אני חושב על פתיחת קומונה בנושא הטארוט, כאן בתפוז
- פותח הנושא Mist2
- פורסם בתאריך
חכה שאני אספר על הטארוט שאני יוצרת (בכתיבה שלי) עובדת כרגע על פרק מיוחד שנכתב בעבר, אבל החלטתי לשנות את כולו... ועם הכתיבה עולות לי הרבה מאוד תובנות הקשורות לקלפים, למודעות ובכלל לאופן ההתמודדות שלנו בחיים עם שיעורים... אבל עם הקטע הזה יקח זמן... השלד בנוי והרעיון בראש (וחלקו אפילו מוקלט)... אבל הזמן, אין זמן
 
רק בשביל הרקורד, את הטארוט שלי אי אפשר ליצור במציאות...
תלווה לי כמה שעות...
ואתה מוזמן לקרוא את זה בינתיים לקטע קוראים על הגשר
https://kikonablog.wordpress.com/2016/08/24/publish/
וזה מרגיע ורגוע...
אבל פה עדיין אין טארוט
ואתה מוזמן לקרוא את זה בינתיים לקטע קוראים על הגשר
https://kikonablog.wordpress.com/2016/08/24/publish/
וזה מרגיע ורגוע...
אבל פה עדיין אין טארוט
ובנימה אופטימית זאת
יש לי משהו אחד להגיד לך היום יום חמישי!!!!
אפילו הכנתי לינק לשיר https://www.youtube.com/watch?v=C29TVSetrP8
 
אוף איזה שבוע...
יש לי משהו אחד להגיד לך היום יום חמישי!!!!
אפילו הכנתי לינק לשיר https://www.youtube.com/watch?v=C29TVSetrP8
 
