חלק ד'
האסיפה במגדל טיטאן השפיעה הפוך. לפניה, כולם היו מאחורי הארגון. במקום שהפגישה תחזק את המורל ותיצור הרמוניה בין המתאבקים, הם היו עוד יותר לוחמניים אחד מול השני, יותר מודאגים מהתשלום שלהם, וכבר לא יכולים להשתמש בסמים שהשתמשו בהם פעם. המורל היה בשפל של כל הזמנים.
המורל ירד עוד יותר בתוך הארגון בגלל בעיה שכללה את רשת הטלוויזיה NBC. וינס היה שאפתן והתרברב בסוף מאי כשה-WWF הכריזו שיחזרו לערוץ לספיישל חד פעמי ב-4 ביוני שישדר את שני הקרבות המרכזיים מרסלמניה, עם פסקול חדש ועדכני. זה היה השידור הראשון בתחנה מאז המיין איבנט 5 בפברואר 1991, שנכשל כל כך ברייטינג עד שהשותפות בין NBC ל-WWF התפרקה. 250,000 הדולרים שהובטחו לטיטאן מהעסקה היו עוזרים לאיזון התקציב של הארגון, ואם הרייטינג היה טוב, היה פוטנציאל להחזיר את סאטרדיי נייט מיין איבנט ואת המיין איבנט בעתיד.
כמה ימים לאחר מכן, האופוריה הפכה לכעס כש-NBC ביטלו בפתאומיות את העסקה. הסיפור הרשמי שיצא מטיטאן היה שמשחקי הפליי-אוף של ה-NBA היו מה שגרם להורדת התכנית. רוב האנשים הבינו שלא, כי אפילו כשהכריזו על התכנית של ה-WWF, שום דבר לא היה בטוח.
האמת הייתה שאחראי התכניות של NBC היה בחופשה כשהעסקה נחתמה, וכשגילה עליה עם חזרתו, הוא גנז אותה מיד. הוא חשב שהיאבקות היא שריד משנות השמונים ושחלף זמנה. ב-1995, רצו NBC לעשות תכניות של שנות השמונים, ולא למחזר משהו מלפני עשור. וינס זעם, אבל העסקה מתה והיה מעט סיכוי להחזיר אותה. יעבור עוד עשור לפני שהשניים יעבדו שוב ביחד, כשה-WWE הציגו שוב את סאטרדיי נייט מיין איבנט ב-2006.
באותו ערב בו מקמהן גילה שהעסקה של NBC בוטלה, הדברים רק החמירו מבחינת טיטאן כשעובדי WCW האלק הוגאן וג'ימי הארט הופיעו בקהל במהלך משחק הכדורסל של המג'יק והפאקרס ששודר ב-NBC, וקיבלו הרבה זמן אוויר. לכן, במאנדיי נייט רו למחרת היום, ביקש וינס מעורכי הוידיאו להראות את הסרטון של יוקוזונה מצמיד את הוגאן במלך הזירה 1993.
הספיישל חזר לבסוף, אבל לא ב-NBC. במקומה החליטה היריבה פוקס לקחת את התכנית, ולשדר אותה בסוף ספטמבר. התכנית הוציאה רייטינג מרשים של 3.9 ב-11 בלילה, ולכן וינס ניסה לשכנע את פוקס לשדר עוד ספיישלים, רק כדי שהרשת תדחה את ההצעה.
אולי 1995 הייתה קשה עבור ה-WWF, אבל באטלנטה הדברים לא היו כל כך טובים עבור WCW. הארגון הפסיד כסף כבר שנים, ואפילו שהנשיא החדש אריק בישוף הזיז הרים כדי להחתים את האלק הוגאן, רנדי סאבאג' ועוד כוכבים רבים מתקופת הפריחה של ה-WWF בשנות השמונים, WCW עדיין לא הרוויחה. הוגאן שיפר את הרייטינג ואת הביירייטס אבל הדברים לא התרוממו, ולמרות שהקהל החי עלה מאז הגעתו באמצע 1994, WCW עדיין היו מספר שתיים, רחוקים מאוד מהפסגה בעיני קהל ההיאבקות והמיינסטרים.
