קראטה מסורתי קאטה ובונקאי הגנה עצמי

[איציק סאן שין קאן]

הבשלה

 

[הבן של קנגה]

תודה

שאתה מייחס לי תום לב של ילד בן עשר. נגע לליבי. עדיין לא התייחסת עניינית. I'M WAITING

 

[הבן של קנגה]

וסתם כי אני במצב רוח טוב

זה עדיין לא פולמוס. התנאים טרם הבשילו לכך: 1.אני עדיין מנסה להבין את עמדתך,טרם גיבשתי הבנה מספיקה בשביל לחלוק עליה. 2.בשביל פולמוס צריך שני צדדים באותה רמת ידע;אך כפי שרמזת אתה הבוגר המחוייךואילו אניעודני הילד בן עשר הנאיבי.

 

[דוד כפרי]

לא בא מקראטה, אבל הגישה אצלנו

אומרת שהקאטה היא ה-כלי לאפשר תגובה נכונה להפתעה. לא בהכרח למה שבא אחרי ההפתעה, אבל להפתעה עצמה הקאטה בהחלט מכינה היטב, אם מתאמנים עליה נכון.

 

[Tonjin]

אתה יכול להרחיב בבקשה

איך הקאטה מלמדת תגובה נכונה להפתעה?

 

[דוד כפרי]

כתבתי על זה פעם

http://www.notes.co.il/kafri/8675.asp

 

[בודוקאן]

יאללה מדברים על קאטה ../images/Emo13.gif

תמיד נחמד

כמובן שלא אדבר על הגנה עצמית, כי אין לי מושג בזה. עבורי, יש לקאטה ערך גדול, מכיוון שאני מרגישה שהיא מכניסה "משמעת תנועתית" במובן של דיוק. היא מחייבת אותי לדייק יותר מאשר בסוגי תירגול אחרים, וחוסר דיוק בקאטה יבוא לביטוי באופו חד יותר ומידי. "טעות" בקאטה נחשפת לעין מיד. דוקא בגלל התבנית הנוקשה. אפשר להאריך בדיבור על החשיבות של הקאטה, ואני מניחה שכל אחד ימצא בה ערך מוסף אישי שונה. מעבר לנושא הדיוק הטכני, אחת המטרות של הקאטה, היא שימור המסורת. כך זה בג'ודו, ואני מניחה שזה נכון גם בשיטות אחרות. אני מדגישה, שזו רק אחת המטרות! לא היחידה! מנקודת המבט הזו, אני חוזרת לדברים שכתבתי בנוגע ל"שם האב". אין לי ספק בערך הגדול של הקאטה עבורי. אני גם מאוד אוהבת לתרגל קאטה, למרות שברור לי שזה דורש ממני הרבה מאוד מאמץ והשקעה. הרבה יותר מאשר באימון או תרגול אחר. האם לא ניתו להשיג את אותן המטרות בתרגול אחר? שאלה טובה. אין לי תשובה. התחושה שלי היא שתרגול הקאטה נותן לי נדבך שלא אקבל בצורה אחרת. כך שאולי השאלה היא: האם הנדבך הזה חשוב? זו כבר שאלה אישית. יש שיסתדרו בלי הנדבך הזה, הם אינם מרגישים כל צורך בו. דוגמה מובהקת, ג'ודוקות תחרותיים. לא כולם, רובם. הם לא מרגישים כל צורך בזה, וזה לא מענין אותם. זה גם לא מונע מהם להגיע להישגים תחרותיים כפי שהם רוצים. זה מסתבך כאשר אתה רוצה להיות מורה. אולי זה ההבדל בין מורה למאמן.

 

[Pyongwon]

../images/Emo24.gif

 

[בודוקאן]

הבהרה קטנה ../images/Emo9.gif

כשכתבתי את "שם האב", זה היה לרגל אירוע של ביה"ס, ונכתב אז ספציפית עבור אותו אירוע ועבור הקבוצה. האירוע היה מבחני דרגות אשר עברו יחד 6 תלמידים מהקבוצה. ההכנות המשותפות, והמבחן המשותף, יצרו חוויה מיוחדת שהיוותה ציון דרך עבור כולנו. המטרה היתה להביא דברים על אותה חוויה, ולהודות למורה שלנו על הדרך שעשינו, במעמד סיום הבחינות. מאז, נכתבה גירסה אחרת, יותר כללית, ולא ממוקדת לאירוע הספציפי. אלא שהגירסה המוקדמת, היא זו שזאב בחר לפרסם במגזין

. (אני חושבת שכדאי להחליף

) אני מספרת זאת, כי מי שיקרא אולי לא יבין "מה עינין שמיטה להר סיני"

 

[floppy disk]

שכחתם משהו חשוב - שזה כיף