מתי ולמה התחלנו לאהוד את הפועל ת"א?

מתי ולמה התחלנו לאהוד את הפועל ת"א?

הפורום שלנו מורכב מאנשים שונים ומגוונים, המחזיקים בהשקפות עולם כאלו או אחרות. יחד עם זאת, דבר אחד משותף לנו ומאחד את כולנו: הפועל תל אביב. אמנם אנחנו לא יודעים הרבה אחד על השני, ועם הזמן נכיר יותר ויותר, אבל יש משהו אחד שקשור ישירות לפורום ובכל זאת גם הוא נעלם מעיניי: איך ולמה התחלתם לאהוד את הפועל תל אביב? כדי שהתשובות שתתנו לא תסתכמנה בהסבר כמו "כי הם משו בסט"! החלטתי לפרק את השאלה הגדולה הזו, לשאלות קטנות יותר. הן ינחו אתכם ויעזרו לכם לנסח את ההסבר לשאלה, שהיא מעיקרה די מופשטת.
למה בחרתם לאהוד דווקא את הפועל תל אביב, על פני שאר הקבוצות?
האם היה רגע שבו החלטתם שהפועל ת"א זו הקבוצה שלכם לעולם, או שפשוט נולדתם עם האהדה הזו בפנים? אם מדובר ברגע ספציפי- פרטו מהו.
האם האהבה אל הקבוצה הגיעה מהבית, או שנרכשה במשך השנים?
מה גרם לכם להשבע אמונים ל"אדום אדום" הזה?
האם היה מישהו או משהו, אשר השפיעו על ההחלטה? אני בטוחה שכל אחד יביא איתו את הסיפור שלו, ויצא לנו שרשור מאוד מיוחד, שיכיל המון סיבות לאהבה משותפת אחת. קדימה.
 

redot

New member
אני.... ../images/Emo66.gif

גדלתי במשפחה של אוהדי הפועל. סבא שלי היה סדרן בבלומפילד (באסה) לפני 700 שנה ואבא שלי היה הולך כל הילדות שלו למשחקים של הפועל. כפי שאתם מבינים, לא היתה לי כ"כ אופציית בחירה בנושא, ואני ממש לא מתחרט על זה. יאללה הפועל!!!!!!!!!!!
 

day222

New member
השנה היתה 1969...

אני הייתי בן 8 וכמו שאר חברי בצפון הישן של תל אביב שעל הירקון, אהדתי, רחמנא לצלן, את הצהובים... כמה מעט ידעתי על שנעשה בביתי... יום שבת אחד, היתה התרחשות בביתנו. סבי, אבי, דודי ובן דודי התארגנו ליציאה מאורגנת לשכונה היוקרתית של רחובות - שעריים שמה. כששאלתי לפשר ההתרגשות, הסבירו לי הנוכחים כי הם מתכוננים לצאת למשחק האחרון והחשוב של העונה של האדומים. הם נסעו לראות את שייע פייגנבוים וחבורתו (ובהם פרימו, חזום, בורבה, קיקו רחמינוביץ', אבי בנימין והקרויף של הליגה - שאכן התאמן באיאקס - רוני קלדרון ואח') מנסים לזכות באליפות של 1969 מול מכבי שעריים. הצהובים בני עירנו, הוליכו אז את הליגה בהפרש שערים. אז, בעידן הטרום טלביזיוני הישיר, ועוד לפני "שירים ושערים" הזכורה לטוב, נאלצתי להמתין לבני משפחתי שעה ארוכה. הם חזרו מהמשחק כחבורה צוהלת בספרם לי על שיירה ארוכה ושמחה שהגיעה מהעיר הדרומית לאחר שהפועל זכתה כמו תמיד כמעט בניצחון אדיר של 0:1 משער של גוגו מורדכוביץ' האלמותי (הצהובים שוב איכזבו את אוהדיהם ב0:0). מה אומר ומה אדבר. זו היתה החוויה המכוננת שלי בתחום. החווייה השניה התרחשה שנה אחר כך והיא היתה עצובה הרבה יותר. תארו לכם ילד בן 9 המסרב ללכת לבית הספר אחרי שקבוצתו האהודה הובסה בדרבי 5:0 על ידי שפיגל וטלבי. אני זוכר אותי ביום גשום עם אלפי מטריות של בלומפילד מפוצץ מאנשים. לידי ישבו בשער 1 מי שעדיין טרם היו המורמים מעם (לפני שגבה ליבם אחרי שזכו בגביעי אירופה): שמעון מזרחי, מחרובסקי, אבידן והאופטיקאי ששכחתי את שמו. הם חגגו אז כל הדרך לסטקים המעולים של נלו... אההה כן, שכחתי לציין שאבי היה מזכיר הקבוצה איזה חצי שנה בתקופה זו. אז גם זכור לי שהוא לקח אותי למשחק מול מכבי חיפה (אז הם היו סתם קבוצה פריפריאלית) והיינו באיזה מלון עלוב וכל השחקנים ישבו לו על השולחן... וכן, גם אז הפועל הפסידו 1:0...
 

