קווי אנרגיה ומרדניאנים

קווי אנרגיה ומרדניאנים

גוף האדם מורכב מאור רמ"ח +אור שס"ה +הארה מרחבית. כאשר אור הרמ"ח מאיר מבפנים ומבחוץ את מצב הגוף ועולמו בשס"ה . ולפי זה קבעו את חגי ומועדי ישראל , דהיינו מתי מאיר אור הרמ"ח לשס"ה . דהיינו אם האור הגבוהה הפנימי בא בחיצוני לי ברמתי בשס"ה . אזי הוא מתאפיין בהארות במציאותי . וכאן הקשר בין המרדיאן הפנימי וקווי עוצמה . לגבי המרידיאן , לפי הקבלה נתיבי ההארה הפנימיים של אור הרמ"ח החודרים דרך הגוף לרמותיו(שס"ה +מרחב הארתי) יוצרים תנועה באור המקיף הפנימי דהיינו בין הרמות השונות . ואזי נוצרת מעטפת של אור מקיף היורד מרמה לרמה המלווה את רמת אור הרמ"ח . ביהדות מתעסקים באור הרמ"ח והשס"ה ואילו בפולקלור במזרח הרחוק מתעסקים בהארות הנלוות , שכאמור בהם מתקיימים מסלולים הארתיים של אור + אור מקיף היורדים מרמה לרמה דהיינו המרידיאנים . כאשר הסברנו כאמור את הקשר בין הארת הרמ"ח לתוך שדה השס"ה +המרחב ההארתי של הגוף והמציאות . אם כן , אור הרמ"ח או אור השס"ה נמצאים לא רק בתוכי אלא גם במציאות החיצונית לי . כאשר לימוד הנתיבים של האורות עם אלמנטים של הטבע האחירים זה הרעיון מאחורי פנג-שוואי . ואילו כאשר יש התלכדות של אורות במקום מסויים , דהיינו נתיבי אנרגיה ,אור ואור שס"ה העוברים באדמה ומתלכדים במקום היוצר השראה מקומית של אורות רמ"ח ושס"ה , כאשר זה משפיע על המציאות המקומית . דוגמא מפורסמת למקום כזה היא סטונהג' , בו ניתן לעקוב אחרי קווי העוצמה/אור עד למקום עצמו . ואז שם יש התלכדות של מספר אורות מרחב הארתי +אור שס"ה +ניצוץ רמ"ח , שמשפיע על הבאים לשמה , כהיבט השראתי של התלכדות אורות , לפי הממשק הייחודי של חיבורי האורות במקום זה . ומיתוך כך פתיחה של אפשרויות רוחניות הקשורות למקום . כאשר ביקור במקום כזה למשך זמן מה משרה על האדם את התבנית המקומית של חיבורי האורות המקומיים . וכבר בימים עתיקים זיהו את סגולות המקום , ופיתחו טקסים הקשורים לאיך תושבי המקום זיהו את נביעת האנרגיה המקומית . התלכדויות כגון אלו נוצרות בדרך כלל , לאחר שמישהוא (יישות אור אל צדיק וכו') אם אור גבוהה ביקר במקום, והדביק למקום את החיבור של האורות הייחודי למקום . ישנם עוד מקומות בהם יש השראה כזו . ועכשיו לעניין , כאשר מאג מגיע למקום כזה , הוא לא מחפש דרואידים או אנגלים המחופשים לכאלה . הוא יתעסק בהשראת אורותיו הפנימיים + המרידיאנים הפנימיים וכיצד הם תואמים להשראת המקום , ומשם יחפש לרתום את הייחודים המקומיים של האורות לאורותיו שלו למען יתברך בסגולות או יוכל למשוך כוח וכו'. ואז אחרי עבודת מטה מדוקדקת של אורותיו חיבוריו הפנימיים למרדיאנים הפרטיים , הוא יעבוד על חיבורי האורות המקומיים , וינסה לקשרם אליו ,שהתוצאה של זה תהיה באמצעות פולחן או טקס .שהמאג ירכיב בזהירות רבה . חובבן יגיע למקום וינסה להתחבר רק עם האינטואציה ומה זה עושה לו , ויקבל איזה טקס מאנגלי שמחופש לדרואידי . שאגב גם זה עובד .וזה הרי הרבה יותר נחמד חוויתית . אולם המאג הרציני ינסה לכייל את אורותיו לאורות המקום . ובאמצעות כך להרחיב עוד אורות סגולות ברכות יכולות ועוד ריבוי עניינים מאגים . ישנם מספר מקומות כאילו אפילו בארץ , בהר הבית זה כבר עם אלמנט של קודש , אולם יש עוד מקומות ללא אלמנט הקודש המחייב . ובהם חיבורי אורות מרחב + אורות שס"ה ואורות רמ"ח . המנגנון החיבורי של האדם לזה הוא דרך השס"ה גידי גוף ויחסם לשס"ה ימי השנה . דהיינו שזה בעצם המשך למוטיב המגולם בגוף של המרחב החיצוני , שמתייחס לשס"ה גידי אור הפנימיים של כללות האדם או לכל פרט ברמת אורותיו . מאג יחפש מקומות של התלכדות קווי אור , בעבור ההשראה של הנביעה המקומית וייחודי האורות המקומיים , ושם יעשה מעגלי עוצמה , ושאר טקסים ופולחנים . קצת על... דוד
 
למעלה