הכי אני אוהב את האורחים שלבם נצרב
- פותח הנושא חביף
- פורסם בתאריך
אתה בהחלט איש אוהב
גורלנו זה הנדוש, מיד הטיס אותי למתרחש במשרד המאונף שלנו;
יש אחת, שיש לו קול צווחני שנשמע איום ונורא. קול כמו דיבוב של דמות מצויירת מעצבנת. והיא מדברת בלי סוף בפון. דיבור של פרחות, (היא פרחה מזדקנת), והסיפורים משמימים.
אתמול, היא כנראה הציקה יתר על המידה לעמיתה שלה. ועף לעמיתה התריס והיא פתחה עליה ג'ורה בעברית וגרוזינית עסיסית. צרחות אימים. הפרחה שלנו השתתקה. כולם יודעים שהיא אשמה. יענו, כמה אפשר לשמוע את החפירות שלה בטלפון, והמלשנות שלה כשטוענים לעיכוב עבודה אז היא מצביעה על עמיתיה חוץ מעל עצמה, המלכה...
אחרי האירוע שהותיר אותנו בהלם. (כולם אצלינו מאוד רגישים). אף אחד לא דיבר עם הפרחה. כל הנסיונות שלה להיות נחמדה נדחו. בצר לה, היא הגיעה אלי לחדר. "היי מאמי". התעלמתי. ואז נכנס שותפי, שהוא שותפה לעדה (שאני לא מזכיר כאן כי כולם בעדה הזאת סופר רגישים לאגו שלהם). היא נפלה עליו בכל מיני סיפורים. העיקר שמישהו יתיחס אליה. והוא שמח על תשומת הלב, (כי כולם יודעים שהוא רגיש על גבול הפסיכוטי בעניני כבוד, אז מתעלמים ממנו). וכך אני יושב לי, תקוע בעל כורחי, ושומע ליקוקים מעושים של השניים.
הפרחה קינחה עליו את סירחונה הקט, ועפה למקומה עם מצב רוח מפוצה. התחברה לפון, והמשיכה במנהגה לפטפט עצמה לדעת ולהטריף את כולם.
שותפי, חשב שמצא שותפה חדשה לנשיות המופלגת שלו. כעבור זמן, ניגש אליה לבקש שתזרז משהו עבורו. קיבל "נייט". היא עסוקה. מבחינתה הוא עשת/ה את שלו, נגמר בו השימוש, די היא התאוששה, ועכשיו "מי מכיר אותו בכלל ?!".
ההוא חזר לחדר. מושפל. כואב. כאב לי עליו. עד שמצא סיבה עלומה להתקף פסיכוטי שגרם להמלטותי מהחדר.
ניחמו אותי הותיקים "תחזיק מעמד, אצלו זה גג חצי שעה והוא חוזר לעצמו"....
כמאמר השיר "אם גל (צחנה), כגל יחלוף"
גורלנו זה הנדוש, מיד הטיס אותי למתרחש במשרד המאונף שלנו;
יש אחת, שיש לו קול צווחני שנשמע איום ונורא. קול כמו דיבוב של דמות מצויירת מעצבנת. והיא מדברת בלי סוף בפון. דיבור של פרחות, (היא פרחה מזדקנת), והסיפורים משמימים.
אתמול, היא כנראה הציקה יתר על המידה לעמיתה שלה. ועף לעמיתה התריס והיא פתחה עליה ג'ורה בעברית וגרוזינית עסיסית. צרחות אימים. הפרחה שלנו השתתקה. כולם יודעים שהיא אשמה. יענו, כמה אפשר לשמוע את החפירות שלה בטלפון, והמלשנות שלה כשטוענים לעיכוב עבודה אז היא מצביעה על עמיתיה חוץ מעל עצמה, המלכה...
אחרי האירוע שהותיר אותנו בהלם. (כולם אצלינו מאוד רגישים). אף אחד לא דיבר עם הפרחה. כל הנסיונות שלה להיות נחמדה נדחו. בצר לה, היא הגיעה אלי לחדר. "היי מאמי". התעלמתי. ואז נכנס שותפי, שהוא שותפה לעדה (שאני לא מזכיר כאן כי כולם בעדה הזאת סופר רגישים לאגו שלהם). היא נפלה עליו בכל מיני סיפורים. העיקר שמישהו יתיחס אליה. והוא שמח על תשומת הלב, (כי כולם יודעים שהוא רגיש על גבול הפסיכוטי בעניני כבוד, אז מתעלמים ממנו). וכך אני יושב לי, תקוע בעל כורחי, ושומע ליקוקים מעושים של השניים.
הפרחה קינחה עליו את סירחונה הקט, ועפה למקומה עם מצב רוח מפוצה. התחברה לפון, והמשיכה במנהגה לפטפט עצמה לדעת ולהטריף את כולם.
שותפי, חשב שמצא שותפה חדשה לנשיות המופלגת שלו. כעבור זמן, ניגש אליה לבקש שתזרז משהו עבורו. קיבל "נייט". היא עסוקה. מבחינתה הוא עשת/ה את שלו, נגמר בו השימוש, די היא התאוששה, ועכשיו "מי מכיר אותו בכלל ?!".
ההוא חזר לחדר. מושפל. כואב. כאב לי עליו. עד שמצא סיבה עלומה להתקף פסיכוטי שגרם להמלטותי מהחדר.
ניחמו אותי הותיקים "תחזיק מעמד, אצלו זה גג חצי שעה והוא חוזר לעצמו"....
כמאמר השיר "אם גל (צחנה), כגל יחלוף"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.