם, רופא שיניים מרושע שהפך למתאבק), ומעל לכל היה מחסור רציני במתאבקים אמינים שיכלו לנצח בקרב. בין המשתתפים היו:

המתאבקים הוותיקים במשרה חלקית בוב באקלנד וג'רי לולר, שבקושי השתמשו בהם כמתאבקים בגלל גילם המתקדם. הם נכנסו לקרב בגלל רוסטר ממש רדוד שווינס נאלץ לעבוד איתו אחרי כמה שחרורים לקיצוץ בהוצאות ב-1995. הוא השתמש בשניהם כאתנחתא קומית קלילה, כשבאקלנד פשוט צעד בזירה כמו קריקטורה מנופחת, ולולר נבחר להיות האיש שיחנק בידי נחש הפיתון הענק של ג'ייק רוברטס, רבליישנס, לפני שבילה את רוב הקרב מתחבא מתחת לזירה.

בנוסף הופיע גם רוברט 'בוב הולי' הווארד, ששומש בדרך כלל להוציא אובר מתאבקים כמו גולדאסט והבאדי דונאס בשבועות לקראת המופע. הייתה זאת הופעה טלוויזיונית נדירה עבור יליד קליפורניה, שהבוקינג שלו הצטמצם משמעותית לאחר שטיטאן ביטלו את ההאוס שואוס סוג ב' ב-1995. הווארד היה אחד מכמה מתאבקים בקרב שהיו בגימיק ילדותי שדרש ממנו מקצוע חיצוני (במקרה שלו נהג מכוניות מירוץ) בנוסף להיאבקות. דמותו של בוב הולי הייתה הדוגמה המושלמת לבעיות היצירתיות ב-WWF, ונכשלה במשיכת כל דמוגרפיה.

 

Diunim

New member
חלק ה'

עוד דמויות היו דומות להולי. אחת אחרת הייתה איש הזבל האטום מייק "דיוק" דרוזי, שנכנס כמספר שלושים בקרב אחרי ניצחון על האנטר הרסט הלמסלי ששודר בחינם לפני האירוע. דרוזי היה ב-WWF מאז 1994, אבל הייתה זאת רק הופעתו השנייה באירוע בתשלום, הראשונה הייתה שנה קודם לכן בראמבל של שנת 1995. כמו הווארד, דרוזי לא משך את הקהל ולא היה לו סיכוי לעשות זאת. ברגע שהבין שהקריירה שלו לא הולכת לשום מקום הוא ביקש וקיבל את השחרור שלו ביולי, כשהוא עובר לעבודה פחות פיזית כמורה בבית ספר יסודי מקומי בטנסי.

במקום אחר, קנסוקי 'האקושי' שינזאקי וכריס 'טטנקה' צ'אביס שיחקו שניהם סטריאוטיפים גזעיים ישנים והגיעו לסוף תקופתם בטיטאן. שינזאקי היה ממש מוכשר בתוך הזירה, אבל הוגבל בגלל המוצא שלו בעולם בו להיות זר היה משהו שלילי. הוא לא יכול היה להתראיין באנגלית, נחשב למשני ונכנס לקרבות פתיחה בהם הפסיד בדרך כלל למתאבקים פחות מוכשרים. כשהוא הבין שהוא היה מוגבל ב-WWF ושאם ישאר שם ויפסיד כל שבוע הוא יפגע באמינותו במקום אחר, הוא עזב את הארגון לעד בפברואר, וחזר הביתה ליפן.

צ'אביס הופיע בארגון לראשונה מאז אוגוסט 1995. באותו הזמן, הוא פוטר מהרוסטר הפעיל בגלל שנטען שהיה חלק בתקרית בעייתית שכללה את דייוויד 'ג'ימי דל ריי' פרייר ומעריצה מאנהיים, שהובילה לתביעה. לא היו ראיות שתמכו בכך שצ'אביס עשה משהו לא בסדר חוץ מלהיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אבל וינס הרגיש שהוא לא יכול שהסטיגמה של החשד תהיה מעל אחד ממתאבקיו והשעה אותו. כשהרויאל ראמבל הגיע, האיום המשפטי בוטל.

