לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1085110,851 עוקבים אודות עסקים

פורום לימודי תסריטאות וקולנוע

שלום לכולם הפורום מיועד לכל מי שמתעניין בקולנוע, בלימודי קולנוע ובעיקר נגוע באהבת הקולנוע. זה המקום לדבר, לדון, לנתח, ללמוד, ללמד ולשתף אותנו ביצירה שלכם. תסריטים, סרטים, ניתוחים, מחקרים, רעיונות, דעות ושלל עניינים הקשורים לקולנוע, טלוויזיה ויצירה בכלל, יתקבלו כאן בברכה. יש לשמור על תרבות דיון ועל חוקי הפורום ותקנון תפוז בכלל. גלישה מהנה!

אודות הפורום לימודי תסריטאות וקולנוע

שלום לכולם הפורום מיועד לכל מי שמתעניין בקולנוע, בלימודי קולנוע ובעיקר נגוע באהבת הקולנוע. זה המקום לדבר, לדון, לנתח, ללמוד, ללמד ולשתף אותנו ביצירה שלכם. תסריטים, סרטים, ניתוחים, מחקרים, רעיונות, דעות ושלל עניינים הקשורים לקולנוע, טלוויזיה ויצירה בכלל, יתקבלו כאן בברכה. יש לשמור על תרבות דיון ועל חוקי הפורום ותקנון תפוז בכלל. גלישה מהנה!
x
הודעה מהנהלת הפורום
הפורום לא נועד להכין לכם  את שיעורי הבית או לתת לכם את התשובות למבחן. שאלות מסוג זה יימחקו ללא אזהרה.
 
המשך >>

לצפיה ב-'יוצר סוף השבוע - רובר ברסון'
יוצר סוף השבוע - רובר ברסון
<< ההודעה הנוכחית
15/10/2005 | 19:50
7
433
"רובר ברסון הוא הקולנוע הצרפתי, כשם שמוצרט הוא המוזיקה הגרמנית ודוסטויבסקי הוא הספרות הרוסית". (ז'אן לוק גודאר)

"יש צורך באנשים רבים כדי לעשות סרט, אבל רק אדם אחד בונה, מפרק ובונה מחדש את הדימויים והצלילים שלו, כשהוא חוזר בכל שניה לתחושה הראשונית, הבלתי מובנת לאחרים, שהולידה אותם." (רובר ברסון)

