Ring of Hell: פרק לפני אחרון

[שי מילר]

Ring of Hell: פרק לפני אחרון

אוטוטו זה נגמר,פרק לפני אחרון בדרך לסוף העצוב.
בפרק הקודם קיבלנו הצצה למעבר של הרדיקלים ל-WWE.
ניתן לקרוא את הפרק הקודם בקישור הבא:
http://www.tapuz.co.il/forums/articles/article/13/113760/בידור/היאבקות_WWE



אז במה עוסק הספר Ring of Hell? (נלקח מחלקו הפנימי והאחורי של הספר)

הסופר מתיו רנדזו מגיע במקור מניו אורלינס, והוא נצר לאחת מהמשפחות הסיציליאניות הותיקות באיזור. הוא כתב לנושאי פשע עם רקע בשחיתות פוליטית ופשע מאורגן. בנוסף לכך, רנדזו משמש כיועץ משפטי לחברת עורכי דין בכירה בניו אורלינס. בספר "Ring of Hell" שנכתב בשנת 2008, מתיו חוקר את האירועים שהובילו למותו האכזרי של כוכב WWE כריס בנואה. באופן לא צפוי (אך בדיעבד לא לחלוטין מפתיע), ביוני 2007 בנואה חנק את רעייתו ובנו בן ה-7 לפני שתלה את עצמו ממתקן המשקולות שלו.

מעבר לסיפורו המזעזע של בנואה, מסע החשיפות של רנדזו חופר לתוך השערוריות בתעשיית הפרו רסלינג, היכן שמקרים של שימוש בסמים, מתאבקים סוציופתים ומשפחות הרוסות זוכים להתעלמות שכיחה למדי. הסופר מצייר תמונה הכוללת סיפורים על גזענות, סמים, התנהגות מינית בלתי הולמת וקשרים לפשע מאורגן. בהחלט ניתן לומר שרנדזו מגלה עבורנו את הסודות של תעשיית הרסלינג, אותם סודות שטרפו לבסוף את כריס בנואה.

להלן רשימת הנושאים המופיעים בספר:

תיעוד מפורט להתנהגותו הברברית של כריס בנואה בעבר, וראיות שאולי יכלו לחזות מראש את הרצח האכזרי.

מבט עמוק לתוך הסיבות שהובילו להתמוטטות הפסיכולוגית של בנואה, כולל זעזועי המוח מהשנים הרבות בזירה והשימוש באמפטמין, סטרואידים, אלכוהול, משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות.

הסיבות שמתאבקים סובלים משיעור מוות מוגבר, המתאים יותר לסוחרי סמים מאשר לידוענים.

מבט פנימי על תעשיית ההיאבקות ביפן, הנחשבת לשנייה בגודלה בעולם, וחלקים ממנה מנוהלים ע"י מאפיית היאקוזה.

חשיפה מאחורי הקלעים של משפחת מקמהון, השושלת שמהלכיה העסקיים עזרו להעצים את מטחנת הבשר שנקראת "פרו רסלינג".

לבסוף רנדזו שואל את השאלה החשובה מכל: האם תעשיית הרסלינג תצליח אי פעם באמת להשתקם?

ניתן לקרוא את כל הפרקים בסדר כרונולוגי ובצורה נוחה גם בקישור הבא:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Articles/Default.aspx?ForumId=13&cId=636&sId=3698

 

[שי מילר]

והפעם ב- Ring of Hell

בנואה יצא לחופשה מאולצת שנמשכה כשנה. נעסוק בהרחבה בתקופתו בבית לצד ננסי. לאחר חזרתו לארגון, בנואה חווה קשיים עד לפוש שלו בתחילת 2004. הסופר עוצר מתישהו באמצע הפרק, ומתחיל לנתח את הסיבות למעשי הרצח. הוא טוען שכל הסיבות שמצא לא מקלות ולו במעט על אחריותו של בנואה. חלק נרחב מהפרק מוקדש למספר תסריטאים לשעבר שלא מפסיקים ללכלך על משפחת מקמהון. בפרק הנ"ל נשמע רבות את השמות דומיניק פגליארו, דומיניק קוטר, דן מדיגן ורנג'ן שיבר, שמות לא הכי מוכרים אולם הם חושפים המון לגבי הנעשה בארגון.

ממליץ במיוחד לא לוותר על תיאור נסיעה מסוימת בלימוזינה עם משפחת מקמהון, אשר מסכמת באופן נדיר את יחסיהם של המשפחה. יש גם עוד שני סיפורי לימוזינה די מרתקים, אחד מהם שופך אור על המניע ליחסים של האנטר וסטפני, בעוד שהשני מספר על אהוב הפורום ג'וני אייס. לקראת סיום הפרק נדבר על הקרב המשולש מרסלמניה 20, אשר ירים לוולה לקראת הפרק האחרון העוסק במותו של גררו והרצח המתועב של משפחת בנואה.

בינתיים הנה כמה קישורים לשימושכם במהלך הקריאה:

בנואה זוכה באליפות העולם
http://www.dailymotion.com/video/x1auwxf

בנואה מאבד את התואר לאורטון
http://www.dailymotion.com/video/x5x78yo

אדי מעודד את בנואה לאחר ההפסד לאורטון
http://www.dailymotion.com/video/x5x3cg2

כריס בנואה חוזר ב-2002
http://www.dailymotion.com/video/x2re39t

אנגל-לסנר מרסלמניה 19
http://www.dailymotion.com/video/x2p1d9w

רויאל ראמבל 2004
http://www.dailymotion.com/video/x4pq0r2

אדי נגד קורט אנגל מרסלמניה 20
http://www.dailymotion.com/video/x5vqwia

קטע מה-DVD של בנואה העוסק ברסלמניה 20 (החל מדקה 30)
http://www.dailymotion.com/video/x3qo14p?start=1944

 

[שי מילר]

פרק 12: נפילה כלפי מעלה

"לפני 8 שנים אנשים מסוימים ניסו להרוס את המשפחה שלי. הם רצו להפריד בינינו, אך לבסוף רק איחדו אותנו יותר ויותר... כך בדיוק מרגישים כרגע באמריקה "
(סטפני מקמהון, 13 בספטמבר 2001, בעודה מנסה להשוות בין אסון התאומים למשפט הסטרואידים של משפחתה)

חסר עמוד שדרה

חייו של כריס בנואה החלו להתפורר כשנדרש להישאר בביתו לצד משפחתו. לאחר שהרנסנס האישי והמקצועי שלו הסתיים, תסמיני מחלת הנפש של בנואה (אשר התחילה ב-WCW) החריפו בקצב מסחרר. ב-28 ליוני 2001, בנואה עבר ניתוח בצווארו. חלקים מעצם הזנב שלו הושתלו באיזור הצוואר, לצד לוחית טיטניום שנועדה לחזק את החיבור. בבוא העת החוליות יחלימו ויחזקו את עמוד השדרה של בנואה. צוות צילום מטעם WWE תיעד את הניתוח, וקטעים מהטיפול שודרו בטלוויזיה. בנואה התראיין ושיקר שהפציעה נגרמה בקרב האחרון, מבלי לספר שהוא כמעט והפך למשותק בחודשיים שקדמו לקרב האחרון.

הניתוח הוגדר כהצלחה, ונאסר על בנואה להתאמן ב-3 החודשים הבאים. כבר למחרת בנואה חזר לאימונים עם ריצה במדרגות. הוא נלחם בכאב בעזרת משככי כאבים חזקים. בנואה לא למד דבר מדיינמייט, פילמן ואדי. הוא לא שקל לרגע את ההשלכות. קשה לאתר את הרגע המדויק שבו התרחשה הקריסה הנפשית של בנואה, מאחר והוא היה די מטורלל במשך שנים רבות. ההערצה של בנואה כלפי בילינגטון התחילה כבר בצעירותו. זה נראה נוירוטי ומעורר רחמים; למה שנער מתבגר יהיה טרוד כל כך במערכת יחסים עם מתאבק? בנואה המשיך את האובססיות הללו גם כשהתבגר, בשלב שבו אנשים נורמליים מפסיקים לעסוק בהערצה עיוורת. בנואה לא הפסיק בשום שלב, הוא חיקה את דיינמייט עד ליום מותו. בנואה דרש לבצע את הדייבינג הדבאט, על אף שמוחו ועמוד השדרה שלו היו בסכנה מוחשית. ניתן להבחין באישיות האובססיבית של בנואה, אם בוחנים את עבודתו בזירה. אדם סביר ושפוי לא היה מסתתר בארון לאחר שפקשש ספוט בקרב, או מאיים לשבור את ידיו בשידור חי. התעלמותו של בנואה ממצבו הבריאותי מצביעה על כך שמעולם לא היה שפוי במאת האחוזים.

