סקירה משפטית - איסור משכב זכר
אז כולנו יודעים שהיה פעם חוק נוראי שאסר על משכב זכר ושהוא בוטל איי שם בשנת 1988, אבל מעבר לכך רובנו לא יודעים כלום על אותו חוק. מטרת הסקירה הזו היא לחדד את הנושא ולהבהיר כמה נקודות חשובות לגבי החוק. מי חוקק את החוק? אז תתפלאו לדעת שהחוק לא נחקק ע"י מדינת ישראל. עם קום המדינה, כדי שהמדינה החדשה לא תהיה במצב בו לא קיימים בה כלל חוקים, הוחלט לאמץ את החקיקה המנדטורית במלואה. סעיף החוק שאוסר על משכב זכר למעשה אומץ ע"י המדינה יחד עם כל פקודת החוק הפלילי ויתר החקיקה המדטורית. עם זאת ראוי לציין כי בשנת 1977 מדינת ישראל חוקקה את חוק העונשין שבוסס ברובו על פקודת החוק הפלילי, ובחקיקת חוק זה היא אימצה מחדש את הסעיף, כך שאי אפשר להגיד שהיא חפה מאשמה, במיוחד כאשר במהלך השנים נעשו נסיונות לבטל את סעיף החוק ללא הצלחה (ועל כך ראו בהמשך) האם החוק בהכרח נחקק ממניעים הומופובים? ככל הנראה כאשרסעיף החוק נחקק בבריטניה הוא לא נחקק ממניעים הומופובים אלא כדי לשמור על מוסד הנישואין. החוק עצמו ממוקם בפרק שנועד להסדיר באופן כללי את קיום יחסי המין ולאסור כל קיום יחסי מין שאינו בתוך הנישואין. סעיף החוק האוסר משכב זכר העושה אחת מאלה, דינו- מאסר עשר שנים: 1. שוכב עם אדם שלא כדרך הטבע. 2. שוכב עם בהמה. 3. מרשה לגבר לשכב עימו. 4. מרשה לגבר לשכב עימה שלא כדרך הטבע. והנה ההפתעה השנייה לגבי החוק. סעיף החוק לא נוקט במילים "משכב זכר" ולמעשה אינו אוסר יחסי מין הומוסקסואלים אלא יחסים "שלא כדרך הטבע". מהם יחסים כדרך הטבע? מדובר ביחסי מין בו הזכר מחדיר את איבר מינו לתוך איבר מינה של הנקבה (ורק כדי שלא יהיו אי הבנות מדובר בפות בלבד ולא בפי הטבעת). כך שלמעשה החוק באופן כללי אוסר קיום יחסי מין אנאלים ואוראלים באופן כללי ולא רק כשהם נעשים ע"י הומוסקסואלים. עפ"י לשון החוק גם גבר ואישה שמקיימים יחסי מין אנאלים ואורליים (לא יודע מה איתכם אבל שמעתי על כמה זוגות כאלו ) עוברים על החוק. אז למה בכל זאת הסעיף ידוע ככזה שאוסר על משכב זכר? הפסיקה (ביהמ"ש) החליטה לפרש את סעיף החוק ככזה שאוסר משכב זכר, כלומר בניגוד ללשון החוק הפסיקה קבעה כי מדובר בחוק שאוסר על קיום יחסים הומוסקסואלים. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שלא לאכוף את החוק סעיף החוק בוטל רק בשנת 1988 ובכל זאת כבר לפני 1988 הומואים יכלו לקיים יחסי מין ללא דאגה. הסיבה לכך היא שבתחילת שנות ה-60 היועץ המשפטי לממשלה דאז חיים כהן הוציא הנחיה (הנחיה מס' 50.049) בה לא ניתן לפתוח בחקירה על עבירת המשכב זכר, ולכן היה מדובר בחוק שלא נאכף וגם אם מישהו היה מגיש תלונה במשטרה על כך שהוא יודע שיש שני גברים שמקיימים יחסי מין "שלא כדרך הטבע", המשטרה לא יכלה לפתוח בחקירה ולהגיש כתב אישום כנגדם (בשפה המשפטית זה נקרא "אות מתה"). ביטול סעיף החוק במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים לבטל את החוק, ללא הצלחה. באחד הניסיונות ח"כ אבנרי ציטט מכתב של צעיר אשר התאבד ביריית אקדח בגיל 