מאמר: בגידת המלאך

לאו דוקא

לא מזמן קראתי כתבה (נדמה לי זה היה בוואלה) שאאל"ט, הפריך את התאוריה הזו.
 

דו קרב

New member
הדרך ללמד אישה להגן על עצמה.

המאמן צריך להגן על עצמו ואז ללמד את האישה איך מפוצצים תוקף. הכל מותר, עיניים, ביצים, אזניים, ברכיים, מרפקים וכו'. חופשי חופשי. לאחר שהאישה משתחררת ולומדת להפוך לתוקפת בלי פשרות אפשר להתחיל למתן תגובות לכיוון נקודתי.
 
התגוננות אפקטיבית.

לפי דעתי הבעיה העיקרית ביכולתה של אישה להתגונן נגד תקיפה אלימה, שלא נעשית ע"י אדם קרוב לא קשורה רק ביכולת או בכח הפיזי של המותקפת.כח ויכולת באמת אפשר לבנות. אני חושב שגם אם היא תדע להגיב ולכוון מכות בעוצמה וביעילות עדיין קיימת בעיה כי מטרת ההתגוננות היא לנטרל את התוקף. הדרך היחידה היא לגרום לתוקף נזק פיזי מספיק חריף כדי שהתוקף יאלץ לוותר. לדעתי לרוב הנשים יהיה קשה מאד לגרום נזק פיזי חריף לאדם אחר ולא בגלל חוסר כח, אלה בגלל מבנה אישיות שונה. לא לכל אדם יש את האופי והנכונות לגרום נזקים חריפים לאדם אחר ונשים קצת יותר רחמניות.כך שלא מדובר פה רק באימונים ויכולת פיזית. הצעתי לכל אישה פשוט לרכוש בלון גז מדמיע או ספריי פלפל חריף ולא לשרוף שעות וזעה בלימודי הגנה עצמית.השימוש בספריי לא דורש אימונים הנזק הנגרם לתוקף הוא זמני ולא קיצוני ולכן מכשול האכזריות לא קיים כאן. כמובן שלנשים שרוצות ללמוד אומנות לחימה מתוך רצון לדעת ולהתפתח ולא רק מתוך מחשבה שזה מה שיציל אותה מתקיפה. אין שום בעיה להגיע ליכולות גבוהות מאד אבל לא בטוח שיעזור מול תקיפה אלימה. נ.ב התשובה הנ"ל נכונה גם לגברים אם מבנה אישיות עדין הסולדים מאלימות.
 
מטרת ההתגוננות היא לנטרל את התוקף??

לא מסכים - מטרת ההתגוננות היא לחזור הביתה בשלום. זה יכול להיות ע"י הרתעה, קריאה לעזרה, ניצול הזדמנות לברוח ועוד. אני לא עוסק בהגנה עצמית, אבל ברור לי שיש הבדל גדול בין "לנצח בקרב" לבין "לחזור הביתה בשלום". לא תמיד יש צורך לנצח את האנס. לרוב מספיק לברוח, או להרתיע.
 

דו קרב

New member
הבעייה עם ספרי היא שבלחץ

ונניח שהניצרה פתוחה (בסיבוב) אתה יכול להתיז לכיוון שלך. קודם צריך להרויח זמן וזה ניתן בתגובה בשיא האגרסיביות, אחר כך זה כבר פתוח למיומנות כזו או אחרת.
 
לחזור הביתה בשלום.

מסכים איתך שהמטרה היא לחזור הביתה בשלום! לא כל כך רואה איך בחורה גורמת לרתיעה אצל תוקף אלים. (בידיים חשופות) כדי לקרוא לעזרה לא צריך אומנויות לחימה. לגבי הסיכוי לנצל הזדמנות כדי לברוח. אימונים בהחלט יכולים לעזור אבל רצוי שהאימון ילווה בהרבה עבודה פסיכולוגית. היכולת להרתיע לפי דעתי בהחלט קשורה במניפולציות פסיכולוגיות.
 