רובר ברסון נולד ב-1901 (ויש שאומרים ב-1907) בצרפת. מגיל צעיר גילה חוש לאמנות והוא ייעד את עצמו תחילה להיות צייר. העובדה שעסק בציור לפני שגילה את הקולנוע ניכרת רבות בסרטיו. בשנות ה-30 התחיל להתעניין בקולנוע. סרטו הראשון, אותו יצר ב-1934, הוא סרט קומי קצר בשם "פרשיות ציבוריות" שעדיין היה רחוק מאוד מהסגנון והתמטיקה של סרטיו הבאים. הסרט זכה להתעלמות.
ב-1939 הצטרף לצבא הצרפתי ונפל בשבי הגרמני. הוא הוחזק שנה כאסיר מלחמה, חוויה שטלטלה את עולמו הפנימי מקצה לקצה ומאוחר יותר דחפה אותו ליצירת "הנידון למוות ברח". לאחר שיחרורו, חזר לפריז בעיצומה של המלחמה והחל לעבוד בשיא המרץ על סרטו הבא "מלאכי החטא", אותו כתב ביחד עם הסופר ז'אן ז'ירודו. הסרט מספר על השתלבותה של נערה בחיי מנזר, בו היא מתחבאת אחרי שרצחה את מאהבה. ברסון וויתר כמעט לחלוטין על האלמנטים הדרמטיים הקשורים לסיפור חקירת המשטרה, ושם את הדגש על תיאור כמעט דוקומנטרי של חיי הנזירות. הסרט יצא ב-1943 והוא היה אחד היחידים שבהם ברסון השתמש בשחקנים מקצועיים, בפסקול ככל הסרטים, ובדיאלוגים מהוקצעים. את כל אותם אלמנטים עתיד ברסון לדחות לטובת סגנון מינימליסטי ותמציתי.  ב-1945 יצא סרטו הבא "הגברות מיער בולון",עיבוד לספר מאת של דני דידרו, אותו כתב הפעם עם המשורר והקולנוען ז'אן קוקטו. הסרט זכה לביקורות נלעגות ולא הובן, למרות שהשתייך פחות או יותר לזרם המרכזי ששלט באותן שנים בצרפת "הריאליזם הפסיכולוגי". אולם בנקודה אחת היה סרטו של ברסון שונה מסרטי "הריאליזם הפסיכולוגי". בעוד סרטים אלו נהגו להדגיש את המשחק והתנועות של השחקנים על מנת ליצור כביכול תובנות פסיכולוגיות של הדמויות, ברסון נמנע מכל הגזמה דרמטית, והציג משחק מבוקר ומופנם של הדמויות. בעת הכנסת סרטו הבא, "יומנו של כומר כפרי", החל ברסון לכתוב הערות קצרות על עבודתו ועל הקולנוע בכלל, הערות שיגובשו לכלל ספר הנקרא "הערות על הסינמטוגראף" .ברסון נותן באמצעות ההערות ביטוי להשקפת עולמו האמנותית והקולנועית. הוא מדגיש את הפער העצום הקיים בין הקולנוע המסחרי, הנוסחתי, הוולגרי, לבין הייעוד האמיתי של האמנות השביעית כגשר אל המוסרי והרוחני, שאליהם הוא מנסה לחתום בסרטיו. ברסון מבדיל בין ה"הקולנוע", סרטים בעלי אופי מסחרי, לבין ה"סינמטוגראף", שהוא השם המקורי שניתן לקולנוע בצרפת בסוף המאה ה-19. כך מבדיל ברסון בין יוצר הקולנוע לבין הבמאי המוציא לפועל, בין זה הרואה במדיום כלי ביטוי אישי, אמנותי, רוחני, לבין זה העושה בו שימוש טכני ונוסחתי. ברסון גם דוחה את השפעתו של התאטרון על הקולנוע: הקולנוע הוא אמנות עצמאית בעלת שפה משלה, שהבסיס שלה הוא הדימוי הוויזואלי והעריכה, ואין בינה לבין אמנות הדרמה כלום.
סרטו הרביעי של ברסון, "יומנו של כומר כפרי", יצא ב-1951. הסרט מתאר את חייו של כומר צעיר הנקרע בין שליחותו המוסרית והחובה שהוא חש כלפי הקהילה, לבין ספקותיו האישיים ביחס לאמונה. אף על פי שסרט זה היה כישלון כלכלי וגרם לפשיטת רגל של המפיק, הרי שדווקא בו מגיע ברסון לבשלות קולנועית. מעתה ולאה מתאפיינים עתה סרטיו של ברסון בדחייה מוחלטת של כל הנוסחאות המאפיינות את הקולנוע המסחרי, לטובתו של קולנוע מינימליסטי לחלוטין.
ב-1956 יצא סרטו המשפיע ביותר של ברסון – "הנידון למוות ברח". הסרט, המבוסס על סיפורו האמיתי של אסיר שמצליח לברוח מהכלא הגרמני, נפתח בהצהרה של ברסון: "זהו סיפור אמיתי, אני מוסר אותו כפי שהוא, ללא קישוטים". ואכן, ברסון נמנע מכל אלמנטים של סרטי בריחה אחרים. הוא נמנע מלהציג את גיבורו באור הרואי ובמקום שיראה את המאבק של האסיר בגורמים החיצוניים הוא מראה את מאבקו של האסיר בעצמו, בייאוש המשתלט עליו, בבדידות הנוראית, ובפחד המתמיד. זהו לא האסיר האמיץ שבמנוסתו יהרוג את כל הסוהרים וישחרר חצי בית כלא, זהו אדם פשוט שיש לו שתי ברירות – לחיות או למות. ורק כשהוא מגיע לתובנה הזאת, יגיע גם ניצחונה של הרוח האנושית. לכן, מעניק ברסון לסרט כותרת משנית – "הרוח נושבת לאן שהיא רוצה".
לימודי תסריטאות וקולנוע >>
לצפיה ב-'יוצר סוף השבוע - רובר ברסון, המשך'
יוצר סוף השבוע - רובר ברסון, המשך
15/10/2005 | 19:50
6
72
ברסון גורם לצופה להרגיש כאילו הוא עצמו כלוא בתא, ומשרה עליו אווירה של ייאוש, שכמוה צריך לחוש כשרואים סרטי בריחה, ולא התרוממות רוח, כי אין שום דבר מרומם בבית כלא, גם כאשר בורחים ממנו. לכל היותר משחרר הצופה אנחת רווחה כשהסרט מסתיים. פרנסואה טריפו, שהיה באותה תקופה מבקר ב"מחברות הקולנוע" הגדיר את הסרט כסרט של "עיקשות על עיקשות", ואמר שאותם האנשים ששרקו בוז ב"גברות מיער בולון" עומדים ומריעים היום ל"הנידון למוות ברח". הסרט היה לאחד המשפיעים ביותר על "הגל החדש".
ב-1959 יצר ברסון את "הכייס", שמספר על בחור שנדחף לעולם הפשע מתוך שעמום.
ב-1966 יצר ברסון את "בלתזאר", בו הביא לשיא את התאוריות הקולנועיות שלו. הפעם, אין גיבור הסרט בן אדם, אלא חמור, העובר מסכת התעללויות מצד בעליו. החמור אינו יכול להגיב על ההתעללויות, אולם בסופו של דבר הוא מוצא מעט נחמה במחיצת נערה אומללה כמוהו.
במשך שנות ה-60 מביים ברסון סרטים בעלי אופי דתי כמו "מושט" שמספר על נערה בודדה שנאנסת ע"י צייד ובשל בדידותה מצהירה שהאיש הוא מאהבה, והסרט "משפטה של ז'ן דארק" על הגיבורה הצרפתית הידועה.
החל מסוף שנות ה-60 ברסון הושפע מסופרים רוסים גדולים כמו דוסטוייבסקי וטולסטוי. ב-1969 הוא ביים את "אישה עדינה" על פי דוסטוייבסקי. הסרט מתאר את חייה של נערה ענייה, הנשואה לגבר בורגני אגואיסט וחסר רגישות, שנסיונו לדכאה דוחף אותה להתאבדות. ב-1971 יצר את "ארבעה לילות של איש חולמני",שוב ע"פ דוסטוייבסקי, שבו הוא מצייר שוב פורטרט של אישה, המואסת בחיים בגלל מערכת יחסים נכזבת עם גבר.
שנות השבעים והשמונים לא היו קלות לברסון והוא התקשה למצוא מימונים לסרטיו. הביקורות אמנם היללו אותו, אך הקהל הרחב התרחק מסרטיו, והוא הצליח ליצור רק עוד ארבעה סרטים. סגנונו הפך לנזירי לחלוטין, המוסיקה נעלמה לגמרי, וכך גם תנועות המצלמה וכל אפקט של עריכה. אם בסרטיו המוקדמים אפשר היה למצוא אופטימיות מסויימת הרי שהיא נעדרת לחלוטין בסרטיו המאוחרים. ב-1976 יצר את "כנראה השטן" שהמספר על חבורת צעירים פעילי איכות הסביבה החרדים לגורלה של החברה. חרדה זו מביאה אחד מהם, שוב, להתאבדות. כשיצא הסרט אמר ברסון בראיון: " אם יש לי בשורה לעולם, הרי זו רק בשורה רעה... אני מרגיש דחייה וגועל."
סרטו האחרון, "הכסף", מ-1983 הוא עיבוד לסיפור של טולסטוי והוא הקשה ביותר מכל סרטיו. הסרט מספר על שטר מזוייף של חמש מאות פרנק שעובר מיד ליד. אחד מקורבנות הזיוף, המאבד בגללו את עבודתו, משתתף בסוד בנק כדי לכסות את חובותיו, ובסופו של דבר מבצע טבח אכזרי בבית משפחה שנתנה לו מקלט. באלגוריה זאת על כוחו המשחית של הכסף מגיע סגנונו של ברסון לשלמות: קולנוע תמציתי, נקי מכל פרט מיותר, הנוטה יותר לרמוז על הדברים מאשר להראותם. כך למשל סצינת הטבח נמסרת רק ע"י תצלום תקריב של כלי הרצח וכתמי דם על הקיר.
ברסון חש שזהו סרטו הטוב ביותר, ולא שב לעשות יותר סרטים לאחריו. הוא נפטר ב-1999.

