TO MAKE WWE GREAT AGAIN
בעצם מסוף עידן האטיטוד ה WWE מנסים לשחזר את ההצלחה של אותו עידן קסום ונכשלים באופן לא מפתיע כל פעם מחדש.
כי בסופו של דבר, מה שהם מנסים לעשות, זה את אותו דבר בדיוק רק עם עטיפה אחרת.
לא ראינו באמת שינויים קונספט, לא ראינו באמת מהפיכה בצורת החשיבה של הארגון ושינוי של 180 מעלות במוצר.
תקופת האטיטוד הייתה שינוי כזה. עולפ ההאבקות של לפני האיטיטוד הוא לא אותו עולם שהיה לפניו. הסטורליינס השתנו. החוקים השתנו. אורך הקרבות השתנה, סגנון הקרבות השתנה, מבנה התוכנית השתנה, הגבולות בין טובים לרעים הטשטשו.
ומאז ראינו עשרות מתאבקים מצליחים יותר ומצליחים פחות, פיודים טובים, פיודים רעים, ובעיקר אינסוף ניסיונות מיתוג מחדש של ה WWE שכולם כשלו, כי לוגו או סיסמה חדשה או תפאורה חדשה, מוצלחים ככל שיהיו, לא באמת מספיקים בשביל לחולל את השינוי.
גם אם תיאורטית, ה WWE יפטרו עכשיו את כל הקופים שכותבים את התוכניות השבועיות, יעסיקו את הבוקרים הכי יצירתיים בעולם וכל תוכנית של רו וסמאקדאון יהיו יצירות מופת של קרבות חמישה כוכבים וסטורליינס שכאילו נלקחו מתוך העלילה של אוז, זה לא יעשה את העבודה. אולי מי שיראה את התוכנית יהנה, אבל זה לא יוביל לעוד בום פיריוד.
השינוי צריך להיות עמוק יותר, ולא רק במעטפת או בפיודים או בפושים או בסטורליינס. כל זה לעולם לא ישנה. בטח בתקופה ש WWE בכוונה מיתגה את עצמה כמותג יותר גדול מכל כוכב שיוצא ממנה. הם כבר בכוונה לא מנסים ליצור את האוסטין הבא או את הרוק הבא.
הכוכבים הבאים של ה WWE תמיד יהיו כוכבים מודל ג'ון סינה, הם יכולים להיות מותגים וכוכבים מאד גדולים, אבל ה WWE תמיד ידאגו שהשם שלהם לא יהפוך לשם יותר גדול מהמותג עצמו.
אז מה השינוי צריך להיות? השינוי צריך להתחבר לתקופה ולזמנים שאנו חיים. השינוי צריך להתאים את עצמו לצופים של היום, למדיה של היום, לטכנולוגיה של היום.
זה מצחיק שה WWE מצד אחד הם באמת מובילים טכנולוגית וחדשנית בתפיסת השידור של המוצר שלהם עם ה WWE נטוורק, כיוון שכנראה פחות או יותר כל עולם הטלוויזיה ילך אליו בעוד כמה שנים, אבל מלבד הפלטפורמה עצמה של הנטוורק, התוכן של המוצר שלהם מנותק לחלוטין מהחדשנות של הפלטפורמה.
אז מאיפה ה WWE יכולים להתחיל ללמוד מה הכיוון החדש שהם צריכים לפנות אליו ולהתחיל את השינוי הגדול? הם יכולים ללמוד מתוכניות הלילה של ארה"ב. (זה גם בערך אותו פלח השוק שהם לא מצליחים להחזיר אליהם מאז האטיטוד) הם יכולים וצריכים ללמוד את מה שג'ימי פאלון וג'ימי קימל וצ'לסי הנדלר וקונאן אובראיין למדו, הפנימו ומביאים לדור הבא של תוכניות האירוח.
הם כבר לא לנו ולטרמן שעושים תוכניות שמיועדות למי שער בלילה ורוצה להרדם במיטה מול הטלוויזיה בכיף. הסדר והכרונולוגיה של התוכנית בכלל לא חשוב. הוא שם, אבל הוא לא העיקר.