מצבו הפסיכולוגי של בנואה החמיר בתחילת שנות האלפיים. הסיבות לכך רבות ומגוונות: נזק מוחי, שימוש בסטרואידים, התמכרות לאמפתמין, אלכוהוליזם, כאב פיזי אדיר ושחיקה בדרכים. בנואה הגזים לגמרי בכל הנוגע לשימוש בסטרואידים. החומרים האלה גורמים לדיכאון, שינויים במצב הרוח והתנהגות אגרסיבית. הוא החל לצרוך סטרואידים מתישהו בין השנים 1980-1985, והתמיד בכך עד ליום מותו. גופו של כריס היה מוצף ברמות גבוהות במיוחד של טסטוסטרון. גם כיום עדיין אין נתונים מדעיים שיקבעו מהי מידת הנזק שנגרמה למוחו כתוצאה מההורמון הגברי, ולכן קיים פער ביכולתנו להבין את מצבו הנפשי.

הלחץ שבדרכים, השחיקה והבדידות היו יכולים לשגע כל אדם, סביר ונורמלי ככל שיהיה. אביו של בנואה וחבריו הודו שבנואה השתמש באמפתמינים כדי להתמודד עם מסעותיו בדרכים. שימוש ממושך בחומרים הללו עלול לגרום להזיות, דיכאון, נטיות אובדניות, פרנויה, תחושת רדיפה ותופעות לוואי הנוגעות לסכיזופרניה. בדומה לצרכני סטרואידים אחרים, בנואה השתמש בואליום לצורך איזון נפשי. בהיעדר פיקוח מתאים, תרופות כאלה עלולות לגרום נזק רב גם לאנשים נורמטיביים לחלוטין. חשוב לזכור גם את הנזק הגופני של בנואה לאחר 20 שנה בזירה. כאב פיזי עקבי ובלתי פוסק עלול להוביל לחרדה, כולל דיכאון אובדני. בנואה גם התמכר למשככי כאבים. השילוב של החומרים הכימיים בגופו עלול להוביל למצבים מחרידים. אביו של בנואה חשף שכריס וננסי היו מכורים לאלכוהול. כולם יודעים שאסור לשלב תרופות עם אלכוהול, וזה בהחלט אחד מהגורמים למצבו הנוראי של בנואה.

בנוסף למצבו הרפואי והנפשי, אי אפשר לשכוח את סגנון ההיאבקות המוגזם של בנואה: מכות כסא לראש, זינוקים על יריביו מחוץ לזירה, בריינבאסטרים, פאוורבומבים, סופלקסים ואלפי פליינג הדבאטס. לפני מספר שנים נערך מחקר בהשתתפות שחקני פוטבול, אשר תוצאותיו חשפו שזעזועי מוח חוזרים ונשנים עלולים להוביל לשינויים בהתנהגות, כולל צמצום קוגנטיבי ודיכאון אובדני. המחקר הנוסף של כריסטופר נווינסקי טוען שהנזק המוחי של בנואה היה כה חמור, עד שהוא לא היה אחראי למעשיו. המומחים סברו שהוא היה "מנותק" בזמן מקרי הרצח, ברמה שלא הבחין בין מציאות לדמיון. חלק ניכר מהנזק המוחי נגרם לפני השנים 2001-2002, כשבערך בתקופה זו מצבו החל להתדרדר.

כלל הגורמים הנ"ל הובילו לנסיגה פסיכולוגית בחייו של בנואה. אם נעסוק לרגע במידת האחריות שלו למעשיו, הגורמים שציינתי אינם רלוונטיים ואין בהם להקל על חלקו ברצח. בנואה בחר בסגנון החיים הזה, כך שהוא לא יכול להסתתר מאחורי התוצאות של אורח חייו ההרסני. בנואה תמיד היה יכול לפרוש ולהפוך לאייג'נט או למאמן, כמו חברו דין מלנקו ב-2001. בנואה גם לא יכול להישען על התירוץ הכלכלי, מאחר ומצבו היה מצוין. לא הייתה לו כל סיבה לסכן את עצמו מבחינה פיזית ונפשית. הניתוח של בנואה אילץ אותו לבלות עם ננסי ודניאל למשך שנה. בנואה וננסי היו ביחד למשך 4 שנים, אשר במהלכן חיו בנפרד 6 חודשים בכל שנה. סביר להניח שהמעבר לאורח חיים משותף 24/7 עורר לחץ בין בני הזוג. בנואה חש חרדה וחוסר ביטחון בכל פעם שצפה בשידורי WWE. הוא הפנים שהארגון ממשיך להתקיים גם בלעדיו. ננסי התרגלה לכך שהיא אם חופשייה ועצמאית, אולם כרגע היא לבטח חשה מחנק מכך שבעלה התלותי והמוטרד שורץ בבית כל הזמן. על אף הדיווחים שבנואה היה אב חם ואוהב, רבים תוהים באשר למידת הרוגע של ננסי מכך שכריס נמצא עם דניאל.

חבריהם של כריס וננסי סיפרו שהיו לא מעט מריבות בזמן השיקום שלו. לאחר 13 שנים עם קוין סאליבן, ננסי ידעה לריב מבחינה פיזית ומילולית. היא הייתה מסוגלת להגן על עצמה, כך שלא נכון להציג אותה כקורבן ואישה מוכה. אחד מחבריה סיפר לי: "ננסי ידעה להילחם, היא הייתה ביצ'ית וקשוחה עם מזג חם". בשנת 2003 ננסי האשימה את כריס ששבר חפצים בביתם, אך לא טענה שהרביץ לה. ייתכן שזה קרה והיא לא דיברה על כך.

 

[שי מילר]

חלק ב'

השיקום של בנואה נמשך בין יוני 2001 למאי 2002. בתקופה זו נוצר לחץ רב מבחינה זוגית ונפשית. למרבה הצער שני התחומים הללו לא השתפרו כשבנואה חזר לזירה. בנואה חזר ל-WWE עם סגמנט פושר לצד חברו אדי גררו. בזמן שבנואה היה בשיקום, אדי הספיק לצאת מגמילה ולקבל מכתב פיטורים לאחר שהשתכר ונהג כמו מטורף. לאחר מכן הוא נגמל סופית מאלכוהול, יצא לאינדיז וליפן, כבש מחדש את ליבה של רעייתו והתחנף למקמהון כשצרך כמות מרשימה של סטרואידים. גררו המנופח חזר ל-WWE וקיבל פוש מרשים בדמות פיוד עם סטיב אוסטין. מקמהון דרש מגררו לצלם סגמנטים בברים כשהוא מוקף בבירה. בנואה שמח להתאחד עם גררו, הוא התמלא בנוחות רבה לצידו. גררו היה חבר חם, תומך ואמפתי.

בנואה שמח כשגררו חזר, אך מעבר לכך היה מבואס מהמצב בארגון. אנגל האינוויז'ן הפך לכישלון חרוץ. סטפני ויתרה על האפשרות להעמיד את בישוף והיימן בראש WCW ו-ECW. היא שמה את עצמה בתפקיד מובילת המאבק נגד WWE, וזה לא היה אמין בכלל. האם זה הגיוני שהיא תוביל לפשיטת רגל את החברה שאמורה לעבור אליה בירושה? האנגל הפך לפרק 10,000 בפיוד הפנימי של משפחת מקמהון. בהנהלת הארגון נלחצו מכישלון האנגל, ומשום מה בנואה נשא בהשלכות.