עליי לציין, שחלק נרחב מהמאמר נלקח מהמבוא ל"הערות על הסינמטוגראף", שכתב ד"ר אריאל שוייצר.
לימודי תסריטאות וקולנוע >>
לצפיה ב-'וואו'
וואו
15/10/2005 | 20:28
4
27
סחתיין על ההשקעה. אני חייב לציין שלא שמעתי על רוברט ברסון או על סרטיו אבל ממש עשית לי חשק לראות את "הכסף"...
לימודי תסריטאות וקולנוע >>
לצפיה ב-'הכסף'
הכסף
15/10/2005 | 20:39
3
22
הוא סרט מאוד קשה לצפייה. אם להמליץ על סרט של ברסון להתחיל איתו אז זה "הנידון למוות ברח" או "הכייס". שניהם ד"א השפיעו של פול שריידר כשהוא כתב את התסריט של "נהג מונית".
לימודי תסריטאות וקולנוע >>
לצפיה ב-'ברסון פעם ראשונה, ברסון פעם שנייה'
ברסון פעם ראשונה, ברסון פעם שנייה
16/10/2005 | 03:08
2
33
ברסון פעם שלישית.... נמכר לבחור עם החולצה של ז'אן לוק גודאר!
ועכשיו ברצינות חבר'ה. אף אחד לא מכיר את ברסון? אולי פשוט זה לא מעניין אותכם כל כך? תמיד אפשר לרשום ביוגרפייה על מישהו מוכר יותר.
לימודי תסריטאות וקולנוע >>
לצפיה ב-'דווקא לא מכיר'
דווקא לא מכיר
16/10/2005 | 07:53
20
אבל זה כל הכיף... עדיף, עדיף ככה. זאת עבודה נפלאה שאתה עושה
לימודי תסריטאות וקולנוע >>
לצפיה ב-'באמת דיימנתי לעצמי בראש את נהג מוני'
באמת דיימנתי לעצמי בראש את נהג מוני
16/10/2005 | 18:41
22
משהו בדכאונות ובאובדנות שאמרת שיש לו בתא הכלא..
לימודי תסריטאות וקולנוע >>

הודעות אחרונות

14:45 | 03.10.15 aשרון
17:03 | 27.09.15 aשרון
13:36 | 10.09.15 שרנקלטון
16:17 | 03.09.15 aשרון
11:06 | 03.09.15 aשרון
08:53 | 29.08.15 aשרון

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