חבר'ה: סקר חשוב

[shavririt]

מתאים בדיוק להסבר הנ"ל.

הצליאק שלך מלידה כנראה, והיה סמוי עד שהתפרץ בצורה גלויה בגיל מבוגר יותר, אחרי או בזמן של חולשה פיזית או טראומה כלשהי. אגב, לעיתים נזכרים רק לאחר שאובחן צליאק, בכל מיני סימנים "חשודים" בעבר, שלא עוררו לאורך השנים כל מחשבה כי מדובר בצליאק.

 

[limim]

זה מזכיר את הסיפור שלי:

בתור ילדה סבלתי מבעיות התפתחות רציניות. הייתי ילדה מאוד נמוכה ורזה, עם זרועות ורגליים רזות ובטן נפוחה. לא אכלתי כמעט כלום והייתי במעקב מחלקת הגסטרו' בבילינסון (במקביל למחלקה האנדוקרינית). באותן שנים השיער שלי היה חיוור, העור היה יבש ובדיעבד אלו כל הסימנים הקלאסיים.. מעולם, עד לפני פחות משנה, לא העלו את האפשרות לצליאק, למרות שבמשך שנים התלוננתי על כאבי בטן ושלשולים. טענו שיש לי "מעי רגיז", "אולקוס" וכו'. עד שלשם שינוי רופאת משפחה "הגדילה ראש" ושלחה אותי לכל הבדיקות הרלוונטיות ושם - הפתעה! ובאמת, אין מה להשוות מאז..

 

[shavririt]

כל כך דומה- וזה קורה עדיין..

סיפורים דומים שמעתי מספר פעמים וזה מרגיז. הבת שלי היתה במעקב ובדיקות במשך שבע שנים אצל פרופ' ידוע בשניידר, במח' ייעוץ ילדים, עם תופעות זהות לשלך. כל בקשותי לבדוק את נושא העיכול נענו בתשובה קבועה-"בדקתי הכל, והכל בסדר אצלה". בגיל 14 כשחזרנו שוב מביקורת עם אותה תשובה, נמאס לי והלכתי לרופא במרפאת הילד המקומית, עם טבלת הגדילה שלה. הוא ממש נבהל ולמרות שאמר שהוא זה ששולח לשניידר ולא להיפך, הוא ביצע בדיקת דם עם כל המדדים האפשריים. כמובן שתוך שבוע וחצי התקבלה התשובה שנמצא אצלה צליאק (ורק לציין- בגיל 14 היה משקלה 24 ק"ג).

 

[limim]

ממש מרגיז ומקומם../images/Emo46.gif

אני בין היתר גם עברתי טיפולי פוריות (הם הצליחו בעבר וגם עכשיו. אני בהריון) וקיבלתי בתור ילדה זריקות של הורמון גדילה. בדיעבד, הבנתי שאלו חלק מהדברים שהיו אמורים לעורר נורה אדומה. לפני מס' חודשים יצא לי לדבר עם רופא אנדוקרינולוג שטיפל בי כילדה. סיפרתי לו על האבחנה שלי וכמובן "למה לא העלת את האפשרות וגו'". לטענתו, בשנות ה-70 לא היה נהוג לשלוח ילדים לבדיקות פולשניות כאלה. שטויות במיץ עגבניות! כמה בדיקות פולשניות אחרות עברתי בזמנו...

 

[shavririt]

קודם כל- בהצלחה!!!

ובקשר לבדיקות. בשנות ילדותך עדיין לא היו בדיקות הדם שישנן היום, אשר מהוות אינדיקציה ראשונית לצליאק (והיום אפילו חותכת). ובאמת היה קשה יותר לאבחן למרות שהבדיקה הפולשנית נעשתה כאשר היה חשד רציני לצליאק, והיא לא קשה או מסוכנת, רק קצת לא נוחה. כולם עוברים אותה. אצל ביתי, היו כבר בדיקות דם בתחילתן ולמרות זאת אותו "מומחה" אפילו לא חשד בכיוון למרות הסימנים המובהקים ולא ביצע אותן אצלה כל השנים. אגב, בעניין הורמון הגדילה, גם אצלנו חשבו על כך, אבל אחרי שראו כי יש נמוכים במשפחה וגם עשו בדיקת הורמון גדילה שיצאה תקינה, נמנעו מלתת לה.