מנהלי הארגון החליטו שכדאי להם להעלות באוב את כל הדינוזאורים משנות ה-90: הוגאן, נאש, הול, בישוף ומייקלס. בנואה וגררו הבינו שירח הדבש הסתיים; הפוליטיקה הגיעה למסדרונות WWE, הוגאן קיבל פוש נוסף בזמן שהם נתקעו במידקארד. אריק בישוף קיבל חוזה ענק, בעוד שפרי סאטורן נפצע ופוטר. הארגון צבר מוניטין של זירה פוליטית בהנהגת טריפל אייץ'. "כולם שם מדוכאים, יש להם עיניים בגב והם משתדלים להימנע מדקירות", כך סיפר הסנדמן בנוגע לחדר ההלבשה.

בנואה הוציא את תסכולו מהפוליטיקה באמצעות התעללות בצעירים. הגיעו לידיי לפחות שני מקרים שבהם בנואה התעלל במתאבקים אשר לרוע מזלם שגו בצורה מינורית. הוא זרק את התיק שלהם למסדרון, ואמר להם שאינם ראויים להתכונן לקרב באותו חדר הלבשה עם גברים אמיתיים. הוא גם נהג להשפיל מתאבקים צעירים במהלך האוס שואוז בחו"ל. הדיווחים לגבי בנואה שלאחר הניתוח מתארים אדם שקט, מתבודד ומוסח דעת. דומיניק פגליארו סיפר שעבד עם בנואה מאחורי הקלעים: "הוא היה כל כך אינטנסיבי, כאילו שנשא את כל העולם על כתפיו. בנואה נראה כאילו שחי בעולם מחורבן. כששמעתי שהוא התאבד, לא ממש הופתעתי. תמיד ראיתי שהוא מדוכדך מבחינה פיזית ורגשית".

דן מדיגן סיפר: "בנואה היה מופנם, הוא תמיד נראה כמו בחור עדין בעסק אגרסיבי. הביזנס אכל אותו בהדרגה. הוא נראה שבור, חסר ביטחון, כאילו שאיבד משהו. אמרתי לפול היימן שבנואה אדיר, והוא הגיב: "אתה לא צריך לומר לי, תאמר לו". ניגשתי לבנואה ואמרתי: "אני לא מתחנף או משהו, אבל אתה פשוט נהדר. אני משתאה בכל פעם שאתה בזירה". הוא הסתכל עליי במבט המום ואמר: "באמת?" בנואה לא ידע שהוא טוב, או שמא לא היה בטוח בעצמו".

רנג'ן שיבר אמר: "כריס בנואה נתן לי עצה שהייתה יכולה להשיג עבורי ג'וב מובטח בקריאייטיב לכל החיים. שאלתי אותו איך קנדי כמוני יכול לשרוד כאן. הוא גרר אותי הצידה למקום שבו לא ישמעו את שיחתנו. ציפיתי לקבל ממנו שיחת עידוד ממושכת, אך בנואה סיפק פיסת מידע אחת ויחידה: "אל תאמר שום דבר". שאלתי אותו אם זה הכל... הייתי מופתע. הוא הגיב: "אל תאמר שום דבר, שמור את הדעות שלך לעצמך, בכל מחיר ולא משנה כמה שחבריך טועים".

שיבר המשיך בתיאור המטריד של בנואה: "הוא היה שקט בחלק ניכר מהזמן. הופתעתי מאוד מהעדינות ומהרוך שלו. זה כמעט נראה שהוא מדבר בלחישות. הוא התהלך עם קיסם בפיו, והזכיר לי את סקוט הול. הוא ממש לא היה בנאדם של סמול טוק. אני זוכר טיסת צ'ארטר מסוימת שטסנו ביחד, בנואה ישב לבדו במטוס. יכולתי להבחין בכך שבנואה רצה להתבודד. הוא ירד מהמטוס לבדו, אסף את חפציו לבדו ואז נעלם לתוך החשיכה". דן מדיגן סיפר: "אתם חושבים שיש אחווה מאחורי הקלעים, שכולם חברים ויושבים יחדיו כל הזמן. כולכם תופתעו לגלות עד כמה שהמתאבקים בודדים, במיוחד בנואה. הוא נראה אבוד ומוטרד".

כשנה לאחר חזרתו מהפציעה, כריס וננסי נפרדו. ב-12 למאי 2003, ננסי הגישה מסמכי גירושים והוציאה צו הרחקה. בנואה לא הורשה להתקרב לננסי או לדניאל, הוא נדרש להימצא במרחק של 100 מטרים ומעלה. ננסי טענה שבנואה איים עליה, שבר רהיטים והתאכזר אליה. עורך דינה של ננסי ציין כי היא דורשת לקבל את ביתם בג'ורג'יה ורכב ההאמר שלהם. כמו כן, היא דרשה לקבל את חלקה בחברת "וולברין ספורט בע"מ", חברה שבאמצעותה ניהלה את הקריירה של כריס. לסיום היא דרשה לקבל דמי מזונות חודשיים בסך 8,500 דולר. רוב הקולגות של כריס לא ידעו שנישואיו עומדים להסתיים. לאחר 6 חודשים וללא כל הסבר, ננסי ביטלה את בקשת הגירושים וצו ההרחקה.

לא ברור מה גרם לכך שננסי שינתה את דעתה, ייתכן שזה נבע מאהבה ותו לא, אולם בכל מקרה היא אפשרה לכריס לחזור לביתם. חבריה חושבים שהיא דאגה לטובתו של דניאל, אשר אהב מאוד את אביו כריס. בנואה נראה (לפחות מהצד) כמו האב המושלם.

 

[שי מילר]

חלק ג'

העוצמה של וינס


כריס בנואה – מומחה לקריסה נפשית, מזוכיסט, מכור לכדורים, מפלצת סטרואידים, מועד לאובדנות, פריק של קצב מהיר, מתאבק טכני ממוצא קנדי, בן 37 עם גוש ברזל בצווארו, בעל זרועות טי רקס קצרות וכעת גם פני הארגון בעל הכנסות שנתיות בשווי 364 מיליון דולר. קשה להבין מדוע WWE בחרו להפוך את בנואה לאלוף עולם, ועוד יותר קשה להבין את תגובתם המתנערת מאחריות לאחר מקרי הרצח. וינס מקמהון עדיין קובע את גורל הסטוריליינים ב-WWE, אולם לאורך השנים הוא איבד קשר עם האוהדים ורצונותיהם. לדברי דומיניק פגליארו אין שום היגיון בכך שמיליארדר קשיש יקבע מה נחשב למגניב בעיני הדור הצעיר. הוא מוסיף שוינס חי בעולם הרסלינג 24/7, אין לו מושג מה קורה בתרבות המיינסטרים. זה לא בריא במיוחד.

אחד מהתסריטאים סיפר: "וינס הפך לדמותו מלאת הרוע מהטלוויזיה. הוא חי בעולם החלומות. וינס דורש שבתחילת עבודתנו נצטרף לנסיעותיו בלימוזינה עם שאר משפחת מקמהון. זה אמור לתת לנו מושג לגבי הלך הרוח בארגון. וינס, סטפני וטריפל אייץ' דיברו בסלולרי, כשהם מתעלמים אחד מהשני... וינס נבח לתוך הטלפון, הוא דיבר עם עורך הדין ג'רי מקדוויט: "ג'רי, תגמור אותו! תרוקן אותו! אני רוצה שהוא ילמד שאסור להתעסק איתי!" סטפני צרחה על מישהי שעליה לוודא כי החופשה שלה עם האנטר תהיה 5 כוכבים הכל כלול דלוקס. היא דרשה לקבל את הסוויטה היוקרתית ביותר במלון. קיבלתי את התחושה שהיא מנסה לצעוק חזק יותר מוינס. גם האנטר דיבר בטלפון, אך לא הבנתי מילה מדבריו. הוא מלמל בקול שקט, והיה היחיד שחייך בזמן שיחתו בנייד".

