אני לא ממש משוכנע שצריך להיות מבין באלקטרוניקה, כדי לבחור
ב"אביזר" המתאים למערכת השמע, ולא משנה מהו: מגבר, רמקולים או מקור.
למיטב ניסיוני, מרבית המכשירים שראיתי, למעט אולי כאלה שעולים "ים", הם רק
"דימוי" של הדבר האמיתי, וגם הדבר האמיתי לא בהכרח נשמע בכל מקום "אותו דבר".
אז מה בכל זאת?
קודם כל, יש קטע של תקציב. יש לך תקציב כלשהו, ונכון לנסות ולמצוא את התמורה
הטובה ביותר בעבור אותו תקציב.
אז תיקון: זה לא בקטע של "זול", אלא בקטע של "הטוב ביותר שניתן".
ונכון שגם לכל ה"מסביב" יש משמעשות: כלומר, גם לחלל ההאזנה יש מעורבות לא
מבוטלת, ולכן, גם אם תכניס אחלה רמקולים ומגבר נהדר, חלל גרוע יהרוס לא מעט.
אז בא לכאן אריאל אריאלי, וטען, שבעבור השקעה ראויה, אפשר לטפל גם בחלל, אבל
כשממהרים לרכוש מערכת, לא חושבים על זה כאופציה ראשונה. נכון?
ויחד עם זה, אודה לפחות בתור עצמי, שלאורך תקופה מסוימת, היה לי סט רמקולים נתון,
ומגבר תואם שרכשתי איתם.
במהלך התקופה, החלפתי אינטרקונקטים, וזה שיפר, והחלפתי את הכבלים לרמקולים -
כהצעתו של מיכאל לנג, וגם זה עזר ולא במעט.
ובכל זאת, ביום בהיר אחד, החלטתי להחליף מגבר, ורכשתי מגבר (קימברידג') [מיד 2],
והיה שיפור. וואחד שיפור.
עד כדי כך שיפור, שחלטתי בינתיים שלא לגעת ברמקולים. מפתיע? עובדה.
אופי הצליל נהיה "מתוק", ככל שאפשר להגדיר צליל בעזרת טעם, וככל שאני מוסיף עוצמה,
אופי הצליל לא משתנה ולא מורגש שהמגבר "מתאמץ" אפילו טיפה, כדי לעמוד במאמץ.
אולי עבור מיכאל זה יישמע פשוט וברור, אבל עבורי זו התקדמות ניכרת.
ובקימברידג' יש דווקא ווסת באס ו-ווסת טרבל, גם אם יש מתג שהופך את השינוי
ל"שקוף".
וכן. דווקא העדפתי להוסיף קצת באס, למרות 'השאיפה לשקוף'.
נראה לי שבחלל שלי זה פשוט נחוץ, וזה בטח לא מפריע (לי).
אז כן. גם אם "כל המגברים אמורים להישמע אותו דבר" כשקופים, זה לא ממש כך,
והקימברידג' עושה עבודה שמבחינתי היא "אחלה".
ולא. לא התפטרתי ממגבר הקריק שלי, אלא העברתי אותו לחדר המחשב: שם הוא
ממשיך ומשרת אותי כמגבר ל"רמקולי המחשב", שגם הם לא ממש צעצועיים.