איסור חמור לעשיית סינסים
לפי ההלכה היהודית יש איסור חמור לעלות נשמות בגלל שמפריעים להם במנוחתם רצוי לעיין במידע מעניין לגבי חוויה של סינסים של אדם לא יהודי למאמר סיאנס. ראשית יודגש כי על פי ההלכה אסור לערוך סיאנס מכל סוג שהוא, או להשתתף בו. אך עצם התופעה מוכיחה את השארות הנפש . נצטט כאן מעט מן המחקרים אשר התבצעו ע``י החוקר האנגלי ארתור פינדליי, מהמפורסמים בחוקרי תורת הנפש בדורות האחרונים, ובעל תארים נכבדים רבים. ספרו ``על גבול האתרי`` תורגם לתשע עשרה שפות, והודפס באנגליה לבדה בארבעים וחמש מהדורות. המובא כאן הוא לקט קצר מתוך ספרו. ונפתח בקטעים מתוך דבריו במבוא. ``יודע אני שאם שלוש עשרה שנה לפני כן היו שואלים אותי עצמי, להאמין בספורי המעשים המוזרים האלה... הייתי מוצא את זה כבלתי אפשרי, אבל אז לא היתה התפתחותי הרוחנית מתקדמת במדה מספיקה כדי לאפשר לי לתפוס את הענין. אז לא הבינותי שהגילויים הנפשיים האלה, משועבדים לחוק ונתונים למשטר, ורק כאשר ידיעותינו מתקדמות במדה מספיקה נמצא שהמדע הזה משתלב בד בבד עם כל מה שידוע מכבר.`` ``הקול הישר`` (-יצירת קול על ידי אישיות שאין לה גוף בשר) הוא התופעה הנפשית הגבוהה ביותר שגילו עד כה, והיא המשכנעת ביותר מחוץ לזה שהיא בהחלט הנפלאה ביותר. כל התגליות האחרות של האדם, עמומות עד לחוסר ערך כשמשוים אותן אל התגלית הגדולה הזאת. תגלית השיטה הבלתי אמצעית של קשר בינינו לבין הנפטרים, לא ע``י אמצעים של נקישות או דפיקות (או תזוזת כוס על לוח אותיות), כי אם ע``י האינטימית ביותר בכל צורות הקשר, הקול האנושי. צורות אחרות של תגליות נפשיות נתונות לחיקוי ע``י מדיום רמאי, אבל הקול הישר אינו ניתן לזיוף. תכופות שמעתי, ואחרים איתי, שנים ולפעמים שלושה קולות נפרדים בעלי נימה ואישיות שונות, שדיברו אל אלה שנכחו בחדר בעת ובעונה אחת כאשר הם משוחחים על נושאים שונים, הידועים רק לאדם שפנו אליו. וכל זאת בעת שהמדיום היה, או מדבר על איזה שהוא ענין אחר לאדם שישב סמוך לו, או שהטיתי את אזני קרוב לפיו ואף הגה לא יצא משפתיו. בסיימי את המבוא הזה לנושא, אני רוצה לומר בכל האומץ העומד לרשותי, ש``יש המשך לחיים``. עד כאן מהמבוא. ועתה נעבור לדבריו בפרק ``לילות של לקח`` (עמ` 108): ``...הסיאנס הראשון שאני מוסר עליו כעת את הידיעות, התקיים ב4- בדצמבר 1923, ב7- אחרי הצהרים. רגעים אחדים אחרי שלקחנו את מקומות ישיבתנו וכבינו את האור, דיבר אלי קול־גבר זר כדלהלן: ``מר פינדלי, כשישבת בפעם האחרונה עם המדיום שלי הבעת רצון להשיג ידיעות בנוגע לעולמנו``. הקול הזה דיבר מגבוה מעל לראשי. יושב הייתי פנים אל פנים עם המדיום סלואן, ידי אוחזות בשלו, רגלי נוגעות ברגליו. כשזה דיבר התכופפתי קדימה לקבוע בודאות שזה לא יצא משפתיו, אך לא היה לא צליל־קול