"לפתע הרגשתי כף יד שנוגעת בכתפי: "איך אתה מרגיש?" זאת הייתה לינדה מקמהון. זה הרגיש כמו שיחת עידוד אימהית לאחר שחטפת מכות מבריון בכיתה ב'. לינדה שמה לב שנלחצתי; "הגעת לכאן בעבר?" לדעתי היינו בנברסקה, אז אמרתי לה שמעולם לא ביקרתי כאן. לינדה סיפרה לי על הפעם הראשונה שהגיעה לנברסקה עם וינס. זה היה בשנות ה-80, והם נסעו ברכב מסחרי ישן. וינס הלך לאיבוד בדרכים, היא ניסתה לעזור לו אך הוא טען בתוקף שלא הלך לאיבוד".

"לפתע וינס עצר את השיחה שלו וצרח, הוא הטיח את הטלפון על המושב: "מה את מספרת לו? מה לעזאזל את מספרת לו???" גם האנטר וסטפני עצרו לרגע את שיחות הטלפון שלהם, הם נראו מבוהלים כמוני. וינס צרח על לינדה, לא האמנתי שהוא יתפרץ עליה בנוכחותי. סטפני והאנטר פרצו בצחוק, סטפני שאלה את לינדה אם הפכה לסנילית. היא אמרה שלינדה אמורה לדעת כי אין להרגיז את וינס ברמות האלה. האנטר הוסיף בגיחוך שהוא מקווה שלא מדובר בסימנים ראשונים למחלת האלצהיימר. זה גרם לי להבין כמה דברים לגבי וינס. אני זוכר מקרים שבמהלך הישיבות הוא בהה בקיר, ואז לפתע החל לצרוח לגבי מתאבק מסוים. לאחר הצרחות הוא חזר לבהות בקיר".

דן מדיגן סיפר: "וינס פשוט מטורלל. הוא חשב על סטוריליינים נהדרים, מונולוגים מופלאים, עלילות שייקספיריות, ואז הוא סיים את כל זה עם בדיחות פלוצים. הוא איבד את השפיות. אני זוכר שעבדתי עם קרליטו בתחילת דרכו. וינס רצה לערוך איתו שיחת היכרות. הצטרפתי לשיחה כדי לעזור ביצירת הדמות. קרליטו מדבר איתו, ולפחות בדקות הראשונות זאת שיחה רגילה לגמרי; קרליטו מגיע ממשפחת קולון המפורסמת, כבר יש לו מספיק כסף משלו. הוא רהוט ומתבטא בצורה מרשימה, עד שלפתע וינס קוטע אותו: "היי אתה יכול להיות קצת יותר ספיק (SPIC, כינוי גנאי ללטיניים) עם המבטא שלך? אני רוצה שתבליט את הלטיניות במבטא". המיליארדר הזה כרגע ביקש ממתאבק פורטוריקני להיות SPIC. אני הסכמתי איתו בצחוק, הייתי בטוח שהוא מתבדח. וינס חשב שכל הפורטוריקנים היו סרסורים. הוא לא חשב לרגע שהביטוי SPIC יכול לסבך אותו".

וינס לא היה הגזען היחיד בחברה. רוב התקריות המביכות בארגון הגיעו משלישיית הבוקרים לשעבר אשר הורכבה ממייקל הייז, בראדר לאב ודאסטי רודס (הערת המתרגם: בעת כתיבת הספר דאסטי ז"ל עדיין היה בחיים). הייז קרא לרנג'ן בשם "SAND NIGGER". "בראדר לאב היה המביך מכולם", כך סיפר אחד מהתסריטאים. "הוא רעד כל הזמן, נראה חולה וביקש ממך משככי כאבים. הוא בכה בזמן הישיבות, ונעלם למשך שעות כדי לטפל בעניינים אישיים. אסור שמישהו כזה יעמוד בראש הנהלת החברה". כל המידע הזה לא מפתיע לאור העובדה שוינס מקמהון עומד בראש החברה.

דומיניק פגליארו מאשים: "וינס די שרוט, הוא נמצא בעולם נפרד. שאלתי אותו פעם איך הצליח לכבוש את עולם ההיאבקות. תגובתו הייתה מדהימה בעיניי: "אכלתי חרא מכולם בכל יום בחיי. זה מה שאני עושה כל הזמן, אוכל חרא". וינס מנותק מהמציאות, כך שמטלות רבות הועברו לידי סטפני. היא לא מתאימה לשום תפקיד ניהולי, ולכן מתנהלת כאילו שהייתה בקולג' וסיימה תואר ראשון בשום דבר. היא מנסה להרשים את וינס בכל יום מחייה".

דן מדיגן סיפר: "לפעמים סטפני חושבת שהיא וינס. כולם מתבלבלים לידו, מפחדים לדבר איתו כמו גברים. אני דיברתי איתו כמו גבר, וסטפני נעלבה; "אסור לך לדבר איתו ככה!" סטפני התנהגה כאילו שהעלבתי אותו. הסברתי לה שעם כל הכבוד, וינס לא קיסר ברומא העתיקה, וגם אם היה יוליוס בכבודו ובעצמו, לא הייתי משפיל את עצמי בפניו. היא נראתה מופתעת, לדעתי סטפני האמינה לקיפייב של דמותו מהטלוויזיה". כותב אחר המשיך באותו כיוון: "סטפני לא ממש חכמה. אי אפשר לדבר איתה, היא כועסת על כל דבר שמציג לראווה את טיפשותה. היא הייתה מסוגלת לפנות אליך ולומר: "אני יודעת שאתה חושב שלא מגיע לי לקבל את התפקיד שלי!" אם תשים ציצים מזויפים על נחש צפע, קיבלת תמונה די מדויקת של סטפני. היא קברה את שיין בכל הזדמנות אפשרית מול שלל גורמים בתעשייה. בחייך, זה האח שלך... היא ממש מגעילה; יש לה אגו של ליידי מקבת".

 

[שי מילר]

חלק ד'

סטפני בחרה תסריטאים חסרי עמוד שדרה עם אובססיה לפרו רסלינג. היא לקחה גם מספר כותבים שלא מבינים בהיאבקות, על מנת ליצור תחושת מיינסטרים ב-WWE. היא שכרה את דומיניק קוטר מ-MTV, דן מדיגן המפיק הקולנועי והד"ר רנג'ן שיבר. דן מדיגן סיפר: "כולם חששו מפיטורים, ההנהלה דפקה כל אחד שהעז להפגין את הכישורים שלו. השורדים היחידים היו אלה שאמרו לסטפני כמה שהרעיונות שלה מעולים". דומיניק קוטר סיפר: "הם פועלים בצורה מאוד פרנואידית. הם דורשים ממך למכור את נשמתך עבור התוכנית, או שאתה חשוד בעיניהם. הם חיו, נשמו והזיעו רסלינג. אין שום דבר בחייהם חוץ מ-WWE. העובדים שם ליקקו להנהלה ודפקו אותך בכל הזדמנות. בהנהלה סומכים רק על אנשים שכלואים בתוך עולם הרסלינג. במחלקת הקריאייטיב דיברו רק על רסלינג, שום נושא אחר לא עלה בשיחות. אני אחדד את דבריי, אף אחד שם לא יודע מה קורה בעולם האמיתי. הם היו חייבים קצת סקס, או להשיג לעצמם חיים, העיקר שיצליחו לצאת מהמצב הזה. רסלינג 24/7 יכול לדפוק לך את הראש. זאת הייתה אווירה כמו בכת, עם שיחות ללא הפסקה וישיבות בלתי נגמרות, שכולן עסקו רק ברסלינג".

דומיניק פגליארו שיתף: "הם עובדים 80 שעות בשבוע, ולא שמים לב לשום דבר חוץ מ-WWE. הם מוזרים, מנותקים ומתגוננים בכל הכוח כשיש סקנדל תקשורתי. זאת הסיבה שאנשים כמו אדי ובנואה מתפרקים, בזמן שאף אחד בארגון לא שם לב. הם עוסקים רק ברסלינג ומתעלמים מחוסר התפקוד הקשור לכך". במהלך שנותיו האחרונות של בנואה ב-WWE, שני האנשים החזקים ביותר בקריאייטיב היו בריאן גרוויץ ברו ודייב לגאנה בסמקדאון. דן מדיגן חווה צמרמורת בכל הגוף כשהזכרתי את שמם: "אה, לגאנה וגרוויץ... הם בכלל חיים בעולמות הרסלינג והקומיקס, שניהם לא טורחים לבקר בעולם האמיתי".