הפעם זה היה זמן מצוין למקמהן, שעדיין התקשה למלא את הבאטל רויאל. אבל צ'אביס - שעבד במיין איבנטים של אירועים ב-1995 - איבד הרבה מומנטום כשלא היה בטלוויזיה כבר חמישה חודשים. הוא עזב את הארגון במרץ כשבקושי ניצח בקרב מאז שחזר. כמו שינזאקי ודרוזי, הוא ביקש את השחרור שלו וקיבל אותו, וטען שבעיות משפחתיות הן הסיבה מאחורי עזיבתו. אריק בישוף מיד הציע לו עסקה עם WCW לאחר שגילה שהוא פנוי, אבל צ'אביס סירב, והעדיף לעבוד בארגונים העצמאיים בגלל הזמן הפנוי שנשאר לו להיות בבית. הוא לא חזר לעבוד אצל וינס כמעט עשור.

נלסון 'קינג מייבל' פרייז'ר עבד במיין איבנט של אירוע בסאמרסלאם באוגוסט, כשנלחם מול קווין 'דיזל' נאש בקרב אליפות WWF שנקטל. השלומיאליות של פרייז'ר בזירה גרמה לו לפצוע את נאש בטעות בקרב, והוא עשה את אותו הדבר לאנדרטייקר כעבור שישה שבועות. בהתחלה, וינס התלהב מעוצמת המתאבק ששקל 225 קילוגרמים, אבל מהר מאוד כעס מכך שפצע את כוכביו הגדולים. הוא לא יכול היה להסתכן בלאבד עוד מתאבקים שיילחמו מול פרייז'ר, אבל מייבל שוחרר. תבוסה לאנדרטייקר בקרב ארון קבורה באין יור האוס בדצמבר הייתה אמורה להיות סוף הדרך לדמותו.

אבל מיעוט המתאבקים ברוסטר אמר שפרייז'ר יכול היה לקבל סיכוי אחד אחרון והוא חזר לקרב הראמבל. למרות זאת, עבור מקמהן והמתאבק, היה זה שוב אותו סיפור. פרייז'ר פצע את מארק 'הנרי גודווין' קנטרבורי במהלך הקרב, וחוואי החזירים נאלץ להיות מודח מהקרב מוקדם מהמתוכנן. לא היו עוד הזדמנויות עבור פרייז'ר ב-1996. הופעתו ברויאל ראמבל הייתה הקרב האחרון שלו בארגון עד שחזר באופן חד פעמי ברו ב-1998, ואז חתם שוב בתחילת 1999. עבור בחורים גדולים, לווינס מקמהן תמיד הייתה עוד הזדמנות להציע.

כשהוא שוקל מעל 360 קילוגרמים, רודני 'יוקוזונה' אנואי היה גדול עוד יותר מפרייז'ר, למרות שלו היה מוניטין הפוך. אנואי היה ידוע בכך שהיה בטוח בזירה והגן על יריביו תמיד. הוא הבין שבגודלו כל טעות קטנה יכלה לא לגרום רק לפציעה, אלא גם למוות. מקמהן התרשם בתחילה מיכולתו של אנואי לזוז במהירות בזירה למרות ששקל אז 225 קילוגרמים, אז הוא הפך אותו להיל הראשי שלו ולאלוף ה-WWF ב-1993, בתוך שנה מההחתמה שלו. ככל שהשנים עברו, השמין אנואי יותר ויותר עד שהפך לערימת עור נפוחה ודוממת במשקל שלוש מאות קילוגרמים. הוא היה במיין איבנטים של שתי רסלמניות רצופות ב-1993 וב-1994, שלא לדבר על חיסולה של ההאלקמניה בקינג אוף דה רינג ב-1993, אבל בתחילת 1996 הוא היה גמור מוקדם משהיה אמור להיות.

הוא היה היל כל הזמן, וקיבל את גימיק ה'זר המרושע' שווינס אהב לתת לרעים שלו, אבל דמותו נשחקה והזדקקה לשינוי. לכן, הרויאל ראמבל הפך להתחלה של בייביפייס טרן מפתיע לאנואי, הודות לבוקינג מוצלח שכלל מפגש עם ויידר במהלך הקרב. הייתה זאת שמש שקרנית. הצד הבייביפייסי של הרוסטר כבר היה עמוס, והטרן הוריד את אנואי בסולם עוד יותר. באפריל, הוצא אנואי מהתכניות עם אנגל של פציעה ונשלח לשומרי משקל כדי להוריד במשקל.

