מה עושים שאין אוכל בבסיס ואוכל של צהריים אוכלים בערב

[II40]

מה עושים שאין אוכל בבסיס ואוכל של צהריים אוכלים בערב

בתי כבר חודשים בצבא , קיבלה שיבוץ לפני שבועים במרכז הארץ טוענת שיש אוכל בצהריים ומגישים גם בערב ואוכל לא אכיל בכלל יש לציין שהמפקדים מקבלים אוכל אחר, בימי ראשון שמגיעה לבסיס סגור מביאה אוכל מהבית חלב קרופלקס החברות גם נראה לי מוזר שצריכה להביא אוכל מהבית בתי לא מהמפונקות עכשיו סגרו גם את השקם לתקופה ארוכה לשיפוצים למי אני צריכה לפנות שיטפלו ביבדקו את המצב הזה
תודה מראש לתגובות

 

[II40]

יפה שהציצו וראו מה רשמתי לאף אחד אין מה להגיד ?????

 

[מירי,]

אוכל שונה למפקדים? היא בחיל האוויר?

הבן שלי חצי שנה בצבא וירד מידה במכנסיים אבל אין לו מתי להגיע לשקם ולפעמים גם אסור לו להביא אוכל מהבית (ראיתי את ההודעה מהמפקד שלו, כתובה שחור על גבי מסך פלאפון).
אפשר לפנות למפקדים, אפשר להתלונן בקבילות החיילים...
האוכל בבסיסים מסוימים לא משהו, אבל למה הכוונה לא אכיל? כשסיפרתי לבן שראיתי תמונה של לחם עם עובש בבסיס מסוים הוא אפילו לא התפלא, אמר שזה לא נורא וגם אצלם לפעמים זה קורה, אז חותכים את העובש ואוכלים את השאר(|תפוזון מקיא|).

 

[מחשבות]

למה עובש צריך לעור בשתיקה? משאיות שלמות יוצאות מבתי

המאפה עם לחם טרי למחנות. איך נוצר עובש?

 

[מחשבות]

*לעבור

 

[מירי,]

כי יש בסיסים שהמשאית אגן מגיעה אבל בערך פעם בשבוע

 

[מירי,]

אכן

 

[מחשבות]

טוב, זה בגלל המצור.

 

[מירי,]

לא... מדינת ת"א תקפה גם בצבא.

ויש אימונים שלא נערכים ב'מקום' סתם 'שם'.

 

[adif11]

גם החייל שלנו ירד מאוד במשקל

בעיקר בתקופת הקורס. אמר שהאוכל בבה"ד פשוט בלתי אכיל.
והוא מאוד לא מפונק באוכל.
מה שניחם אותנו היה שהקורס בסוף יגמר והוא יוצב בבסיס אחר. מה שקרה ולשמחתנו האוכל בבסיס החדש הרבה יותר טוב .
אולי באמת תפנו לנציב קבילות חיילים או לקצינת פניות הציבור ? מה יש להפסיד ?

 

[II40]

אוכל לא אכיל שנותנים לך בערב את האוכל של צהריים

תמיד חסר משהוא ,בארוחה פעם לחם ,גבינה, פסטה לא מבושלת כמו שצריך ועוד הרבה דברים נראה לי מגוחך שצריך לקחת אוכל מהבית לצבא זה בסיס סגור ולא שייך לחיל האוויר, כל החברות שלה, לא נגישות לחדר אוכל מביאות מהבית אוכל מצב עצוב שצריך להביא אוכל מהבית אף אחד לא מתלונן או שבעבר התלוננו ולא עשו אם זה כלום בתי חדשה בבסיס

 

[aשרון]

זה מה שקורה כשההפרטה מגיעה גם לצבא..

אי שם בין 1997 לשנת 2000 שרתתי כפקיד משרד בבסיס של חיל חימוש ברמת הגולן.
את האוכל הכינו בבסיס עצמו, בערך כל יום הגיעה משאית עם אספקה כלשהיא למטבח. בבוקר ובערב הגישו כמעט את אותו הדבר. אך בצהריים, כל יום התפריט היה משתנה. היה אוכל נהדר. יש לציין שלפני השיבוץ לבסיס הזה עברתי הכשרה של שבוע בבה"ד בצריפין והיה שם אוכל מזעזע.

אני לא יודע מה מגישים בבסיסים היום, אך נראה לי שההפרטה בצבא מביאה לכך שמביאים אוכל מחוץ לבסיסים ולא מכינים אותו בבסיסים עצמם, וזהו שורש הבעיה.

 

[מחשבות]

למה להביא מבחוץ? כל הלוגיסטיקה הזו נראית משונה מאוד.

