כיצד דולפינים מתמודדים עם לחץ בעומק?

[phoenix2000]

כיצד דולפינים מתמודדים עם לחץ בעומק?

לאיזה עומק מסוגל דולפין לצלול ואיך הוא מתמודד עם הלחץ? (בני אדם סובלים מלחץ כבר בעומק של שני מטרים)

 

[Dani Barchana]

השיאים הרשומים כפי שנמדדו על ידי הצי האמריקאי

בהנחה שאתה מדבר על דולפין אף-בקבוק: דולפין אטלנטי - כ 350 מטר דולפין פאסיפי - כ 500 מטר. לגבי היכולת לצלול לעומק, אני מניח שהכוונה להשוואת הלחצים באזניים? אם כן, מבנה תעלתהאוזן והסינוסים מאוד שונה בדולפינים לעומת בני אדם. אצלנו יש חלל שכאשר אנו צוללים, האויר נדחס וחלה קריסה של החלל הזה פנינמה ולכן הכאב והפציעות. לדולפינים יש רקמת כלי דם המסוגלת להתרחב ולמלא את החלל ובכך למנוע את הקריסה שלו. המדהים הוא שעדיין נשארת שכבת אויר מאוד דקה המאפשרת שמיעה של טונים גבוהים למרות העומק הרב והרקמה המלאה בדם. זה נושא מאוד סבוך, אפשר לקרוא עליו קצת יותר בפרוט, אם זה מעניין אותך, כאן או פה (אם כי המקור הזה קצת בעייתי משום שהוא דן בתאוריות שאינני בטוח כלל שהן נכונות (הקשר בין רעידות אדמה תת מימיות והחפה של לוייתנים)

 

[phoenix2000]

תודה רבה

אכן התכוונתי לדולפין אף-בקבוק. ועכשיו לשאלה קצת מוזרה: האם מערכת כזו כמו שתיארת אצל הדולפינים יכולה תיאורטית להתקיים אצל בני אדם ללא שינוי מבנה הגולגולת? הכוונה לרקמת דם שתתרחב אצלנו בחללים הריקים ובכך תמנע קריסה של החלל.

 

[Dani Barchana]

בתאוריה? לא הבנתי? השתלה? ספונטנית? איך?

החללים אצלנו מאוד שונים מאצל הדולפין, ובכלל השונות האנטומית היא כל כך גדולה ונדרשו 50 מיליון שנות אבולוציה לפתח מערכת כזאת כך שנראה לי בלתי סביר. כל מערכת הסינוסים, מבנה האף ומיקומו, מבנה הגולגולת, הלרינקס שהופרד מהפרינקס... יותר סביר שיצמח לנו זנב של דולפין או סנפיר גב מאשר זה.

 

[phoenix2000]

טוב, אני מניח שזה כבר קשור לפורום צלילה

אבל אולי אתה יודע איך בני אדם מתמודדים עם השוואת לחצים? אני מכיר תא לחץ. יש אולי דרכים יותר טבעיות? (כמו הבחור שצלל לעומק של 214 מטרים. אני מניח שהוא עבר בתא לחץ לפני כן)

 

[Dani Barchana]

עניתי רק לגבי השוואת לחצים בסינוסים ואוזניים.

מה שצוללים נוהגים לקרוא "פימפום". לא הבנתי שהתכוונת לכל המכלול.... באופן עקרוני צוללים מתמודדים עם כמה דברים הנוגעים ללחץ: 1. השוואת לחצים בסינוסים - השיטה היא ל"פמפם" - דוחסים אויר לסינוסים ולאוזן התיכונה על ידי סגירת האף והעלאת הלחץ בסינוסים וצינור אאוסטכיו בעזרת כיווץ החזה והפה. 2. קריסת בית החזה - מנוטרל כאשר נושמים אויר דחוץ במלילת מכשירים = SCUBA 3. הרעלות (שיכרון מעמקים=הרעלת חנקן, הרעלת חמצן) - מתמודדים על ידי שינוי תערובות נשימה. דקומפרסיה - סינדרום הנובע משהיה בלחץ גבוה ומעבר מהיר ללחץ מופחת - ההתמודדות היא על ידי עליה איטית ומבוקרת. יונקים ימיים פתורים מסעיף אחד, כפי שהסברתי. מסעיף 2 בגלל מבנהבית חזה, ריאות, נאדיות ריאה ודרכי אויר שונים. ומסעיף 3 זה כבר סיפור ארוך שאין לי הרבה כוח וסבלנות לפרט (אני מפרט אותו בדרך כלל בהרצאות של 45 דקות עד שעה וחצי - בהתאם לרמת ההרצאה.)

 

[Dani Barchana]

דחוץ במלילת=דחוס בצלילת,

ודקומפרסיה=סעיף 4. יונקים ימיים פטורים ולא פתורים

והם פטורים מסעיף 3 כי הם לא נושמים בעומק ופטורים מסעיף 4 בגלל כל מה שאין לי כח, זמן ומקום להסביר. סליחה על כל הטעויות....

 

[phoenix2000]

תודה

דווקא סעיף 4 הוא זה שמעניין אותי אבל אני אחפש מקורות מידע חלופיים. (תוכל אולי להפנות אותי לכאלה?)

 

[Dani Barchana]

צודק, זה באמת נושא מרתק.

כתבתי לא מזמן כתבה "פופולרית" בלי לטחון יותר מדי מדע לעומק בדיוק על זה. אם תשים את ידך על גליון "צלילה" של ההתאחדות הישראלית לצלילה , גיליון 43 מרץ 2009, תמצא את הכתבה שם, שמה "צלילה של יונקים ימים - מדוע הם פטורים מדקומפרסיה" שנה טובה. דני

 

[זכויות יונקים]

יונה הנביא במעי הדג.........

התנהגותם של גלי הקול במים - אפשר לקבל הסבר קצר?

 

[Dani Barchana]

בבקשה, אם כי זה קשור יותר לפיסיקה מלוטרינריה

הבדל העיקרי בין המים לאויר (מבחינת גלי קול) הוא צפיפותם הגדולה של המים, עקב כך מהירות הקול במים גבוהה פי 4 מאשר באויר/ הצפיפות גורמת גם לקצב דעיכה של גדול יותר ולכן מדידות אקוסטיקה במים קשות להשוואה למדידות באויר (לא אכנס לזה בכלל). מכיוון שהאוזן האנושית בנויה לקול באויר (עור התוף ועצמות השמע הן מנגנון המיועד חהעביר לחץ נמוף לנקודה אחת באון הפנימית) במים האוזן לא מסוגלת להבחין בכיוון הקול, גם בגלל מהירות המעבר של קול במים וגם בשל קליטת הרטט האקוסטי דרך כל עצמות הגולגולת. הסבר בכלל לא רע מויקיפדיה דווקא - כאן .