אני חושב ש-2 הדמויות הם אני אבל יותר אננדה.
אננדה שמציע לעזוב למקום אחר משקף אותי למשל כאחד שרוצה לעזוב את בית ההורים וכך יהיה חיים טובים יותר (מצד שני המצב מורכב כי יש לי פחדים לעזוב ואני לא מספיק עצמאי)
הצד של שיקאמוני שלהישאר ודברים השתנו בהמשך, אולי לא בהקשר של בית ההורים אלא בהקשרים אחרים אני חושב שאם אני אשתנה אז היחס של הסביבה תשתנה אליי. אבל מה שגורם לי להיות יותר אנדדה הוא לפי ניסיון החיים הקצר שלי שברגע שמשנים מקום דברים משתנים אחרת. למשל כשעברתי בתיכון לתיכון אחר היה לי יותר קל חברתית בתיכון אחר. כשעברתי למרפאה אחרת נתנו לי תנאים טובים יותר, הקשיבו לבקשות שלי ועשו מה שביקשתי. יש משהו נכון בלעבור למקום אחר: לאנשים אחרים, סביבה אחרת, ראש אחר, אנרגיות אחרות ותנאים אחרים. אני לא יודע, אני מבולבל. באמת אני גם מאמין שיש בי גם שיקאמוני כי אני חושב שאם אני עם עצמי אעשה עבודה עצמית ואשתנה הסביבה סביבי גם באותו עיר תשתנה כלפיי, אבל זה תלוי באילו נסיבות. בבית ההורים אני יודע שאני חייב ללכת כי זה סביבה שקצת רעילה לי ממלא סיבות. גם בעניין אחר באופן כללי אני יודע שת"א עיר ליברלית יותר לגייז מירושלים. הכל מורכב ואני עייף מידי לחשוב יותר לעומק קשה לי קצת.
השאלה שנשאלה:
מה השיעור הרוחני שלי בשנה הקרובה?
תוצאות פריסת השיעור הרוחני:
עד כה - עשר הגביעים
מכאן ואילך - שלוש הגביעים
שיעור רוחני - ארבע החרבות
פוטנציאל - אביר המטות
השאלה שנשאלה:
מה עליי לעשות כדי לאמץ סגנון חשיבה חדש ומואר עבורי בשנת התשע"ח?
תוצאות פריסת ייעוץ רזה:
מצב נוכחי - מלכת המטבעות
עיצה - שבע המטבעות
ממה להמנע - אביר המטבעות
תוצאה - נער הגביעים