אוף איזה שבוע...
YYY רק החתול שמיל היה חסר לי שם...
תודה
צריכה חווד
כמו שאמרתי לך, אני עובדת כרגע על קטע שמשלב בתוכו "קלפים" (אבנים שחורות שמקבלות ציורים או צבעים לפי הצורך שלנו בשיעור) באחד מהקטעים הייתי צריכה להכניס פריסה מלאה. והחלטתי לפרוס בקלפים כדי להגיע לקלפים שאני צריכה לשים שם (כלומר מה שיצא לי בקלפים זה מה ששיקפתי שם)
אני מביאה פסקה שלמה כדי להוסיף קצת רקע לפריסה.
בשעות אחר הצהרים הרהרה שלהבת במאורעות היום. התנהגותה של לי-יה הפתיעה אותה. היא הוציאה את אבנה של לי-יה מכיסה וניסתה לחוש אותה עם ידיה, האבן הייתה קרה, כרגיל. 'היא לא התנהגה כך עקב צורך באבן' שלהבת נזכרה באנרגית השנאה שהציפה את לי-יה כשתום פתחה את דלת הבית. שנאה כל כך חזקה, שנאה אותה לא הרגישה מעולם. היא הלכה לכיוונה של שידה עגולה שעמדה בפינת החדר. ממגירת השידה הוציאה שק שחור וצדף גדול. היא התיישבה על שטיח הבמבוק בסלון, הניחה את הצדף על השטיח ועצמה את ענייה. "כיצד עלי לפעול עם לי-יה עקב האירועים של היום" היא מלמלה בלחש והכניסה את ידה לתוך שק האבנים. היא ערבבה את האבנים בידה עד שהרגישה חום שיצא מן האבנים. היא הרימה בידה את האבנים החמות ולבסוף הוציאה שלוש אבנים מתוך השק והניחה אותן בתוך הצדף. היא סקרה את שלושת האבנים. צבעה של האבן הראשונה היה ירוק ועליה ציור של טלה בצבע צהוב. האבן השנייה היתה כחולה. בחלקה הימני העליון של האבן היה ירח שהעיר על נערה ישובה בתנוחת מדיטציה ועל עיניה בד לבן. האבן השלישית הייתה חצויה לשני צבעים, כחול וירוק, במרכזה של האבן, בתפר בו הצבעים התאחדו, ההבדל בין גווני הצבעים היה כמעט ובלתי מורגש. היא הביטה בסקרנות על האבנים והבינה את שעליה לעשות.
אז מה בעצם עליה לעשות לפי הקלפים?
מהם הקלפים בקטע? (רק בשביל להבין שלא הייתי ברורה רק לעצמי)
תובנות הערות והארות יתקבלו בברכה.
*ובכלל התכוונתי לשבת על הבלוג המקצועי שלי...
כמו שאמרתי לך, אני עובדת כרגע על קטע שמשלב בתוכו "קלפים" (אבנים שחורות שמקבלות ציורים או צבעים לפי הצורך שלנו בשיעור) באחד מהקטעים הייתי צריכה להכניס פריסה מלאה. והחלטתי לפרוס בקלפים כדי להגיע לקלפים שאני צריכה לשים שם (כלומר מה שיצא לי בקלפים זה מה ששיקפתי שם)
אני מביאה פסקה שלמה כדי להוסיף קצת רקע לפריסה.
בשעות אחר הצהרים הרהרה שלהבת במאורעות היום. התנהגותה של לי-יה הפתיעה אותה. היא הוציאה את אבנה של לי-יה מכיסה וניסתה לחוש אותה עם ידיה, האבן הייתה קרה, כרגיל. 'היא לא התנהגה כך עקב צורך באבן' שלהבת נזכרה באנרגית השנאה שהציפה את לי-יה כשתום פתחה את דלת הבית. שנאה כל כך חזקה, שנאה אותה לא הרגישה מעולם. היא הלכה לכיוונה של שידה עגולה שעמדה בפינת החדר. ממגירת השידה הוציאה שק שחור וצדף גדול. היא התיישבה על שטיח הבמבוק בסלון, הניחה את הצדף על השטיח ועצמה את ענייה. "כיצד עלי לפעול עם לי-יה עקב האירועים של היום" היא מלמלה בלחש והכניסה את ידה לתוך שק האבנים. היא ערבבה את האבנים בידה עד שהרגישה חום שיצא מן האבנים. היא הרימה בידה את האבנים החמות ולבסוף הוציאה שלוש אבנים מתוך השק והניחה אותן בתוך הצדף. היא סקרה את שלושת האבנים. צבעה של האבן הראשונה היה ירוק ועליה ציור של טלה בצבע צהוב. האבן השנייה היתה כחולה. בחלקה הימני העליון של האבן היה ירח שהעיר על נערה ישובה בתנוחת מדיטציה ועל עיניה בד לבן. האבן השלישית הייתה חצויה לשני צבעים, כחול וירוק, במרכזה של האבן, בתפר בו הצבעים התאחדו, ההבדל בין גווני הצבעים היה כמעט ובלתי מורגש. היא הביטה בסקרנות על האבנים והבינה את שעליה לעשות.
אז מה בעצם עליה לעשות לפי הקלפים?
מהם הקלפים בקטע? (רק בשביל להבין שלא הייתי ברורה רק לעצמי)
תובנות הערות והארות יתקבלו בברכה.
*ובכלל התכוונתי לשבת על הבלוג המקצועי שלי...
ציטוט:
