כתבה מאוד מושקעת על שיטות דחיסה לעומת מקור

[פיני שפטר]

כתבה מאוד מושקעת על שיטות דחיסה לעומת מקור

ניתן לראות שלמרות שהכתבה בYNET (והבדיקה המתוארת) היא מאוד משוקעת ונעשתה בחינה מדוקדקת, לצערי רואים שהכתב ולא מבין באמת איך משתמשים נכונה בקידוד MP3, ולכן הכתבה המושקעת הזו לא שווה דבר.

יום טוב

פיני

 

[miromiro]

קראתי הבוקר את הכתבה המושקעת שהשורה

התחתונה בה לא מחדשת כלום. לעומת זאת לא הבחנתי בכשלים הטכניים עליהם כתבת,אז אולי תוכל לפרט?
תודה.

 

[פיני שפטר]

לא חייבים לחדש, חייבים לדעת מה עושים.

הכותב נכשל בביצוע השוואה לMP3 משום שבניגוד לפירוט בו הוא נתן על שאר המרכיבים הוא בחר בקידוד שאינו מקסיצום איכות ולא פירט את הפרמטרים לפיהם קידד, מה שמביא אותי למסקנה שהוא אינו מודע ומבין ומיומן בהפעלת מקדד MP3 אחרת היה מביא את הפירוט והלהן מה שאני מתכוון:

1) איכות הקידוד לא היתה מקסימלית, היה צריך להשוות גם ל256 קב"ש ו320 קב"ש לפני שקבע שיש הבדל שמיע.
2) במקודד עצמו יש בחירה של איכות הקידוד שנעה בין FAST (הכי גרוע) ל Highest Quality (הכי טוב), הוא לא ציין את הפרמטר, סימו שאינו מודע לקיומו.
3) במקודד אפשר לבחור בין VARIABLE BIT RATE ל CONSTANT BIT RATק, צריך לבחור בשני, שום לא צויין באיזה אופן קודד, לכן מראה לי שהכותב לא מודע לכך.
4) אופן הפרדה בין הערוצים: ניתן לבחור בין STEREO (הפרדה מוחלטת) ל JOINT STEREO (עשוי לקלקל את בימת הסטראו), שוב לא צויין איזה אופן נבחר, מראה שהכותב לא מכיר ויודע איך לקודד MP3.

מעל לכל זאת, קידוד MP3 נעשה בעזרת אלגוריתמים, וכל מקודד משתמש האלגוריתמים משלו, ולכן יש הבדלים בין מקודד למקודד, באינטרנט יש מידע בשפע איזה מקודדים הם איכותיים, למשל המקודד LAMק נחשב לאחד האיכותיים ביותר, והוא חינמי.גם כאן הבחירה במקודד שהשתמשו בכתבה לא נעשתה מבחינת איכות אלא מכך שהוא חלק מחבילת "קלמנטינה" תוכנה ששמעתי עליה לראשונהבכתבה זו.

ועל כל אלו, השימוש בפלטפורמת לינוקס לא אמור להשפיע על התוצאה, אבל מצד שני לא מייצגת את כלל האוכלוסייה שמשתמשת ברוב מוחץ בפלטפורמת PC.

פתיחת הכתבה בה הכותב מציין שלצורב המידע יש השפעה על אופי צליל הקובץ היא גיחוך בפני עצמו.

כל זה מביא אותי למסקנה שהכותב יודע לכתוב יפה מאוד ולהשקיע בכתבה, אבל אין לו מושג אמיתי על מה שהוא באמת כתב.