דומיניק פגליארו משקף את דעת הרוב כשאמר: "בריאן גרוויץ לעולם לא יזכה לחוות מגע אינטימי מצד אישה, וזה היה מאוד בולט בכתיבה שלו. גרוויץ מעוות לגמרי; הוא לא מסוגל לכתוב סטוריליין עם דמות נשית תלת מימדית, אין לו מושג איך נשים מתנהגות. אל תצפו ממנו שיבין את המציאות והחברה האנושית; והוא עוד עמד בראש צוות הכותבים!" למרבה הצער דייב לגאנה היה הפוך לגמרי מגרוויץ, הוא הכיר את כל 3 המימדים של הנשים (והגברים). קוטר סיפר: "לגאנה היה משוגע ברמות של הרוצח ג'ון וויין גייסי". דן מדיגן הוסיף: "מעולם לא נתקלתי בחלאה כמוהו, וראיתי את כל סוגי החלאות. הוא שקרן, פחדן וערמומי. הוא משקף בעיניי את הצד הדפוק ביותר ברסלינג. הוא זונה. הוא קיבל שיחות טלפון עסקיות וצרח בקולי קולות כדי שכולם ישמעו: "שלום לך, סטון קולד סטיב אוסטין!" הוא קנה פרחים לסטפני וכל הזמן אמר לה שהרעיונות שלה מעולים". דומיניק פגליארו סיפר: "לגאנה היה סוטה שנתן פושים בסטוריליינים תמורת טובות הנאה מיניות, מצד נשים וגברים כאחד. תמיד ידעתי שהוא מוזר. הוא נהג לדבר עם הנשים בטריטוריה ההתפתחותית, מתוך ידיעה שהן יעשו הכל כדי להגיע לרוסטר הראשי".

מדיגן חשף מידע לגבי פיטוריו של לגאנה ב-2008: "שמעתי שבמשאבי אנוש הרכיבו תיק עב כרס עם שלל התלונות מצד הנשים המוטרדות ע"י לגאנה. הן פנו אליו, והוא אמר שיכניס אותן לביזנס תמורת סקס. הבנתי שב-WWE ידעו על כך במשך כשנה, אך הוא היה מקורב לסטפני ולכן וויתרו לו. האם זה נשמע לכם הגיוני?! לבסוף הכל התפוצץ כשלגאנה ניסה להתחיל עם מתאבק בזמן שהיה במקלחות. אני מכבד את המתאבק ולכן לא אנקוב בשמו, לא מעוניין להביך אותו מעבר למה שכבר חווה. (הערת הסופר רנדזו: גורמים אחרים סיפרו לי שמדובר בקווין "ת'ורן" פרטיג) החבר שלי חשב שלגאנה מתלוצץ כשהציע למצוץ לו. לגאנה שאל אותו אם ירצה לז*ין לו את הפרצוף. לאחר מכן הוא הפליק לו בפטמות. המתאבק נדהם ופנה לדמות בכירה ומכובדת בחדר ההלבשה (ככל הנראה אנדטייקר). הדמות הזאת פנתה למחלקת משאבי אנוש ודאגה שמישהו יטפל בלגאנה.

בשלב הזה החלו להתפשט שמועות שלגאנה נהג כך עם מספר מתאבקים שונים. אין לדעת בכמה מתאבקים מדובר, מאחר וקומץ מצומצם היה מוכן להודות בכך. ייתכן שגם היו מתאבקים נוספים שסירבו להודות. זה היה דבר מתמשך בשנים האחרונות. מספר גורמים בכירים אישרו את הידיעה הזאת".
סטפני נעזרה בסגניה גרוויץ ולגאנה כדי להפיק מוצר כבד ומזויף, אשר נראה שונה מאוד משנות הזהב של הארגון. המתאבקים נחשבים לשחקנים גרועים, והם התקשו לשנן טקסטים ארוכים עבור הסגמנטים שלהם. המוצר נהפך למשעמם ומביך. וינס וסטפני אהבו מפתחי גוף, ולכן הגישו לצופים מתאבקים מנופחים ללא ניסיון בזירה. לדברי בריאן אלוורז "בנואה כעס מאוד משום שהביאו מתאבקים גרועים, בעוד שמתאבקים איכותיים נשארו בחוץ".

מדיגן סיפר שברגע נדיר של צלילות, וינס מקמהון התוודה בפניו: "בסך הכל רציתי להפוך לפרומוטר המוביל בעולם, והצלחתי.. אבל דפקתי את עצמי. כרגע אין שום מקום שבו המתאבקים הצעירים שלי יכולים להתבשל; יש לי המון חבר'ה ירוקים שלא יודעים מה לעשות בזירה. זה מביך בעיניי". מפתחי הגוף שאיכשהו הצליחו להתגבר על הסטוריליינים המבישים של סטפני, התקשו להתמודד עם רמת הפופולריות של המתאבקים הוותיקים, שרובם לא היו חייבים להיצמד לתסריט המביך. טריפל אייץ' ושון מייקלס הרוויחו מהמבנה של WWE. הם נשארו בטופ למשך שנים רבות, הודות לחופש שלהם במיקרופון ויחסיו של לבק עם סטפני מקמהון. מדיגן סיפר: "יש עכשיו אדם מסוים במשפחה (מעניין מי...), שאם הוא נתפס על מישהו במהלך ישיבת בוקינג, אותו מתאבק/אייג'נט סיים את דרכו בארגון. זה נאמר כביכול בהומור, אך הבדיחה שלו עטופה בארס; ולפתע דברים מתחילים לקרות. הוא צוחק ומהנהן אך כולם יודעים שהבנאדם רציני לגמרי".

רנג'ן שיבר סיפר: "לאחר צילומי רו סטפני ביקשה לדבר איתי. שאר הכותבים יצאו מהחדר, וידעתי שהסתבכתי במשהו. סטפני ידעה שאני קרוב לפול היימן, והוא היה האויב שלה מאחורי הקלעים. חיכיתי במשרד למשך 30 דקות, וסטפני לא הגיעה.. אז לקחתי לעצמי רד בול והמשכתי לחכות. השעה כבר התקרבה לחצות. לאחר מספר דקות, טריפל אייץ' נכנס לחדר. הוא פצח בפרומו של 30 דקות, שמטרתו להסביר לי איך לכתוב בצורה טובה יותר. הוא גם דאג לציין מהי הסיבה שנכשלתי בעבודתי. האנטר בכלל לא היה חלק רשמי ממחלקת הקריאייטיב. זה נשמע כמו מנהל שנוזף בי. הוא הסביר שבחרתי לעצמי מקורבים לא נכונים, והבחירה בצוות הכושל תגרום לכך שאתרסק ביחד איתם. "היימן וחבריו לא מתעניינים בך. הם מנצלים אותך. הם רוצים שתיכשל. הם בונים את הכישלון שלך. חבל שלא שמעת איך הם מדברים עליך מאחורי הגב. במקומך הייתי שולח אותם לעזאזל. כדאי לך לעזור לבריאן (גרוויץ) ולסטפני בכל הזדמנות. הם רוצים שתצליח, וגם אני מעוניין בכך".

 

[שי מילר]

חלק ה'

"האנטר המשיך לומר שאני אשאר בחברה כל עוד שברוס פריצ'רד נמצא שם. לא אהבתי את ההשוואה לפריצ'רד. הבנתי שההישארות במקום כזה תהפוך אותי לאדם השפל ביותר בעולם", כך סיפר רנג'ן אשר הפך לקצין בחיל הים הקנדי. "האנטר דיבר ודיבר, עד שלפתע ג'וני אייס נכנס לחדר. מסתבר שהייתי אמור לתפוס טרמפ בלימוזינה שלו, על מנת שנגיע לשדה התעופה ונטוס לצילומי סמקדאון שייערכו למחרת. הוא לא הבין מה הסיבה שעדיין לא ניגשתי ללימוזינה. הוא הסתכל עליי, ואז הבחין בטריפל אייץ'. האנטר זרק לו מבט מאיים, וראיתי שהשפה של ג'וני מתחילה לרעוד. לא היה ספק שפול שולט בעניינים, בעוד שלורינייטיס נמוך בהרבה בשרשרת המזון. "אנחנו עסוקים, ג'וני. חכה בבקשה בלימוזינה", כך אמר האנטר. כשהגעתי ללימוזינה, ג'ון התייחס אליי כמו לבן של טריפל אייץ'. הוא שאל אותי על תוכניות, מתאבקות וההתקדמות שלהן. לא זוכר מקרה שמישהו בארגון התעניין בעבודתי ברמות האלה.