כל יכולת, גם לקרוא לעזרה, היא

קודם-כל פסיכולוגית. מי שלא מאמין שיש לו זכות לקרוא לעזרה, או ש"לא נעים" לו, לא יעשה זאת. אותו דבר לגבי הסיכוי לנצל הזדמנות לברוח. לגבי רתיעה - רוב תוקפי-המין מנצלים הזדמנות וחולשה. יש מצבים שסטירה ועמידה נחושה על צעקה |עוף מכאן! יספיקו בשביל להרתיע. דיברתי עם אישה שעשתה זאת והצליחה. לא תמיד זה עובד, אבל ברמה הפסיכולוגית הנכונות לעשות זאת היא הבסיס לקרב שעשוי לבוא בהמשך.
 
האמת היא.

האמת היא שאני באמת לא יודע כמה מהתקיפות המיניות נעשות תוך ניצול חולשה וכמה בטרוף חושים. וגם אין תשובה ודאית לגבי איזו תגובה תשפיע ואיך. אני לא חושב שיש תשובה ברורה לשאלה "איך בחורה יכולה להתגונן" הרי ברור שכל מצב וכל אישה שונים לחלוטין. הדבר הראשון ההכרחי להתגוננות "כדברי דוד" הוא מבנה אישיות שלא יתן ולא יקבל כל פגיעה אישית גם אם תדרש לחימה.
 
רוב מקרי האונס אינם ספונטניים.

ברוב המקרים הם מתוכננים מראש, לפעמים ברמה של פנטזיה אלימה ולפעמים ממש פרטים טכניים. חלק חשוב מהתגובה ה"נכונה" לאונס הוא התנגדות פעילה; לא רק שזה יקל על הנתקפת יותר מאוחר, בחקירה ("למה לא התנגדת?" ישאל השוטר), ולא רק שעם חתיכות-עור של התוקף מתחת לציפורני הנתקפת אפשר יהיה לזהות אותו בוודאות כשייתפס, התנגדות פעילה גם תעזור לשיקום פסיכולוגי אחרי המקרה. מי שמלמד "הגנה עצמית לנשים" צריך לקחת בחזבון שחלק חשוב מתפקידו הוא לא רק ללמד טכניקה, אלא לייצר מוכנוּת פסיכולוגית להילחם על החיים בכל הכוח. זו סיבה נוספת לכך שאני חושב שג'ודו היא שיטה מעולה לנשים - בהרבה מאוד מקרים אישה מבינה שהיא מטרה לאונס הרבה, הרבה אחרי שכבר נוצר מגע, ואז כבר מאוחר מדי לטכניקות המקובלות באיגרוף, קראטה, אייקידו וטאי-צ'י - אבל "התנוחה המיסיונרית" היא לחם-חוקו של כל ג'ודוקא, וכל ג'ודוקאית תדע גם להגיע ממנה לחניקה - לא להרביץ, לשבור, לשפוך דם, "רק" לחנוק - כמו שעושים תמיד באימונים. הרי בג'ודו יש מגע מלא מהשיעור הראשון.
 

amir_aikido

New member
להבנתי המוגבלת - העיקר המטליות

הבעיה העיקרית מבחינת לימוד הגנה עצמית, היא הלימוד המנטלי והפנמתו להתנהגות היום-יומית. מהבחינה הזו, עצם ההגעה לשיעור של "הגה עצמית" מהווה שבירה של מחסום פסיכולוגי עצום, להגיע למצב שבו גם תתן מכה עם כוונה למישהו או תבצע עליו טכניקה שתכאב לו, זהו עוד פער עצום. היכולת הטכנית פחות חשובה. אני אוסיף עוד נקודה למחשבה שתשמע נוראית למדי: גם אם "ההגנה העצמית" לא הצליחה, וקרה האונס, חשוב שהאישה תוכל להתאושש ממנו. סטטיסטית, עצם הנסיון להאבק באנס עוזר להתאוששות הזו. לנפגעות רבות מאוד קשה מאוד עם עצמן, משום שהן חשות חלק באשמה. אני זוכר שאני ודוד השתתפנו לזמן קצר בפורום של "פגועות". באחד המקרים התייחסנו שם לאחריות של אדם לפעולות מניעה, וניכר היה שיש הבדל עצום בין התפיסה שלנו לאחריות כזו, ובין הקישור שהן עושות לאשמה במקרה שהיה מקרה. אמיר
 

בודוקאן

New member
להסתכן? ../images/Emo13.gif

כמובן שאשמע משוחדת ומגמתית... אבל אני חושבת שאתה מאוד צודק. ולכן גם אמרתי שאתחיל עם עבודת קרקע. לא בגלל הדימיון וכו'...אלא מפני שעל הקרקע אפשר ללמד המון, בלי שזה יראה בכלל אלים, או לוחמני. תחשוב על תרגול של ריתוקים. מאוד מפתח את הכוח, העמידות, היציבות, ויכול להיות נעים, משעשע מאוד, ללא טיפת דימיון לאלימות.
 