פיני

 

[עמיתR]

והמבחן לא היה עיוור

 

[פיני שפטר]

עוד פרמטר חשוב ששכתי מלציין והוא עיקר הבעיה

בכל הדוחסים למינהם חייבים לנטרל את הפונקציה שנקראת NORMALIZE (או מקבילה לה) אשר מבצעת שנוי ווליום של השיר וגם דחיסה בסאונד (קומפרסייה),
נומלייז היא פונקציה שמטרתה להביא את קבצי הקול לאותה עוצמה, וכן לרומם את עוצמת הקול של הקטעים השקטים בה. אופן פעולתה דורש דגימה מחדש ושנוי הסאונד של הקובץ, היא גורם מקלקל ואפילו הרסני לכל קובץ, גם אם נשמור אותו ללא כווץ (בתור קובץ WAVE).
בכתבה נאמר שהיה הבדל עוצמות בין הקבצים (MP3 לאחרים) דבר המראה כי נעשה שימוש בפונקציה זו בעת הקידוד וזו סיבה טובה מאוד (במובן השלילי) להבדלים שתוארו בכתבה:
"לעומת זאת, בקבצי ה- MP3 שמעתי הבדלים ניכרים בעוצמת השמע, בפירוט של הבמה, בדינאמיות של הסאונד וגם באיזון הטונאלי של הקבצים בעיקר בתחום הבאס והמיד באס (כלומר בין 20 ל-250 הרץ)."

כל זה מראה כמה חובבני ומטעה הבדיקה והכתבה שנעשתה בעקבותיה.

יום טוב

פיני

 

[מיכאל לנג]

אופיני למדי לאתר ממנו הכתב מגיע...dtown

שלום
מהכרותי את האתר וחלק ממנהליו, זו היתה התרשמותי. אני שמח שאתה נותן לה גיבוי.
נראה שלידע אין מונופול, אבל לרדידות והשטחיות יש.

 

[יוסי הרי]

הבאתי את דבריך או קישור שלהם

בפורום DTWON

בכדי שמנחם יוכל להגיב

 

[יוסי הרי]

קישור דפוק הנה אחר בתקוה..

 

[פיני שפטר]

הקישור לא עובד, הגבתי שם

אתה מוזמן לקרא שם (נראה לא ניתן משם להביא קישור לכאן)

פיני

 

[פיני שפטר]

להלן הקישור לדברי שם

מקוה שעובד

קישור לתגובה באתר DTOWN

פיני

 

[פיני שפטר]

נראה שתפוז חוסם את הקפיצה לשם...

אפשר להגיע לתגבות דרך חיפוש בגוגל:

נגן הקלמנטינה: על פרי הדר והבדלים בין קבצי אודיו WAV / Flac

פיני

 

[רומן ט]

שכחת גם שרוב המקודדים, "חותכים" מידע

שהאדם לא "אמור" לשמוע.
בד"כ בתדרים מעל 16KHZ ולפעמים אפילו פחות.
מכיוון שהכותב לא התייחס גם לפרמטר זה, סביר להניח שהוא לא מודע לו ולא יודע האם התבצע חיתוך כזה בפועל, ואם כן, מאיזה תדר.

העיקר שהוא נהנה מהאורנג'דה שלו.

 

[פיני שפטר]

לא מדוייק רומן

מקודד MP3 בתדר 192קב"ש ומעלה לא חותך את התדרים אלא מעביר את כל תחום השמע, עד 22 קה"צ, ממש כמו CD, אם מישהו שומע אפקט בקצבים האלו זה נובי מהדחיסה ו/או העלמת פרטים שהאוזן אמורה לא להבחין בהעלמותם. ולכן קידוד באיכות הגבוהה ביותר (256 קב"ש או 320 קב"ש) הוא שקוף לאוזן (לפחות לאוזן שלי שהיא מאוד בררנית)
רק בקידוד שהוא מתחת ל192 קב"ש נעשה חיתוך תדר גורף של תדרים גבוהים, כך מתקבל רצף נתונים דל יותר אשר קל יותר לכווץ אותו לקצב העברת הנתונים הנמוך הנדרש.
בקצבי 160 קב"ש ו 128 קב"ש חותכים את התדר הגבוהה מ16 קילוהרץ (בדיוק כמו שידורי רדיו FM).
בקצבים נמוכים יותר חותכים לרמות של 11 קילוהרץ ואח"כ לשמונה קילו הרץ, שהן איכויות המתאימות יותר לרמת דיבור (לשם השוואה, רדיו AM חותך את התדר מעל 4.5 קילוהרץ).