דן מדיגן תהה בקול רם: "אני תמיד חושב לעצמי, איך יכול להיות שטריפל אייץ' אוהב את סטפני. זה וורק, בנאדם. אני אספר לך משהו: הייתי בלימוזינה של מקמהון. סטפני ישנה בזרועותיו של וינס. זה היה מצמרר, מסוג הדברים שהתחילו את השמועות לגביהם. טריפל אייץ' הביט בסטפני בעודה מכורבלת בחיקו של וינס. אני חייב לומר לך, זה לא היה מבט אוהב. זה היה מבט מלא בבוז, כאילו שחשב לעצמו: "השגתי את המטרה, הגעתי למקום שרציתי". זה היה מבט מכוער. מבטינו הצטלבו לשנייה, ואז הוא גיחך. הרגשתי כאילו שהוא הפסיק להעמיד פנים לרגע אחד, ולא אכפת לו ששמתי לב".

כולם יודעים שהאנטר יהיה אחד מהיורשים של הארגון, אך הוא נהנה גם מצ'ופרים נוספים. טריפל אייץ' זכאי לבחור את מועדי הקרבות שלו. הוא יכול לנוח כשסובל מכאבים, ולהחלים להנאתו בכל פעם שיבחר בכך. גורם אנונימי בקריאייטיב סיפר לי: "ארון אגילרה היה מתאבק צעיר שכולם אהבו. גם טריפל אייץ' וסטפני אהבו אותו. (הערת המתרגם: הכוונה לחסוס, אשר היה בפיוד עם סינה ב-2004) הבעיה שלו הייתה שהסתבך עם מייקל הייז. הוא הבחין בכך שאגילרה נעזר באחד מהכירופקטורים של WWE. הייז ניגש למקמהון והרעיל אותו שאגילרה מעז להשתמש בשירות השמור רק למתאבקים וותיקים כמו טריפל אייץ'. לא הייתה שום מדיניות מבוססת בנושא הזה, אלא רק חוק לא כתוב מימי הירידים שלפיו למתאבקים צעירים אסור לבקש טיפול רפואי. הייז הורה לאייג'נטס לעקוב אחר אגילרה. בסופו של דבר הוא נתפס לאחר שניגש לאחד מהרופאים בסמקדאון.

בישיבת הקריאייטיב הבאה, אחד מהכותבים ציין את שמו של אגילרה. תגובתו של מקמהון הייתה נחרצת: "הגיע הזמן להתנתק מהאפס הזה. שמעתי שהוא התיידד עם הרופאים והכירופקטורים שלנו. אין לנו זמן להשקיע בכוסיות כמוהו". הסיפור הגיע לאוזני המתאבקים בחדר ההלבשה, והם שמרו לעצמם את פציעותיהם. מאותו רגע ואילך רק שמות כמו אנדרטייקר וטריפל אייץ' ניגשו לרופאים. אף אחד לא העז להתקרב לשם, מתאבקים מדממים טיפלו בעצמם ללא עזרת הרופאים. כולם פחדו שהייז ילשין עליהם. הייז גם היה התומך הראשי במכות הכסא לראשיהם של בנואה ושאר המתאבקים. הוא תמיד אמר: "אני יודע שהוא יכול להתמודד עם זה! בום! ישירות לראש!"

פגליארו חשף סיפור מזעזע מרסלמניה 19: "קורט אנגל עבד עם ברוק לסנר במיין איבנט. אנגל סבל מבעיות בצווארו ובעמוד השדרה. הוא היה חייב לעבור ניתוח בדחיפות. הרופא אמר שאם ישתתף בקרב, ייתכן שלא יצליח לצאת מהזירה ולהגיע לחדר ההלבשה; למעשה אנגל ניצב בפני סכנת שיתוק. אנגל ניגש לוינס ושיתף אותו במצבו, והוא הגיב: "אתה יכול להיעדר מהקרב, ואתה יכול גם להשתתף בקרב". זאת הייתה דרכו של מקמהון לרמוז לאנגל שעל אף סכנת השיתוק, הוא מצפה ממנו להשתתף בקרב. המסר היה די ברור: כל עוד שזורם דם בעורקיך, אתה תתאבק. לאחר הקרב אנגל נראה על סף מוות, הוא שכב על הרצפה כשקצף יוצא מפיו והוא בקושי מסוגל ללכת. אפשר לראות שקורט היה במצב גרוע, ואפשר גם לשים לב שלאחר הקרב הוא כבר לא היה אותו אנגל שהכרנו". אנגל התמכר למשככי כאבים, לבסוף WWE שחררו אותו לפני שימות.

כשהגיע הזמן לבחור את המיין איבנט של רסלמניה 20, המתאבק בר המזל נבחר בשל אותו "אומץ" שהפגין בשנים האחרונות. הכוונה לאותו אומץ שהרס את חייו של אנגל בשנה שעברה. כולם ידעו שמייקלס וטריפל אייץ' יהיו במיין איבנט, אך הפיוד הארוך שלהם מ-2002 כבר החל לשעמם את הצופים. האנטר ושון חיפשו גורם נוסף שיכניס עניין בקרב שלהם. מקמהון לא ידע במי לבחור, ולכן פנה לקריאייטיב טים במטרה לקבל הצעות.

פול היימן ומייקל הייז בחרו בבנואה. שאר חברי הקריאייטיב טים חשבו לכתוב אנגל "פרס מפעל חיים" עבור כריס בנואה. המטרה הייתה לפרגן לבנואה על ההקרבה שלו בשנותיו בביזנס. גם כיום קיימים חילוקי דעות בנוגע לשאלה האם האנטר וסטפני התנגדו למיין איבנט עם בנואה; דומיניק פגליארו טוען שכן, ופול היימן טוען שלא. פגליארו טוען שהיימן לקח לעצמו את מלוא הקרדיט בנוגע לפוש של בנואה: "הוא חתיכת חרא, מסוג האנשים שחושבים רק על עצמם. היימן דפק אותך אם ניצבת בדרכו". היימן הגיב לדברים בזלזול: "לא הצלחת לראיין את השרת? בתור עיתונאי אתה אמור לדעת שאיכות התגובה נקבעת לפי סוג המקור. אתה לא באמת מצפה שאתייחס ברצינות למשהו שנאמר ע"י פגליארו? אני מופתע שאתה מאמין לדפוק הזה".

על כל פנים, וינס מקמהון הכריע וקבע שבנואה יהיה במיין איבנט. כריס קיבל צל"ש לאחר קריירה ארוכה. הוא עבד בזמן פציעות ותמיד היה נאמן. בנואה השקיע מאמץ רב והפגין צייתנות. כמו כן, הארגון רצה להראות לעובדיו שאם יתאמצו ויתמלאו בסטרואידים, אולי ביום מן הימים יקבלו תגמול הולם. גררו נחשב להוכחה נוספת לטענה הנ"ל, כשברסלמניה 20 ניצח את אנגל ושמר על אליפות WWE. אדי יצר אפשרות שבסוף האירוע שניהם יהפכו למתאבקים המובילים בארגון. אדי וכריס הוכיחו שהמבקרים שלהם טעו, והם רק נאלצו למות כדי להשיג את מטרתם.