התוכניות והמערכונים שלהם מכוונים בכלל לקהל הויראלי, ולא רק בארה"ב אלא בעולם. כמעט בכל יום יש איזה קטע מאחת התוכניות האלה שמופץ ומשותף והופך לויראלי והופך לתופעה. ליפסינק באטל, סלבריטיז קוראים טוויטים מרושעים על עצמם, ההיסטוריה של ריקוד מסויים, קריוקי במכונית, האיחוד של צער גידול בנות, האיחוד של סייב ביי דה בל, הילדה שעושה טוורקינג ונופלה... ויש עוד עשרות.
.
הכוכבים הגדולים הבאים של הארגון לא יוולדו מפרומו גדול, או מסטורליין גדול או מתסריטים מבריקים. הם יוולדו ממתאבקים מצלמים את עצמם במצלמות בחדר ההלבשה ומוציאים את המיטב מעצמם. הם יהיו הזאק ריידרים והגרנגאוים והניו דיי הבאים.
בלי תסריטים, בלי אפקטים ופרומואים ולדים וסופר HD.
תוכנית שבועית של ה WWE צריכה לאט לאט בהדרגה לשדר פחות ופחות סגמנטים, פרומואים וראיונות. זה "הפוליטיקה הישנה". זה הפורמט השחוק של איך לעשות תוכנית רסלינג. וכמו שהפורמט הזה השתנה בעידן האטיטוד, הפורמט הזה עשה את שלו והגיע הזמן להפרד ממנו כיום.
ומה צריך להחליף אותו?
יותר ויותר קטעים קצרים, של כמה דקות שהמתאבקים יוצרים בעצמם (וגם מופצים באינטרנט). ה WWE צריכים לתת למתאבקים את המצלמה, והמתאבקים כבר ידאגו לתת ל WWE את האישיות.
הקהל ידאג לשתף ולהפוך לתופעה ולויראלי את מה שבאמת תופס ומצליח.
ו ה WWE יצטרכו להשכיל ולתת את הפושים באותו הרגע לאותם הדברים שבאמת תופסים. (זה אפילו הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, כי זה אשכרה מדד שהוא מדיד).
המתאבקים יהיו צריכים כל הזמן לחדש, להיות יצירתיים, להתחרות אחד בשני על תשומת הלב, על הקהל, על מה יתפוס ומה לא - אבל הקריירה שלהם תהיה בידיים שלהם! החיבור שלהם עם הקהל יהיה בידיים שלהם.
זה זול יותר, זה מאתגר יותר, זה מעניין יותר.
אם ה WWE רוצים עוד פעם לשחזר את הבום פיריוד, הם צריכים להבין שהעולם משתנה, הפלטפורמות משתנות. ויראליות זה שם המשחק, ומי שרוצה להיות משותף, צריך לכל הפחות לנסות ולהשתתף.
אף אחד לא ישתף סרטון של פרומו של 18 דקות של טריפל אייץ' מדבר כמה אלילי בזירה. אבל סרטון של 2 דקות של שני מתאבקים שחוגגים את מוסיקת הכניסה של מתאבק שלישי בסיטואציות שונות בחיי היום-יום- זה יתפוס.
האבקות תמיד הייתה על החיבור עם הקהל. פעם היה צריך לעמוד על הפינה של העמוד ולתת ליריב 10 אגרופים כשהקהל סופר ברקע כדי שהוא ירגיש מחובר. בהמשך הקהל נהנה לקנות חולצות ולעשות עם היד תנועות מגונות ולצעוק WHAT למתאבקים.
כיום הקהל אוהב לקחת את המצלמה, לערוך, ליצור ולהיות בעצמו חלק מאותה תופעה. לא מאמינים? חפשו בגוגל #GLORIOUSBOMB או rko outta nowhere
ולא, תגיות בטוויטר זה לא מספיק ויראלי. מצטער וינס.