יום טוב

פיני

פיני

 

[רומן ט]

לא מדויק.

א. תלוי במקודד.
ב. אפשר לקבוע את תדר החיתוך בזמן הקידוד (לפחות בחלק מהמקודדים)

זה לאו דוקא משהו שנקבע אוטומטית...

 

[פיני שפטר]

לא מדוייק

חיתוך התדר הוא דוקא כן משהו שתלוי בביט רייט. אי אפשר לשמור תדר גבוה ממחצית תדר הדגימה. לכן בקב"ש הנמוכים מתבצע חיתוך תדר, ובפועל הורדת תדר הדגימה גם אם בסוף הנגינה היא בבקצב דגימה מהיר, למשל: בקצב 128 קב"ש יש חיתוך תדר ל16 קילוהרץ, דבר המאפשר שימוש בSAMPLING רשאק של רק 32 קה"צ, וכל קובץ 128 קב"ש שמנוגן 44.1 קה"צ (תדר CD) הוא בעצם קובץ שעבר המרה ל32קילוהרץ וחזרה.

אותו דבר לתדרים בקצבים נמוכים יותר שם יש ירידה ל11 קילו הרץ ושמונה קילו הרץ. אתה לא יכול לקבוע קצב נמוך עם רוחב סרט מקסימלי. לא ראיתי מקודד (שזמין לציבור הרחב) שמאפשר זאת, אשמח אם תפנה אותי למשהו שאתה מכיר ואלמד.

בדחיסה מתונה אפשרי להגביל רוחב סרט אבל אין טעם ולא ראתית מקודדים שמאפשרים לבצע LPF על תדר בקצב דגימה גבוה אבל שוב, אשמח ללמוד.

פיני

 

[Ron W]

איך מתבטא החסרון של vbr ?

האם אותות קצרים המכילים תדר גבוה "נחתכים" כמה זה מובחן ?..

 

[פיני שפטר]

הרעיון הוא לבצע מינימום של מניפולציה

כאשר אתה רוצה קובץ קרוב ככל האפשר למקור, אתה תרצה אותו עם מינימום שך מניפולציה.

אם אתה בורח VBR, המקודד בוחר לרדת בתדר הדגימה בקטעים בהם לא נחוצה דגימה בתדר גבוה (למשל בקטע שקט בין הקטעים). זה מאפשר להקטין במקצת את כמות הביטים ולחסוך מקום על גבי הדיסק ורוחב סרט בהעברת המידע ברשת (STREEMING).
התכונה הזו אמרוה לא לפגוע בצלילים גבוהים, כי כשהם מופעים בקטע המוסיקלי המקודד עובר אוטמטית חזרה לקצב ביט המקסימלי שנקבע.
אז איני יודע אם מבחינים בפעולה הזו (מעבר לקצבים שונים) או שהמקודד הוא יעיל ולא מבחנים בכך, אבל כאשר אני מנטרל פעולה זו אז בוודאות אין לה השפעה.

אותו כנ"ל חל גם לבחירה בין מצב STEREO למצב JOINT STEREO.

פיני

 

[nightjar]

עבור שני קבצים שווי גודל-

האם לא נכון לטעון שזה שנדחס ב VBR יהיה באיכות גבוהה יותר, משום ששטח האכסון מושקע במקומות הנכונים?

 

[פיני שפטר]

לא. הvbr יהיה דחוס יותר

כל זה כאשר ההשוואה היא לדוגמא:
בין 320 קב"ש cbr לבין 320 קב״ש vbr.
הראשון ידגום כל הזמן ב320 קב״ש ואילו השני ״יוריד הילוך״ בחלק מהקטע המוסיקלי.
דרך אגב, בvbr אתה יכול לקבוע מהו הגבול התחתון.

יום טוב.

פיני

 

[nightjar]

אבל 320 CBR ו 320 VBR לא יהיו באותו גודל

אני לא בקיא בתחום, אבל ההיגיון אומר ש 320 VBR יהיה כמעט באיכות של 320 CBR, אבל קטן במידה רבה יותר. כלומר יחס איכות לנפח גדול יותר עבור VBR.