אמהות הפסיכדליה

[Barmelai]

../images/Emo228.gifאמהות הפסיכדליה../images/Emo228.gif

תחנה שניה במצעד אלבומי הפסיכדליה שצריך בכל בית יהודי אזוי. והפעם: על נער הפסייח מלאס וגאס.

 

[Barmelai]

../images/Emo42.gif J.K. & co. ../images/Emo42.gif

J.K. & co. - Suddenly One Summer 1968 White Whale Sundazed 2001 רקע: Suddenly One Summer נכתב ע"י Jay Kaye יליד לאס ווגאס, בהיותו עדיין נער צעיר. אמו של J.K. היתה מרי קיי, גיטריסטית חלוצה ומנהיגת ה Mary Kaye Trio . ג'יי קיי הושפע בעיקר מהביטלס ובמיוחד מג'ורג' האריסון ובעצמו כתב שירים, ניגן פסנתר וגיטרה והנהיג את ההרכב The Loved Ones במסגרת בית ספרו. הקלטות: ההזדמנות הגדולה להוציא אלבום משיריו נפלה לידיו של ג'יי קיי בגיל 15 עת נסע עם אמו לסיבוב הופעות של להקתה בואנקובר, קנדה. מפיק מקומי בשם רובין ספרג'ין (המפיק של ה Collectors) ניסה להחתים את מארי קיי ללייבל שלו. מארי קיי סירבה אבל ג'יי מיהר להכניס את הרגל בין הדלת למשקוף והצליח להשמיע כמה מהשירים שלו. ספרג'ין אהב את מה ששמע והחליט לפרוש את חסותו על הנער. מארי קיי חזרה ללאס ווגאס והשאירה את בנה תחת השגחתו של רובין ספרג'ין. הסלילים של Suddenly One Summer הוקלטו תוך חודשים מעטים עם נגני אולפן, ביניהם חברי Mother Tucker’s Yellow Duck. האלבום: Suddenly One Summer הוא אלבום קונספט של פסיכדליה רכה וחלומית, לעתים נסיונית, בעיקר בקטעי המעבר האינסטרומנטלים הקצרים. השירים מתארים את מעגל חייו של האדם מהלידה ועד המוות. האלבום נפתח עם Break of Dawn, פרולוג אינסטרומנטלי קצר ואמורפי של משחקי סאונד ואפקטים. Fly שאוחז בעקבו מוקדש ללידה ומשתמש בהקלטות הפוכות של חלק מהכלים על רקע השירה של ג'יי קיי, כאשר האורגניסט מנגן את החלק שלו ברוורס, מהסוף להתחלה, ליצירת אוירת ריחוף והזיה. Little Children מולחן כשיר ילדים, בדומה לכמה משירי המודי בלוז (שכתב בעיקר ריי תומאס) ובתוכו רפרנס לשיר הילדים העממי שמוכר לנו בתור אחינו הנהג. בין קטעי אסיד כ Crystal Ball אפשר למצוא שירי סאנשיין פופ (Christine, The Times), פולק מתוזמר (Nobody) או שלושתם כרוכים יחד בתוספת סיטאר (Land of Sensations and Delights). Magical Fingers of Minerva מחזיר את התחושה החלומית של האלבום, הפעם בתוספת כלים והשפעות הודיות וג'ורג' האריסוניות. שני השירים היותר כבדים והמורכבים באלבום הם O.D. שנושאו הוא טריפ על LSD והוא רווי בפאז, והשיר ה הספיריצ'ואלי Dead המתאר את המוות כחוויה טרסנדנטלית מעגלית שסופה לידה. האלבום מסתיים בחזרה רגעית על הפתיחה של Fly. יציאה לשוק: הסלילים שהוקלטו בואנקובר הודפסו כתקליט בלייבל White Whale בלוס אנג'לס. התקליט שווק היטב בסביבה ובמקביל J.K הקים טריו עם בן דודו הבסיסט ועוד מתופף כדי להופיע באזור עם שירי האלבום. White Whale הוציאה סינגל לקידום המכירות אבל בהחלטה תמוהה נבחר Break of Dawn, הרצועה הדיסהרמונית בת 30 השניות עבור ה A SIDE. בכך שברו White Whale את שיא הסינגל הקצר של כל הזמנים וקברו את המכירות של התקליט. לאחר מספר חודשים ירד ההייפ סביב האלבום. ג'יי קיי וחבריו הקטינים לא הורשו להופיע בפאבים אלא רק במתחמי נוער מקומיים. המומנטום של המכירות נבלם והאלבום נעלם ונשכח למשך 30 שנה עד שחודש בדיסק ע"י Sundazed ב 2001. לאחר החידוש האלבום קנה לעצמו מעמד של פנינת פסיכדליה נשכחת שהתגלתה מחדש.

