אמהות הפסיכדליה

[josi5]

ברמלאי יופי של סקירה

יש לי רוב התקליטים של מובי גרייפ ...פרט לזה שאף פעם לא הצלחתי לשים יד... שמעתי אותו ומאד אוהב... כמו חגי...גם אני רוצה אחד מקורי בחירה מצויינת יה ברמלאי

 

[LadyG]

הוספתי להודעות הנבחרות

אלו שרצות למעלה. סופשבוע ב"ה מאמרים.

 

[Barmelai]

תודה, אשלח DOC

בעיניי זה אלבום מצויין אבל כמו יואל אני מרגיש שיותר משהוא אלבום מופת, יש בו את הפוטנציאל לכך. אני לא בטוח שיואל יסכים אתי לגבי הסיבה אבל באמת חסרים לי בכמה שירים פיתוח נוסף, אינסטרומנטלי. את זה שהשירים יושבים טוב במסגרות הזמן שלהם אני רואה. זה שלא חסר להם כלום, אני גם רואה. את זה שאין אפילו שיר אחד פרש, אני רואה. ובכל זאת יש לי תחושה שבהופעה חיה, עם היכולות של החמישה האלה על הכלים שלהם (מבחינת כשרון זאת היתה סופרגרופ), קצת שחרור וקצת פחות דיוק והידוק, זה היה ממריא לגבהים דלי חמצן. כי מה שקצת מעיב על השירים, טיפה חונק אותם, זה הדיוק המושלם בנגינה, שירה והרמוניות.

 

[zooly]

מת על האלבום הזה

בעיקר בגלל האינטנסיביות המידבקת שבו, וגם בגלל שלמרות המגוון הסגנוני, הם נשמעים מאד מגובשים וכל שיר הוא פיצוץ לפנים. מה שעצוב בסיפור שלהם זה שבמקום שיזכרו אותם בתור אוסף הכשרונות הכי מרשים שנאספו באולפן אחד בסאן פרנציסקו, הם יהיו לנצח דוגמא לאיך חברת תקליטים תאוות בצע יכולה להשמיד להקה. בנוסף, הליין אפ של שלוש גיטרות ושירה של כל חברי הלהקה היה מקור השראה לדני סנדרסון כשהקים את כוורת, כך שאי אפשר להגיד על מובי גרייפ שהיו פיספוס מוחלט... הפייבוריט שלי, אגב, זה Sitting by the Window

 

[דונלד מקשיגנעקופ]

אלבום נהדר

תודה.

 

[GOODLAD]

ברמלאי כתבת יפה מאוד,נהניתי מאוד לקרוא

באמת הגיע כבר הזמן שאנו הצעירים נכיר את אלבומי היסוד של הפסיכדליה בהחלט יוזמה ראויה לכותב מוכשר שכמותך

 

[Barmelai]

תודה רבה גודלד

שכחתי להוסיף שהאוירה באלבום שמחה וחסרת דאגות בדיוק כמו שאתה אוהב. השירים אולי יהיו קצרים מדי בשבילך, אבל יש כדורים מאריכים בשביל זה, תתעניין במרקחת של המלנכולי. תגיד לו שאני שלחתי אותך, שלא ימכור לך בטעות את הפלסיבו.