ברט הארט
ברט הארט
שם: ברט הארט
גובה: '6 (כ-185 ס"מ)
משקל: 234 פאונד (כ-105 ק"ג)
נולד: 02/07/1957 בקלגרי, אלברטה, קנדה
מתגורר: קלגרי/איטליה
אומן ע"י: סטו הארט, קטסוי אדאצ'י, קזו סקוראדה, מר היטו, הארלי רייס
הופעת בכורה: 1976
תאריך פרישה: 26/10/2000
ברט סרג'נט הארט (נולד ב-2 יולי 1957 בקלגרי, אלברטה, קנדה) הוא קנדי, מתאבק מקצועני לשעבר וחלק ממשפחת ההיאבקות הידועה, משפחת הארט. במהלך הקריירה שלו הוא נודע בכמה שמות: ברט "היטמן" הארט (שאומץ מכינויו של המתאבק תומס הרנס); "המצטיין בביצוע" (The Excellence of Execution – כינוי שהודבק לו ע"י גורילה מונסון); ואולי הכינוי הסוחף מכולם – "הטוב שיש, הטוב שהיה והכי טוב שאי פעם יהיה" (שנלקח מתוך הסרט "The Natural" בכיכובו של רוברט רדפורד מ-1984).
הארט הצדיק את הכינוי האחרון כפי שניתן ללמוד משלוש עובדות הקשורות בקריירה שלו: הוא מעולם לא פצע בצורה רצינית מתאבק – לפחות לא במקרים שהיו באשמתו; במהלך הקריירה שלו ב-WWF הוא החמיץ רק 2 מופעים – שגם אותם החמיץ עקב בעיות טיסה/תחבורה; והוא לעתים נדירות סירב לעשות ג'ובים למתאבקים אחרים.
הארט נולד, כאמור, בקלגרי, הילד השמיני לאב סטו הארט. שבעת אחיו היו מתאבקים מקצועניים או שהיו מעורבים בצורה כזו או אחרת מאחורי הקלעים בעסקי ההיאבקות; ארבע אחיותיו נישאו כולן למתאבקים מקצועניים. שניים מגיסיו, דייבי בוי סמית' וג'ים ניידהארט, פיתחו קריירה מוצלחת מאוד בעסק. אחיו הצעיר, אואן הארט, היה למתאבק מעוטר ומוכר בזכות עצמו עד מותו ב-1999.
בעיני רבים. הארט הוא המתאבק המקצועני הטכני ביותר שנכנס אי פעם לזירה. מי שכונה בעבר "מספר הסיפורים הטוב ביותר בהיסטוריה של העסק" ע"י וינס מקמהן, התרגל ליצירת קרבות מותחים ומבדרים. הוא החל את הקריירה שלו בארגון ה-Stampede Wrestling של אביו שהיה ממוקם בקלגרי, כאשר אביו אף שימש לו כמנג'ר בתחילת דרכו. במהלך שהותו שם, הוא צבר ניסיון אדיר בהתמודדויות עם מתאבקים מיפן והדהים את הקהל בסדרה של קרבות מלאי עוצמה עם הדיינמייט קיד ואף נגד אביו. הארט המשיך וזכה בכל התארים המרכזיים של הארגון עד שהארגון וכמה ממתאבקיו נרכשו ע"י ה-WWF ב-1984.
הארט בנה את תהילתו ב-WWF בסוף שנות ה-80 כשזכה פעמיים באליפות הזוגות של הארגון, כשהוא מהווה מחצית מצמד ה-Hart Foundation. הסגנון הטכני של הארט יצר ניגוד מעניין מול סגנון הברולינג הכוחני של שותפו, ג'ים ניידהארט. השניים היו במקור צמד הילי שנוהל ע"י "הפה מהדרום" ג'ימי הארט והיו לבושים בצבעי כחול-שחור, בניגוד לתבנית הצבעים הוורודה-שחורה שאומצה על-ידם מאוחר יותר. לבסוף הם הפכו לפייסים ואימצו את הכינוי "מתקפת השחור והוורוד" (The Pink and Black attack). הפיודים הידועים ביותר שלהם היו עם הבריטיש בולדוגס ועם דמולישן. לאחר הפסד לנאסטי בויז ברסלמניה 7, הצמד התפצל והארט פנה לטפח את קריירת היחידים שלו. הוא זכה בתואר הביניבשתי הראשון מתוך שניים שלו כשניצח את מר פרפקט עם השארפשוטר בסאמרסלאם 1991. כשהארט הפסיד את התואר הביניבשתי למאונטי, נטען שהוא התאבק כשהוא סובל מחום גבוה אך למעשה היה זה וורק שנועד להגן על הדמות שלו כשהוא הפסיד את התואר. במציאות, הארט הפסיד את התואר עקב סיום חוזהו עם ה-WWF. לאחר ההפסד, רודי פייפר (חבר של הארט במציאות) ניצח את המאונטי עם אחיזת הסליפר ברויאל ראמבל של 1992 רק כדי להיות מוצמד ע"י ברט בקרב על התואר ברסלמניה 8, בהמשך אותה שנה.
ביולי 1992, הארט ניצח את שון מייקלס במה שנחשב להיות קרב הסולם הראשון בהיסטוריה של ה-WWF. אמנם רבים זוכרים את מייקלס כממציא הרעיון הודות להצלחתו הרבה בקרבות כאלה בשלבים מאוחרים יותר, אך למעשה היה זה הארט שהציע את הרעיון אגב נסיונו בקרבות כאלה מימיו בארגון הסטמפיד. את התואר הביניבשתי הפסיד ברט לגיסו, דייבי בוי סמית', מול 80,000 איש בסאמרסלאם שבאצטדיון וומבלי.
מיד לאחר מכן זכה ברט בתואר העולמי מריק פלייר והחל את הריצה שלו כמיין איבנטר.