חברו הטוב של אנואי צ'ארלס רייט (שניהם חברים בקליקה מאחורי הקלעים, הבון סטריט קרו) גם עמד לצאת להפסקה. למרות שנקבע שיגיע לרביעייה האחרונה בקרב, דמותו קאמה נעלמה אחרי הראמבל. הוא לא היה בטלוויזיה כבר חודשים, אבל כמו מייבל וטטנקה הוא החזיר כדי לנפח את מספר המשתתפים. סדרת תבוסות לאנדרטייקר בקיץ פגעו בדמות, ורייט עזב את הטלוויזיה אחרי האירוע עד לאמצע 1997.

מספר מתאבקים אחרים בקרב גם הגיעו לסוף השימושיות שלהם, ולא היה להם מקום בחזון של וינס ל-WWF חדשה. הג'ובר שהפך לכוכב ברי הורוביץ היה ביניהם, כשהוא לא מצליח לשמור על המומנטום שקיבל באמצע 1995 אחרי הניצחון הראשון שלו בטלוויזיה של ה-WWF על כריס 'סקיפ' קנדידו. הופעתו בראמבל הייתה האחרונה שלו באירוע בתשלום לפני שחזר להיות ג'ובר, כי וינס השתעמם במהירות מסיפור האנדרדוג היהודי שלו.

בן דודו של אנואי, סולופה פאטו ג'וניור, שעבד כפאטו, שיחק בריון רחוב מחייך שחזר בתשובה בתקופת הראמבל, וייעץ לצעירים להתרחק מסמים כשהוא נשבע "לעשות שינוי". הוא לא הצליח. פאטו היה בדיוק אותה דמות ג'נרית ומעליבת אינטליגנציה שנמאס למעריצי הפדרצייה ממנה. גם לו לא היה מקום בגרסה החדשה של וינס והוא קיבל גימיק חדש באוגוסט, למרות שהיה זה גימיק גרוע באופן דומה: הסולטן. היה זה עוד אחד מהסטריאוטיפים הגזעניים הידועים לשמצה של וינס, וכמו פאטו, הוא לא יצא אובר.

בין ים המשקל המת והדמויות העבשות בקרב היו כמה מתאבקים שווינס סמך עליהם לסחוב את ה-WWF בזירה במהלך השנה. הגיסים אואן הארט ודייבי בוי סמית' היו שניים מהם. שניהם היו מתאבקים מוכשרים שזכו לכבוד מחבריהם בגלל יכולותיהם בזירה, אבל עבור וינס, בתור כוכבים במיין איבנט הם היו חדשות מאתמול. שניהם כבר קיבלו סיכוי במיין איבנט, אבל כיוון שלא שינו את הביזנס כפי שווינס רצה הם חזרו אל המידקארד לשטח ההפקר מתחת לכוכבים. בגלל שהיו בגודל ממוצע בהשוואה לקרקס הענקים והפריקים של מקמהן, הם לא קיבלו עוד נגיסה בתפוח המיין איבנט. הם נשארו במקום טוב בגלל קשרם המשפחתי לאלוף ה-WWF ברט הארט, אבל בעיני וינס ימיהם בפסגה באו והלכו.

ענקי הפוליטיקה מאחורי הקלעים הקליק (שון מייקלס, דיזל, רייזור ראמון, האנטר הרסט הלמסלי ו-1-2-3 קיד) קיבלו באופן צפוי מקומות טובים בקרב ונראו מרשימים, כשהם מוודאים שיודחו רק אחד בידי השני. אפילו בסביבת באטל רויאל עם שלושים מתאבקים, הקליק עדיין לא היו מוכנים לתת למישהו ברוסטר להתעלות עליהם.

כניסתו של פול 'האנטר הרסט הלמסלי' לבק בתור מספר אחת לקרב הבטיחה שתהיה נוכחות של הקליק בקרב מההתחלה ועד הסוף. הייתה זאת הזדמנות ללבק להוכיח שמגיע לו להילחם במעמד גבוה יותר מאשר הבוקינג שלו, וניתנו לו כמעט חמישים דקות - הרבה יותר מכל אחד אחר - לעשות זאת. הוא נתן הופעה נהדרת, והפגין כמות מרשימה של סיבולת וכושר, כך שאימת שקיבל פוש בגלל יכולותיו ולא בגלל חבריו. שון '1-2-3 קיד' וולטמן גם נצץ עם חמש עשרה דקות מכובדות בקרב לפני שהוצא בידי חברו שון מייקלס. מוקדם יותר באותו הערב הוא התחיל עוד פיוד עם חבר קליק אחר, סקוט הול, כשהתערב בקרב שלו מול דמותו ההומואירוטית של דאסטין ראנלס, גולדאסט, ועלה לו בתואר הבין יבשתי.