23 באלו המילים (קטע זה לקוח מתוך המאמר "הדין בדבר נטייה חד מינית –בין היסטוריה לסוציולוגיה" של יובל יונאי): "מאז גיל 16 ידעתי שאני שונה מכל הנערים בגילי. ניסיתי להסתיר זאת מכל העולם, וגם ממך, אמא. אבל חיי הפכו לגיהינום. בכל רגע פחדתי שיגלו את הסוד שלי, שיזרקו אותו מביה"ס, שיגרמו בושה גם לי וגם לך. לכן ברחתי מהחברה, והייתי בודד. ניסיתי ללחום נגד הנטייה שלי. באמת ניסיתי. העמדתי פנים ויצאתי עם בנות, אבל זה היה עינוי בשבילי. בסוף התחילו להתלחש מאחורי גבי. האסון הכי גדול היה כשלא קיבלו אותי לצה"ל. זה היה כאילו הדביקו אות קין למצחי. בכל מקום שאלו אותי מדוע אני לא חייל. הייתי צריך להמציא שקרים... לא ידעתי מה זה אושר, עד שפגשתי את דויד. אהבתי אותו מהרגע הראשון, וזאת הייתה אהבה אמיתית. אמרתי לך שאנו סתם חברים, אבל חיינו ביחד. כשדויד עזב אותי, זה היה בשבילי מכה נוראה. התחלתי לחפש חברים ברחוב, על שפת הים ובמקומות כאלה. שלשום התנפלו עלי שם, היכו אותי וגנבו את הכסף שלי. מה יכולתי לעשות? לא הלכתי למשטרה, מפני שלפי החוק אני פושע. פחדתי ממה שיגלו בחקירה. נמאס לי מהכל. אני לא יודע מה פשעתי, ולמה מגיע לי עונש. אף פעם לא עשיתי שום דבר רע לאיש. אבל אני מרגיש כאילו אני פושע, שאני צריך כל הזמן לברוח ולהתחבא, אפילו ממך. אני לא מאשים אף אחד, אני פשוט לא יכול יותר. אמא, תסלחי לי..." כאמור רק בשנת 1988 בוטל סעיף החוק הנוראי הזה ועד היום קיימת מחלוקת כיצד הסעיף בוטל: חלק טוענים כי סעיף החוק בוטל במחטף: היה מדובר בהצעת חוק שכללה שינויים וביטולים רבים בחוק העונשין (בו היה מצוי סעיף החוק) וח"כ שהצביעו בעד ההצעה לא ידעו כי ההצעה מבטלת את הסעיף. טענה אחרת גורסת כי ח"כ ידעו על ביטול הסעיף ולא התנגדו לה כדי לא ליצור שיח ציבורי בעניין. בין אם כך ובין אם כך, הסעיף בוטל וכיום אין שום חוק או פרשנות של חוק שאוסרת על משכב זכר. מהי החשיבות של ביטול החוק? אחרי הכל כבר כתבתי כאן שלמעשה סעיף החוק נחשב כאות מתה. לא אכפו את הסעיף והומוסקסואלים יכלו לקיים יחסי מין ללא חשש גם כשהחוק היה קיים, אז מדוע בכל זאת היה חשוב לבטל את סעיף החוק? ראשית כל, יש לזה משמעות סימלית. שנית, כל עוד סעיף חוק קיים הומואים עדיין נחשבים פושעים ורק לאחר ביטולו אין איסור פורמלי על הדרך בה הם מקיימים יחסי מין. שלישית, הנחיה של יועץ משפטי ניתנת לביטול ובכל עת, ובכל רגע יכול יועץ משפטי חדש לבטל אותה ולדאוג שיאכפו את סעיף החוק. והכי חשוב, ביטול סעיף החוק אפשר לנו להתחיל להלחם על זכויותינו. כל עוד החוק קיים ואנו נחשבים לפושעים לא היה ניתן לדרוש זכויות. רק כאשר סעיף החוק בוטל היה אפשר להתחיל לדרוש שוויון זכויות ואיסור הפליה כלפינו ולכן גם הסקירה המשפטית הראשונה שהבאתי היא בעניין ביטולו של החוק. לסיום רק בקשה קטנה לי אליכם, כדי שאוכל לדעת אם יש טעם להמשיך ולפרסם מידי פעם עוד סקירות משפטיות דומות לזו אבקש כי אם נהנתם מההודעה ואתם מעוניינים שאפרסם עוד סקירות כאלו תשרשרו
(כולל גולשים שלא מהפורום הזה).
