"סינמה גשש" - תכנית מס' 3

Tomer 123

New member
"סינמה גשש" - תכנית מס' 3

כהמשך לדרכו הנאמנה של פלפל, החלטתי (בתיאום עם הכותב המקורי, כמובן....
) לכתוב בעצמי את המאמר שיוקדש לאחת התכניות הגדולות של הגששים, לטעמי, "סינמה גשש". הקטעים בתכנית: בשנת 1966 סיימו הגששים את עבודתם המשותפת עם הבמאי והכותב הראשון שלו, שייקה אופיר, אחרי 2 תכניות מצליחות ("שמחת זקנתי" ו"תכנית ד'"). את "סינמה גשש", התכנית השלישית שלהם, הם העלו כשאיתם הבמאי החדש: המחזאי ניסים אלוני. אז בואו נתחיל ונעשה סדר בשירים ובמערכונים שנכללו באותה תכנית. עפ"י "ספר הזהב", שכבר צוין פה, הקטעים ב"סינמה גשש" היו (את כל המערכונים כתב ניסים אלוני, ולכן זה לא מצוין): 1. השד 2. כדורגל מקצועי 3. המכונית המגויסת 4. שלזינגר וזלינגר (עמוס קינן/דוד קריבושי) 5. בתחנת האוטובוס 6. האוטובוס (יורם טהרלב/אריה לבנון) 7. נטע (ירון לונדון/יצחק גרציאני) 8. סינמה גשש (ניסים אלוני/יאיר רוזנבלום) 9. המגויסת (דידי מנוסי/יוחנן זראי) 10. הקפיטריה בטבריה 11. הקפיטריה (יורם טהרלב/ניקולה פאונה) 12. אהובתי יעל (יורם טהרלב/יוחנן זראי) 13. הגנגסטרים המתנדבים 14. איפה כל החבר'ה (עמוס קינן/דוד קריבושי) 15. כולם חכמים כולם (ירון לונדון וניסים אלוני/יאיר רוזנבלום) 16. שירת הבירבור (ניסים אלוני/יצחק גרציאני) 17. הגל הקל התכנית "סינמה גשש" תועדה ב 2 תקליטים. הראשון כלל את רוב השירים מהתכנית, והשני את רוב המערכונים ומעט שירים. סינמה גשש – תקליט מס' 5 (1967): במאי: ניסים אלוני מנהל מוסיקלי: יצחק גרציאני (למרות שעפ"י מקורות שונים, המנהל של תכנית זו היה דווקא יאיר רוזנבלום) 1. שירת הבירבור (אלוני/גרציאני/עיבוד: גרציאני) 2. יום טוב ונרקיסה (יוסף אוקסנבורג/הגשש החיוור/גרציאני) 3. אהובתי יעל (טהרלב/זראי/גרציאני) 4. איפה כל החברה (קינן/קריבושי/קריבושי) 5. גן נעול (שולה שקל/אפרים כץ/גרציאני) 6. כולם חכמים כולם (לונדון ואלוני/רוזנבלום/רוזנבלום) 7. נטע (לונדון/גרציאני/גרציאני) 8. האוטובוס (טהרלב/לבנון/לבנון) 9. המגויסת (מנוסי/זראי/גרציאני) 10. שלזינגר וזלינגר (קינן/קריבושי/קריבושי) סינמה גשש – תקליט מס' 6 (1967): 1. סינמה גשש (אלוני/רוזנבלום) 2. אל מול הכותל המערבי (טהרלב/זראי) 3. הגל הקל (אלוני/עיבוד: רוזנבלום) 4. הקפיטריה בטבריה (אלוני) 5. בתחנת האוטובוס (אלוני) 6. המכונית המגויסת (אלוני) 7. הגנגסטרים המתנדבים (אלוני) לעומת זאת, באתר של הגשש מופיעה רשימת קטעים לא שונה במיוחד מהרשימה ב"ספר הזהב": 1. השד – מערכון 2. כדורגל מקצועי – מערכון 3. המכונית המגויסת – מערכון 4. שלזינגר וזלינגר – שיר 5. יום טוב ונרקיסה – שיר 6. בתחנת