לאחרונה הודיעה החמישייה שיהיו בפיודים רק אחד מול השני, או מול אנשים שהכירו וסמכו עליהם. הייתה זאת החלטה שעשו לאחר סדרת תקריות מול אויבי הקליק, קארל 'פייר לאפיט' אולט, טרוי 'דין דאגלס' מרטין, ונלסון 'מייבל' פרייז'ר. הול במיוחד דאג מהפיוד שלו מול ראנלס. הוא דאג שאם דמות הומוסקסואלית צבעונית תתחיל איתו ותטריד אותו בזירה אז הוא יביא מסר לא נכון לילדים בבית, בעיקר הילדים שלו. הפיוד שהול קיבל מול חברו הטוב וולטמן הייתה הדרך של וינס לרצות אותו.

וולטמן כבר עף מהראמבל עד שקווין 'דיזל' נאש הצטרף אל הקרב לקראת הסוף. ניתן לנאש להדיח מספר מתאבקים בדרכו להגיע לסוף הקרב לפני שלא הצליח לנצח. כמו בשנה שעברה, הקרב היה שייך לחברו הטוב ולמנהיג הקליק, שון מייקלס.

 

Diunim

New member
חלק ו'

מייקלס היה האור הזוהר של מקמהן. הוא היה סוג בייביפייס מיוחד: ללא ספק ווייט מיט, אבל עם שחצנות כזאת שהפרידה אותו מהשאר. בזירה היו מעטים שיכלו להשתוות אליו ב-WWF, אבל עם כל השבחים ליכולת ההיאבקות שלו, הייתה גם שנאה מתחת. מאחורי הקלעים הוא היה ידוע לשמצה ככאב ראש נוראי. הוא לא היה בטלוויזיה בחודשיים לפני הרויאל ראמבל, ומכר את השפעות אנגל זעזוע מוח ששודר ברו בנובמבר. בתקופה שלא היה ה-WWF שידרו מספר סרטונים שעקבו אחרי החלמתו, ובנו ציפייה לחזרה שלו. אפילו המעריץ הכי חשדן ידע שמייקלס ינצח בקרב, ובניגוד לשנים הבאות, וינס לא שינה את הסטוריליין כדי שלא יהיה צפוי. (וינס שינה את הסיום לרויאל ראמבל בשנה הבאה, וסטה מהתכנית של ניצחון של ברט הארט בקרב כי וינס 'ויק ונום' רוסו חזה שהארט ינצח בלייבווייר. תגובתו המאולתרת של מקמהן הייתה שינוי הבוקינג ולהוציא את סטיב אוסטין אובר במקום.)

מייקלס נועד מזמן להיות הנבחר של ה-WWF, וב-1996 וינס היה מוכן ורוצה להרים אותו לפסגת הארגון. מייקלס היה במסע אל תואר ה-WWF, וניצחונו ברסלמניה על ברט הארט היה חקוק באבן. למרות מעשיו מחוץ לזירה והשנאה כלפיו בלוקר רום, ידע מקמהן שמייקלס יותר מכולם התאים למה שרצה שעתיד הפדרצייה יהיה. הוא היה צעיר, אתלטי, צבעוני והיה עם סקס אפיל שהקהל הנשי אהב. שלא לדבר על כך שהייתה לו גישה שאמנם הכעיסה אייג'נטס וסוכנים, אבל יצרה טלוויזיה טובה כשהמצלמות צילמו.