Trackslisting: 01.Break of Dawn 0:36 02.Fly 4:45 03.Little Children 3:08 04.Christine 2:14 05.Speed 0:14 06.Crystal Ball 1:04 07.Nobody 4:06 08.O.D. 3:17 09.Land of Sensations and Delights 1:46 10.The Times 2:22 11.Magical Fingers of Minerva 2:54 12.Dead 4:17 J.K. & Co. Jay Kaye: guitars, keyboards, vocls John Kaye: bass Rick Dean: drums Additional instruments: members of Mother Tucker’s Yellow Duck​

 

[מישקה פלוצר]

אלבום חיוני,הסקירה ענינית אינפורמטיבית וטובה

 

[LadyG]

אלבום ראוי

יש בו משהו רך ,מלטף וחלומי . אני מאד אוהבת את עטיפת האלבום. יש משהו בבחירת הצבעים, שעושה לי תחושה ממש מיוחדת. קצת כמו בתוך חלום. העטיפה על הדיסק ממש לא מצליחה להתקרב ליופיו של הויניל. והשיר הנפלא ביותר מהאלבום הוא כמובן FLY . מיכה - עוד מעט אעלה את הפוסט להודעות הנבחרות.

 

[LadyG]

העלתי להודעות נבחרות

 

[Barmelai]

../images/Emo24.gif

 

[Jflyaway]

בחירה טובה

יש מעט מאוד חומר אינפורמטיבי על הפרוייקט, כמעט כל מה שנכתב מתמצה ב4 הפיסקאות ב FUZZ ACID & FLOWERS ואני רואה שתירגמת את הרוב. מעניין ש ACID ARCHIVES מסתייג מההתלהבות הכללית על האלבום... מאידך יש להבין שהחבורה שם בנתה קריירה מהיותה בדעת אופוזיצייה לגבי הרבה מוצרים שקיבלו ביקורות נלהבות... אישית אני אוהב את האלבום, זה מאלבומי האווירה היפים שנעשו בתקופה. מישהו ב AMAZON כתב שזה אלבום קונספט על מחזור החיים והמוות. מעניין... לא בטוח שאני רואה את זה שם אבל אפשר להבין מאיפה בא לו הרעיון. מה שכן, לטעמי לפחות זה פרודוקט הפקתי מובהק, קרי: המשקל המכרע נמצא בעיבודים, בתיזמור, ובמיקס האולפני. השירים עצמם 'טובים דיים', אבל זהו. מה שמצליח להרים את כל הדבר הזה ולעשות מהתכולה של הפרוייקט הזה את הדבר המכושף האוירתי שנותן לאלבום את המעמד המיוחד שלו - זו ההפקה.

 

[Barmelai]

לא רק מ FUZZ ACID & FLOWERS אלא גם מהבוקלט

של Sundazed - עליו ממילא כל השאר מסתמכים. זאת דוגמה לאלבום שנעלם מהרדאר בצורה כל כך מלאה, עד כי אפילו אספני ויניל שהחזיקו בתקליט הזה לא ידעו דבר וחצי דבר על האיש שעמד מאחרי האלבום ועל סיפורו. Sundazed היו אלה שחקרו והשלימו את הפאזל ואף גיבו אותו בראיונות עם ג'יי קיי עצמו ועם ספרג'ין המפיק. זאת הוצאה לעילא ולעילא. את הקונספט של מעגל החיים מתאר J.K בעצמו בתוך הבוקלט. הוא מדווח על שימוש נרחב ב LSD "לצורך מחקר ונסיון לתרגום החוויה למוזיקה". ספרג'ין מצידו זוכר שג'יי הוטרד במשך כל תקופת ההקלטות ע"י רוח כלשהי של אדם מת שככל הנראה התגוררה באולפן והיתה מנג'סת לנער דרך קבע. הדרך של ג'יי להתפטר מהמטרד היתה לכתוב את Dead בו במקום ולהקליט את השיר כחלק מטקס גירוש שדים מאולתר. לטענת ספרג'ין הגירוש פעל. מצד שני אם נחזור לרגע לסיפור ה LSD באולפן, אז לך תדע... בכל אופן, שלושת השירים - Dead , Fly , O.D נפלאים בעיני גם כשירים ערומים, וכמוהם אם כי בעצמה פחותה - Land of Sensations and Minerva , Delights , Nobody כתובים היטב ועומדים בזכות עצמם. מה שכן, ההפקה שיצרה את אוירת החלום ותפרה את כל השירים למכלול אחד, הפכה את השלם לגדול מסך חלקיו. כלומר מדובר בתקליט אלבומי יותר מאשר באוסף אקראי של שירים למרות שלא ממש חייבים להתייחס לקונספט הסיפורי כדי להנות מהמוזיקה.