 

[שי מילר]

חלק ו'

זה האלוף שחיפשנו


מסעו של בנואה לפסגת עולם ההיאבקות החל בעיר שבה נולד גימיק הקריפלר: פילדלפיה. ב-25 לינואר 2004 נערך קרב הרויאל ראמבל בפעם ה-17. בהתאם לשנים הקודמות, המנצח יקבל קרב על אליפות העולם ברסלמניה. כריס בנואה נכנס ראשון לזירה, ולאחר 61 דקות הוא הוכרז כמנצח. כריס הדיח את ביג שואו לאחר שביצע גיליוטין צ'וקהולד, מהלך שלמד אצל משפחת הארט. הארגון האמין שבנואה מסוגל לעבוד למשך שעה שלמה מבלי לשעמם. בנואה חגג את הניצחון, ומעריציו מהאינטרנט חגגו באותה מידה. הם ידעו שלאורך ההיסטוריה זוכה הראמבל הפייס מעולם לא הפסיד ברסלמניה. המשמעות הייתה שסוף סוף בנואה יקבל את הקדנציה עם התואר.

למרות שבנואה ניצח בקרב הגדול בחייו, הבנייה התמקדה בעימות של האנטר ומייקלס. אחד מהתסריטאים באותה תקופה סיפר לי: "שון והאנטר ניסו להוריד מערכו של בנואה. הם וידאו שבנואה לא יתקבל כמיינאיבנטר. פול ושון רצו שכריס לא יתקבל ע"י הקהל, האייג'נטס ובעיקר וינס". ב-14 למרץ 2004, קהל רב הגיע למדיסון סקוור גרדן על מנת לצפות במהדורה ה-20 של רסלמניה. אדי ביקר את בנואה לפני הקרב, כחלק מאופרת הסבון של סטפני: שני חברים אנדרדוגים שמאמינים אחד בשני, גם אם אף אחד אחר לא מאמין בהם. אדי גרם להצלחת הסגמנט, על אף יכולות המשחק המוגבלות של בנואה והכתיבה השטוחה של סטפני. בנואה נראה זקן מתמיד, שטוח עם זרועות מנופחות מסטרואידים. ככל הנראה הוא הכפיל את המינון שלו לקראת המיין איבנט הגדול בחייו. גררו אמר לו: "תיזכר בכל השנים שהשקעת, האימונים, הזמן שהיינו בדרכים, העבודה בזמן הפציעות.. אדי הזכיר לבנואה את כל ההקרבה שלו.

העימות התחיל בנוסחא המוכרת של קרבות משולשים, כשאחד מהמתאבקים יוצא ושני המתאבקים הנותרים נלחמים ביניהם. בכל פעם השלישי נכנס לזירה וארב להם. לאחר 23 דקות בנואה נעל את האנטר בקריפלר קרוספייס. טריפל אייץ' ניסה להיחלץ, אך לבסוף נכנע והפך את בנואה לאלוף העולם במשקל כבד. הקהל הניו יורקי התפוצץ מרוב התלהבות; כריס בנואה, האדם הפשוט, האיש הנחמד ביותר ברסלינג, שתמיד היה אנדרייטד, סוף סוף קיבל את התגמול הראוי מבחינתו.

ג'ים רוס צרח: "מסעו של כריס בנואה נמשך 18 שנה והסתיים בזכייתו באליפות העולם, כאן ברסלמניה 20!!" קולו של JR נשמע כאילו אש פרצה מגרונו. כריס בנואה התייפח כמו תינוק ואחז בחגורת האליפות. קונפטי החל לצנוח מהתקרה, עד שלפתע גררו הגיע לזירה עם חגורת האליפות שלו. השניים הללו סימלו בעיני האוהדים את הצד הטוב והטהור של רסלינג. גררו ובנואה חלקו את הרגע המופלא ביותר בקריירה שלהם. בנואה הקטן וגררו הפשוט הצליחו לקבל רגע שעד לפני מספר שנים היה שמור בלעדית להאלק הוגאן. הם עמדו בסוף רסלמניה, זה לצד זה, כשאליפות העולם בידיהם.

אדי יצא מהזירה ובנואה חגג את ניצחונו. ננסי ודניאל (בחליפה), אביו מייקל ובנו הבכור דייויד הצטרפו לזירה. בנואה חיבק את דניאל בזמן שהקונפטי המשיך לנחות מהשמיים. אדי ובנואה התפללו מאחורי הקלעים. הם הודו לאלוהים שבירך אותם. אדי נישק את לחיו של בנואה ואמר: "אני אוהב אותך, אני מאושר בשבילך, אין אדם ראוי ממך". "זה היה הרגע החשוב ביותר בקריירה שלי", סיפר בנואה בראיון. "מחשבות רבות חלפו בראשי: האימונים אצל סטו הארט, הקרבות הראשונים בסטמפיד, השנים בדרכים, הנסיעה ליפן, מקסיקו, העבודה בכל הארגונים בארה"ב. בעוד מאה שנים כשתיערך רסלמניה 120, אנשים עדיין יזכרו שברסלמניה 20 כריס בנואה הכניע את טריפל אייץ'. זה היה אירוע נדיר, קשה לי לתאר את זה".

לאחר ניצחונו של בנואה, פניה של סטפני התמלאו בגועל. היא פנתה לדן מדיגן ואמרה: "זה לא יצליח, הוא לא כמו שון. אף גבר לא רוצה להיות כמוהו. הבנות לא רוצות לשכב איתו. הוא אפור ומשעמם". לאחר קדנציה חלשה ולא זכורה לטובה בת 5 חודשים, בנואה הפסיד את התואר לרנדי אורטון. בן טיפוחיו של טריפל אייץ', מפתח הגוף בעל המראה של כוכב פורנו לגייז, נודע בשל ההטרדות המיניות של המתאבקות בארגון.

מעט לאחר מכן, רנג'ן שיבר עזב את WWE. הוא נזכר בכריס בחיבה ומציין שהיה אדיב ועדין. כריס תמיד התנהג אליו בכבוד. "ניגשתי לכריס כדי להציג את עצמי. הוא קטע אותי ואמר: "האם היית בכנס המעריצים בטורונטו לפני רסלמניה 18?" הייתי בשוק, לא האמנתי שהוא זכר אותי. הייתי סתם עוד אוהד, והוא זכר אותי גם לאחר מספר שנים. זה הכריס בנואה שהכרתי; אגדה וגיבור שהתנהל בעדינות ובענווה".

 

[שי מילר]

תמונה נוספת

 

[שי מילר]

בפעם הבאה:

זהו, בעוד מספר ימים יעלה הפרק האחרון. הבנייה לפרק האחרון נמשכה בכל הספר, כמו בילד אפ למיין איבנט של רסלמניה. בפרק הבא נעסוק במותו של אדי גררו. לאחר מכן נקרא על הדרך שבנואה הגיב לאחר המוות. בסופו של דבר נגיע לסוף הדרמטי והטרגי של המשפחה. לא בטוח שהתעלומה באמת תיפתר גם בפרק האחרון, ומצד שני אני חושב שב-12 הפרקים הראשונים כבר די קיבלנו מספיק סיבות לרצח המחריד. אני רץ להתחיל לתרגם.


קריאה נעימה!

 

[Diunim]

