בוקר אור ליום ראשון
הבכור בדרכו לבסיס. בילה את השבת אצל חברתו וחוזר בכוחות מחודשים.
לעמוד במחסום זו עבודה קשה ומתישה. אני לא מקנאה בו ומנסה לרכך את הכעס העצור בו. זה לא פשוט שזורקים עליך אבנים, שמכים חבר שלך, שאתה צריך להתמודד עם אוכלוסיה אזרחים.
שאלוהים ישלח לו שלווה לעבור את זה בשלום.
הבוקר ההנחיות שלי היו: תנשום עמוק, תנשום עמוק, תנשום עמוק.....
הצעיר התקשר אתמול בצאת השבת. צפויים לו שבועיים בבסיס ואח"כ יוצא לחג.
הם ממש בסוף הטירונות ואז "יעלו" ליחידה ויקבלו את הכומתה הקבועה. לא מנומרת אלא...
.
כן, המנומרים מארחים אותם רק לטירונות ומי שנושר נשאר מנומר. מי שצולח את הטירונות מקבל כומתה אדומה (בהמשך יעברו גם קורס צניחה - אויש כמה שהוא מחכה לזה...).