מה דעתכם להדליק כאן נר זכרון לחבר ההומו שלכם

חביף

New member
מה דעתכם להדליק כאן נר זכרון לחבר ההומו שלכם

שנפל במלחמות ישראל?
 

חביף

New member
לסרן XXX התימני

שנהרג בפעולה ביו"ש.
 

חביף

New member
אתה מזכיר לי דיון ארוך מאוד

האם מתאבדים הינם חללי צה"ל...
 

בינף

New member
זה יכול להיות דיון קצר מאוד - תלוי בהגשה...

אצלינו לא ברור גורל זכרם של מתאבדים בצה"ל.
עד לא מזמן כלל לא היו מתאבדים בצה"ל...
רק בשנים האחרונות מתפרסם נתון סטטיסטי בענין.

השאלה: האם מתאבד בצה"ל הוא חלל צה"ל ?

גרסה א'
כן - כי כל חייל הוא רכוש צה"ל בהגדרה.
עוד בהגדרה, המתים של צה"ל הם חללים.
אז אם X עזב את החיים טרם עת,
הוא חלל.
זכרו יחקק ביום הזכרון הלאומי.

גרסה ב'
לא - כי צה"ל הוא מעסיק, כפייתי ולכן זה מעצם ההגדרה.
מתים של מעסיק, זה בעיה של חברת ביטוח.
אי אפשר לחייב מעסיק לבנות מצבה,
או להציב תמונה או לארגן פעילות לזכרו של המת.
התאבדות זה קטע פרטי...


מה אצלינו ?
ובכן, כולנו קונים את גרסה ב' - צה"ל כמעסיק...
 

חביף

New member
לא יודע על מה אתה כותב-מדבר

הסטיליזציה הצינית של דבריך בעוכריהם, אני פשוט לא מבין מה שאתה רוצה.
 

בינף

New member
מוזר. הציניות...

אני אמור לשכנע באמצעות הגיון. למרות שהנושא הוא חסד...אם תתאמץ לא לחפש את הפאתוס הרגשני, תצליח לרדת לסוף דעתי.
 

חביף

New member
רגע - לפני.. אז בגלל שלא הבנתי אותך, אז..

לא חיפשתי כלום, נסיתי ועדיין מנסה להבין את מה שכתבת.
 

בינף

New member
טוב, קצת רגש...

יש מתאבדים שהפכו למיתוס כמו אורי אילן למשל. לכן אי-אפשר להכליל, צריך לבדוק כל מקרה לגופו.
אבל, זאת דוגמא ל"שיקול מקצועי" שנוי במחלוקת, בקטגוריה של רועי קליין.

X שנלקח לצבא בגיל 18 עדין לא יציב נפשית, ויתכן שאף פעם לא יהיה כזה. לפעמים סערת רגשות בענינים אישיים לחלוטין אבל בסביבה נוקשה ואטומה כמו צבא, זה קרקע פוריה למוות כפתרון. הכרתי אחד כזה, שאולי היה יכול להמשיך לחיות אילו היה במקום אחר עם אנשים אחרים. הוא הלך ואף אחד לא שם לב. משוגע. הוא בקטגוריה של רון אדלר. אי אפשר לשחרר את החובות הלאומיים מזה...

המוסיקה גם מדברת....

 

חביף

New member
מי אלה האנשים האלה?

בחיים לא שמעתי עליהם, באמת.
אני לא ממש נוטה להקשיב, לזכור, לשמור או להרחיב הידיעה שלי בענייני נופלים מאף סוג.
פעם, כשעוד היה בי כוח, פגשתי אב שכול שבנו התאבד. שלחתי אותו לאבי שיעזור לו. הוא דיבר בכזו גסות רוח לאבי, שמאז שומר נפשו... וגו'
בבסיס בטירונות שלי, אחד "התאבד" ספק "נהרג מפליטת כדור", וחודשיים אחרי שאחי נפל כפו עליי לסחוב ארון של חיילת שנהרגה בתאונת דרכים וחטפתי מכות מהמשפחה שלה.
לכן
אני מדליק נרות, זהו. זוכר ת'תימני שלי אהוב לבי, וזהו.
 

חביף

New member
יש צביעות בכלל - אין מדברים סרה במת

אני בהחלט יכול להעיד, שהקצין המתוק הזה היה מפונק, אכזר מאוד וכשהו החליט להעניש, היה נורא ואיום.
אבל אני מעדיף את פניו היפים לזכור, את הגוף ואת השעות שהיינו יחד .. בהחלט.
 

ItsikH

Member
הצביעות בסיפור שהבאתי הפוכה
לא רק שאת המת מהללים ומשבחים, מתכחשים ליחס המשפיל והמדכא שזכה לו מ'חבריו' שלא היו חבריו כלל. וזה עוד סתם סטרייט שלא בא להם טוב בעין
 
למעלה