האוטובוס – מערכון 7. האוטובוס – שיר 8. נטע – שיר 9. סינמה גשש – שיר 10. המגויסת – שיר 11. גן נעול – שיר 12. הקפיטריה בטבריה – מערכון 13. הקפיטריה – שיר 14. אהובתי יעל – שיר 15. הגנגסטרים המתנדבים – מערכון 16. איפה כל החברה – שיר 17. כולם חכמים כולם – שיר 18. שירת הבירבור – שיר 19. הגל הקל – מערכון ממצאים ומסקנות: בתכנית, כפי שפורטה ב"ספר הזהב", מופיעים שלושה קטעים שלא מתוך התקליטים האלו, אלא מתוך האלבום "מים לדוד המלך", שיצא בשנת 1970: המערכונים "השד" ו"כדורגל מקצועי", והשיר "הקפיטריה", אך ברור שהם היוו חלק מהתכנית. מלבד לעובדה שאת המערכונים כתב ניסים אלוני, השיר "הקפיטריה" בא בעקבות המערכון "הקפיטריה בטבריה", שללא ספק היווה חלק מהתכנית. לעומת זאת, ישנם שלושה שירים שמופיעים בתקליטים, אך לא ברשימת הקטעים מתוך הספר: • אל מול הכותל המערבי – עפ"י הספר הוא הופיע בתכנית "קסיוס קליי נגד חלפון ב 1971. • גן נעול • יום טוב ונרקיסה "אל מול הכותל המערבי", שעל עטיפת התקליט נקרא פשוט "הכותל המערבי", כנראה לא ממש היה חלק מ"קסיוס קליי", וזאת ממספר סיבות. קודם כל, את השיר כתב יורם טהרלב והלחין יוחנן זראי. שניהם עבדו באותה תקופה לא מעט עם הגששים, וכתבו עבורם שירים נוספים לתכנית ("אהובתי יעל", "המגויסת", "האוטובוס"). מלבד זאת, השיר נכתב על כיבוש הכותל המערבי במלחמת ששת הימים, שהתקיימה ב 1967, ו"סינמה גשש" היתה תכנית שהתייחסה לא פעם למלחמה. אבל למרות זאת, הטון של השיר הוא לירי ועצוב מדי עבור הגששים, ויש להניח שהוא רק הוקלט עבור התקליט (בתור 'פילר'), ולא בוצע על הבמה בתכנית. קטעים המופיעים ע"ג דיסקים והדיסקים שעליהם הם מופיעים השד – תקליטור 5 כדורגל מקצועי – 6 המכונית המגויסת – 4 שלזינגר וזלינגר – 2 יום טוב ונרקיסה – 1 בתחנת האוטובוס – 1 האוטובוס – 1 נטע – 10 סינמה גשש – 13 המגויסת – 4 גן נעול – 12 הקפיטריה בטבריה – 1 הקפיטריה – 1 אהובתי יעל – 4 הגנגסטרים המתנדבים – 4 איפה כל החברה – 4 כולם חכמים כולם – 3 שירת הבירבור – 4 הגל הקל – 5 הקטע היחיד מתוך כל מקורות המידע שלא מופיע ע"ג דיסק הוא: אל מול הכותל המערבי סיכום: בסה"כ ישנם בכל מקורות המידע 20 מערכונים ושירים, שככל הנראה היוו כולם (חוץ מ"הכותל המערבי", שנותר שנוי במחלוקת) חלק מאותה תכנית. עם זאת, ישנם מספר קטעים שמצויים ע"ג דיסקים, אבל בהקלטות חדשות. "הגנגסטרים המתנדבים" (תקליט 6) והשיר שבא בעקבותיו "איפה כל החבר'ה" (תקליט 5), "כולם חכמים כולם" (5) ו"המכונית המגויסת" (6), שהגרסה שלו שעלתה על דיסק היא הגרסה עם התרגום ליידיש בסוף המערכון, ולכן את הגרסה המקורית (זאת שנמשכת עד הסוף: "מה, לא הבאת גרר?")
 