הוא מת בסוף

הציטוט של סטפני היה ונשאר אחד מהדברים המפגרים ביותר שאמרו אי פעם ב-WWE.
&nbsp
מוזר, חשבתי שאמרו אז שהפציעה של בנואה נגרמה ב-TLC ולא במשולש... אם כי כשהוא חזר הוא טען שאוסטין פצע אותו (לא שהפציעה שלו לא הוחמרה במהלך הקרב).
&nbsp
אני חושב שהאינבייז'ן מאוד מאוד אנדרייטד. היה דווקא סטוריליין עם קרבות מאוד טובים. מה גם שאני לא מבין את הביקורת בנוגע לזה שבישוף לא עמד בראשות WCW... ענייני חוזים וכאלה.
&nbsp
בישוף ומייקלס הם "דינוזאורים"?
&nbsp
"הוגאן קיבל פוש נוסף בזמן שהם נתקעו במידקארד"- פשוט לא נכון. הוגאן היה בסמאקדאון והם ב-RAW, במיין איבנטים עם פלייר. כשהם עברו לסמאקדאון הוגאן כבר היה בחופש והם היו בפיוד מול רוק.
&nbsp
שתי התעללויות זכורות של בנואה היו במיז ובמאט סטרייקר. הוא הכריח את סטרייקר לעשות איזה אלף סקוואטים.
&nbsp
אוי ואבוי, המקמהנים פשוט איומים...
&nbsp
"הוא רעד כל הזמן, נראה חולה וביקש ממך משככי כאבים. הוא בכה בזמן הישיבות, ונעלם למשך שעות כדי לטפל בעניינים אישיים. אסור שמישהו כזה יעמוד בראש הנהלת החברה"- I LOOOOOOOOOOOOVE HIM!
&nbsp
גרוויץ נשמע חתיכת שמוק מכל מה שמספרים עליו. כמפיק הוא גאון, באמת, אבל ככותב כולם מספרים עליו דברים איומים ונוראים. הוא המציא את קייטי ויק, אני חושב.
&nbsp
לגאנה היה תומך של היימן, אז מוזר בעיניי שהם אומרים שמצד אחד הוא היה האדם החזק ומצד שני סטפני ניסתה לחסל את היימן.
&nbsp
"הוא פצח בפרומו של 30 דקות"- כן, זה טריפל אייץ'.
&nbsp
לא יודע בנוגע לטריפל אייץ' וסטפני, אם כי מערכת היחסים בין וינס וסטפני מפחידה. אגב, אם טריפל אייץ' עם סטפני בגלל המעמד, למה היא איתו? סקס טוב או משיכה בלתי מוסברת לאפים?
&nbsp
"ארון אגילרה היה מתאבק צעיר שכולם אהבו. גם טריפל אייץ' וסטפני אהבו אותו. הבעיה שלו הייתה שהסתבך עם מייקל הייז."- הבעיה שלו שהוא לא ידע להתאבק. מישהו זוכר עוד קרב שלו פרט לקרב עם סינה? מישהו? אני אחסוך לכם: כלום, זה היה הקרב היחיד שלו בטלוויזיה. הבחור נפצע בפאקינג קרבות האוס שואו קצרים מול צ'אבו גאררו, הארדקור הולי וצ'ארלי האס. לא יודע מה היה אמור לקבל, אבל הוא היה חתיכת חרא מתאבק ולא היה צריך לתת לו שום פוש.
&nbsp
"זאת הייתה דרכו של מקמהון לרמוז לאנגל שעל אף סכנת השיתוק, הוא מצפה ממנו להשתתף בקרב."- המיין איבנט של רסלמניה, אנשים! אין מצב שאנגל היה מסכים להיעדר משם. שום סיכוי. איזו "חשיפה" יש כאן בדיוק? שאנגל התאבק בקרב פצוע לגמרי? זה ידוע בערך מאז 2003... מה גם שאנגל ממש לא היה במצב רע לאחר הקרב, לסנר היה במצב רע.
&nbsp
"אדי גרם להצלחת הסגמנט, על אף יכולות המשחק המוגבלות של בנואה והכתיבה השטוחה של סטפני"- I BELIEVE IN ME היה אחד מהסגמנטים הטובים שאני זוכר אי פעם, מושלם לסיפור של הזכייה.
&nbsp
"בעוד מאה שנים כשתיערך רסלמניה 120, אנשים עדיין יזכרו שברסלמניה 20 כריס בנואה הכניע את טריפל אייץ'. זה היה אירוע נדיר, קשה לי לתאר את זה"- חי חי חי, ה-WWE דואגים שלא...
&nbsp
"זה לא יצליח, הוא לא כמו שון. אף גבר לא רוצה להיות כמוהו. הבנות לא רוצות לשכב איתו. הוא אפור ומשעמם"- טוב, בנוגע לגברים ולנשים יש לציין שהיא צודקת...
&nbsp
"לאחר קדנציה חלשה ולא זכורה לטובה בת 5 חודשים"- הוא ממש לא מעריץ היאבקות. הקדנציה לא הייתה חלשה ומאוד זכורה לטובה. לבנואה היו בה כמה קרבות ממש מדהימים, הקרב הכי חלש שלו היה מול קיין וגם זה היה קרב ממש טוב. הלוואי עלינו היום "קדנציה חלשה ולא זכורה לטובה" כזאת... גם בזמן אמת הקדנציה שלו לא נחשבה לגרועה.
&nbsp
"מפתח הגוף בעל המראה של כוכב פורנו לגייז, נודע בשל ההטרדות המיניות של המתאבקות בארגון."- איך גייז ו... לא משנה, התיאור הכי הזוי ששמעתי לרנדי אי פעם.

 

[שי מילר]

חייב לומר

לגבי הקדנציה של בנואה, מודה ומתוודה שהשארתי על רצפת חדר העריכה כמה הערות שלו על הפיוד המשולש שהרגיזו אותי. למשל הוא טען שהקהל היה רדום בחלק מהקרב ובכניסות ברסלמניה. אני דווקא חושב שהוא כן אוהד רסלינג, אדם שלא אוהב רסלינג היה מתקשה לכתוב תיאורים בשפה מקצועית מהתחום. מצד שני, הוא ממש ביקורתי כלפי הביזנס, לעיתים באופן מוגזם להחריד. זה אולי מה שגורם לספר הזה לעניין, אין כאן התחנפויות והוא יורה כל מה שיש לו בראש.

 

[Turkisher]

תודה גדולה!

אני בטוח שהמון אנשים עוקבים. לא תמיד טורחים לפרגן או להודות.
חשוב לתת פידבק ולהוקיר מאמץ ועשית כאן עבודה מעולה. אחלה וורק.
תודה וכן יירבו.

 

[שי מילר]

תודה על הפרגון

כיף לראות שנהנים מהתרגום, על אף ההפוגה של 5 שנים שעשיתי. זה פרויקט מאוד מיוחד בעיניי, היה לי חשוב לסיים את זה. עוד פרק אחד

 

[Aberforth]

3 דברים.

1. אם הWWE היו מעמידים בדיקות ומבחנים ושירותים בסיסיים, כמו לשלוח אדם לפסיכולוג כשהוא מביע זעם מול אשתו, ולשלוח אדם לרופא כשהוא נפצע, ולשלוח אדם לCT אחרי ניתוח כדי לבדוק שאין לו שום דבר במוח, היינו חוסכים את הסוף הזה.

2. תמיד שנאתי את הייז. שכחתי את השם של הגזע המדויק, אבל הוא נראה כמו כלב, ואף פעם לא באמת הבנתי איך הוא מצא דרכו לתפקיד הזה שנתנו לו.

3. תודה על התרגום.

 

[שי מילר]

מסכים לגמרי

לאורך כל הספר מתקבלת התחושה שבנואה נפל בין הכסאות. הוא היה במצוקה ואף אחד לא שם לב. גם לאחר שפילמן ואדי מתו, עדיין לא ראו שום דבר. חייב לומר שאם בעבר הייתי מופתע מאוד מהרצח, לאחר 12 פרקים אני הרבה פחות מופתע.

 

[dannygoosh]

בכל פרק שאני קורא

אני רק מתעצבן יותר על הקלות שבה הדבר הזה היה יכול להימנע. נכון שכולם חכמים בדיעבד, אבל מתן טיפול רפואי ופסיכולוגי בסיסי, שמצופה מארגון כמו זה, היה יכול לסייע המון (ולא רק לבנואה). וזה בלי לדבר בכלל על המנטרות המיושנות וההזויות של משפ' מקמהן.
&nbsp
אני מאוד מבין את הדגש בתחילת הפרק הזה, שאי אפשר "לזכות" את בנואה מהרצח או מהמצב הרפואי והנפשי שלו. הפרק הזה, אולי יותר מכולם, גרם לי ממש לאמפתיה כלפי בנואה וכל מה שהוא עבר.
&nbsp
ואם שכחתי, אז

על העבודה הפסיכית שלך.

 

[Yonipac]

וואו

אני די סגור על זה שהסופר לא רק שונא רסלינג, הוא מסתכל עליו בבוז ומשהו בבוז הזה גרם לו להתחיל להתעניין WTF קורה שם.
הבנאדם מסביר מהלכי רסלינג פשוטים ובסיסיים ביותר כמהלכי התאבדות.
חוצמזה שאולי הייתי שמח שמישהו שכן אוהב רסלינג היה כותב את זה, זה פאקין מרתק ומסעיר מה שקורה שם.