 

[כלה להשגה]

אני בת 26 ומאובחנת כצליאקתית כשנה

 

[limim]

בת 35 אוטוטו. צליאקית כמעט שנה

בעיקרון בבית אני מאוד מקפידה, אבל די מחפפת במקומות אחרים. אני מקפידה לתחקר ולשאול האם מתכון מסוים מכיל קמח (ולרוב משתדלים להתחשב בי) אבל לא בצורה מאוד מעמיקה. אני לא מבררת האם אבקת המרק נטולת גלוטן וגו'. בד"כ, בארוחות משפחתיות למשל, אני מביאה איתי איזו מנה שהכנתי וכך אני בטוחה שיהיה לי מה לאכול (ולפעמים גם אחרים נהנים). במסעדות או אירועים אני מרשה לעצמי קצת יותר: אתמול, למשל, היינו במסעדה אסיאתית. מראש העדפתי אוכל מסוג זה, כי ידעתי שיהיה לי מבחר גדול יחסית. אז אכלתי סושי ואטריות אורז עם ירקות. לא נכנסתי לדקויות, כי פעם ב.. אני מרשה לעצמי. אני מניחה שהיה בסדר, כי לא היו לי תופעות אח"כ.

 

[limim]

וסוף סוף אני משדרגת את חיי:

הזמנתי אופה לחם דרך האינטרנט אתמול. איזה כיף! בין כה אני אופה לעצמי כל הזמן לחמים ולחמניות והרבה פעמים זו ממש טרחה. אופה לחם באמת כ"כ מסייע? או שזו סתם עוד הוצאה שתופסת מקום על השיש?

 

[shavririt]

אופה לחם מאד נוח לשימוש.

אם את לא בין המפונקים, יש המון אפשרויות גיוון במכשיר. ואת חוסכת לך את כל הטירחה וה"פצ'קע-מצ'קע" שבאפייה בתבניות. קראי בספר המתכונים של העמותה, יש שם מגוון של לחמים למכשיר. אני ממליצה למרות שביתי מתעקשת על לחם שאני אופה לה בתבניות.

 

[r1 המקורי]

האם הלחם שאת אופה לבתך מספר העמותה

ואם כן מה מספר העמוד ? ספר חדש ? תודה רבה

 

[shavririt]

לחם באפייה עצמית

הלחם שציינתי שאופה בעצמי ולא באופה-לחם, אינו מספר העמותה אלא שדרוג שלי לאחר נסיונות, נדמה לי שכבר פרסמתי כאן. ואם לא, מוכנה לפרסם אם יבקשו.

 

[r1 המקורי]

תכתבי בבקשה את המתכון -תודה רבה

 

[shavririt]

לחם באפייה עצמית

לשתי כיכרות- 1 חבילה קמח ללחם של ד"ר שר או- 1 חבי' של "שביט"(מומלץ)+כוס גדושה קמח מרמולייט. 1 ביצה גדולה או 2 קטנות שליש כוס קמח סויה חצי כוס קמח חומוס 2 כפיות סוכר 1 כפית מלח (רק בקמח "שביט") 2 כפות שטוחות שמרית (או ש.יבשים) שליש חבילה מרגרינה 3-4 כוסות מים פושרים מכניסים הכל בקערה גדולה כאשר המלח מעורבב עוד לפני השמרים. קודם החומרים היבשים ולמעלה המרגרינה והביצה והמים. לערבל במיקסר ולהוסיף את הכוס הרביעית רק במידת הצורך, בהדרגה, עד שמתקבל בצק חלק וסמיך אך לא קשה. הוא חייב להיות דביק מעט. מעבירים לשתי תבניות לחם משומנות (אני מעדיפה בפיירקס שבה רואים את תחתית הלחם נאפית כראוי). משהים בתנור שחומם קודם מעט, למשך שעה לתפיחה, כאשר התבניות מכוסות במגבת. מסירים את המגבת ומפעילים תנור בחום בינוני למשך 25 דקות בערך, עד שהלחם מקבל צבע זהוב חזק. מוציאים מהתנור ומקררים כמה דקות בחוץ ואז מוציאים את הלחם מן התבניות לרשת שעליה נייר סופג, כדי למנוע רטיבות בתחתית הלחם. כאשר התקרר לגמרי, פורסים לפרוסות ומכניסים לתוך שקיות ניילון למקפיא. מוציאים פרוסות לפי הצורך ומפשירים במצנם בחום קל. כך הן מוצקות ולא מתפוררות בהפשרה. לבריאות.