פשששש.... מרשים! ../images/Emo45.gif

חתיכת מפעל אתם עושים פה, אתה ופלפל. כל הכבוד לכם! יאללה, מתי תוכנית מס' 4?
 

פּלפּל

New member
"כולם חכמים כולם" ונסים אלוני

נסים אלוני היה מוכר בעיקר כמחזאי מכובד ורציני, שלא הרבה עז אז בבידור. אלוני רצה שקהל גדול יותר יראה את הדברים שהוא עושה, וקהל גדול אפשר להשיג אצל הגשש החיוור. החיבור עם אלוני גם תרם לגששים והביא אוכלוסיות "תרבותיות" נוספות (כמו הקיבוצים), שעד אז התיחסו לגששים בביטול. (אגב, מעניין לבדוק את האופן שהגששים התקבלו בציבור באותה תקופה. התכניות הראשונות זכו לביקורות קוטלות בעיתונים, ההומור נחשב לנמוך וולגרי ועממי "מדי" (אסירים, דייגים, סיידים, ח' וע'), והזכרנו כבר גם את העובדה שנעמי שמר סירבה לעבוד איתם באותה התקופה מסיבות דומות. נושא מענין, שנשאיר אולי להזדמנות אחרת ולשרשור נפרד) לדברי שייקה (בתכנית רדיו מלפני כמה שנים) נסים אלוני העלה את הגששים כיתה או אפילו שתיים, מבחינות רבות, ובעיקר מבחינת השפה. ואכן, השירים שניסים אלוני כתב הם למעשה מערכונים מושרים (סינמה גשש, שירת הברבור, כולם חכמים כולם), טקסט שצריך לשמוע הרבה יותר מפעם אחת כדי להכיל את כל מה שיש שם, את הסיפור ואת משחקי המילים, בזה נסים היה גאון. בשיר "כולם חכמים כולם" ירון לונדון כתב את שני הבתים הראשונים (על בתי הספר ומפעל הפיס ועל המעשה במר רובינשטיין), ונסים אלוני הוסיף את הבית השלישי. ניתן להבחין היטב בהבדלים שבסגנון - פזמון מבוים מול מערכון מושר, בשיר אחד. הנה הבית השלישי, של אלוני: מעשה בחבצלת סרנגה מרחוב העוגן שש, שהיה לה גם יופי, גם חן, גם שלושה מגרשים בית ארבע קומות עם חנויות ופסג', בא יוסף מצליח לקח לה את הלב, באה שושנה קפלנוביץ' עשתה סינוורים ליוסף הנ"ל בא עוזי כפיר מבית השיטה ושיטה בשושנה הזאת. באה אינגריד מנורווגיה - נירבגה את עוזי כפיר, בא זכי אמזלג, מיזלג את אינגריד. באה חבצלת מרחוב העוגן שש - ושמה עוגן על זכי אמזלג, בא יוסף מצליח כשמו כן לא הוא - וקטף את החבצלת סרנגה, אלא מה? לא נשאר יופי, לא נשאר חן, אין מגרשים, אין בית ארבע קומות עם חנויות ופסאג'! כולם חכמים כולם... שיאו של אלוני בתחום המערכונים המושרים יופיע בתכנית הבאה, בקנטטה לשווארמה, מערכון מושר בן 17 דקות.
 