 

[Stoned Junglist]

רק איזה סגנון פסיכדלי זה

רוב הפסיכדליה שרצה פה היא FOLK וכדומה....תנו המלצות לפסיכדליה "קצת אחרת"

 

[מישקה פלוצר]

הסגנון הפסיכדלי האמיתי והמקורי

של סוף שנות השישים,רוב הפסיכדליה שמעסקים בה כאן היא דווקא מכיוון הרוק .

 

[מישקה פלוצר]

אפשר לבדוק

את השיר FLY כאן . יש כאן מקרה ברור של פסיכדליה אמיתית ,השימוש בסרטי הקלטה שמנוגנים לאחור + טקסט שמתעסק בחוויה של סמים פסיכדליים הם הדבר האמיתי לטעמי.

 

[LadyG]

זה ממש לא אלבום פולקי

ועוד אלבום שנוצר בהשפעת LSD . זה אלבום טריפי ובהחלט פסיכדלי.

 

[melancholy man]

אפשר הסבר למה אתה מתכוון?

Suddenly One Summer הוא יופי של אלבום ומאוד פסיכדלי, אפשר אולי דוגמא למה אתה מתכוון ב"פסיכדליה קצת אחרת", Suddenly One Summer זה מסוג הדברים שאתה שומע בגלגל"צ?

 

[מישקה פלוצר]

הנה משהו

"קצת אחרת" שמצאתי .

 

[Jflyaway]

אולי אתה מתכוון לפסיכדלייה ניסיונית יותר...?

"קצת אחרת" זה בד"כ מינוח שמושך לכיון לא-מיסחרי . לאלו שמעוניינים "להתנסות" באמת - אני ממליץ על הבלוג המצויין MUTANT SOUNDS שם למדתי שהמוסיקה הטובה ביותר היא זו שעדיין לא הכרתי :

 

[Stoned Junglist]

אממ

הכוונה היא שבפורום פה מדובר בעיקר על רוק פסיכדלי מסוף שנות ה60 (הרבה פולק פסיכדלי,פולק ורוק פסיכדלי) ולעומת זאת יש המון פסיכדליה שהיא לא רק פול רוק, פסיכדליה במוסיקה היא הגדרה כללית ולא רק שנות ה60,

 

[LadyG]

תור הזהב של הפסיכדליה

היה בשנות השישים. מדברים כאן על נאו פסיכדליה מסוף שנות השבעים ואילך. מדברים כאן על פסיכדליה במובן הרחב של המילה ולא רק במוזיקה. אם יש משהו ספציפי שאתה רוצה לדבר עליו או לשאול עליו יעזור אם תמקד.

 

[psychodoodle]

את צודקת כמובן

לדעתי. כל מה שנעשה לאחר שנות השישים מהבחינה המוזיקלית ,אם זה הקראוט הגרמני בשנות השבעים או הנאו פסיכדליה של שנות השמונים הן תופעות אנכרוניסטיות מהתקופה שהפסיכדליה נהפכה למשהו מאד לא אופנתי(ואפילו נלעג לפעמים ע"י המיינסטרים) .כאן בפורום התגבשה קבוצה שהענין של רוב חבריה (כך אני מתרשם)הוא דווקא בתקופה המקורית,וכל מי שמחפש לדסקס על "טראנס פסיכדלי" ועוד תופעות דומות יש לו כמובן פורום מיוחד לנושא ,כאן הוא ימצא פחות התלהבות למיטב הכרתי\הבנתי .

 

[מישקה פלוצר]

טראנסנדודל

נכון שהיה פעם מין פורום שכזה ,אבל לא מצליח לאתר כרגע .זה היה מקום מיוחד לכל בולעי האקסטות והטריפים,מסניפי הרייטלין והחגיגת ,מעשני ההידרו וחובבי הוודקה+רדבול שחייבים תמיד ברקע פסקול מונוטוני\אלקטרוני שמבטיח את הפיכתם למין רובוטים אנושיים בעתיד לבוא .