לבישוף נגמרו הרעיונות, והוא הבין שלמרות שהכיסים של הבוס שלו, טד טרנר, אולי עמוקים בלי סוף, הוא לא יצליח להמשיך לבקש כסף בלי שיראה הוכחה שהשקיע אותו בחוכמה. בישוף ישב במשרדו והתרווח בכיסא העור שלו כששקל את המצב. ואז בהבזק של רגע זה הכה בו: שידור בינלאומי. ה-WWF תמיד הצליחו מעבר לים והמוצר שלהם נראה הרבה יותר מאשר זה של WCW, וזה הכניס להם הרבה כסף בכל שנה.
כשהשווקים הגדולים באנגליה, גרמניה והודו היו שייכים לטיטאן, לבישוף היו אפשרויות מוגבלות. דבר אחד שכן היה לצידו היה הוגאן, ואולי גם סאבאג', כי שניהם היו מותגים גדולים שהוא יכול היה למכור בעזרתם את המוצר שלו לאנשים שלו הבינו בהיאבקות. הוא קיווה שמי שזה לא יהיה יהיה מארק עבור הוגאן או לפחות לשמו, וכך הוא ישיג עסקה שתהפוך את WCW לרווחית וגם תצדיק את המשכורת האסטרונומית ששילם להאלק הוגאן. המצב היה נהדר עבור בישוף אם יסגור עסקה, כי הוא כבר צילם ושילם על הכול, ולכן כל מה ש-WCW ירוויחו מהמכירה יהיה רווח נקי.
כשהוא שקל את ההכנסות ואת האפשרויות, הצליח בישוף לחתום על עסקה עם סטאר TV בסין עבור הזכויות לשדר את תכנית הדגל שלו, WCW סאטרדיי נייט. סטאר TV לא הייתה האופציה המועדפת, אבל עם מעט חורים בשוק, זה לא שינה לו. הם הציעו עסקה של שש ספרות, וזה אמר ש-WCW יפסיקו להפסיד כסף, והוא יהיה הנשיא הראשון של הארגון מזה שנים שבאמת הרוויח משהו לטרנר.
בישוף הרגיש בטוח בנוגע לתגובתו של טרנר, אבל השחצנות והסיפוק שהרשה לעצמו הפכו לדאגה כשגילה עובדה מצערת: את סטאר TV ניהל רופרט מרדוק, איל התקשורת הבינלאומי איתו הייתה לטרנר יריבות ציבורית ארוכה ורעה. השניים תיעבו אחד את השני. התגלית שינתה הכול עבור אריק, והוא הבין שיהיה קשה מאוד, בלשון המעטה, לשכנע את טרנר לחתום על העסקה.
בישוף קיבל פגישה אישית עם יושב הראש ב-5 ביוני כדי שיוכל להציע את ההצעה, אחרי שקיבל את עזרתו של המנהל סקוט סאסה. סאסה היה המפקח של כל רשתות טרנר והיורש לטד עצמו, והוא הצטרף לאריק בפגישה יחד עם דוקטור הרווי שילר, קולונל לשעבר בחיל האוויר ויושב ראש הוועדה האולימפית האמריקנית, ומנהל TBS ספורטס הנוכחי.
לפני הפגישה תהה אריק איזו עבודה ייקח אם טרנר יפטר אותו על המקום רק כי הציע שיתוף פעולה עם מרדוק. אולי לטיטאן היה מקום עבורו, או שיוכל לשדר משהו שאינו היאבקות. בישוף לא נתן לזה לפגוע בביטחון שלו, והתחיל לדבר בביטחון ובקסם שהיו שובים רבים. אבל תוך פחות משתי דקות, טרנר נעמד וקטע אותו, ושאל את השאלה המפוצצת,
"אריק, מה אנחנו צריכים לעשות כדי להתחרות עם וינס?" זה היה הדבר האחרון שבישוף ציפה לו והוא לא היה מוכן. היו לו כל התשובות לשאלות בנוגע לעסקה עם סטאר TV, אבל תחרות מול וינס? הוא לא ידע מה לומר.
