הנסיך הקטן82
New member
שלום לכולם
נחשפתי לפורום הזה רק אתמול, כי חיפשתי קצת מזור לתחושות שלי. למזלי אני לא לבד בסירה ויש כבר נחמה בזה. הופתעתי כמה בסוף כולנו בני אדם דומים. מאוד הופתעתי לדעת שלא רק אני בורח לשירים ולמוזיקה בתקוה למצוא קצת שקט, שלווה והבנה.
קצת על עצמי, אני נשוי כארבע שנים ואנחנו יחד 10+. היא היתה הקשר המשמעותי הראשון שלי. רוב התקופה הזאת הכל זרם על מי מנוחות, ups and downs הרגילים של הזוגיות. בדיעבד אני חושב שנשאבנו לשיגרה. כל זה השתנה לפני כארבע חודשים כשמישהי אחרת נכנסה לחיים שלי. היא גרושה עם ילדים. הכרנו בנסיבות שדורשות פוסט נפרד בפני עצמו. אחרי הרבה מאוד זמן מצאתי חברה ואוזן קשבת. הינו נפגשים כמעט כל יום, הינו מדברים המון בטלפון, שיחות אל תוך הלילה. היא נהפכה לבן אדם הכי קרוב אלי בחיים. שיתפתי אותה בדברים הכי אינטימיים והכי פגיעים בי, דברים שלא סיפרתי לאיש, גם לא לבת הזוג שלי. ולמרות שממש לא רצינו להתאהב, הרגש זה לא משהו שאפשר להדחיק ולשים בפינה. בסופו של דבר זה לא קשר שיכול להתממש במציאות. המון רגשות ומחשבות צפות לי בראש ואני לא ממש יודע איך להתמודד עם הכל.
- אני פוגע באישתי - לא מסוגל לנהל קשר זוגי נורמלי
- אני פוגע בחברה שלי - תוקע לה את החיים
- פוגע בעצמי
- מרגיש אכזבה גדולה מעצמי
- מרגיש אהבה גדולה
- מרגיש פספוס שזה לא יכול להתממש במציאות
גם האופציות מה לעשות פרוסות לפני:
1. להמשיך ככה - אני מרגיש סחוט ריגשית ונפשית. לא אוכל להתמיד עם זה לאורך זמן.
2. להתגרש - פוחד פחד מוות מלתחיל מחדש. לא ארוץ באטרף לזרועות החברה שלי. חייב לעשות את הדרך שלי בחיים. לא אתן לה להרגיש שנטשתי מישהי בשבילה מצד אחד ומצד שני אני פוחד שזה לא סתם עוד התאהבות.
3. לחתוך מהחברה - מעבר לחוויה של פרידה ופספוס, אני לא יודע איך אוכל לבנות את היחסים חזרה עם אישתי, כשריגשית אני לא שם.
פלונטר..
לא מצפה שתיפתרו לי את הבעיות שלי בחיים.
אבל חיבוק ושיר בהחלט יעזרו.
תודה.
נחשפתי לפורום הזה רק אתמול, כי חיפשתי קצת מזור לתחושות שלי. למזלי אני לא לבד בסירה ויש כבר נחמה בזה. הופתעתי כמה בסוף כולנו בני אדם דומים. מאוד הופתעתי לדעת שלא רק אני בורח לשירים ולמוזיקה בתקוה למצוא קצת שקט, שלווה והבנה.
קצת על עצמי, אני נשוי כארבע שנים ואנחנו יחד 10+. היא היתה הקשר המשמעותי הראשון שלי. רוב התקופה הזאת הכל זרם על מי מנוחות, ups and downs הרגילים של הזוגיות. בדיעבד אני חושב שנשאבנו לשיגרה. כל זה השתנה לפני כארבע חודשים כשמישהי אחרת נכנסה לחיים שלי. היא גרושה עם ילדים. הכרנו בנסיבות שדורשות פוסט נפרד בפני עצמו. אחרי הרבה מאוד זמן מצאתי חברה ואוזן קשבת. הינו נפגשים כמעט כל יום, הינו מדברים המון בטלפון, שיחות אל תוך הלילה. היא נהפכה לבן אדם הכי קרוב אלי בחיים. שיתפתי אותה בדברים הכי אינטימיים והכי פגיעים בי, דברים שלא סיפרתי לאיש, גם לא לבת הזוג שלי. ולמרות שממש לא רצינו להתאהב, הרגש זה לא משהו שאפשר להדחיק ולשים בפינה. בסופו של דבר זה לא קשר שיכול להתממש במציאות. המון רגשות ומחשבות צפות לי בראש ואני לא ממש יודע איך להתמודד עם הכל.
- אני פוגע באישתי - לא מסוגל לנהל קשר זוגי נורמלי
- אני פוגע בחברה שלי - תוקע לה את החיים
- פוגע בעצמי
- מרגיש אכזבה גדולה מעצמי
- מרגיש אהבה גדולה
- מרגיש פספוס שזה לא יכול להתממש במציאות
גם האופציות מה לעשות פרוסות לפני:
1. להמשיך ככה - אני מרגיש סחוט ריגשית ונפשית. לא אוכל להתמיד עם זה לאורך זמן.
2. להתגרש - פוחד פחד מוות מלתחיל מחדש. לא ארוץ באטרף לזרועות החברה שלי. חייב לעשות את הדרך שלי בחיים. לא אתן לה להרגיש שנטשתי מישהי בשבילה מצד אחד ומצד שני אני פוחד שזה לא סתם עוד התאהבות.
3. לחתוך מהחברה - מעבר לחוויה של פרידה ופספוס, אני לא יודע איך אוכל לבנות את היחסים חזרה עם אישתי, כשריגשית אני לא שם.
פלונטר..
לא מצפה שתיפתרו לי את הבעיות שלי בחיים.
אבל חיבוק ושיר בהחלט יעזרו.
תודה.