כשמייקלס נתן סופרקיק לחברו נאש והוציא אותו מהזירה כדי לזכות בקרב בשנה השנייה ברציפות - הישג שרק האלק הוגאן השיג - עמד ברט הארט מאחורי הקלעים ועבר בפעם האחרונה על הספוטים שתכנן להגנה שלו על אליפות ה-WWF מול האנדרטייקר. הוא הציץ במוניטור וכעס מהתמונה של מייקלס חוגג את ניצחונו כשרקד סטריפטיז, וכמעט התפשט בפני המשפחות עם הילדים בקהל. הוא לא ידע איך להסביר את האהבה של מקמהן לשואומן הצבעוני. אמנם הוא לא יכול היה להכחיש את יכולתו של שון בזירה, אבל הוא לא ייצג את הערכים החזקים והמסורת העשירה שהארט אהב. בעיניו שון לא היה מודל לחיקוי עבור הילדים שצפו בתכנית, כמו שהוא היה בארבע השנים האחרונות. אם זה האיש שווינס רצה שיסחב את הארגון שלו, הוא חשב, הם פשוט הולכים בשמחה לעזאזל.

הארט נודע בגלל שהביא איכות גבוהה לקרבות שלו - הוא התגאה בכך - אבל הקרב האיטי שלו מול האנדרטייקר היה אכזבה. באופן אירוני, הוא מצא את עצמו באותו מצב בו האלוף לשעבר קווין נאש היה בשנה שעברה כשהארט עצמו אתגר אותוף אלוף בייביפייס שעבד מול עוד מתאבק אהוב בקרב התואר ברויאל ראמבל. הארט ראה את ההצדקה של וינס לקביעת הקרב: הוא ידע שהוצב במצב כזה רק כדי שכשהקרב מול שון ברסלמניה יקרה לא יהיה ספק במי הקהל אמור לתמוך.

הצורה בה הקרב תוכנן לא מילאה את הארט בביטחון שמקמהן עמד מאחוריו. במקום לנצח את האנדרטייקר ולהיראות חזק לקראת הקרב הגדול, הארט נראה היה חלש מול יריבו, וניצל מתבוסה בטוחה בגלל התערבות של דיזל. כשהקרב נגמר, הרגיש הארט שהוא סתם כלי בסטוריליין של דיזל מול אנדרטייקר שווינס קידם כמיין איבנט השני של רסלמניה. "האירוע הסתיים כשהתכופפתי בזירה עם ברך פצועה באמת, כשאני בר מזל שהחגורה עדיין אצלי. זה לא ממש בנה אותי לקראת רסלמניה," התלונן.

מקמהן לא היה מודאג מהתלונות של הארט בנוגע אליו. הוא חשב שנתן ל'היטמן' פוש כמיין איבנטר כבר שנים ושהוא לא זקוק למכונה של ה-WWF מאחוריו יותר. שון מייקלס היה האיש שנועד להיות בטופ -והוא היה זה שווינס רצה להתמקד בו.

כשהרויאל ראמבל הסתיים, בפעם הראשונה מזה חודשים היה מקמהן אופטימי בנוגע לעתיד. הוא אפילו שמח יותר כשהביירייט לאירוע הגיע. בנוסף להעלאת המחירים של אירועי האין יור האוס שלו, מקמהן גם העלה את מחיר "חמשת האירועים הגדולים" (רויאל ראמבל, רסלמניה, קינג אוף דה רינג, סאמרסלאם וסרבייבור סירייס) בחמישה דולרים ל-29.95 דולרים, כשהרויאל ראמבל היה הראשון.

בנוסף,מקמהן ציפה שהאירוע ימשוך פחות צופים כתוצאה מכך, אבל שהעלייה במחיר תפצה על הקניות שאבדו והקארד עצמו עדיין יביא הכנסה גבוהה יותר. אבל אחרי הביירייט הנוראי ביותר של הארגון בתולדותיו באין יור האוס בדצמבר, רבים בהנהלה חשדו שהמספר לרויאל ראמבל יהיה עוד אחד מביך עבור הארגון. כשהמספרים הגיעו, הם הדהימו את התעשייה. גם במחיר הגבוה משכו ה-WWF ביירייט מדהים של 1.1 - יותר מפי שלושה ממה שאין יור האוס רשם - מה שאמר כמעט 265,000 קונים והכנסה של מעל 3.5 מיליון דולרים. כשחיפש הסבר, כתב דייב מלצר:

המספרים עקפו את הציפיות בהתחשב במה שקורה בתעשייה לאחרונה. ברור שהקרבות בין הנשים בטלוויזיה, יחד עם הסגנון האלים בזירה, והחזרה של הדם העלתה את העניין הכללי בשני המוצרים. שני הארגונים גם מנסים להחזיר שמות גדולים מהעבר ולהבליט אותם, וזה מחזיר המון אנשים שאיבדו עניין בהיאבקות בשנים האחרונות אל העסק. הדיווחים שיש לנו מה-WWF הם שהמופע הדהים את כולם ב-WWF ובתעשיית ה-PPV, בגלל שבא לאחר סדרת ביירייטס גרועים. אף אחד לא ציפה לזה, אפילו בתוך ה-WWF.

