בדיכאון

Perfume1

New member
בדיכאון

אני בן 29, בדיכאון מהחיים. דברים לא הסתדרו לי.
יש מאבקי כוחות ביני לבין ההורים - יש לי כסף להביא הליכון ואופניים והם עושים לי בעיות במשך שנתיים בערך להביא הליכון. כתוצאה מכך אני מרגיש שהגוף שלי נראה פחות טוב והביטחון העצמי שלי ירד המון וזה הכניס אותי לדכדוך. מעדיף כרגע לא ללכת לחדר כושר.
אני עצוב מהחיים. חי בפחדים ולכן לא פועל. אומרים שהדברים שאנו רוצים נמצאים בצד השני של הפחד אבל לרוב פחדתי לחצות אותו.
מרגיש שאני פחות יפה, פחות מושך ועצוב בחיים.
אני מאמין שאם תנאים שמתאימים לי אוכל להראות טוב יותר.
אני חושב שאני גם דפוק כי מגיל 20 רציתי לחזור למראה היפה של גיל 19 וכמעט כל השנים עד היום פספסתי את שנות העשרים כי תמיד רציתי לחזור לגיל 19 דרך ספרי אנטי איג'ינג שמסבירים מה לעשות ובעצם גם בשנות העשרים הייתי צעיר ומושך. משהו דפוק בי - אני מודע לכך. בפועל גברים כבר פחות מתעניינים בי - תמיד ידעתי שהמראה שהיה לי מושך יותר. אני גם מבולבל בקשר לזהות המינית.

רציתי לפתוח שתי פריסות: אחד מה לעשות כדי לקדם את עניין ההליכון והאופניים ושאלה שניה היא מה לעשות באופן כללי בקשר לעצבות? אני בטיפול נפשי מגיל 17 - החלפתי לא מעט מטפלים ועדיין רע לי.

אשמח אם תוכלי לנסח לי שאלה נכונה לשני הפריסות ולתת לי קישור לאתר. תודה.
 

Perfume1

New member
עוד עניין

גם בשנים האחרונות שהייתי מחוזר מאוד פחדתי להפגש עם גברים. נפגשתי אבל מעט. חוסר ביטחון ודימוי גוף נמוך.
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
Perfume1, יקר

עצוב לי לקרוא את דבריך. ניכר שאתה בסערה רגשית גדולה. אני בטוחה שהמתח והדריכות התמידיים הם כבר בלתי נסבלים מבחינתך.

הבסיס לכל התנהלותנו הן אמונות שונות. חלקן הוטמעו בנו וחלקן פיתחנו בעצמנו.

הקצוות בין תלות מוחלטת לעצמאות מוחלטת מהווים לפעמים טבעת חנק.

עצוב שזה בא לידי ביטוי גם מול הוריך.

לפני שאנחה אותך בעניין פרישות אשמח אם תסכים לבחור מספר מ 1 עד 250.

גמר חתימה טובה
רחל
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
תודה על האמון

על אי בודד ולבד ודאי היינו משפיעים ומושפעים מהטבע סביבנו.

אולם, איננו חיים - לפחות לא כרגע
- לבד על אי בודד.

המסר שבחרת עוסק בהשפעות חיצוניות של בני אדם אלחה על אלה.

הנה סיפור בנושא:

הבונקו דנדו קיוקאי מספר על שקיאמוני בודהא ששהה בעיר קאוסמבי. בעיר היה אדם שנטר לו טינה ושיחד אנשים מושחתים כדי שיפיצו סיפורי כזב עליו. בנסיבות אלה התקשו חניכיו לקבל די מתנות מזון , והם סבלו השפלה רבה.
אננדה אמר לשקיאמוני: "מוטב שלא נשהה בעיר שכזו; יש ערים אחרות, טובות יותר; מוטב שנעזוב."
המבורך השיב : "אם העיר הבאה דומה לזו, מה נעשה?"
"נעבור לעיר אחרת."
המבורך אמר:" לא, אננדה, תהיה זו דרך ללא קץ. מוטב שנישאר כאן ונישא בהשפלה בסבלנות עד שתיפסק, ואז נעבור למקום אחר. יש בעולמנו רווח והפסד, עלבון וכבוד, תהילה וגנאי, סבל ותענוג. המואר אינו מושפע מכוחות חיצוניים אלה; הם יחלפו במהירות שבה באו."

איזו מהדמויות בסיפור משקפת אותך?

