חלק ג'
יומיים לפני אין יור האוס 5 של דצמבר, ה-WWF שלחו כמה מתאבקים אל האזור הקפוא של קלגרי, קנדה, עבור איחוד ללילה אחד של סטמפיד רסלינג, כדי לחגוג את יום הולדתו השמונים של סטו הארט. וינס לא נהג להרשות למתאבקים שלו לעבוד בחוץ, אבל זה היה חריג כי הוא כיבד את האב של משפחת הארט.
הייתה זאת מדיניות שסקוט הול, שהתאבק במופע באותו הלילה בקלגרי, ידע עליה. החוזה שלו אצל טיטאן עמד להתחדש אבל הוא חשש מלחתום על העסקה. הוא זכר את מה שצ'יף ג'יי סטרונגבו אמר לו פעם,
"ילד, בעסק הזה אתה יכול להשיג חברים או להרוויח כסף." להול כבר היו מספיק חברים: עכשיו הוא רצה להרוויח כסף. הוא לא רצה לעזוב את ה-WWF, אבל בגיל שלושים ושבע הוא הבין שהזמן שלו להרוויח הון בביזנס עמד להיעלם.
הול ידע שהארגון התקשה מבחינה פיננסית ושלא יכול היה לקבל העלאה במשכורת, אז הוא ביקש מווינס לתת לו לעבוד ביפן כדי להגדיל את ההכנסה בזמן שימשיך להתאבק עבורו. וינס סירב, כי לא רצה, ולעולם לא היה מוכן, לתת לאחד מהמתאבקים שלו לעבוד עבור מקום אחר. אפילו שנותרו עוד כמה חודשים עבור הול לשקול את האופציות לפני שיחליט על העסקה שלו, הסירוב הזה רק הגביר את הכעס שלו, והוא התקרב יותר ויותר ליציאה.
במקום אחר במופע בקלגרי, שנקרא
המאבק בקורל, היה קרב היסטורי אך לא חשוב בין מתאבק ה-WWF הזמני לואי 'רד רדפורד' ספיקולי, והרכש החדש של WCW מסטמפיד, כריס בנואה. היה זה הקרב הבין-ארגוני הראשון בתקופת מלחמות ליל שני, והעובדה שזה קרה בכלל רק העידה על הכבוד שסטו הארט זכה לו בתעשייה.
לקבוע סיום היה קצת קשה, אבל המצב הבעייתי הזה נפתר בידי האסטרטגיה של וינס: סיום עם דפיקה. בנואה נתן סופרפלקס והצמיד לשלוש, אבל ספיקולי הרים את הכתף שלו בשתיים, רק כדי שהשופט ימשיך לספור והעניק את הקרב לבנואה. וינס השתמש באותו הסיום כדי להעביר את אליפות ה-WWF מהאלק הוגאן לאנדרה הענק ב-1988. כך כולם היו שמחים. WCW זכו לניצחון של הבחור שלהם, ה-WWF הסבירו שהשיפוט היה התירוץ להפסד של הבחור שלהם, והקהל מסטמפיד ראה את המתאבק שלהם מנצח.
המיין איבנט היה זהה לזה שנקבע לאירוע של ה-WWF בעוד יומיים, ברט הארט מול גיסו, דייבי בוי סמית'. במקור הקרב היה שון מייקלס מול הארט, אבל הוא הוצא מהאירוע כדי למכור את זעזוע המוח שלו. כך 'הבריטיש בולדוג', עוד כוכב לשעבר בסטמפיד, החליף אותו.
הארט החליט להשתמש בקרב כניסיון לבדוק כמה ספוטים שתכנן להשתמש באין יור האוס, למרות שעדיין התקשה לחשוב על סיום לקרב הזה. הוא ידע שהוא ינצח בשני הקרבות, אבל הסטוריליין של ה-WWF בינו ובין דייבי היה כזה שלא היה הגיוני שהשארפשוטר שלו יסיים את הקרב.