petertosh

New member
../images/Emo58.gif

האהבה באה מהבית,אבל לא התחילה כאהבה אלא כשנאה לגוף המתנשא שנקרא מכבי,לאט לאט זה הפך לאהבה לא מתפשרת.(ותודה לשמעון מזרחי שעשני פועליסט). שנת הזכייה של גליל עליון(כן בגמר דווקא עלינו)באליפות בכדורסל,היא השנה בה הפכתי לאדום תל אביבי מושבע. את השנאה של אבא הפכתי גם לאהבה. מכדורסל עברנו יחדיו גם לכדורגל. חוצמזה..."הם משו בסט"!! חחחחחחחחחחח
 

משה32

New member
אין לי מושג למה?

מאז היותי ילד הייתה לי אהבה לאדומים החלטתי סופית כשהייתי בגיל 10 אחרי שסיני נתן בראש לבית"ר ומנע ממנה אליפות
 

ZululuZ

New member
../images/Emo66.gif מ2005 ../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif

אבל בשנות ה60 הכרתי את הפועל רישון. וחוץ מיזה אוהב אדום של רצח בעינים. הסיבה האמיתית אמיתית - בגלל אוהדת שרופה עטויה אדום ואדומה בכל רמח אבריה. כעזר כנגדה אעמוד לצידה. דם ואש ותמרות עשן. כל השנה! בוז ל מכבי
 

על האש

New member
1986

המשחק הראשון ששודר אי פעם בשידור ישיר בTV. הפועל ת"א-מכבי חיפה. הפועל מנצחים משער של גילי נלדאו,שער מנבדל... אבא שלי לקח אותי למשחק ההיסטורי הזה,למרות היותו אוהד ביתר ת"א. שניהלה הצגות כפולות עם הפועל בבלומפילד מספר שנים לאחר מכן,ועל כן הייתי ממשיך להגיע עימו למשחקים,הוא של ביתר,אני אדום
. ואני התאהבתי דווקא בקהל האדום באווירה,ובכל מה שהתרחש שם... (שאתה ילד,אתה מושפע ממה שנעשה סביבך) למרות שזה היה לפני 18 שנה,אני זוכר רגעים קטנים של עונג משם אומנם במעומעם... ומאז אבי,המשיך לקחת אותי להצגות הכפולות לאחר האליפות בבלומפילד, הוא עם הכחולים ואני עם האדומים,ומאז אני נשארתי עם האדום
.
 

day222

New member
אני הייתי במשחק שהיה...

ברובו משעמם עד הגול של גילי והכל התפרץ. בתום המשחק ירדנו למגרש לחגוג עם השחקנים. אחר כך נסענו לככר מילנו לחגוג בבית הקפה/מסעדה של הכריש (דוביד שוויצר זצ"ל). בערב הח'ברה הצהובים של הערוץ הראשון והיחיד אותו הזמן, בראשותו של "בואש" (יואש) אלרואי, דאגו לעליהום על "הגול הגנוב" כביכול של הפועל. ובסך הכל היה מדובר שם בנבדל פסיבי...
 

day222

New member
אגב, שמרתי עיתונים...

מהנצחון 0:3 על מכבי ב1980 (עם שבתאי לוי וליברמן), משחק האליפות של אותה שנה על מכבי פ"ת (1:5), חצי גמר הגביע 1980, גמר הגביע מ1983 (עם שער היד והדחיפה של גילי), משחקי האליפות ב1986 ו1989, אבדן האליפות של מכבי בכדורסל לגליל, הגביע של 1999, הדאבל של 2000 והמסע המופלא בגביע אופ"א...
 