אוסיף ואבקש ממך לפרוש בשאלות הבאות:

מה השיעור הרוחני שלי בשנה הקרובה?

http://www.tarotist.co.il/spread_info.php?spread=lesson

מה עליי לעשות כדי לאמץ סגנון חשיבה חדש ומואר עבורי בשנת התשע"ח?

http://www.tarotist.co.il/spread_info.php?spread=counslght


זהו פורום לימודי. עפ"י כללי הפורום עליך להציג פרשנות משלך לקלפים שעלו. אינך חייב להכיר אותם. התרשמות תספיק לי בהחלט.

תודה על היותך,

רחל
 

Perfume1

New member
היי

&nbsp
אני חושב ש-2 הדמויות הם אני אבל יותר אננדה.
אננדה שמציע לעזוב למקום אחר משקף אותי למשל כאחד שרוצה לעזוב את בית ההורים וכך יהיה חיים טובים יותר (מצד שני המצב מורכב כי יש לי פחדים לעזוב ואני לא מספיק עצמאי)
&nbsp
הצד של שיקאמוני שלהישאר ודברים השתנו בהמשך, אולי לא בהקשר של בית ההורים אלא בהקשרים אחרים אני חושב שאם אני אשתנה אז היחס של הסביבה תשתנה אליי. אבל מה שגורם לי להיות יותר אנדדה הוא לפי ניסיון החיים הקצר שלי שברגע שמשנים מקום דברים משתנים אחרת. למשל כשעברתי בתיכון לתיכון אחר היה לי יותר קל חברתית בתיכון אחר. כשעברתי למרפאה אחרת נתנו לי תנאים טובים יותר, הקשיבו לבקשות שלי ועשו מה שביקשתי. יש משהו נכון בלעבור למקום אחר: לאנשים אחרים, סביבה אחרת, ראש אחר, אנרגיות אחרות ותנאים אחרים. אני לא יודע, אני מבולבל. באמת אני גם מאמין שיש בי גם שיקאמוני כי אני חושב שאם אני עם עצמי אעשה עבודה עצמית ואשתנה הסביבה סביבי גם באותו עיר תשתנה כלפיי, אבל זה תלוי באילו נסיבות. בבית ההורים אני יודע שאני חייב ללכת כי זה סביבה שקצת רעילה לי ממלא סיבות. גם בעניין אחר באופן כללי אני יודע שת"א עיר ליברלית יותר לגייז מירושלים. הכל מורכב ואני עייף מידי לחשוב יותר לעומק קשה לי קצת.
&nbsp
השאלה שנשאלה:
מה השיעור הרוחני שלי בשנה הקרובה?
&nbsp
תוצאות פריסת השיעור הרוחני:
עד כה - עשר הגביעים
מכאן ואילך - שלוש הגביעים
שיעור רוחני - ארבע החרבות
פוטנציאל - אביר המטות
&nbsp
&nbsp
השאלה שנשאלה:
מה עליי לעשות כדי לאמץ סגנון חשיבה חדש ומואר עבורי בשנת התשע"ח?
&nbsp
תוצאות פריסת ייעוץ רזה:
מצב נוכחי - מלכת המטבעות
עיצה - שבע המטבעות
ממה להמנע - אביר המטבעות
תוצאה - נער הגביעים
 

Perfume1

New member
ולגבי השורות הממש אחרונות שלך

"תודה על היותך" - בשמחה. יכול להיות שיש בי דברים מועילים לסביבה עם כל החשיבה השלילית ההרסנית שלי והבעיות הרבות. יש גם דברים טובים. הלוואי שיהיו הרבה יותר דברים טובים ואשיג דברים שרוצה ואהיה מאושר.
תודה שיש אותך - את מקסימה ומשקיעה בפניות הגולשים - זה לא מובן מאליו.
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
Perfume1, יקר

מצ"ב קובץ לעיונך.

ממליצה לך להכנס לקישורים שבגוף הקובץ.

בהצלחה,

רחל


"זה קל לאמץ חוסר תקווה כשהעניינים נראים בלתי פתירים. עדיין- זה עניין של זמן עד שכל החלקים מתחברים. אני מאמין שזה לא קשה להתגבר על מה שלמראית עין נראה כמו בעיות. מה שקשה זה להחליט. רוב המקרים הקשים ייפתרו מעצמם אם רק תקפיד להתמיד ולעולם לא להתייאש או להכנע". רוברט דאוני ג'וניור
 
למעלה