ולא לחש. אי אפשר היה ליחס את זה לדיבור מתוך הבטן, הואיל וכל המדבר מתוך הבטן יעיד שצורה זו של אחיזת עינים היא בלתי אפשרית באפלה. הודיתי למדבר על חסדו שבא, והשיחה נמשכה בצורת שאלה ותשובה, וכל מענה בא כהרף עין. שאלה: כאן על האדמה אנו יכולים להכיר רק את החָמרי, מה מכיל זה שאנו קוראים חלל? תשובה: אני יכול לענות לך רק עד כמה שידיעתי מאפשרת לי. העולם שלכם חדור עולם אחר של עצם שהוא במצב תנודה גבוה יותר מזה שאתם חשים. היקום הוא שלמות אחת מפליאה, אך אתם מכירים רק את מה שאתם רואים ושומעים ומרגישים. האמן לי, יש עולמות אחרים של עצם, דק יותר מחומר גשמי, אשר בהם קיימים החיים, ושעל אודותיהם אתם עלי אדמות אינכם יכולים ליצור בשכלכם שום מושג. מחובר עם אדמתכם הוא העולם שלשם באתי אחרי התהליך שאתם קוראים לו מיתה. שטחים בעלי צפיפות שונה מקיפים את עולמכם, ואלה מסתובבים בסבוב הנושא בד בבד עם סבוב האדמה. שאלה: האם עולמכם הוא, איפוא, עולם מוחשי וממשי? תשובה: כן, הוא מוחשי מאוד לנו. שאלה: אינני יכול לראותך, אך אילו יכולתי, מה היה מראך? תשובה: יש לי גוף שהוא העתק מזה שהיה לי על פני האדמה, אותן הידים, השוקיים והרגליים, והן מתנועעות באורח שוה לאלו שלכם. גוף אתרי (-רוחני) זה שהיה לי על האדמה חדר בגוף החומרי. האתרי הוא הגוף הממשי והוא העתק מדויק של גופנו הארצי. בשעת המיתה אנו רק מגיחים מכיסוי הבשר שלנו וממשיכים את חיינו בעולם האתרי, בפָעלֵנו באמצעות הגוף האתרי בדיוק כמו שפעלנו על פני האדמה בגוף החומרי. גוף אתרי זה הוא בדיוק כה ממשי לנו כעת, כמו שהגוף החומרי היה לנו בחיותנו על האדמה. יש לנו אותן תחושות. בנגענו בעצם אנו יכולים למשש אותו, בהביטנו אל משהו אנו יכולים לראות אותו. אף כי גופינו אינם חומריים, כפי שהנכם מבינים את המלה, בכל זאת יש להם דמות, קלסתר והבעה. אנחנו נעים ממקום למקום כמוכם, אך במהירות יתרה מכפי יכלתכם. שאלה: שמתי לב בשיחותי הרבות עם אנשים שונים, שאלה אשר היו להם תארים עלי אדמות לעולם לא ייקראו בהם, אלא רק בשמם הפרטי ושם משפחתם. סיר וויליאם באריט, למשל, ביקש ממני להשמיט את ה``סיר`` בדברי אליו. תשובה: כן, זה נכון. תארים ארציים משמעותם אינה ולא כלום לנו. מיד עם הגיעם של אלה הנושאים אותם הנה, צֵרופים אלה מושמטים, אין להם כל משמעות בשבילנו. בספר מופיעים עוד דיווחים רבים על סיאנסים שונים שנערכו ונבדקו בצורה מדעית, אך במסגרת זו די בזה. [אגב יש לדעת שהמידע הניתן על ידי גויים שנפטרו, הוא רדוד ושטחי מאד ביחס למידע הנמסר ע``י יהודים שנפטרו. דבר הנובע מהשוני בהרכב הרוחני של נשמת היהודי, ומעצם העובדה ששכרו (ועונשו) בעולם הרוחני הוא ברמה המתאימה למי שקיבל תרי``ג (613) מצוות לעומת 7 המצוות שהגויים קיבלו מאת בורא האדם והיקום כולו].