כשהוא מגיב לשאלה כמו שמתאבק ותיק יגיב בין החבלים לטעות בקרב, חשב בישוף במהירות והחליט לאלתר,
"אני חושב שאנחנו צריכים פריים טיים!" הוא פלט, בקושי מאמין שהמילים יצאו מפיו. אולי התשובה הייתה מאולתרת, אבל כשבישוף שמע את מה שאמר, הוא הבין שאולי צדק. הפריים טיים היה הדבר המשמעותי היחיד שלווינס היה ולו לא היה. עדיין, הוא חיכה בפחד לתשובה של טרנר, ודאג שיצחק עליו ויוציא אותו ממשרדו. להפתעתו ולהפתעת שאר החדר, טרנר הסכים עם אריק. הוא פנה לסאסה,
"סקוט, תן לאריק את לילות שני ב-TNT."
זאת לא הייתה תגובה מאולתרת מצד טרנר, וזמן השידור לא היה מקרי: הוא חשב על איך לנקום בווינס כבר כמה חודשים. ההיט האחרון בין שניהם נבע מסדרת פקסים שמקמהן שלח לטרנר בתחילת השנה בה ביקר את התוכן ש-WCW הציעה. הראשון דיבר על האלימות שהובטחה לאירוע אנסנסורד, והשני דיבר בנוגע לתכסיס הארגוני הנוראי בקו החם במחיר פרימיום של ג'ין אוקרלנד. הקו החם השנוי במחלוקת הבטיח לגלות את האמת על מותו של "אלוף עולם" לשעבר בן ארבעים ושבע, ודיבר כאילו היה מדובר בריק פלייר, אבל הוא התייחס ל'ביג' ג'ון סטאד, שהיה אלוף זוגות עולמי ב-WWWF ב-1976 עם קילר קוואלסקי. (הערת המתרגם: מבדיקה שערכתי מדובר בג'רי בלאקוול)
וינס גם טען ש-WCW היא בושה לארגון של טרנר ושכדאי שישקול לסגור אותה לפני שתביך אותו עוד יותר. טרנר ראה את מה שזה היה: וינס דאג מהתחרות ורצה שיצא מעסקי ההיאבקות בדרך הקלה. הפקס הדאיג את טרנר, ומאותה נקודה הוא רצה עוד יותר לפגוע בווינס ולגרום לו לפשוט רגל.
בישוף דאג שסאסה יחשוב שהוא דפק אותו כשביקש פריים טיים, אבל הנציג הכיר את הגחמות של טרנר והתנהגותו המוזרה, וראה את הכול. הוא ראה בהיאבקות מקצוענית כבידור שנועד לרדנקס ולא לרשת המהוגנת שלו, אבל הבין שברגע שטרנר החליט לא היה סיכוי שיוותר. הוא אמר לאריק להתקשר לנשיא TNT בראד סיגל ולדבר איתו על התכנית החדשה שתהיה בתחנה, במקום שיגלה על כך במזכר של הארגון. בישוף ציפה לכעס מובן מצד סיגל, אבל גם הוא הכיר את טרנר. הוא פשוט קבע לעבוד עם בישוף מקרוב כדי שהתכנית החדשה של WCW בפריים טיים תהיה טובה כמה שאפשר כדי להצדיק את מקומה ב-TNT.
בישוף עבד על שם לתכנית, ובהתחלה חשב על ראש בראש, שהפך לכותרת במשך כמה שבועות, אבל נגנז כי היה מסית ותחרותי מדי. במקום הוא בחר ב
מאנדיי נייטרו, שהצליח להשיג את האווירה הנפיצה של התכנית שבישוף חזה וגם התאים לשם הרשת ששודרו בה. בנוסף, אם אמרת את זה מהר מספיק, זה די נשמע כמו "מאנדיי נייט רו". זה לא היה טעות,כי בישוף קיווה לגרום למעריצי ה-WWF לחשוב שהתכנית עברה ערוץ ולמשוך אותם בעזרת מה שחשב שהיה מוצר טוב יותר. כששילר נכנס לעמדה שלו, הוא הכריז "ארגונים שמשקיעים זמן בדאגה לתחרות לא משקיעים מספיק זמן בדאגה למוצר שלהם," (הערת המתרגם: איפה TNA, באמת?) אבל שינה את הגישה כשטרנר אישר את התכנית ב-TNT. כעת הוא דיבר בפתיחות על פגיעה ב-WWF ועל הפיכת WCW למופע היחיד בעיר. למנהלי הארגון ניתנה הנחייה אחת פשוטה: תתכוננו למלחמה.