פּלפּל

New member
ועוד

על רשימת הקטעים בתכנית ניתן ללמוד גם מתוך ביקורת מהעיתון מעריב (המופיעה בעמ' 194 בספר): "...את התכנית מגוונים מערכונים, פרי עטו של נסים אלוני. גם כאן צפוי לנו גיוון: מן ההצחקה הפשטנית של "כדורגל", המשעשע במיוחד את קהל הקרובים להווי זה, דרך הסאטירה המבריקה על "הגל הקל", ועד לסיפור האגדי-אבסורדי על "השד". את מרכז ההצגה מהווים, כמובן, הפזמונים. גם כאן בולט נסים אלוני, ב"אפוס פזמונאי" הקרוי "שירת הבירבור" - כעין פטפוט מסוגנן, שאוב מן ההוי וממשאלות-הלב הגבריות, המצטיין בהומור ובמיזוג מושלם בין החלק המוסיקאלי של יצחק גרציאני לבין החלק המילולי. התכנית כוללת פזמוני התקופה, כגון "המגויסת"; פזמוני הווי, כגון "האוטובוס"; פזמוני הוא-והיא, כגון "נטע" ועוד. בולט בין כולם הוא הפזמון "איפה כל החבר'ה" של עמוס קינן ודוד קריבושי. תוך פארודיה על שירי הפלמ"ח מימים עברו, מעלים כאן הפזמונאי והלחין, בלא שמץ של מתיקות, הד לשירת הגבורה של דורנו וימינו, שירה שיש בה גם סיפוק עצמי וגם קורטוב של ליגלוג עצמי; הפאראפראזה על מילות שיר הפלמ"ח, שהושחלו על מנגינה עירנית בסגנון ה"יה-יה", בביצוע המלוטש של "הגששים" - מבטאים את הדומה ואת השונה מתש"ח ועד "ששת הימים", מהצ'יזבטרון ועד לגששים." (נחמן בן-עמי, "מעריב", 1.8.67).
התקליט "מים לדוד המלך" יצא בעקבות הצלחת השיר בפסטיבל הזמר של 1970 וחוץ משיר הנושא הוא מעין אוסף שירים ומערכונים שלא הופיעו בתקליטים "הרשמיים" של התכניות הראשונות. כפי שכתב תומר, אין ספק ש"השד", "כדורגל מקצועי" ו"הקפטריה בטבריה" המופיעים בתקליט זה הם חלק מהתכנית.
הגששים נהגו לשלב בהופעותיהם סרטונים קצרים. אני זוכר שהם עשו כך גם במופע הפרידה. האם משם לקוח השם "סינמה גשש"? מה הוקרן באותם סרטונים? באותה ביקורת במעריב כתוב כבדרך אגב שרצף הפזמונים והמערכונים היה טוב, "פרט להקרת הסרטונים, שלא נראתה לי בגלל האיכות הבלתי משביעה רצון של ההסרטה".
כל הכבוד, תומר, על סקירה מקיפה, עניינית ומדויקת. תודה רבה!
 

Tomer 123

New member
סרטונים

במסגרת "סינמה גשש", הגששים צילמו מספר סרטים קצרצרים ששולבו בהופעה, בבימויו של אורי זוהר. אחד מהם, הקדמה ל"גנגסטרים המתנדבים", כלול בקלטת מס' 5, שנמכרת בחנויות. שאר הסרטונים לא יצאו באופן מסחרי, וחבל שכך. ועוד משהו לגבי ניסים אלוני: אלוני, כמו שפלפל אמר, הצליח להוציא את הגששים מקהל יעד מצומצם, והביא את הבוהמה ועולם התרבות הגבוה להכיר בהם. השפה הייחודית של ניסים אלוני היתה וירטואוזית ומבריקה. ההמצאות הלשוניות הגדולות של הגששים, לטעמי, היו בשתי התכניות שאלוני ביים עבורם. מלבד זאת, הוא ידע לכתוב על מגוון נושאים, ובכל אחד להכניס את המגע הייחודי שלו. אפילו סיטואציה עממית ואופיינית לימי אופיר כמו "כדורגל מקצועי" הפכה אצלו לאבסורדית, שלא לדבר על "הקפיטריה בטבריה" ו"השד", שהיו אבסורדיים לחלוטין. בנוסף לכל אלה, הוא גם הצליח להכניס פרודיה מבריקה כמו "הגל הקל", ומערכונים אופייניים לתקופת מלחמת ששת הימים, כמו "המכונית המגויסת" ו"בתחנת האוטובוס". כל זה עם השפה המופלאה שלו. הבמאי שבא אחרי אלוני, יוסי בנאי, ידע טוב מאוד ממי לשאוב השראה, והשפה של בנאי מושפעת לא פעם מאלוני. בעיני, "סינמה גשש" ו"קנטטה לשווארמה" היו בין התכניות המוצלחות ביותר של הגששים מבחינת כתיבה. ב"קנטטה", אגב, אלוני כתב כמעט את כל הפזמונים, ולא רק המערכונים, וכאן הוא התבטא אף יותר, אבל זה דיון כבר לפעם הבאה.
 

החתולית

New member
אה... הסרטונים...

נדמה לי שהתכנית הזו היא התכנית הראשונה של הגששים שראיתי. אני זוכרת את הסרטונים שהוקרנו על מסך לבן ריבועי שמוקם בגב הבמה. סרטון אחד במיוחד זכור לי, והוא של הגששים רוכבים על חמורים...
 
למעלה