 

[A לוןA]

מה עושים כשיש אוכל בבסיס

ולבת שלי לא בא לאכול אותו
&nbsp
זו השאלה הנכונה.
&nbsp
את לא צריכה לעשות כלום. הבת שלך אישה בוגרת וחיילת בצהל, ויש בצהל שרשרת פיקוד ואם לא מטופל- נציב קבילות חיילים.
את כל הטיפול היא צריכה לעשות בעצמה. היא כבר לא בת 5.
&nbsp
ואת, רצוי שתלמדי לשחרר. זה לא הבית ספר שרצים לבכות למורה על הציון בבחינה.

 

[TFNM]

חיפשתי את התגובה הזו.
&nbsp
נכון,המצב חרא ולא הוגן אבל זה לא המאבק של ההורים.
~נזכר במשמרות לילה עם רעב מכרסם ובפריצות ליליות לחדר אוכל~

 

[מירי,]

אה, אז להפוך לעבריין בגיל 19 זו הדרך... נפלא.

 

[TFNM]

כן! ראבאק,כן!

יש הבדל בין מה שאמור להיות לבין מה שקורה בפועל,חיילים אמורים לקבל מיטה עם מזרן ושיידאגו להם לאוכל ולקבל שש שעות שינה ביממה מטכ"לי ושייאפשרו להם לראות רופא וקב"ן ושייאפשרו להם טופס 55 ושלא יטרידו אותם מינית ושיהיה להם סיכוי שווה לקצונה ולקבלה לקורסים בלי שאיזה טמבל עם פרוטקציות יקבל את המשבצת. תנחשו מה? לא תמיד כך הדבר.
&nbsp
צה"ל היא מערכת גדולה,מגושמת ולעיתים מושחתת שהרבה פעמים שמה את החייל במצבים בלתי אפשריים ולא הוגנים,מירי את יכולה לבכות על זה עד מחר אבל זה לא מה שישנה את המצב.
&nbsp
יש קרבות מול המערכת ויש דברים לשנות,וצריך לשנות אותם וטוב מאוד שלא מקבלים חלק מהדברים האלה יותר אבל זהו לא הקרב של ההורים לנהל,אלו דברים שהחיילים צריכים להתמודד איתם.
&nbsp
חלק מהדברים האלו מבגרים אותנו הישראלים בהיותנו חיילים,לפעמים זה פוגע ולפעמים זה מפגיש את החייל עם המציאות בצורה הכי צינית קרה וכואב שאפשר,ומתוך הכאב הזה אפשר לגדול.
הצבא דופק את כולם,מהג'ובניקית הכי זוטרה ועד הקרבי בתפקיד הכי וואסח. בצורה כזו או אחרת כל מי שמשרת מקבל את בולבולו הגדול של צה"ל בעכוז,ויש בזה דברים טובים.
&nbsp
תנו לחיילים להתמודד עם הבולבול הזה לבד
&nbsp
*הח"מ הינו חייל משוחרר מזה שנה וחצי משירות בתפקיד פיקודי על תקן קצין ביחידת 8200 שהתמודד עם חיילות מתקשות

 

[מחשבות]

את כותבת מהתרגשות ולכן לא שמה רווח אחרי סימני פיסוק.

הצבא מורכב מבני אדם מקומיים. זה מפקד הבסיס אשם ועד אחרון טבחיו ומ"כיו. אם ירצה, יהיה נהדר יחסית. הוא לא רוצה.
שש שעות השינה תמיד נפרצות ע"י שמירות וברור ש-3 ועוד 3 שעות שינה בהפסקה זה לא 6 שעות.
מי שלא אוכל אוכל סביר, הדגש על סביר, ולא מוצא משהו להיות שבע בגינו, הוא מפונק. לא כל אחד בא מבית בו האם מקפידה על אבקת אוסם במרקיה. לפעמים האם מגוונת במונוסודיום גלוטמט ושמה קנור או ויטה.

 

[מירי,]

אמא שלי עדיין מטפלת בי לפעמים

והיא כבר סבתא לחייל וחייל בדרך- כך שאני אמא לחייל וחייל שבדרך.
ממש לא עיניין של שחרור, אם הילד מבקש עזרה והדרכה עוזרים ומדריכים אותו.
הצבא היום מחפש מעורבות של המשפחה (אחרת איך תסביר את כל ביקורי הבית??) ועוד יותר את מימון המשפחה

&nbsp

 

[A לוןA]

יש הבדל גדול

בין "הבת שלי לא יודעת מה לעשות, מה אני יכולה לייעץ לה"- שזו דרך פעולה נאותה ובוגרת
לבין "למי אני צריכה לפנות"- שזה בעצם "אוי אוי אוי! הילדה הקטנה נתקלה בבעיה כל כך חמורה שאמא שלה צריכה לרוץ לצבא לפתור עבורה את הבעיות!", ומגדל דור של מפונקים שלהכין חביתה בבוקר גדול עליהם.