אז כולנו יודעים שהיה פעם חוק נוראי שאסר על משכב זכר ושהוא בוטל איי שם בשנת 1988, אבל מעבר לכך רובנו לא יודעים כלום על אותו חוק. מטרת הסקירה הזו היא לחדד את הנושא ולהבהיר כמה נקודות חשובות לגבי החוק. מי חוקק את החוק? אז תתפלאו לדעת שהחוק לא נחקק ע"י מדינת ישראל. עם קום המדינה, כדי שהמדינה החדשה לא תהיה במצב בו לא קיימים בה כלל חוקים, הוחלט לאמץ את החקיקה המנדטורית במלואה. סעיף החוק שאוסר על משכב זכר למעשה אומץ ע"י המדינה יחד עם כל פקודת החוק הפלילי ויתר החקיקה המדטורית. עם זאת ראוי לציין כי בשנת 1977 מדינת ישראל חוקקה את חוק העונשין שבוסס ברובו על פקודת החוק הפלילי, ובחקיקת חוק זה היא אימצה מחדש את הסעיף, כך שאי אפשר להגיד שהיא חפה מאשמה, במיוחד כאשר במהלך השנים נעשו נסיונות לבטל את סעיף החוק ללא הצלחה (ועל כך ראו בהמשך) האם החוק בהכרח נחקק ממניעים הומופובים? ככל הנראה כאשרסעיף החוק נחקק בבריטניה הוא לא נחקק ממניעים הומופובים אלא כדי לשמור על מוסד הנישואין. החוק עצמו ממוקם בפרק שנועד להסדיר באופן כללי את קיום יחסי המין ולאסור כל קיום יחסי מין שאינו בתוך הנישואין. סעיף החוק האוסר משכב זכר העושה אחת מאלה, דינו- מאסר עשר שנים: 1. שוכב עם אדם שלא כדרך הטבע. 2. שוכב עם בהמה. 3. מרשה לגבר לשכב עימו. 4. מרשה לגבר לשכב עימה שלא כדרך הטבע. והנה ההפתעה השנייה לגבי החוק. סעיף החוק לא נוקט במילים "משכב זכר" ולמעשה אינו אוסר יחסי מין הומוסקסואלים אלא יחסים "שלא כדרך הטבע". מהם יחסים כדרך הטבע? מדובר ביחסי מין בו הזכר מחדיר את איבר מינו לתוך איבר מינה של הנקבה (ורק כדי שלא יהיו אי הבנות מדובר בפות בלבד ולא בפי הטבעת). כך שלמעשה החוק באופן כללי אוסר קיום יחסי מין אנאלים ואוראלים באופן כללי ולא רק כשהם נעשים ע"י הומוסקסואלים. עפ"י לשון החוק גם גבר ואישה שמקיימים יחסי מין אנאלים ואורליים (לא יודע מה איתכם אבל שמעתי על כמה זוגות כאלו ) עוברים על החוק. אז למה בכל זאת הסעיף ידוע ככזה שאוסר על משכב זכר? הפסיקה (ביהמ"ש) החליטה לפרש את סעיף החוק ככזה שאוסר משכב זכר, כלומר בניגוד ללשון החוק הפסיקה קבעה כי מדובר בחוק שאוסר על קיום יחסים הומוסקסואלים. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שלא לאכוף את החוק סעיף החוק בוטל רק בשנת 1988 ובכל זאת כבר לפני 1988 הומואים יכלו לקיים יחסי מין ללא דאגה. הסיבה לכך היא שבתחילת שנות ה-60 היועץ המשפטי לממשלה דאז חיים כהן הוציא הנחיה (הנחיה מס' 50.049) בה לא ניתן לפתוח בחקירה על עבירת המשכב זכר, ולכן היה מדובר בחוק שלא נאכף וגם אם מישהו היה מגיש תלונה במשטרה על כך שהוא יודע שיש שני גברים שמקיימים יחסי מין "שלא כדרך הטבע", המשטרה לא יכלה לפתוח בחקירה ולהגיש כתב אישום כנגדם (בשפה המשפטית זה נקרא "אות מתה"). ביטול סעיף החוק במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים לבטל את החוק, ללא הצלחה. באחד הניסיונות ח"כ אבנרי ציטט מכתב של צעיר אשר התאבד ביריית אקדח בגיל 