שחר .ו

New member
עוד באותו ערב המושג נבדל פסיבי

הוזכר בתוכנית סיכום המחזור עם ניסים קיויתי אחריי שיו"ר איגוד השופטים עלה לשידור והסביר למה השער הזה הוא חוקי, יכול להיות שזה היה חוק חדש או שהיה אפשר לפרש את החוק הישן בצורה הזו, אבל אלו הן העובדות. אני פגשתי את צבי שריר בליגה למקומות עבודה שם הוא שופט ודברתי איתו על המשחק הזה הוא טוען שהוא ידע שאלי יאני בנבדל אבל נתן למשחק לרוץ בגלל שהוא לא היהה מעורב בהתקפה.
 

יואב ק.

New member
דברו אח"כ שצביקה שריר אמר

שהוא הקדים את זמנו, מה שאומר שחוק הנבדל הפאסיבי יצא אח"כ. לי זה לא ממש משנה, אנחנו מדברים על היסטוריה ומה שחשוב זה שהפועל לקחה אליפות.
 
סקר מצויין - הנה ההיסטוריה שלי :)

בסוף שנת 83 הייתי ילד קטן ולראשונה שמעתי על "הפועל תל אביב". זה היה לקראת סיום העונה ומכבי חיפה הוליכה את הליגה,ובית"ר שניה והפועל שלישית.. הייתי אז בכיתה א' ויום אחד כמה ילדים התגודדו סביב עיתון ספורט.. וכל אחד זרק איזה קבוצה הוא אוהד.. כולם אמרו או מכבי חיפה או בית"ר ירושלים,אני הסתכלתי על התמונות והחלטתי דווקא על הפועל האדומים
. לא רחוק מאותו יום משה סיני ניצח את בית"ר 3:1 בי.מ.ק.א במשחק חסר חשיבות להפועל אך מלא חשיבות לבית"ר שהתמודדו על האליפות,ובעקבות ההפסד מכבי חיפה זכתה באליפות. המשחק הזה עשה הרבה כותרות בטלויזיה ומיד קלטתי שזו הקבוצה האדומה שאני בחרתי לא מזמן לאהוד... עברו עליי 3 שנים של אהדה פאסיבית, עד לאותו משחק בלתי נשכח ב-86 .משחק על האליפות מחזור אחרון ראש בראש הפועל תל אביב מול מכבי חיפה ושידור ראשון אי פעם של משחק כדורגל בטלויזיה זה היה משחק ראשון שראיתי אי פעם בטלויזיה,והזדמנות מצויינת להכיר את הקבוצה שבחרתי לאהוד. אני זוכר את אותה שבת בבהירות. הייתי מהופנט ומרותק למסך וכל הזמן יורם ארבל פימפם ש"זהו רגע היסטורי שידור ראשון אי פעם של משחק כדורגל.." האווירה המחשמלת ביציעים הצליחה לחדור דרך המסך ,ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה ואני אהיה אוהד של הקבוצה ללא קשר לתוצאה בסיום המשחק. הגול של גילי..העלפון של קוקוס.. וחגיגות האליפות בסיום המשחק היו טקס ההטבלה הכי מוצלח שילד-אוהד יכול לבקש.
 

יואב ק.

New member
הסיפור שלי דומה

התחלתי לאהוד את הפועל ב-88 (גם כיתה א') בלי סיבה ממש מיוחדת (ראיתי אותם בטלויזיה והאדום די משך אותי). וככה 3 שנים של אהדה פאסיבית עברו עד שהתחלתי להקשיב לשירים ושערים ברדיו. ודווקא באותה עונה הפועל לא היתה בשיאה (בלשון המעטה), ודווקא אז נכנסתי חזק לעקוב אחרי הכדורגל בכלל והפועל בפרט. והשאר זה היסטוריה. מה שמוזר בכל העניין, בבית שלי אין שום אהדה לכדורגל ואני בא מאיזור בית"רי מובהק.
 

שחר .ו

New member
מה שיותר מוזר בעניין

הוא שמכביסט כמוך מצהיר שהוא אוהד הפועל.
 
למעלה