אוף live sound

[Ron W]

אוף live sound

הייתי אמש בתאטרון חיפה בהצגה צ׳פלין, לא רע מכל בחינה
לכל השחקנים היה נק מייק קטנטן (מקרופון אלחוטי)
לא מובחן ממרומי היציע. הסאונד לא מבייש הקלטה באולפן
ההגברה אף היא נשמעה מעולה לתחום הווקאלי
בעוצמה מעוררת אבל לא מכאיבה מדי.
ביציאה החלפתי כמה מילים עם ירון ברובינסקי שמשחק גם
מצוין.

 

[מ ש ה 53]

אני שמח שנהנית מההצגה ואולי אקח זאת כהמלצה להצגה שכדאי
לראותה.
ולגבי הסיפא של דבריך, אתה לא ישבת בקונצרט, ולא היית "אמור" ליהנות משמע מאוזן
ומלא. אתה חווית שמע שהיה מעורב במשחק, ואיכותו לא הייתה "הדבר העיקרי" שלמענו
באת. ומעבר לכל, מה ששמעת לא היה אמור להיות סאונד שמייצג כלי נגינה משובחים,
אלא סאונד שייצג דיבור של אנשים בודדים בכל יחידת זמן אפשרית.
אין לי שום ספק שנהנית, וסביר גם שכמעט כל אודיופיל אדוק ייהנה גם הוא.
אבל בין זה לבין "מצב אידיאלי", יש מרחק, בטח ובטח כאשר מדובר במיקרופונים
זעירים (או 'נק מיק' - כפי שכינית אותם).

 

[Ron W]

סה״כ הופתעתי לטובה

היתה תזמורת חיה בפאתי הבמה - אין לי מושג אם היתה לה הגברה.
תאורטית למקרופון לחי לא אמורה להיות מגבלה אודיופיילית
במיוחד שהכל הופך ממוזער. פעם זה נקרא מקרופון מדונה..
בכל מקרופון קיבולי יש מגבר בתוך המקרופון בחלקם שנאי מוצא קטן.
אפילו מדובר בדינמי - ניתן לפצות על ההענות בהגברה.
יש את הנוימן הישנים עד רוד וחקויים סיניים עם מגבר שפופרת בתוכם.
באחרונים כבל המקרופון כולל מוליכי מתחי אספקה נוספים.
ההבדלים בהענות ביחס למקרופון המגודל הם בזוית ובטווח ההענות
שים לב שגם בשידורי טלויזיה כבר אין מקרופון על שולחן הקריין.

גם בקונצרט נהנים מצפיה בפני הנגנים ושפת הגוף שלהם
ובמקרים רבים אין הגברה כלל - כך שההשוואה לא הוגנת.

 

[מ ש ה 53]

סביר מאד, שלתזמורת קטנה שנמצאת מאחורי הבמה תהיה הגברה.
ושוב. זה לא קונצרט וכשאתה רואה הצגה, אינך שקוע בהאזנה אודיופילית שמחפשת (גם)
את הצליל המושלם.
יותר מפעם הייתי במופע "אופרה בפארק" בפארק הירקון.
שם חייבים להיעזר במערכת הגברה היסטרית וברמקולים רבי עצמה.
יותר מפעם קרה, שבמיקום בו בחרתי היה גם הדהוד מהרמקולים השונים, אבל
כשאתה שקוע במה שקורה על הבמה (דבר שמוצג בהגדלה על מסכים בצדדים),
וכשאתה גם רוצה לקרוא את התרגום, ואתה גם רואה את הירח, את הצפלין ואת
המטוסים שמדי פעם מופיעים בשמיים.. אתה שוכח מהסאונד הרע, מההדהוד ומהכל.
אתה רק מחכה לזיקוקים שיהיו בסוף המופע ומדי פעם אתה גם בוחן את הודעות
הווצאפ שצצות לך בנייד.
אבל למי אכפת...

פעם הייתי במילואים ברמת הגולן, ודווקא אז היה טקס שבו התחלף האוגדונר.
מרבית החיילים שהיו אז ברמה הוזמנו והוסעו לטקס, שבו יוסי פלד מסר את
השרביט לעמרם מצנע.
ההגברה שם בוצעה ע"י קילים ובניו וככל שזכור לי, הם השתמשו בציוד מעולה.
לבקשת אחד האוגדונרים (כנראה מצנע), הושר שיר של יהורם הלא גאון, כאשר
הבמה הוחשכה והנגנים נעזרו באור נרות שהונחו ליד התווים. יותר משהקטע הזה
הרשים אותי כאפקט מוזר ורע, תהיתי כיצד הנגנים הצליחו לקרוא את התווים
ולהבחין במנצח...
ואכן, מספר שנים לאחר מכן, בתכנית 'המעגל' של דן שילון, התארח כמדומני ה"גאון",
שסיפר על האירוע הזה כאירוע טראומטי שהוא חווה אי פעם על במה.