בונוס לסיום, אקסייבאר וודס אוכל פלפל חריף. שתפו!
hAttps://www.youtube.com/watch?v=JtRbdOfr8ak
בעצם מסוף עידן האטיטוד ה WWE מנסים לשחזר את ההצלחה של אותו עידן קסום ונכשלים באופן לא מפתיע כל פעם מחדש.
כי בסופו של דבר, מה שהם מנסים לעשות, זה את אותו דבר בדיוק רק עם עטיפה אחרת.
לא ראינו באמת שינויים קונספט, לא ראינו באמת מהפיכה בצורת החשיבה של הארגון ושינוי של 180 מעלות במוצר.
תקופת האטיטוד הייתה שינוי כזה. עולפ ההאבקות של לפני האיטיטוד הוא לא אותו עולם שהיה לפניו. הסטורליינס השתנו. החוקים השתנו. אורך הקרבות השתנה, סגנון הקרבות השתנה, מבנה התוכנית השתנה, הגבולות בין טובים לרעים הטשטשו.
ומאז ראינו עשרות מתאבקים מצליחים יותר ומצליחים פחות, פיודים טובים, פיודים רעים, ובעיקר אינסוף ניסיונות מיתוג מחדש של ה WWE שכולם כשלו, כי לוגו או סיסמה חדשה או תפאורה חדשה, מוצלחים ככל שיהיו, לא באמת מספיקים בשביל לחולל את השינוי.
גם אם תיאורטית, ה WWE יפטרו עכשיו את כל הקופים שכותבים את התוכניות השבועיות, יעסיקו את הבוקרים הכי יצירתיים בעולם וכל תוכנית של רו וסמאקדאון יהיו יצירות מופת של קרבות חמישה כוכבים וסטורליינס שכאילו נלקחו מתוך העלילה של אוז, זה לא יעשה את העבודה. אולי מי שיראה את התוכנית יהנה, אבל זה לא יוביל לעוד בום פיריוד.
השינוי צריך להיות עמוק יותר, ולא רק במעטפת או בפיודים או בפושים או בסטורליינס. כל זה לעולם לא ישנה. בטח בתקופה ש WWE בכוונה מיתגה את עצמה כמותג יותר גדול מכל כוכב שיוצא ממנה. הם כבר בכוונה לא מנסים ליצור את האוסטין הבא או את הרוק הבא.
הכוכבים הבאים של ה WWE תמיד יהיו כוכבים מודל ג'ון סינה, הם יכולים להיות מותגים וכוכבים מאד גדולים, אבל ה WWE תמיד ידאגו שהשם שלהם לא יהפוך לשם יותר גדול מהמותג עצמו.
אז מה השינוי צריך להיות? השינוי צריך להתחבר לתקופה ולזמנים שאנו חיים. השינוי צריך להתאים את עצמו לצופים של היום, למדיה של היום, לטכנולוגיה של היום.
זה מצחיק שה WWE מצד אחד הם באמת מובילים טכנולוגית וחדשנית בתפיסת השידור של המוצר שלהם עם ה WWE נטוורק, כיוון שכנראה פחות או יותר כל עולם הטלוויזיה ילך אליו בעוד כמה שנים, אבל מלבד הפלטפורמה עצמה של הנטוורק, התוכן של המוצר שלהם מנותק לחלוטין מהחדשנות של הפלטפורמה.
אז מאיפה ה WWE יכולים להתחיל ללמוד מה הכיוון החדש שהם צריכים לפנות אליו ולהתחיל את השינוי הגדול? הם יכולים ללמוד מתוכניות הלילה של ארה"ב. (זה גם בערך אותו פלח השוק שהם לא מצליחים להחזיר אליהם מאז האטיטוד) הם יכולים וצריכים ללמוד את מה שג'ימי פאלון וג'ימי קימל וצ'לסי הנדלר וקונאן אובראיין למדו, הפנימו ומביאים לדור הבא של תוכניות האירוח.
הם כבר לא לנו ולטרמן שעושים תוכניות שמיועדות למי שער בלילה ורוצה להרדם במיטה מול הטלוויזיה בכיף. הסדר והכרונולוגיה של התוכנית בכלל לא חשוב. הוא שם, אבל הוא לא העיקר.