ומצד שני, דוקא למי שעברה אונס או

נסיון לאונס, תרגול במגע צמוד כמו עבודת קרקע של ג'ודו יכול להיות "טריגר" לחוויות קשות מאוד. זהירות, הכנה והכלה הן מילות מפתח.
 

בודוקאן

New member
עם בני זוג מאותו מין...

יש לזה סיכוי טוב. פרט לכך, לא הייתי מתחילה בזה, כאמור, אלא בהכרת הגוף דרך עבודה על כושר. אחר כך, אפשר לעשות תרגילי כושר בזוגות, לשלוט במידת המגע, וכמובן, תמיד להיות קשוב למה שעולה.
 

tanka

New member
ג'ודו ושאר ירקות

אני חייבת להסכים עם דוד, עבודה על הקרקע וריתוקים למיניהם אכן יכולים להוות טריגר מאוד רציני.יש נשים שאפילו מגע בפני עצמו או מגע באזורים מסוימים הוא די כדי להוות טריגר ולייצר תחושות בלתי נעימות. לכן אני חושבת ששיטה רכה (ואני יכולה לדבר רק על טאי-צ'י כי זה מה שאני מכירה),אם היא מכילה בתוכה עבודת זוגות, יכולה להיות מאוד יעילה, ולו רק כדי להעלות בטחון, למי שכבר חוותה את האקט הקשה. באשר ללימוד התגוננות או מניעה של תקיפה, ראשית כפי שכבר צוין לא כל אונס או התעללות מינית נעשית תוך כדי אלימות פיזית או איום, לצערינו, הרבה פעמים מדובר באדם קרוב שה"קורבן" הכירה ובטחה בו, פעמים רבות זה נעשה תוך ניצול מרות וסמכות או ממקום של תלות שהאשה\נערה פיתחה בתוקף, במקרים כאלה אין זה משנה אם היא יודעת ג'ודו או קרטה, היא פשוט לא תתקוף את התוקף. (זו דעתי), אני מנסה לומר שמי שרוצה לתקוף יתקוף ומעט מאוד הן הנשים שתצלחנה להרתיע אדם שנחוש לבצע אקט כזה. (ולא, זה לא שוביניזם!!!)
 

khb

New member
לא מדויק

שימוש בספריי בוודאי מצריך קור רוח. למצוא את המיכל (הרי אף אחת לא הולכת עם האצבע על הנצרה), לפתוח את המיכל ולכוון טוב לתוקף. ולהיזהר שהתוקף לא יחטוף מהיד וישתמש הוא עצמו כנגד הנתקפת. אחד התפקידים של לימוד ההגנה העצמית הוא , תוך בניית ביטחון, להגיע לקור הרוח המאפשר פעולה אפקטיבית ולא שיתוק מערכות. אני לא חושבת שמדובר באלימות מצד הנתקפת אלא בהישרדות גרידא. בטבע יש שתי אפשרויות ידועות שחיות נתקפות פועלות בהן: התקפה או בריחה לאדם יש גם אפשרות שלישית של הצמדות לתוקף . אלו פעולות אינסטינקטיביות (שאינן עוברות תהליך מחשבתי/מוחי אלא מעגל עצבי קצר פעולה-תגובה) ופעולות אינסטינקטיביות, על אף שכל אחד מאיתנו נולד איתן, ניתן באימונים לשנות.
 
יש לך את זה בלבן?

אני מאוד אוהב את מלחמת הכוכבים. ואם יש לך את מה שבתמונה אז זה יהיה מושלם לקורסים שאני מארגן.
 
למעלה