לא רק שסמית' הוצג בטלוויזיה כאדם שהארט מעולם לא ניצח בקרב יחידים, אלא שסמית' ניצח בקרב היחידים הגדול היחיד שלהם בסאמרסלאם 1992 בהצמדה מפתיעה, לאחר קרב מדהים. הארט רצה משהו דומה שיוכל לעשות לסמית', כי השימוש בהכנעה בסיום תדרוש מאבק בכל הקרב, ותקיפה על רגליו של סמית'. לאחר הכישלון של הקרב בין נאש לסמית' באין יור האוס 4, בו סמית' השתמש באותה השיטה, הבין ברט שזאת תהיה טעות לעשות את זה.
כיוון שהארט היה בין אנשים שכיבד, וכולם ממש אהבו אותו, הוא שאל את המתאבקים אם למישהו יש רעיון בנוגע למה שיוכל לעשות. מפינת החדר נשמע קולו הביישן והלא בטוח של יליד וויניפג הצעיר, כריס ארווין, אחד מהתלמידים האחרונים בצינוק המפורסם של משפחת הארט.
ארווין, שעבד במקסיקו וביפן, זכר מהלך שראה את נגרו קסאס מבצע שנקרא לה מג'יסטרל, גרסה נוצצת יותר של הצמדה, שהדגים בפני הארט. 'ההיטמן' הכיר מהלך טוב כשראה אותו והבין שזה יהיה מושלם עבור מה שרצה עם דייבי. הוא ניסה אותו באותו הלילה והצליח בצורה מושלמת כרגיל, אז החליט להשתמש בו באירוע הבא.
ארווין שמח על כך שהארט, אלוף ה-WWF, אייקון בקנדה ובעולם ההיאבקות, הסכים לעצה מטירון לא ידוע. הוא חשב שזה דבר נהדר, וטען אחר כך שזה גרם לו להישאר בביזנס. זה השתלם לבסוף, כי ארווין הפך לאחד מהשמות הכי גדולים בעסק, אלוף העולם פעמים רבות, כריס ג'ריקו.
עזיבתו של ביל וואטס השאירה חור במשרדי טיטאן. התפקיד היה קשה מאוד בגלל שליטתו של מקמהן, אבל יושב הראש עדיין שמר על כמה אנשים שהיו מוכנים לקחת את התפקיד.
אחד מהם היה ג'רלד בריסקו, שהתאים לתיאור של יס-מן שמח עד הסוף. בריסקו היה מתאבק חובב מוכשר בנעוריו לפני שהפך למקצוען יחד עם אחיו ג'ק. שניהם היו ב-NWA והצליחו בה, ואחר כך קנו את רוב המניות בג'ורג'יה צ'מפיונשיפ רסלינג של ה-NWA, וסייעו בניהול הארגון.
מקמהן בא אליהם ב-1984 במהלך ההתרחבות שלו והציע לקנות את מניות האחים (ושל שותף אחר, ג'ים הארד) כדי לשלוט בארגון, כך שיקבל את זמן השידור שלו ב-TBS עבור ה-WWF. אחרי שווינס הפר כמה הבטחות לתחנה ולא הציג תוכן מקורי, מערכת היחסים בין TBS וה-WWF קרסה. לבסוף זה הוביל ליריבות בין מקמהן וטד טרנר, אחד מהגורמים למלחמות ליל שני כעבור עשור. מקמהן חיבב את בריסקו כי פתח בפניו את הדלתות של GCW, והיה עוזר נאמן שיכול היה לסמוך עליו שיגיד לו מה שרצה לשמוע.
בסוף השנה, כמות המתאבקים שהגיעו מסמוקי מאונטיין רסלינג שנסגר גרמה לאנשים מבחוץ לחשוב שהבעלים ג'ים קורנט הגיע לעבוד בצוות הבוקינג, אבל זה לא קרה. (כעבור חודשיים, בפברואר 1996, התווסף קורנט אל צוות הבוקינג, תפקיד שנשאר בו במשך שנתיים.) כפי שטען קורנט, כבר החליטו שסמוקי מאונטיין יופיעו ב-WWF, כי הרויאל ראמבל התקרב ולארגון היה קשה למלא שלושים מקומות בקרב, אז הם עבדו עם ארגונים מבחוץ כדי לנפח את הרוסטר זמנית. סגירתו של SMW אמר שלחלק מהמתאבקים ניתנו חוזים מלאים, כי לא היה להם איפה לעבוד.