חלק הכריזו בטרם עת שהמספר היה סימן לשינוי מגמה ושה-WWF סופסוף מובילים במלחמות ליל שני. לפחות לרגע, הם היו. החזון הנועז של וינס, החלטתו להחזיר שמות מהעבר, ריענון הרוסטר בפרצופים חדשים, והפוש לשון מייקלס ככוכב הגדול של הארגון התחילו להשתלם. ה-WWF שרדו את ההתקפה מצד WCW בארבעת החודשים האחרונים ונראו כאילו החזירו התקפה. ואז, רק קצת יותר משלושה שבועות לאחר מכן, הכול התפרק כששניים מהכוכבים הכי גדולים בארגון הביאו את ההתרעה שלהם והכריזו שהם עוברים לאטלנטה.

 

Diunim

New member
בפעם הבאה:

הדרך לרסלמניה מתחילה. שני מתאבקים ידועים מחליטים לעבור ל-WCW, ומשום מה וינס מחליף אותם במתאבקים קצת פחות גדולים... אבל העסקים ממשיכים להיראות חיוביים. בקרוב הכול נשבר...

 

y2pach1

New member
מעולה תודה רבה

ווידר עם הופעת בכורה נהדרת,
גרם לרושם חזק וההדחה של שון לא פגע באמינות
שלו. בהמשך שלא הצליח לזכות באליפות
המעמד שלו נשחק.
נחמד לשמוע על מאחורי הקלעים של הראמבל,
במיוחד שזו היתה תקופת שפל עם סגל מצומצם
ותחרות עזה.

תודה על כל ההשקעה
 

dannygoosh

New member
בכל פרק שאתה מתרגם

אני שואל את עצמי יותר ויותר איך HBO או נטפליקס עדיין לא עשו סדרה על התקופה של מלחמות יום ב'.
&nbsp
תודה רבה על התרגום, מעניין בטירוף.
 

Nurd4Life

New member
כיף לקרוא

אני מאוד אהבתי את רויאל ראמבל 96, זוכר אותו מאוד לטובה.
אולי לא היו הרבה מועמדים לגיטמיים לניצחון, אבל היה אווירה טובה בראמבל הזה וגם הרבה דברים נחמדים במהלכו שזכורים - רוברטס מנקה את הזירה עם הנחש, ויידר ויוקו מתעמתים ושון מעיף את שניהם, ויידר מתעלל בכולם אחרי שהוא מודח, לולר מתחבא מאחורי הזירה וכו'.
&nbsp
אגב באנדרקארד יש אירוע שאין לי מושג אם היה הראשון אבל הוא לפחותהפעם הראשונה שאני זוכר שהוא ביצע אותו - ג'ף ג'ארט עם גיטרה לראש של אחמד ג'ונסון!
יש מצב שכל הקריירה שלו נבנתה על הקרב הזה בראמבל!
 

Diunim

New member
אני חושב שהוא באמת התחיל עם זה בפיוד מולו

היה איזה קטע שהוא ניסה לשבור עליו גיטרה לפני הקרב או משהו, אבל כן, נראה לי שזאת הפעם הראשונה שג'ארט שבר על מישהו גיטרה.
&nbsp
אגב, על הפיוד הזה מדברים לפני שני פרקים, כשג'ארט חוזר לארגון.
 

elotan

Member
זאת היתה אולי הפעם הראשונה שהוא עשה את זה ב WWE

אבל ב WCCW הוא היה עושה את זה כל שבוע.
 

Aberforth

New member
גם בגיל שלו כיום,

לא הייתי נכנס עם ויידר לתיגרה. כל המכות שלו נראות רצחניות.

תודה!
 

Diunim

New member
דווקא אורנדורף ניקנק אותו

והאמת? דווקא היו כמה שכיסחו אותו בקטטות כאלה. ביפן למשל.
 
למעלה