התוכניות והמערכונים שלהם מכוונים בכלל לקהל הויראלי, ולא רק בארה"ב אלא בעולם. כמעט בכל יום יש איזה קטע מאחת התוכניות האלה שמופץ ומשותף והופך לויראלי והופך לתופעה. ליפסינק באטל, סלבריטיז קוראים טוויטים מרושעים על עצמם, ההיסטוריה של ריקוד מסויים, קריוקי במכונית, האיחוד של צער גידול בנות, האיחוד של סייב ביי דה בל, הילדה שעושה טוורקינג ונופלה... ויש עוד עשרות.
.
הכוכבים הגדולים הבאים של הארגון לא יוולדו מפרומו גדול, או מסטורליין גדול או מתסריטים מבריקים. הם יוולדו ממתאבקים מצלמים את עצמם במצלמות בחדר ההלבשה ומוציאים את המיטב מעצמם. הם יהיו הזאק ריידרים והגרנגאוים והניו דיי הבאים.
בלי תסריטים, בלי אפקטים ופרומואים ולדים וסופר HD.
תוכנית שבועית של ה WWE צריכה לאט לאט בהדרגה לשדר פחות ופחות סגמנטים, פרומואים וראיונות. זה "הפוליטיקה הישנה". זה הפורמט השחוק של איך לעשות תוכנית רסלינג. וכמו שהפורמט הזה השתנה בעידן האטיטוד, הפורמט הזה עשה את שלו והגיע הזמן להפרד ממנו כיום.
ומה צריך להחליף אותו?
יותר ויותר קטעים קצרים, של כמה דקות שהמתאבקים יוצרים בעצמם (וגם מופצים באינטרנט). ה WWE צריכים לתת למתאבקים את המצלמה, והמתאבקים כבר ידאגו לתת ל WWE את האישיות.
הקהל ידאג לשתף ולהפוך לתופעה ולויראלי את מה שבאמת תופס ומצליח.
ו ה WWE יצטרכו להשכיל ולתת את הפושים באותו הרגע לאותם הדברים שבאמת תופסים. (זה אפילו הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, כי זה אשכרה מדד שהוא מדיד).
המתאבקים יהיו צריכים כל הזמן לחדש, להיות יצירתיים, להתחרות אחד בשני על תשומת הלב, על הקהל, על מה יתפוס ומה לא - אבל הקריירה שלהם תהיה בידיים שלהם! החיבור שלהם עם הקהל יהיה בידיים שלהם.
זה זול יותר, זה מאתגר יותר, זה מעניין יותר.
אם ה WWE רוצים עוד פעם לשחזר את הבום פיריוד, הם צריכים להבין שהעולם משתנה, הפלטפורמות משתנות. ויראליות זה שם המשחק, ומי שרוצה להיות משותף, צריך לכל הפחות לנסות ולהשתתף.
אף אחד לא ישתף סרטון של פרומו של 18 דקות של טריפל אייץ' מדבר כמה אלילי בזירה. אבל סרטון של 2 דקות של שני מתאבקים שחוגגים את מוסיקת הכניסה של מתאבק שלישי בסיטואציות שונות בחיי היום-יום- זה יתפוס.
האבקות תמיד הייתה על החיבור עם הקהל. פעם היה צריך לעמוד על הפינה של העמוד ולתת ליריב 10 אגרופים כשהקהל סופר ברקע כדי שהוא ירגיש מחובר. בהמשך הקהל נהנה לקנות חולצות ולעשות עם היד תנועות מגונות ולצעוק WHAT למתאבקים.
כיום הקהל אוהב לקחת את המצלמה, לערוך, ליצור ולהיות בעצמו חלק מאותה תופעה. לא מאמינים? חפשו בגוגל #GLORIOUSBOMB או rko outta nowhere
ולא, תגיות בטוויטר זה לא מספיק ויראלי. מצטער וינס.
בונוס לסיום, אקסייבאר וודס אוכל פלפל חריף. שתפו!
hAttps://www.youtube.com/watch?v=JtRbdOfr8ak