אחד מהם היה טום פריצ'ארד, שעבד עם קורנט במהלך תקופתו ב-WWF כחלק מהצמד של ההאבנלי באדיז. וינס הרגיש שצריך לרענן את הדמות שלו, אז הוא רצה להפוך אותו לבאדי דונה ולצוות אותו לכריס קנדידו, עם השם זיפ. (במקור הוא היה אמור להיקרא "פליפ", אבל השם כבר היה רשום על מישהו אחר, אז קראו לו זיפ.) פריצ'ארד נזכר שקיבל שיחה מאחיו ברוס, שהיה אחד מהמנהלים הגדולים ב-WWF.
"אתה רוצה לגלח את השיער שלך ולצבוע אותו בלבן?" שאל ברוס, שמח באופן מטריד להיות זה שיודיע לו.
"ממש לא! לא, לא אני לא!" אמר טום, מבוהל. ברוס ניתק. טום הבין שאין לו ברירה אלא להסכים אחרת לא יקבל את התפקיד, ונכנע.
זה רק שיער," אמר אחר כך,
"אבל זה היה חרא, כל רגע היה חרא. אפילו הצ'קים היו חרא, כי הם לא היו כאלה טובים."
ג'ונתן רכנר נהנה מהצלחה מסוימת כבו ברדלי בסמוקי מאונטיין, והופיע לראשונה בטיטאן באין יור האוס של דצמבר. התפקיד ששיחק לא היה מה שקורנט רצה כשהציע את הברולר הקשוח למקמהן. כיוון שחג המולד התקרב, לווינס היה רעיון להיל עונתי נהדר: סנטה קלאוס
רשע. כך זנטה קלאוס, אחיו התאום המרושע של ניק הקדוש, הופיע במופע. טד דיביאסי שילם לו, וזנטה קלאוס כיסח את סאביו ווגה בשק מתנות, כשהילדים בקהל בכו. כמו הליצן המרושע שדוינק היה לפני שלוש שנים, הגימיק היה צד אפל יותר של וינס.
לא רק שחיי המדף עבור הגימיק היו ממש קצרים, אלא שראכנר לא עזר לעצמו מאחורי הקלעים.
"הוא היה כמו ילד עם צרכים מיוחדים," הסביר קורנט,
"הוא עבד קשה, אבל היה טיפש והיית צריך לשים אליו לב ולכוון אותו. הוא הגיע אל ה-WWF באותה הגישה, והיה צריך שיסבירו לו את הכול. זה עצבן אנשים מהר מאוד ווינס פיטר אותו מהר."
באדי לנדל היה עוד מתאבק מסמוקי מאונטיין שהובא באין יור האוס 5. 'נער הטבע' הבלונדיני נכנס לזירה בחלוק מהודר, ויצא לגרסה המועתקת של ג'ים ג'ונסון לקלאסיקה של ריכרד שטראוס, כה אמר זרתוסטרא - אותו השיר בו ריק פלייר השתמש כמוזיקת הכניסה שלו במהלך הריצה שלו ב-WWF - ולא הותיר מקום לדמיין את מי לנדל חיקה. רק שהוא לא הוצג כפרודיה: הוא היה אמור להיות ריק פלייר חדש, צעיר וטוב יותר. אף אחד לא קנה את זה. לנדל לא זכה לעזרה מהבוקינג, כי הושמד בידי אחמד ג'ונסון תוך פחות מדקה באין יור האוס 5, אחרי שדין דאגלס העוזב הציג אותו.
רק שבוע לאחר מכן, כשהמופע שודר בשלמותו (אבל ללא "תוכן שנוי במחלוקת") בספיישל בבריטניה שנקרא קריסמס מניה, הנחה וינס את השדרן דוק הנדריקס לרדת על מרטין פעם אחת אחרונה. אחרי שאמר שדין דאגלס לא יוכל להילחם בקרב ושלנדל מחליף אותו, מייקל הייז לשעבר אמר בציניות,
"דאגלס הלך... אבל אף אחד לא ממש אהב אותו."