"בחלקה הימני העליון של האבן היה ירח שהעיר על נערה ישובה בתנוחת מדיטציה ועל עיניה בד לבן." האם הכוונה היא ל"בחלקה הימני העליון של האבן היה ירח שהאיר על נערה ישובה בתנוחת מדיטציה ועל עיניה בד לבן."
למעשה, לא כל כך הבנתי את הקטע אז אני לא מצליחה לבטא המלצות מצידי לגבי ההמשך.
סורי
"בחלקה הימני העליון של האבן היה ירח שהעיר על נערה ישובה בתנוחת מדיטציה ועל עיניה בד לבן." האם הכוונה היא ל"בחלקה הימני העליון של האבן היה ירח שהאיר על נערה ישובה בתנוחת מדיטציה ועל עיניה בד לבן."
למעשה, לא כל כך הבנתי את הקטע אז אני לא מצליחה לבטא המלצות מצידי לגבי ההמשך.
סורי
מה דעתך על זה?
בשעות אחר הצהרים הרהרה שלהבת במאורעות היום. התנהגותה של לי-יה הפתיעה אותה. היא הוציאה מכיסה את אחת האבנים של לי – יה וניסתה לחוש אותה בידיה. האבן הייתה קרה, כרגיל. 'היא לא התנהגה כך עקב צורך באבן' שלהבת נזכרה באנרגית השנאה שהציפה את לי-יה כשתום פתחה את דלת הבית. שנאה כל כך חזקה, שנאה כמותה לא חשה מעולם קודם לכן. היא הלכה לכיוונה של שידה עגולה שעמדה בפינת החדר. ממגירת השידה הוציאה שק שחור וצדף גדול. היא התיישבה על שטיח הבמבוק בסלון, הניחה את הצדף על השטיח ועצמה את עיניה. "כיצד עלי לפעול עם לי-יה עקב אירועי היום?" היא מלמלה בלחש והכניסה את ידה לתוך שק האבנים. היא ערבבה את האבנים בידה עד שהרגישה שהן חמות. היא הרימה בידה את האבנים החמות, הוציאה שלוש אבנים מתוך השק והניחה אותן בתוך הצדף. היא סקרה את שלוש - האבנים. צבעה של האבן הראשונה היה ירוק ועליה ציור של טלה בצבע צהוב. האבן השנייה היתה כחולה. בחלקה הימני העליון של האבן היה ירח שהאיר על נערה ישובה בתנוחת מדיטציה ועיניה מכוסות בבד לבן, האבן
השלישית הייתה חצויה לשני צבעים, כחול וירוק. במרכזה ,בתפר בו הצבעים התאחדו, ההבדל בין גווני הצבעים היה כמעט ובלתי מורגש. היא הביטה בסקרנות על האבנים והבינה את שעליה לעשות.
הצדף רטט והמסר הבזיק במוחה. היה שעליה להאזין לאינטואיציה שלה ולבטל שיפוטיות.
היא נזכרה במורה זן דגול שהיה שכן של הוריה בילדותה המוקדמת...
בשעות אחר הצהרים הרהרה שלהבת במאורעות היום. התנהגותה של לי-יה הפתיעה אותה. היא הוציאה מכיסה את אחת האבנים של לי – יה וניסתה לחוש אותה בידיה. האבן הייתה קרה, כרגיל. 'היא לא התנהגה כך עקב צורך באבן' שלהבת נזכרה באנרגית השנאה שהציפה את לי-יה כשתום פתחה את דלת הבית. שנאה כל כך חזקה, שנאה כמותה לא חשה מעולם קודם לכן. היא הלכה לכיוונה של שידה עגולה שעמדה בפינת החדר. ממגירת השידה הוציאה שק שחור וצדף גדול. היא התיישבה על שטיח הבמבוק בסלון, הניחה את הצדף על השטיח ועצמה את עיניה. "כיצד עלי לפעול עם לי-יה עקב אירועי היום?" היא מלמלה בלחש והכניסה את ידה לתוך שק האבנים. היא ערבבה את האבנים בידה עד שהרגישה שהן חמות. היא הרימה בידה את האבנים החמות, הוציאה שלוש אבנים מתוך השק והניחה אותן בתוך הצדף. היא סקרה את שלוש - האבנים. צבעה של האבן הראשונה היה ירוק ועליה ציור של טלה בצבע צהוב. האבן השנייה היתה כחולה. בחלקה הימני העליון של האבן היה ירח שהאיר על נערה ישובה בתנוחת מדיטציה ועיניה מכוסות בבד לבן, האבן
השלישית הייתה חצויה לשני צבעים, כחול וירוק. במרכזה ,בתפר בו הצבעים התאחדו, ההבדל בין גווני הצבעים היה כמעט ובלתי מורגש. היא הביטה בסקרנות על האבנים והבינה את שעליה לעשות.
הצדף רטט והמסר הבזיק במוחה. היה שעליה להאזין לאינטואיציה שלה ולבטל שיפוטיות.
היא נזכרה במורה זן דגול שהיה שכן של הוריה בילדותה המוקדמת...
את המורה זן, אני לבטח אחליף במורה הנכון (כי אין מורה זן בסיפור...)
אבל ממש אהבתי את החלק בו הצדף רטט! והפרשנות, היא רק מחזקת את הקטע
 
מה שקרה זה שלא הייתי סגורה באילו קלפים להשתמש אז פרסתי קלפים והחלטתי שאלו יהיו הקלפים בקטע. ואז כבר חשבתי שאולי אני מפרשת אותם איך שבא לי כדי להשפיע על העלילה.
 
תודה! חיזקת את הפרשנות שחשבתי עליה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.