חיי חברה של חיילים

[adif11]

חיי חברה של חיילים

מה החיילים שלכם עושים כשהם חוזרים לסוף שבוע ואיך נראים חיי החברה שלהם מאז שהתגייסו ?
לפני שהבכור התגייס די חששתי שהגיוס יחסל את חיי החברה שלו אבל לשמחתי הרבה לא רק שהחבורה שלהם מימי התיכון נשארה בקשר הדוק (כל סוף שבוע נפגשים כל אלה שיצאו שבת) אלא שלאט לאט מצטרפים לחבורה "מגוייסים" חדשים שהחברה הכירו לאחר הגיוס.
זה נפלא ונהדר בעיני.
איך אצל החיילים/חיילות שלכם ?

 

[מירי,]

החייל בקשר הדוק עם החברים.

אחד מהם יוצא כל שבת אז הם נפגשים המון, אם יש מי שלא נפגש איתו הרבה זמן כי לא היו סופשים משותפים הוא ייפגש איתם בעיניים עצומות.
&nbsp
החייל גילה את חיי החברה רק בסיום התיכון (לפני שנתיים) ומאז הגיוס מנצל אותם עד תום.

 

[r i n i]

כשהגדולים היו חיילים ומגיעים בסופ"ש

מצאו בד"כ חברים להיות איתם.
הבעיה היא כשהם לפני גיוס.
ראיתי את זה עם הבכור שהתחיל במסלול עתודה וכעת עם המתבגר שמתחיל ללמוד י"ג בקרוב - החברה מתחילים להתגייס ופתאום "נעלמים" להם.
תוסיפו את זה שהם דתיים אז היציאות בשישי בערב הן רק בסביבה - לא נוסעים להפגש עם אף אחד או עם חברה' אחרים.

 

[1precious1]

החייל שלי

קרבי. קרבי כזה שיוצא 19-2 (19 יום בבסיס, שי-שבת בבית)
רוב החברים שלו מהתיכון הם "לא קרביים", חלקם ג'ובניקים וחלקם יוצאים כמעט כל שבוע.
אז שהוא מגיע הביתה, האמת, אין לו כח לכל התיאומים האלה וההתחשבנויות האלה מי יוצא מתי ועם מי אפשר בכלל להפגש.
מבחינו כרגע החוסר העיקרי שיש לו הוא החוסר ב"שעות משפחה ובית"
פחות מעניין אותו חברים והוא מעדיף לבלות את ה"יום וחצי שיש לו" בבית איתנו, בנוחות והפינוק של הבית.
אנחנו מבחינתינו מעמידים לנוחיותו את כל הכלים, אם זה הרכב שיהיה זמין לו, כסף, לא מביאים משפחה מורחבת הביתה ולא עושים תכנונים מיותרים שהוא מגיע הבייתה.
הוא בקשר רק עם גרעין מאוד מצומצם של חברים טובים, מקסימום יקפוץ אליהם הביתה לשעה-שעתיים או שיבואו אלינו.
אבל הוא לא היה בליין לפני זה ועכשיו בטח לא "יבזבז זמן יקר של בית" על בילויים בשישי בלילה.

 

[adif11]

מחמם את הלב

כשיש להם סדר עדיפויות שכולל אותנו במקום טוב ברשימה