23 באלו המילים (קטע זה לקוח מתוך המאמר "הדין בדבר נטייה חד מינית –בין היסטוריה לסוציולוגיה" של יובל יונאי): "מאז גיל 16 ידעתי שאני שונה מכל הנערים בגילי. ניסיתי להסתיר זאת מכל העולם, וגם ממך, אמא. אבל חיי הפכו לגיהינום. בכל רגע פחדתי שיגלו את הסוד שלי, שיזרקו אותו מביה"ס, שיגרמו בושה גם לי וגם לך. לכן ברחתי מהחברה, והייתי בודד. ניסיתי ללחום נגד הנטייה שלי. באמת ניסיתי. העמדתי פנים ויצאתי עם בנות, אבל זה היה עינוי בשבילי. בסוף התחילו להתלחש מאחורי גבי. האסון הכי גדול היה כשלא קיבלו אותי לצה"ל. זה היה כאילו הדביקו אות קין למצחי. בכל מקום שאלו אותי מדוע אני לא חייל. הייתי צריך להמציא שקרים... לא ידעתי מה זה אושר, עד שפגשתי את דויד. אהבתי אותו מהרגע הראשון, וזאת הייתה אהבה אמיתית. אמרתי לך שאנו סתם חברים, אבל חיינו ביחד. כשדויד עזב אותי, זה היה בשבילי מכה נוראה. התחלתי לחפש חברים ברחוב, על שפת הים ובמקומות כאלה. שלשום התנפלו עלי שם, היכו אותי וגנבו את הכסף שלי. מה יכולתי לעשות? לא הלכתי למשטרה, מפני שלפי החוק אני פושע. פחדתי ממה שיגלו בחקירה. נמאס לי מהכל. אני לא יודע מה פשעתי, ולמה מגיע לי עונש. אף פעם לא עשיתי שום דבר רע לאיש. אבל אני מרגיש כאילו אני פושע, שאני צריך כל הזמן לברוח ולהתחבא, אפילו ממך. אני לא מאשים אף אחד, אני פשוט לא יכול יותר. אמא, תסלחי לי..." כאמור רק בשנת 1988 בוטל סעיף החוק הנוראי הזה ועד היום קיימת מחלוקת כיצד הסעיף בוטל: חלק טוענים כי סעיף החוק בוטל במחטף: היה מדובר בהצעת חוק שכללה שינויים וביטולים רבים בחוק העונשין (בו היה מצוי סעיף החוק) וח"כ שהצביעו בעד ההצעה לא ידעו כי ההצעה מבטלת את הסעיף. טענה אחרת גורסת כי ח"כ ידעו על ביטול הסעיף ולא התנגדו לה כדי לא ליצור שיח ציבורי בעניין. בין אם כך ובין אם כך, הסעיף בוטל וכיום אין שום חוק או פרשנות של חוק שאוסרת על משכב זכר. מהי החשיבות של ביטול החוק? אחרי הכל כבר כתבתי כאן שלמעשה סעיף החוק נחשב כאות מתה. לא אכפו את הסעיף והומוסקסואלים יכלו לקיים יחסי מין ללא חשש גם כשהחוק היה קיים, אז מדוע בכל זאת היה חשוב לבטל את סעיף החוק? ראשית כל, יש לזה משמעות סימלית. שנית, כל עוד סעיף חוק קיים הומואים עדיין נחשבים פושעים ורק לאחר ביטולו אין איסור פורמלי על הדרך בה הם מקיימים יחסי מין. שלישית, הנחיה של יועץ משפטי ניתנת לביטול ובכל עת, ובכל רגע יכול יועץ משפטי חדש לבטל אותה ולדאוג שיאכפו את סעיף החוק. והכי חשוב, ביטול סעיף החוק אפשר לנו להתחיל להלחם על זכויותינו. כל עוד החוק קיים ואנו נחשבים לפושעים לא היה ניתן לדרוש זכויות. רק כאשר סעיף החוק בוטל היה אפשר להתחיל לדרוש שוויון זכויות ואיסור הפליה כלפינו ולכן גם הסקירה המשפטית הראשונה שהבאתי היא בעניין ביטולו של החוק. לסיום רק בקשה קטנה לי אליכם, כדי שאוכל לדעת אם יש טעם להמשיך ולפרסם מידי פעם עוד סקירות משפטיות דומות לזו אבקש כי אם נהנתם מההודעה ואתם מעוניינים שאפרסם עוד סקירות כאלו תשרשרו
