גם אני צליאקית מבוגרת
אבל אני מרגישה שזכיתי בפייס, סוף סוף מרגישה טוב. מבחינת משקל - בהתחלה ירדתי הרבה ואחר כך הגוף התחיל להעלות (תמיד הייתי רזה ושברירית פתאום יש "בשר"), למדתי לחיות עם זה, כי במקביל ירדה הנפיחות ותחושת הכבדות והעייפות, כך שזה אומר שהגוף מתאזן. לגוף שלי ארך כחודשיים שלושה להתגבר על נזקים של שנים. בהתחלה גם אני הרגשתי רעב - עד שגיליתי שחייבים "לגרוס" משהו כדי למלא את תהחושה הזו. לכן אוכלת הרבה אגוזים, שקדים וגרעינים (בכל מזון אני מוסיפה לי), פריכיות תירס (שקית צהובה) מאוד ממלאות והן דלות בקלוריות וטעם דומה לפופקורן. מכינה לעצמי לחם (תערובת של בראל) או קונה (נחמל'ה, יניב צמח). מכינה לכל המשפחה אוכל נטול גלוטן (יש לי גם בן צליאקי) והם התרגלו וכולם מרוצים. (אצלנו זה יותר מורכב כי בגלל בן אחר אסור גם חלב, והבעל שלי לא אוכל פירות וירקות), היתרון של אוכל ללא גלוטן לכולם שגם אין חשש לזיהום משני שעושה לי הרבה כאב ראש אם יש על השולחן. המשפחה למדה להתאים את עצמה, לפעמים הם מקטרים, אבל כולם יודעים שככה זה עם צליאק. בדיקות - כולנו עושים פעם בשנה שנתיים, גדולים וקטנים, זה חלק מהחיים, אבל האחים שלי מסרבים לעשות. קניות - סל הקניות שלנו פחות או יותר עקבי, לומדים מה מותר ומה אסור, ויודעים איפה לקנות את מה. אנחנו מזמינים איתך להמשיך להיות איתנו בקבוצת התמיכה הכי טובה שיש - הפורום הזה. ולקחת אוויר, במשך הזמן הכל מסתדר ומתרגלים. העיקר הבריאות.
